יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

יש חוק אי מניעת כניסת עיוורים הנעזרים בכלבי נחייה. נו, אז מה?


שגיא יודוביץ מתוך הבלוג של שגיא יודוביץ'



אכיפה אמרנו (עורך האתר)

קוראות וקוראים שלום,

אין זה נדיר למצוא גופים ציבוריים במדינתנו המערבית והמתקדמת אשר מסרבים למלא אחר הוראות החוק לאיסור מניעת הכנסת כלבי נחייה למקומות ציבור.

אני מביא כאן את סיפורו של החבר מוטי לוי-תלמי כפי שהובא לידיעתי וכן את תגובתי לנושא ובה רעיון שאשמח אם יצבור תאוצה למיגור הזילזול בחוקי המדינה.

 

 

 

שלום לכולם.
אתמול שוב נתקלתי בתופעה המכוערת בה מנעו ממני להכנס למסעדה עם כלב נחייה.
מכיוון שעניין זה כבר עושה גלים ברשת האינטרנט ברצוני להביא לידיעתכם.
אתמול הייתי בפגישה במשרד ממשלתי בבניין לונדון מיניסטור בתל-אביב. לאחר הפגישה
הזמנתי את רעייתי, רונית,  לאכול משהו לארוחת צהריים. היא בחרה להכנס למסעדת
פם-פם הוותיקה. עשינו דרכנו , עם כלב הנחייה, בין השולחנות המסודרים בחוץ לעבר
פתח המסעדה כאן עצר אותנו בעל המקום באומרו שאין אפשרות להכנס עם הכלב ואנו
יכולים לשבת באחד השולחנות שלו הנמצאים מחוץ למסעדה. אמרנו שאיננו רוצים לשבת
בחוץ, ברעש וללא מיזוג, אך הוא התעקש שאינו מרשה להכנס עם כלב. לשאלתי האם ידוע
לו שקיים חוק המחייב אותו לאפשר כניסה השיב שיודע.   כל הדיאלוג הזה נמשך מספר
שניות כשאנו נפרדים ממנו באמירה שעוד ישמע על כך בתקשורת.
חזרנו הביתה. רונית מחוברת לרשת החברתית face book   עם מאות חברים, ומיד פרסמה
זאת שם. אתם יודעים מה כוחה של הרשת החברתית, הרי בימינו היא מפילה הנהגות של
מדינות.  רבים רבים כבר יודעים ומגיבים והרעש הגיע גם לאוזני הבעלים של המסעדה.
עכשיו הם מצטערים ומוכנים גם להתנצל ולפצות אך אנו בדעה שאין להסתפק בכך. בעל
מסעדה שלאחר מחשבה מחליט למנוע מעיוור להכנס למסעדה ועוד מתעקש על דעתו גם
ביודעו שהוא עובר על החוק, ראוי שיזכה לתגובה מחמירה. מלבד הפגיעה האישית בי,
ברונית ובילדינו קיימת אחריות כלפי כל ציבור העיוורים הנעזרים בכלבי נחייה.
חובתי לעשות כל שניתן כדי שהעבריין יענש וכדי שעמיתיו ידעו על העוולה שעשה
ויימנעו מלנהוג כמוהו.

שבת שלום, מוטי לוי-תלמי

 

 

הי מוטי, אני מחזק את ידיך. ראשית, הפיצוי
וההתנצלויות הן דרך נוחה ויעילה לברוח מאחריות.

שנית, עלינו להילחם בתפיסה החברתית הישראלית שנקראת "הצלחתי".
כלומר בעל המקום אומר לעצמו, בוא נראה האם העיוור הזה אסרטיבי או שאפשר לא לספור אותו.
שלישית, יש לי איזה רעיון הרץ במוחי. אולי זה טוב להקים קרן למען טיפול בכלבי נחייה שבעלי מוניות, מסעדות ושאר מקומות ציבור שיורשעו באי כיבוד החוק לכניסה עם כלב נחייה, יידרשו להעביר אליה כספיי פיצוי, שיפסוק בית המשפט.

על ידי הקמת קרן כזאת נשיג מספר דברים:

מהבחינה הכלכלית יהיה ניתן לסייע לרווחתם של כלבי הנחייה. מהבחינה המוראלית אנשים עיוורים אשר יחושו נפגעים מסירוב לשרתם בשל כלב הנחייה ידעו שתלונה עשוייה לחזק את האינטרסים של כלבי הנחייה.

מהבחינה המשפטית, לבתי המשפט יהיה קל לפסוק פיצויים למען קרן.

מהבחינה הציבורית, הקמת קרן כזאת תביא למודעות את ההכרח לקבל את החוק המגן על עיוורים המתניידים עם כלב נחייה.

 

מצער מאוד שאנשים כבעלי מסעדה או כמו נהגי מוניות רואים בחוק המלצה אשר בידם להחליט אם לקיימה או לא.

זהו עוד נדבך של אי ההקפדה על חוקים ותקנות במדינת ישראל, נושא הטעון שיפור ומסוכן לעתיד החברה הישראלית.

 

 

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה