האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

אגרת מאת כרמל סטינגר מנהלת אגף השקום ביטוח לאומי

שנשלח אל: מנהלי תחום השיקום ופקידי שיקום.

בתאריך 6.2.11

חברות וחברים שלום.

אני מביא כאן מסמך המפרט את מדיניות שעורי העזר החדשה של הביטוח הלאומי. לאחר המסמך שאני מביאו כאן במלואו אביע את דעתי בנושא.

מטרת אגרת זאת הינה לקבוע את עקרונות ואת כללי הזכאות והקף הסיוע בשיעורי העזר, להבהיר את הקריטריונים הנדרשים מספק השרות ולהסדיר את נהלי העבודה משלב קבלת הבקשה ועד אישור התשלום ומעקב אחר ביצוע.

מבוא:  מתן שיעורי העזר מהווה חלק ממערך התמיכה לאנשים הנמצאים בתוכניות של שיקום מקצועי ויינתנו רק במידה ועולה בהם צורך.

היקף שיעורי העזר הנדרש במהלך הלימודים יהווה שיקול בבחינת ובחירת תוכנית השיקום המתאימה.

אין לאשר טרם תחילת התוכנית מרכיב של שיעורי עזר בתוכנית בטרם נבדק והוכח הצורך בהם.

אוכלוסיית יעד למתן שיעורי עזר:

1.      מבוטחי נכות כללית, נפגעי עבודה, אלמנים/ות שאירים ותלויים שאושרה שכאותם לשיקום מקצועי.

2.      תלמידים במסגרת תוכנית שיקום (לא כולל תוכניות במרכזי שיקום): מכינות, השלמת בגרויות, השלמת השכלה, קורסים להכשרה מקצועית, לימודים על תיכוניים והשכלה גבוהה.

עקרונות יסוד:

1.      שעורי עזר מיועדים לסייע למשתקם להשלים פערים לימודיים ולא נועדו לצורך הכנת עבודות, איסוף חומר וכד'.

2.      שעורי העזר יכולים להינתן במקצוע אחד או במספר מקצועות לפי הצורך.

3.      היקף שיעורי העזר יקבע באופן יחסי למערכת השעות אותן לומד המשתקם במסגרת תוכנית השיקום המאושרת, ולא יותר מ-25% מהיקף שעות הלימוד הפרונטאליות. כלומר, משתקם הלומד 20 ש"ש יוכל לקבל שיעורי עזר בהיקף של עד 20 שעות בחודש.

4.      יש לשקול בעת אישור שעורי העזר את יכולת המשתקם ללמוד את השעות הפרונטאליות הנדרשות + שעורי העזר.

5.      שעת שיעור עזר הינה 60 דקות.

6.      שיעורי העזר הם בנפרד ולא בנוסף לסלי שירותי התמיכה המאפשרים הנגשה הנובעת מהשלכות הליקוי הרפואי.

7.      תחום מומחיות של נותן שיעורי העזר חייב להיות מתחום הלימודים במקצוע בנדרש.

8.      המשתקם ישלם ישירות לספק עבור שעורי העזר ויקבל החזר מביטוח לאומי, רק במקרים חריגים ישולם ישירות לספק.

9.      לא ישולם ביטול זמן,זמן נסיעות והחזר נסיעות לנותן השירות.

10. נותן השרות אינו יכול להיות קרוב משפחה של המתשקם.

11. במרבית האוניברסיטאות קיים מערך שעורי עזר לסטודנט במחירים מוזלים, הניתן ע"י היחידה לקידום הסטודנט. יש להעדיף לקבל שעורי עזר ממערך זה.

12. ככלל, עדיף להתקשר עם עמותות או גופים הנותנים שרות של שעורי עזר ולא עם ספקים פרטיים. היתרונות בעבודה עם עמותה כזו, נובעים מקיום מאגר מורים מקצועי, פיקוח ובקרה על שעות הלימוד והתכנים הנלמדים.

תהליך  טיפול ואישור בבקשה למתן שיעורי עזר

1.      כדי לשקול סיוע בשיעורי עזר נדרשים אחד או יותר מהמסמכים הבאים:

א.      בקשה מפורטת ומנומקת של התלמיד לגבי הצורך בשיעורי עזר ולגבי היקף המבוקש.

ב.      מכתב מגורם מוסמך מטעם מקום ההכשרה/ הלימודים המפרט כי התלמדי זקוק לעזרה,באילו מקצועות ובאיזה היקף.

ג.       גיליונות ציונים, במידה והתלמיד נכשל בקורסים בהם מבקש סיוע בשיעורי עזר.

