יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הפרטה מול הלאמה: פניה של מדיניות הרווחה הישראלית לפי דיון בתוכנית "סדר יום" ברשת ב'


שגיא יודוביץ מתוך הבלוג של שגיא יודוביץ'



דיון רדיו מעניין (עורך האתר)

שכר העובדים הסוציאלים, מדיניות ההפרטה בישראל ורשת הביטחון החברתית

ביום רביעי, ה-15 לדצמבר 2010, התקיים בתכנית הרדיו "סדר יום" של קרן נויבך דיון מעמיק על שכרם ותנאי העסקתם של העובדים הסוציאלים. בימים אלה, מתקיים משא ומתן על שיפור הסכם השכר של העוסקים במלאכת קודש זו. בדיון השתתפו שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, מיכל גומל, עובדת סוציאלית בראשית דרכה וד"ר אמיר פז-פוקס, מנהל אקדמי שותף (יחד עם פרופ' יצחק גלנור) של פרויקט "גבולות ההפרטה" במסגרת מרכז חזן לצדק חברתי במכון ון-ליר. אביא כאן ציטוטים מהדיון.

 

מיכל גומל: "[...] אנחנו מדברות על תעסוקה שהולכת ונהיית מופרטת, תעסוקה שהולכת ונפגעת גם בשכר היסוד שלה וגם בזכויות הסוציאליות המגיעות לנו. אנחנו מדברות על תופעה מאוד נרחבת, [לפי] המחקר האחרון שד"ר רון קאופמן מבית הספר לעבודה סוציאלית בבן גוריון ערך – 75% מאיתנו [העובדות הסוציאליות המתחילות] הולכות לעבוד בשירותים מופרטים ולא מקבלות לעיתים את זכויות המגן הבסיסיות שלנו והשכר שלנו מאוד נפגע".

קרן נויבך: "מה זה אומר שירותים מופרטים? תסבירי מה זה אומר בפרקטיקה"

מיכל:"בפרקטיקה זה אומר שעמותות וחברות למטרות רווח בעצם מיישמות את הזכויות הבסיסיות של כולנו, אם זה למשל חוק סיעוד שמבוצע ע"י חברות פרטיות ועמותות ששוכרות עובדות סוציאליות על פי חוק, אבל הן בעצם לא תחת הסכם השכר הקיבוצי של העובדים הסוציאליים"

מיכל: "[...]  אחת הבעיות בשוק העבודה של העובדות הסוציאליות, שמאוד קשה למצוא משרה אחת שלמה- אנחנו מפצלות משרות. אני יכולה לעבוד חצי משרה בעירייה כעובדת ציבורית ולעבוד במקביל בעמותה. מה שקורה בעיריות זה שגם שם יש תקנים מופרטים שתשב באותו חדר עובדת סוציאלית שהיא עובדת עירייה ותקבל [למשל] שי לחג, ולידה עובדת "מופרטת" שעושה בדיוק את אותה העבודה דרך עמותה או חברה ולא תקבל את אותו שי לחג ולא תקבל עוד הרבה מאוד זכויות שהעובדת שלידה כן תקבל."

קרן: "כמה משתכרת בממוצע עובדת סוציאלית?"

מיכל: [...] עובדת סוציאלית המתחילה בדרגה נמוכה מקבלת סכום של שכר בסיס [בגובה] של 2,299 ש"ח [לחודש], כ-30% פחות משכר המינימום היום במשק. עובדת שעובדת 20 שנה בתחום עם תואר שני ולא בתפקיד ניהולי תקבל פחות מהשכר הממוצע במשק. אלו נתונים שלדעתנו הם מזעזעים וזו הסיבה שהאיגוד שלנו מנהל עכשיו משא ומתן עם האוצר על שכר הבסיס שלנו".

קרן: "מה זה גורם לעובדות עצמן? אישית, בעבודה היומיומית?"

מיכל:" יש לזה כמה השלכות. השלכה ראשונה היא באמת הקושי הרגשי שגם ככה העבודה שלנו מלווה בה. באמת הדאגה שקודם כל אני חייבת להתפרנס אבל אני גם חייבת לעשות את עבודתי על הצד הטוב ביותר. השכר הנמוך גורם הרבה פעמים לתחלופה מאוד מאוד גבוהה. עובדות סוציאליות מבינות שהן לא יכולות להתפרנס מזה ועוברות לעבודה אחרת. יש תחלופה גבוהה בעיקר בדרגים הנמוכים ואז ההתמקצעות נפגעת. זו תוצאה אחת.

