חברות וחברים,
את הכתבה שלפניכם הכנתי במו ידי ומדם ליבי בחודש אוקטובר 2007.
שנים רבות חלפו מאז, אך אני סמוך ובטוח כי הממצאים עדיין נכונים.
תקראו ותשפטו בעצמכם:
האקדמאים העיוורים מעדיפים פנייה ישירה למעסיקים על פני מתווכים.
ממחקר שערך מכון ברוקדייל בקרב בוגרי מוסדות אקדמאים עיוורים עולה תמונה ברורה. מחצית מאוכלוסיית המחקר מצאה עבודה על ידי קשר ישיר עם המעסיק. 32% פנו אל מעסיקם הנוכחי ו-18% קיבלו פנייה ממעסיקם באופן אישי. רק רבע מהנשאלים מצאו עבודה דרך חברים וקרובי משפחה. נתון זה מפתיע בהתחשב בעובדה שדרך זו היא היעילה ביותר על פי הסדנה לחיפוש עבודה שנערכה הקיץ בעמותת "עלה".
שיעור מוצאי העבודה על ידי השירות לעיוור הינו זניח על פי המחקר ועומד על עשרה אחוזים בלבד.
מה ניתן ללמוד מנתונים אלה? ככל הנראה הפנייה הישירה של המועמד העיוור לעבודה מפחיתה את עוצמת ההסתייגות מהעסקת אדם בעל נכות, שכן אדם זה פעיל, בעל מקצוע ושובר את הסטיגמות. עוד ניתן ללמוד מנתונים אלה כי הדרך היעילה להגביר את השתלבותם האפקטיבית של עיוורים בשוק העבודה הינה על ידי מתן כלים ותמריצים לאדם העיוור ולמעסיק הפוטנציאלי לצורך כך.
נושאים לדיון ולמחקר.
אלו תמריצים כלכליים מצויים בעולם המערבי בכדי לשכנע עיוורים לצאת לשוק העבודה, ומהם הכלים האפקטיביים האפשריים היכולים להיות יעילים בשוק הישראלי?
כניסה / הרשמה לאתר
מתוך הבלוג של שגיא יודוביץ'