3.      טפסים נלווים- כל הטפסים נמצאים במערכת הטפסים בפורטל האינטנרט.

אישור בכתב על עובדת השיקום על משך והיקף שיעורי העזר. בל 391

טופס הצעת מחיר למתן שיעורי עזר (מסלול למשתקם) בל 392

טופס הצעת מחיר למתן שיעורי עזר (מסלול תשלום לספק) בל 390

טופס דיווח על מתן שיעורי עזר בחתימת הספק והמשתקם בל 395

טופס דרישת תשלום עבור מתן שיעורי עזר (מסלול תשלום לספק) בל 393

טופס אישור תשלום עבור מתן שיעורי עזר (מסלול תשלום למשתקם) בל 394

4.      מעקב:

על עובד השיקום לעקוב לפחות אחת לסמסטר אחר קיומם של שיעורי העזר ומידת יעילותם לקידום והצלחת תוכנית השיקום.

תוקף החוזר הנו מיום פרסומו והוא חל לגבי תוכניות שטרם אושרו בהן שיעורי עזר.

לגבי משתקמים שאושרו להם שיעורי עזר בשונה מהמפורט בחוזר, יש להודיע להם על השינוי, והוא יחול לגביהם לאחר תום הסמסטר בו אושרו שיעורי העזר ע"פ החוזר הישן.

הרושם העולה ממסמך זה הוא כי הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות לערפול הגבול שבין שיעורי עזר למתן שעות הקראה.

אני בטוח שערפול זה לא נובע מתוך ההנחה כי עיוורים המצויים בתוכנית שיקום של הבטוח הלאומי זקוקים לשיעורי עזר על מנת להבין את הנאמר בשיעוריהם באוניברסיטה.

אלא פשוט מתוך רצון לגיטימי ומובן של הבטוח הלאומי לווסת את זרימת התקציב לנושא שעות ההקראה.

אך יחד עם ההבנה לצרכיו התקציביים של הבטוח הלאומי הרשו לי להביע מספר השגות כבדות משקל כנגד המדיניות החדשה.

בנוגע לסעיף הראשון " שעורי עזר מיועדים לסייע למשתקם להשלים פערים לימודיים ולא נועדו לצורך הכנת עבודות, איסוף חומר וכד'." ראשית, וודאי טעות קולמוס הייתה זו לכתוב "לצורך הכנת עבודות" במקום "לצורך בעזרה להכנת עבודות".

שנית, כסטודנט, מצופה ממני כי דווקא אזדקק לסיוע בשעות ההקראה על מנת לחפש חומרים בספריה ובאינטרנט וכן לעין רואה שתבחן את העבודה והמסמך שאני כותב בכדי להקפיד על צורתו הויזואלית, ולא למקריא שיסביר לי מה למדתי בשיעור.

לגבי סעיף 2- " שעורי העזר יכולים להינתן במקצוע אחד או במספר מקצועות לפי הצורך.". ראשית, מה פרוש מקצוע? כסטודנט לסוציולוגיה למדתי מבוא לסוציולוגיה, מבוא לאנתרופולוגיה, קורס על הסוציולוגיה של המשתמשים באינטרנט, קורסים על סוציולוגיה של החברה הערבית בישראל, החרדית בישראל והגירה מברה"מ בשנות ה-90 למדינה.

בנוסף לכך היה עלי ללמוד סטטיסטיקה, שיטות מחקר, שימוש בתוכנת מחשב SPSS ולכתוב עבודות במלוא הטנא. האם יש כאן ד"ר למתמטיקה שיכול לחשב בכמה מקצועות מדובר?

שנית כל, השימוש במקצועות לקוח מתחום הלימודים בבתי הספר, ולא לימודים באוניברסיטה. לא ברור מדוע הביטוח הלאומי בוחר להשתמש כלפי סטודנטים ,אשר יכולים להיות גם לתארים מתקדמים,  בטרמינולוגיה הלקוחה ממערכת החינוך העל יסודית.

סעיף 3- היקף שיעורי העזר יקבע באופן יחסי למערכת השעות אותן לומד המשתקם במסגרת תוכנית השיקום המאושרת, ולא יותר מ-25% מהיקף שעות הלימוד הפרונטאליות. כלומר, משתקם הלומד 20 ש"ש יוכל לקבל שיעורי עזר בהיקף של עד 20 שעות בחודש.