תוצאה שניה היא הקושי בחשיבה על הישרדות, הניסיון למצוא עבודה שתתאים- עוד חצי משרה ועוד רבע משרה ועוד קצת. בסופו של דבר אנחנו מגיעות למצב של המון לחץ והרבה מאוד חוסר כבוד. הקול שלנו, כמו של הרבה אוכלוסיות שאנחנו מטפלות בהן, פחות נשמע."

קרן: "ד"ר אמיר פז- פוקס, מתארת כאן מיכל, את התוצאות בשטח, והיא אומרת ש-75% מהעובדים הסוציאלים הצעירים כיום הם בעצם מופרטים. איציק פרי יושב ראש של הארגון של העובדים הסוציאלים מדבר על כ-40% מכלל שירותי הרווחה שהם מופרטים. [אמיר,] איזה תהליך היה פה שהביא לשורה התחתונה שמיכל מתארת?"

ד"ר אמיר פז-פוקס: "קודם כל צריך להדגיש שזו מדיניות שמוכתבת מלמעלה.  זו מדיניות רשמית של משרד הרווחה הנתון תחת מכבש הלחצים של האוצר, [היא]  לאט-לאט להפריט את כל שירותי הרווחה ולהעבירם לידי עמותות וחברות פרטיות. [...] במשרד הרווחה הייתה תקופה שראו ברכה בתהליך [ההפרטה] עצמו. [...] בתקופה מסוימת בגלל השיתוק של המגזר הציבורי, ההוצאה החוצה של השירותים לעמותות הביאה לשיפור השירות. אבל, נושא ההפרטה, כמו כל נושא, צריך להיבחן לאורך זמן. כבר היום אני שומע על שירותים שהופרטו שהשירות [בהם] הולך ומדרדר".

 

ד"ר אמיר פז-פוקס מתאר תהליך של הפחתת הסכומים המועברים על ידי משרד האוצר לעמותות המספקות  את השירותים שהופרטו, תהליך שמוביל לקריסתן, ואז השירות מופסק. בדיון שנערך אמש בתכנית "סדר יום" אשר עסק בדוגמה לשירות שהופסק לאחר קריסת העמותה שהפעילה אותו (הפעם דובר בהדרכה השיקומית לעיוורים ובעמותת מגדלור), אמר נחום איצקוביץ', מנכ"ל משרד הרווחה, כי המדינה לא תיקח תחת אחריותה שירותים שהופרטו.

 

בשלב זה, הצטרף לדיון שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, אשר למרות כל הביקורת המופנית כלפיו מאוד מחוייב לנושאים החברתיים ולראיית הנושא מנקודת המבט של ציבור המשתמשים בשירותי המשרד וזכויותיהם של העובדים אשר על קיומן הוא מופקד. טיפולו של השר הרצוג במשברים הקשורים למשרדו בולט לטובה במיוחד בהשוואה לטיפולו של השר נאמן בשביתת הפרקליטות. קרן נויבך שאלה את השר על המשא ומתן להטבת שכרן של העובדות הסוציאליות. "קודם כל, אנחנו בפירוש אנשי בשורה כיוון שאנחנו במשא ומתן אינטנסיבי לשיפור תנאי העובדים הסוציאליים, כפי שכבר הוזכר על-ידי מיכל גומל. בהישג יפה מאוד של ההסתדרות הוחרגו העובדים הסוציאליים מהסכם השכר במשק כך שניתן יהיה לתת להם תנאים טובים יותר מהסכם השכר האחרון. אנחנו במשא ומתן מואץ, ויש רצון טוב של כל הצדדים. התנאי שלי ושל ההסתדרות הוא חד משמעי ונחרץ: להכיל את ההסכם הקיבוצי על כל העובדים הסוציאליים בעמותות, בחברות ובגופים הלא ממשלתיים. זה התנאי שאיתו אנחנו מתקדמים. היה דיון בדיוק ביום שבו לצערנו החלה השריפה, דיון ארוך מאוד עם האוצר בנושא הזה. יהיה דיון בקרוב גם אצלי. אנחנו עומדים בשקיפות מלאה גם עם מרכז השלטון המקומי וגם עם יו"ר ארגון העובדים הסוציאליים איציק פרי, ואני מקווה שנוכל להביא בשורה בתקופה הקרובה מאוד בנושא הזה".

