האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

העולם יכול להיות, סליחה על המילים הגבוהות, מאוד לא נגיש לעיוורים. או במילים אחרות – לגרום לציבור העיוורים להיות מאוד תלותי. אולם, עם קצת מחשבה, מה שאומרים ביידיש – אופן מיינד – אפשר לגרום לעיוורים לא להיות תלותיים כלל וכלל. או, במילים אחרות, זו לא מוגבלותו של האדם שמונעת ממנו להשתלב בחיים, אלא חוסר ההתאמות שיש בחיים הגורם למוגבלות להפוך לבעיה.

חברת "מהלב" מתקינה ברחבי הארץ, ולא רק, מערכות שבבסיסן רמקולים המותקנים במקומות ציבוריים יותר או פחות, ושלטים שהמחזיק בהם יכול להפעיל את הרמקול ולשמוע היכן נמצא היעד שלו. שוחחתי עם טל לב, רכזת נגישות והדרכה בחברת "מהלב" על המערכת.

החזון של טל לב מחברת "מהלב" הוא שאדם עיוור יוכל להגיע לכל מקום אפילו אם הוא איננו מכיר אותו בלי לחשוב פעמיים האם המקום נגיש או לא נגיש לעיוורים. למשל כספומט, היא מוסיפה: אדם עיוור צריך ללמוד ולהכיר כספומט אחד. אבל מה קורה אם הוא נתקע? במילים אחרות, מערכת STEP HEAR אמורה ליידע אדם עיוור על הימצאות כספומט והאם הוא נגיש או לא נגיש. המערכת אפקטיבית מאוד גם לאנשים מבוגרים או עם בעיות קוגנטיביות, היא מוסיפה. טל: "אני חייבת לציין דבר נוסף, בעיה נוספת שאני מכירה גם מעצמי וגם מאנשים אחרים שהם כבדי ראייה ועיוורים מוחלטים, זה הנושא של התמצאות בתחנת אוטובוס, מעברי חצייה, הרמזורים. אלו דברים שמאוד קריטיים וחיוניים לנו. ולצערי עדיין רוב הרמזורים בארץ לא מרושתים בעזרי שמע, וגם יש מקומות שמנמיכים את עוצמתם, ופה יש עוד יתרונות לשלט: הוא יכול להתחבר היום למערכת הרמזורים, למערכת עזרי השמע, ולצפצף רק מתי שאני צריכה להפעיל אותו". שאלתי את טל כיצד אנו, ציבור העיוורים, יכולים לעודד כמה שיותר מקומות להתקין את המערכת הזאת אצלם. טל: "נקודה מצויינת. הייתי שמחה לראות יותר יוזמה ושיתוף פעולה מצד ציבור העיוורים. כצרכנית אני יכולה לפנות, אבל אני צרכנית יחידה, אבל אם יפנו הרבה אנשים זה יאיץ את התהליך הרבה יותר מהר". שמעתם חברים? תגשו אל סניף הבנק שלכם, סניף קופת חולים, הדואר ומסעדות ובתי קפה החביבים עליכם ותמליצו בפניהם להתקין את המערכת הזאת. או במילים אחרות: אנחנו פונים, הם מתקינים, וביחד את העולם אנחנו מנגישים. J "אם לא נדרוש ולא ניזום זה לא יקרה", מוסיפה טל, "כי כמו שאמר לי אחד האנשים הבכירים באחת העיריות: "אם לא תתריעי, אני לא אדע שקיים מחדל זה או אחר מבחינת הרמזור". אז יש בהחלט נכונות, והמילה "נגישות" אינה מילה זרה אלא מילה שטבועה בלקסיקון, וזו בהחלט מהפכה אמיתית שקורית. אבל אנחנו כציבור צרכנים וכציבור עיוורים חייבים להפעיל את הלחץ מצידנו, אחרת זה באמת הרבה מוסדות יתנהלו רק על-פי התקנות ולא מעבר לזה".

שאלתי את טל לב בנוגע להתקנת המערכת בחו"ל, שהרי המערכת אדישה לשפה בה היא מופעלת. טל: "היות והמערכת היא בתדר בינ"ל והיא אושרה, אז באמת אפשר להפעיל אותה בכל מקום בחו"ל שבה קיימת היחידה. יש כבר מספר התקנות ברחבי העולם כמו באוניברסיטת גדנסק, בפורטוגל וביוון, נכנסים עכשיו חזק בארה"ב כמו בנושא של הריינג'רים:  בשמורות שם, כשבאים אנשים לטיולים, כמו שפה התקנו באתר ההנצחה גבעתי. לאנשים קל יותר לשמוע הסבר קולי על נקודות ציון היסטוריות. גן החיות בסן דייגו פנה. אז הנושא הזה הולך ורק מתרחב, וכמובן מספר ההתקנות הולך וגדל. אם זה באנגליה ואם זה בגרמניה, בפריז. אגב בגרמניה יש כבר כמה מערכות כאלה שעובדות, גם משלנו".

טל מוסיפה כי בקרוב יוכלו אנשים לרכוש לעצמם רמקול נייד ולמשל כשהם יוצאים למלון הם יוכלו להתקין אותו על דלת חדרם. באמת, זה דבר מקסים, תארו לעצמכם: אתם נמצאים במלון בלונדון. במקום להתחיל לשאול "איזו קומה זו? איפה חדר 297?", אתם שמים רמקול כזה בחדר 297, כשאתם מגיעים לקומה שלכם, אתם מקבלים איתות בשלט ואז כדי לדעת היכן בדיוק החדר שלכם אתם מפעילים את השלט והוא אומר לכם: "האוכל באנגליה ממש לא טעים, נכון?". אף אחד שם לא מבין מה הוא אמר לכם, אל תדאגו, אבל ליתר בטחון אתם יכולים להקליט בו את המשפט "חדר 297".

טל מדגישה שעלות התקנת המערכת היא נמוכה, בוודאי ביחס לפתרונות נגישות אחרים. כך שכדאי מאוד למקומות ציבוריים ופרטיים לייעד למען התקנת המערכת חלק מתקציב הנגישות שלהם. עוד היא מדגישה, לעיוורים הן השלט והן הרמקול הנייד ניתנים בסבסוד משמעותי.

אנשים המעוניינים לדעת עוד על המערכת מוזמנים ליצור קשר עם טל לב ישירות: tallev@013.net.

אני מבטיח לעקוב כאן בקהילה אחר התקדמות השימוש במערכת. בקרוב אפרסם את רשימת המקומות שכעת מערכת זאת מותקנת בהם.

בינתיים אני מוסיף שני סירטוני הדגמה של המערכת - בעיברית ובאנגלית:

http://www.youtube.com/watch?v=k0iJ6AtW6aE

http://www.youtube.com/watch?v=ZQ9X6N4PSfQ

שנה טובה,

שגיא יודוביץ'