סלחו לי אך זוהי בדיחה. לא ניתן לתת שעות הקראה ביחס של 1:4 בינן לבין תוכניות הלימודים. כסטודנט,  הבחנתי על בשרי כי בלימודי שפות או מקצועות חישוביים היחס בין שעות הקראה לשעות לימוד חייב להיות לכל הפחות ביחס של 1:2. ביתר המקצועות, כמו למשל, קורסים אשר בהם יש כתיבת עבודות, השיעור יכול להיות 1:2 או לכל הפחות 1:3. לא ברור מדוע הבטוח הלאומי מנסה להפחית בצורה כה דרסטית את היקף שעות ההקראה  לסטודנטים העונים על קריטריונים לקבלת סיוע מהבטוח הלאומי בעת לימודיהם.

מצער מאוד שבעוד שהבטוח הלאומי מדבר על חשיבות השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, מנסים הם בקלות ראש לחסוך מעט על חשבון עיוורים המצויים בדרך לרכוש השכלה אשר תסייע בידם להגיע לתעסוקה התורמת לחברה.

נכון, רכשתי השבוע מתקן לדיסקים מעץ מאוד יפה, המיוצר ע"י מפעל המעסיק אנשים עם מוגבלויות. אולם, עובדים סוציאליים, עורכי דין, מורים, עיתונאים וכלכלנים עם מוגבלויות, אתם יכולים לתרום לחברה במידה מה, רשאים לקבל מהמדינה את ההזדמנות להגיע למקום עבודתם לא רק ע"י התקנת עמדת מחשב מתאימה אלא גם ע"י סיוע ממשלתי בידם למצות את יכולתם להתקדם המסלול הלימודים אל עבר העבודה הנכספת וההולמת את כישוריהם.

לא זכור לי כי ממשלת ישראל החליטה על  אי הכרה ברצון הלגיטימי של אנשים עם מוגבלויות להשתלב בחיים האקדמאים. נדמה לי יכול להיות ואדם עיוור יחפוץ להתקדם מתואר ראשון לשני, לדוקטורט ולפרופסורה. מהמסמך הנ"ל עולה כי אפשרות זאת אינה עולה כלל על דעתם של אנשי הבטוח הלאומי. יצא לי להיות בקשר הדוק עם אנשי הבטוח הלאומי, בקשר לחוק לרון ובכלל. מדובר באנשים מסורים המעוניינים לסייע לאנשים עם מוגבלויות להשתלב בחברה, אלו אנשים העומדים יום יום אל מול הקהל אותו הם משרתים אשר לא פעם בא אליהם בתלונות וההאשמות בלתי מבוססות ולא פעם שמוטחות בשפה לא ראויה.

בנוסף לכך, קיים בבטוח הלאומי הרושם הלא בלתי מבוסס, כי אנשים מנצלים כל פרצה במערכת הכללים הנקוטה על ידכם כדי להוציא מבטוח לאומי כספים אשר אינם מגיעים להם, ואגב כך, פוגעים באנשים שהיו זקוקים לכסף הזה. היתקלות במצבים חברתיים אלה עשויה בהחלט להוביל את אנשי הביטוח הלאומי לנסות ולהקשיח את הקריטריונים לקבלת סיוע וכן לחוש תחושת תסכול מהיחס לו הם זוכים בחברה הישראלית.

לפני שנתיים, כאשר הופעל התיקון לחוק לרון, פגשתי בבטוח הלאומי אנשים החפצים לעשות כל מאמץ לסייע בציבור האנשים עם מוגבלויות לצאת לעבודה ולא להירתע מכך. אנשי הבטוח הלאומי אותם פגשתי רואים בציבור האנשים עם מוגבלויות אוסף של פרטים שיש לסייע להם למימוש הפוטנציאל הגלום בהם. ודווקא משום כך אני מתפלא ומצר על הכתוב במסמך זה.

הייתי מצפה מהבטוח הלאומי לחדול מהטרמינולוגיה של שיעורי עזר ולהירתם לסיוע בידי ציבור העיוורים להתקדם במסלול האקדמי. כל זאת כמובן ע"פ הקריטריונים הברורים שנועדו למנוע מצב של סטודנטים "נצחיים" או שימוש בלתי ראוי בשעות ההקראה.

 ללכת לסופר או לסרט במסגרת שעות ההקראה זהו שימוש בלתי ראוי, אלא אם כן מדובר בסרט הקשור למטלה אקדמית- את הסרט "החיים יפים" זכיתי לראות במסגרת קורס על יהודי איטליה במחיצתו של פרופ' סרג'יו דה לה פרגולה אשר טרח לתאר בפניי את כל הסרט במהלך השיעור.