האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

קוראות וקוראים שלום,

אני מביא כאן התחלה של מסמך שיוביל להקמת מיזם שמנקר בראשי זה זמן. 

את ההשראה אליו קיבלתי משידור משחקי הפועל תל-אביב בכדורסל על ידי אוהדים עבור אוהדים עיוורים באיצטדיון הקבוצה בהדר יוסף. עיוורים רבים מתעניינים בספורט ואני סבור כי המערכת יכולה לסייע בידי ציבור העיוורים להפיק הנאה ממשחקי כדורגל וכדורסל.

אודה וקצת אבוש כי בשל אהדתי לספורט ובשל רצוני להיות חלק מקבוצה אני נוטה לא אחת לנסות ולחוות את חוויית הצפיה במשחקי כדורגל וכדורסל על אף שמצידי החווייה אינה שלמה, כמובן.

בשנת 2004, יספר כל אוהד כדורסל, קלע דרק שארפ שלשה דרמטית בשניה האחרונה במשחק העלייה של מכבי תל-אביב לפיינל פור אותה שנה.

אני זוכר את הקהל פורץ בשירה אדירה של "מי שלא קופץ אדום", אני זוכר את השדרן צורח בהתרגשות של ילד "זה נכנס! זה נכנס! זה נכנס!!!". 

אבל- את השלשה לא ראיתי. 

טוב, להלן ראשית תיאור המיזם שמצפה אני לשמוע עליו את תגובותיכם:

הרעיון

בכדי לאפשר לאוהדי כדורגל וכדורסל עיוורים ליהנות מחוויית המשחק כמו כל אוהד אחר, מופעל באיצטדיונים ואולמות כדורסל שונים שירות של שידור המשחק ע"י אחד מאוהדי הקבוצה אשר נקלט ע"י האוהדים העיוורים או כל אוהד המאזין לשידור באוזניות.

נשאלת השאלה המתבקשת: הלא רבים ממשחקי הכדורגל והכדורסל משודרים באמצעי התקשורת. אם כן, מדוע צריך להשקיע ברכישת מערכת, בהכשרת אנשים אשר ישמשו כשדרנים וזאת במקום להעביר לקהל המעוניין בתוך האיצטדיון את השידור דרך אוזניות.

התשובה לשאלה זו חדה וברורה. ראשית, שידור טלוויזיה, מפורט ככל שיהיה, אף פעם לא יוכל להעביר את מלוא החוויה הוויזואלית למאזין והוא אף אינו מיועד לשם כך.

אין כל צורך ששדרן הטלוויזיה יאמר "גיורא שפיגל פורץ מימין, הבלם המרכזי רודף אחריו ומנסה להוציא ממנו את הכדור אך שפיגל מצליח להסתובב שמאלה וברגל ימין בועט לרוחב המגרש כדור שעודד מכנס מצליח במספרת לבעוט את הכדור לשער מעל השוער וגוווווווווווווווול!!!"

במקרה הטוב שדרני הטלוויזיה יאמרו על כך: "האם זה השער השני של נתניה?? עודד מכנס- כןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!"

למי שאינו מצוי בעולם הכדורגל- אלה הן זיכרונות ילדות יפים של ישראלי בן 40 כיום.

ובאשר לשידור המשחק ברדיו- ראשית, כיום בעידן הטלוויזיה השדרנים יודעים כי חלק נכבד מהמאזינים צופים תוך כדי בטלוויזיה או יכולים לצפות אם רק ירצו בכך ואילו אם הם באמצע נהיגה הם יוכלו לפתוח את הטלוויזיה ולצפות בתקציר המשחק, כך שהשדרנים אינם חשים צורך לתאר בפרוטרוט את הנעשה על המגרש.

דבר נוסף הוא הפרשנים המשתלבים בשידור ולא פעם מעבירים אינפורמציה אשר רק מפריעה למי שמעוניין לחוות את הנעשה במגרש.

אוהד עיוור המעוניין לחוש את חוויית המשחק (מעבר לתגובות הקהל ולידיעה הכללית מי מוביל ובכמה), נזקק לשידור מפורט הרבה יותר של המתנהל במגרש, שידור אשר לא יופרע על ידי פרסומות, חדשות או דברי פרשנות למה שהוא לא רואה.

אם האוהד העיוור יוכל לשמוע את תיאור המשחק באוזניות כפי שהוא משודר על ידי אוהד אחר אשר ביחד עם האוהדים העיוורים יבנה את השידור (על מה שמים דגש, כיצד מתארים  את המשחק ומה שמסביבו) האוהד העיוור יוכל לחוש חלק אינטגרלי הן מהקהל ובוודאי מחבורת האוהדים.

אהדה לקבוצת ספורט אינה דבר העומד לכשעצמו, אלא מעשה חברתי. אתה מכיר אוהדים נוספים, יוצר חברויות ולפי מה שהבחנתי, בשדה הספורט ההכלה החברתית הינה מוצלחת ביותר. כמות הרחמים, אשר הינה מחסום חמור בפני אנשים עם מוגבלויות בדרכם להשתלב בחברה, מועטה ביותר ואף לא קיימת באיצטדיוני הכדורגל ואולמות הכדורסל.