 

ועכשיו, בקשר להפרטה: "אני לא חושב שהכל זה הפרטה. אני לא חושב שזאת אמת לבוא ולומר שכל השוק מופרט ולתאר מצב כאילו אילי הון חומסים את עולם הרווחה. העניין הזה של שירותי הרווחה המופעלים על-ידי ארגוני מגזר שלישי היה אפילו לפני קום המדינה, ובוודאי לאחר קום המדינה! כולם זוכרים את מצעד הפרוטות, הוא היה מקום המדינה ואפילו בשנות החמישים והשישים. איל"ן, אלי"ן, אלו"ת, על"ה, ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה, עליית הנוער, כל הגופים הללו הם לא גופים ממשלתיים. הג'וינט שהתקשר עם היישוב אפילו לפני קום המדינה, אפילו בית הספר לעבודה סוציאלית שמיכל למדה בו הוקם על-ידי הג'וינט. בסך-הכל, זו התקשרות עם גופים שמרביתם מקצועיים לעילא ולעילא. הם עושים עבודה יוצאת מן הכלל, יודעים לפתח את השירותים. תפקידה של הממשלה לפתח את השירותים, להתקשר עם הגופים הללו, לפקח שהם עושים את העבודה על הצד הטוב ביותר, לתת לעובדים שלהם את תנאי השכר המלאים על-פי ההסכם הקיבוצי". קרן: "זה לא קורה!". השר: "ואני לא חושב שזה נכון לציין את כל המגזר הזה, מגזר שהלך לידיים פרטיות... זה פשוט לא נכון. זה עושה עוול גם למי שעושה את העבודה הזאת".

 

בקשר להעסקת בין 30%-40% מהעובדים הסוציאליים דרך חברות קבלן, אומר השר: "אני לא חושב שזה נכון! אני לא חושב שאיל"ן, אלי"ן, ויצ"ו, נעמ"ת ועוד הרבה מאוד ארגונים הם עובדי קבלן – הם ארגונים. העלתה מיכל נושא שנוגע לחברות הסיעוד. אנחנו לא מכירים עובדים סוציאליים שהם עובדי קבלן, לא מוכר לנו. אנחנו מוכנים לבדוק כל טענה וכל פרט בנושא הזה. חברות הסיעוד הן חברות שקבלו התקשרות על-פי דין מכח חוק סיעוד. 300 תאגידים כאלה, חלקן עמותות למען הזקן ולמען הקשיש, חלקן מלכ"רים וחלקן ארגונים למטרות רווח, שמעסיקים מטפלים ומטפלות בהסכם קיבוצי שהצלחנו להגיע אליו עם עופר עיני וההתסדרות רק לפני שנה בערך. ולגבי העובדים הסוציאליים בארגונים הללו אני מוכן לבדוק כל טענה וטענה לגופה. זה לא הועלה עד היום על-ידי אף גורם. אנחנו בוודאי ובוודאי פתוחים לבדוק כל טענה, מכיוון שלא יתכן שיהיו עובדים סוציאליים שהם עובדי קבלן. אנחנו נטפל בכל טענה כזאת". בנוגע לייבוש המגזר הציבורי, הוסיף השר: "אני יכול לומר לך שמאז כניסתי לתפקיד לפני שלוש שנים, הוספנו לתקציב משרד הרווחה למעלה ממילארד שקלים. הוספנו קצבאות במילארדי שקלים. אני לא אומר שהמצב הוא שפיר, יש הרבה מאוד בעיות, הרבה מאוד בעיות. אנחנו רבים עם האוצר על הרבה מאוד דברים, אבל צריך לשים את הדברים גם בהקשר נכון. וההקשר הנכון הוא גם כשיעבור תקציב המדינה הקרוב, יהיו תוספות של מיליוני שקלים לתקציב הרווחה ולנושאים אחרים, ויש הרבה בעיות שאנחנו עוסקים בהן. גם בנושאי ילדים עם נכויות ומשפחותיהם, גם בנושא שאנחנו מתאמצים בו מאוד והוא תנאי העובדים הסוציאליים, גם בנושאים רבים אחרים: הכל נמצא על הפרק ואנחנו מנסים לקדם את הכל". ובקשר להפרטה, השר הרצוג מוסיף: "אני מקבל את הטענה. אני חושב שהאוצר נהג בשיטה הזאת לא מעט פעמים ואת המחירים אנחנו משלמים בהרבה מאוד מקומות. אני בפירוש מסכים איתך. מה עם העובדה שהם בעצם ניסו להלאים את הביטוח הלאומי לידי האוצר? תופעה שנבלמה בעקבות קרבות שניהלנו עם האוצר. מה עם הרצון להפריט מעונות לאנשים עם פיגור שכלי שבלמנו? הרבה מאוד דברים נבלמו ומגמות בעולם הרווחה שבאחריותנו נבלמנו, אבל אני מסכים שלאוצר יש לו שיטה כזאת שהיא שיטה פסולה. ובכל מיני מקרים אני מתעמת עם אנשי האוצר, אני מתעמת איתם כמעט כל יום על דברים מסוימים. אני כן אומר בהגינות שהגענו איתם גם למודוס אופרנדי (שיטת פעולה לגיטימית) על הרבה דברים. ולאט לאט הם הבינו שניתן לתת לשר, מנכ"ל וצוות טוב לנהל יותר ויותר באופן עצמאי למרות שהם מתערבים לא פעם ומוציאים לנו, בלשון הרחוב, את הג'ננה".

 

בשעה שקדמה לדיון המצוטט כאן ראיינה קרן נויבך את פרופסור אבי בן בסט, שטען במפגיע כי יש לתת למשרדי הממשלה השונים יתר אחריות על ניהול תקציבם. כידוע, האוצר מפקח על פי שיטת הממשל הישראלית על כל הוצאה והוצאה של משרדי הממשלה, ולא בכדי מתעקשים ראשי ממשלה שמשרד האוצר ישאר בידי מפלגתם. "אבי בן בסט הזכיר את דו"ח ה-OCED שקובע כי ההוצאה הלאומית לנפש על הוצאה ציבורית בתחום הרווחה אצלנו פחותה באופן משמעותי מהמצב בארצות ה-OECD. אני מחר פוגש את מזכ"ל ה-OECD בפריז בדיוק בנושא הזה, כי הוא שם מולנו תמונת מראה, שבעצם מראה שאנחנו מוציאים 40 מיליארד שקל פחות ממה שאנחנו צריכים בתחומי חברה, רווחה, חינוך, בריאות וכיו"ב. זה המפתח – שם נמצא הכסף שיכול להרים את עולם הרווחה בצורה מאוד מאוד משמעותית".

 

קרן נויבך: "אומר ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך אתמול, שמצבנו מעולם לא היה טוב יותר כי קיצרנו את השמיכה הציבורית, כי אנחנו משקיעים פחות מאחרים. בגלל זה המצב שלנו יותר טוב ממדינות אחרות שקרסו. מבחינתו, אתה יודע, זו סיבה לגאווה!". השר יצחק הרצוג: "בסדר, אנחנו מתווכחים לא מעט. נתתי לו השבוע את ספרי החדש, שבו אני חד משמעית חולק על התפיסה הזאת. אני שמח שבכל מה שקשור לרווחה זה לא כך. ואני מקווה מאוד שבבריאות נפש, בטחון פנים וחינוך זה לא יהיה כך. כי אלו האדנות שעליהן מונחות החברה שצריכה להיות בריאה וצריכה להיות יותר שיוונית, וצריכה להיות עם הרבה פחות אלימות, עוני וסבל לפרט". קרן: "אתה יודע שהעמדה שאתה מייצג היא כמעט עמדת מיעוט בממשלה הזאת (למה כמעט? ש.י.)". השר: "היא לא עמדת מיעוט בכל דבר, אני לא מקבל את זה. אני חייב לומר שיש תפיסות עולם, יש מחלוקות, ויש גם תוצאות. אפשר גם לראות את התוצאות. אנחנו הצלחנו להעביר, למשל, נושאים שלא טופלו עד עכשיו דווקא בשנה וחצי האחרונות, שלא טופלו ואף סורבו על-ידי שרי אוצר קודמים בממשלות קודמות".

 

מיכל גומל: "אני רוצה להגיד שהשר הרצוג הוא שותף משמעותי וחשוב במהלך שלנו ובמשא ומתן שלנו. הוא באמת עושה הרבה ועל זה אין עוררין. אני רוצה להזכיר שעובדות סוציאליות עובדות בעצם עם כולם: יש עובדות סוציאליות במשרד הבריאות ויש במשרד הבטחון ובביטוח הלאומי ובעוד מקומות שלא בהכרח השר הרצוג אחראי עליהם. אני אגיד גם שייבוש של שירותים טיפוליים, כמו למשל שירות התעסוקה ואחר כך היציאה עם תוכנית "אורות לתעסוקה" או תוכנית וינסוקנסין או איך שלא נקרא לה, שנפלה כרגע ורוצה לצאת שוב לקראת השנה האזרחית החדשה, זה עוד משהו שמאוד משפיע גם עלינו וגם על העבודה שלנו עם המובטלים, ובאמת אני חושבת שבשריפה האחרונה שהראתה את הבעייתיות בייבוש המגזר הציבורי, הראתה את זה בצורה מאוד חריפה בבעירה גדולה. הייבוש שלנו בשירותים החברתיים ובכל המשרדים: זה גם משרד הבריאות והבטחון וכו', הוא לא נראה, הוא שקוף, בגלל שהאוכלוסיות שסובלות מהייבוש הזה הן שקופות". קרן: "זה גם לא משהו שקורס בקול רעש גדול. זה פשוט משהו שדועך ודועך ודועך. זו אכזריות קטנה ויומיומית". מיכל: "בדיוק. זה כל העניין של המעונות, ומשפחות האומנה, שזה באמת ילדים ובני נוער שקולם בדרך כלל לא נשמע, זה כל הדברים האלה שאנחנו פה כדי להשמיע את קולם. אנחנו בעבודה היומית שלנו מנסות ועושות, וזו עבודה מאוד מאוד סיזיפית מול המערכת".

 

ד"ר אמיר פז-פוקס: "אני לא חושב שמעולם נתקלתי בשר במשרד הרווחה שכל-כך מחויב לעניינים שנוגעים למשרד והוא לא רואה בזה מקפצה למקום אחר, אבל הכוחות הם קצת גדולים יותר. מדובר בתהליך שאנחנו רואים בו פרוייקט הפרטה, התהליך החברתי-כלכלי היחידי שקורה בשלושים השנים האחרונות באופן עקבי ללא תלות בשום ממשלה. אני רוצה לחבר את זה בצורה מסוימת לנושא של הדיון של הייבוש. זה לא תמיד הסיפור של העובדים הסוציאליים, הסיפור של הייבוש במקרה הזה. כמובן צודק השר הרצוג שחלק גדול מהשירותים האלו, אם נתנו על-ידי ארגונים ציוניים, יהודיים, בתחילת ימי המדינה. העולם הציבורי התחיל כעולם מופרט וכולי, אבל יש מקומות אחרים שזו כן התופעה. למשל, הוא הזכיר את המעונות לאנשים עם פיגור... תשעה מעונות מתוך 73 הם ממשלתיים. כל השאר מופרטים, וזה בדיוק היה התהליך של הייבוש. הם לא מתפקדים". לסיכום אומר ד"ר אמיר פז-פוקס: "אני אומר לך, אני מדבר עם הסטודנטיות שלי וסטודנטים לתואר שני ואני שומע במה הן עובדות ובא לי לבכות. אלו נשים שעובדות עם ילדים חולי סרטן ונפגעי סמים, זה באמת המאבקים האחרונים של רשת הביטחון. אני רוצה לחלוק במידה מסוימת על השר הרצוג: א., יש עמותות מאוד קטנות, לא הכל זה הג'וינט ונשות הדסה. ב. חלק גדול מהעמותות מתפקדות כמו העמותות למטרות רווח. ג. הסיבה שהן מתפקדות כמו ארגונים למטרות רווח היא כי לוחצים אותן, אומרים להן לחסוך את החור שבגרוש, ואומרים להן למשל "תשמעו, שק התמריצים הוא כזה שעדיף שלא לשקם אנשים ממעון לפיגור או נפגעי סמים כי הם מקבלים לפי ראש, ואז אתה מפסיד כסף". כלומר, מכניסים את העמותות הללו, שלא בטובתן, לשק התמריצים הכספי. וזו רעה חולה. והנושא הזה מחייב עבודה יסודית בתוך משרד העבודה והרווחה, לחזור אולי למילה שלא קיימת בלקסיקון הישראלי והיא הלאמה!".


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה