יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הרב יצחק סגי נהור והרב שמחה בונים, שני רבנים עיוורים גדולים בתולדות עם ישראל


שגיא יודוביץ מתוך הבלוג של שגיא יודוביץ'



חברות וחברים שלום,

הנה עוד אוצר אשר היה גנוז בנבכי האימייל שלי.

 

לפני שנים אחדות הכנתי אייטם לתוכנית הרדיו "לא רואים ממטר" על רבנים עיוורים מפורסמים,

רבי יצחק סגי נהור והרב שמחה בונים מפשיסחע.

 

לצורך כתבה ראיינתי את ד"ר שלי גולדברג המתמחה בחסידות ובקבלה באוניברסיטת בר אילן.

אני מביא כאן את דבריו של ד"ר גולדברג.

 

 

רבי יצחק סגי נהור היה מגדולי המקובלים בדרום ספרד במאה ה-13, עיוור מלידה שמסופר עליו שזכה לראות מראות אלוהיים.

ד"ר גולדברג מדגיש כיצד בהפוך על הפוך הוא נקרא רבי יצחק סגי נהור בכדי להדגיש את הראייה הפנימית שהייתה לו בניגור להיעדר הראיה בעיני הבשר (סגי נהור בארמית משמעו "אור גדול", וזהו כינוי לאדם עיוור).

 

פירוש המילה נסתריום ביוונית הוא לסגור. יש כאן משהו שהוא לכאורה פרדוקסלי. זו בהחלט חוויה מיסטית לראות את הדברים בפנימיותם, להתחבר לעולם העליון אבל בשביל זה אתה צריך לעצום את עיני הבשר. זאת אומרת שכדי לחוות את החוויה הרוחנית אתה צריך להתנתק לזמן מסויים מן ההגבלה החושית, ואז יש לך יכולת לראות את המראות העליונים והאלוהיים.

 

רבי יצחק סגי נהור היה מרגיש בהרגשת האוויר, כך כותב גרשון שלום בספריו. כשהיה אדם נכנס אליו, למרות שעיניו היו סגורות מבחינה חומרית הוא היה חש, בחוויה הפנימית שלו, את אותו אדם. הוא ראה את ההילה שלו.

זאת אומרת, יש כאן מצב שהעיוורון הפיזי הוא לא מונע אלא ההיפך, הוא מהווה לכאורה חיבור בין בני אדם, כמו במקרה של רבי יצחק סגי נהור.

 

מושג האור בקבלה?

יש שתי רמות של חוויה מיסטית. האור הוא משאת נפשו של המקובל –  המקובל שואף לראות את האור האלוהי, חש שנשמתו חוזרת למקומה והוא מקבל מסר לגבי תפקידו בעולם.

חלק מרכזי בחיי המקובל היא הדבקות באור האלוהי.

בסיום החוויה המיסטית הוא מספר על כך לתלמידיו או כותב על כך.

 

רבי שמחה בונים מפשיסחע נולד במאה ה-18 ונפטר במאה ה-19. אף הוא היה עיוור, אך הוא איבד את ראייתו באופן הדרגתי לאורך השנים.

 

אף הוא שם דגש רב על החווייה הפנימית:

המציאות הגלויה בעיני הבשר היא החיצונית והמדומה. הטעיית החושים.

כאשר רואים עץ, אנו רואים את הקליפה המתה שלו. לא את האותיות הפנימיות שהן המהות שלו.

שוב, העיוורון בעיני הבשר הוא אינו מכשלה.

 

עיוורונו של הרב שמחה בונים חידד את חושיו הרוחניים והוא גילה את יכולתו להתחבר לנשמתו.

 

תפיסת העולם של החסידות היא מאוד אופטימית. יש פן חיובי בכל שלילי.


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה