האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

אמש, יום שלישי, התקיים בוועדת הרווחה של הכנסת דיון בעתיד ההדרכה השיקומית לעיוורים.

אני מביא כאן את הודעתו לעיתונות של דובר הוועדה, מר אורי מיכאל, ולאחריה אוסיף מספר מילים.

האוצר: "לא מצאנו דרך להעביר כסף למורות השיקום לעיוורים"  

ח"כ לוי-אבקסיס: "אז איך הצלחתם למצוא פתרונות במקרים אחרים?"

מנכ"ל משרד הרווחה: "לא מבקשים שקל מהאוצר. מוכנים לממן את הגירעון מכספי המשרד" 

יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ: "יש לעגן בחקיקה את מקצוע המורות לעיוורים".
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ (ליכוד), קיימה היום דיון דחוף בנושא קריסת ההדרכה השיקומית לעיוורים בישראל (עמותת מגדל אור).

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), מיוזמי הדיון, אמרה: "אנחנו מדברים על 2.5 מיליון שקל שחסרים כדי לכסות את גירעונות העמותה. זה כסף שולי
כדי לספק שירות כה חיוני לאוכלוסיה ייחודית".

ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי), מיוזמי הדיון בוועדה: "משרד הרווחה פותר דיונים על סכומים כאלה בארבע דקות בדרך כלל. חבל על הזמן, בואו נמצא פתרון".

 ח"כ אילן גילאון (מרצ), מיוזמי הדיון בוועדה: "שוב מבקשת המדינה להתנהל באמצעות עמותות, ומסרבת לקחת את האחריות על עצמה. משרד הרווחה צריך להיות אם כל העמותות,

ולא לפזר אחריות בין עמותות שונות". 

ג'קי לנדאו, מורה בעמותת מגדל אור: "המדינה פיקחה וביקרה והשגיחה מקרוב על התנהלות העמותה. המדינה, באמצעות משרד הרווחה, קבעה פעם אחר פעם שהעמותה תזכה במכרזים
להפעלת הדרכות שיקומיות לעיוורים, ביודעין שהיא מתנהלת בצורה כושלת".

ח"כ לוי-אבקסיס פנתה לנציגת רשם העמותות בדיון, עו"ד מירית כנרי, ושאלה איך זה ייתכן שניתן אישור ניהול תקין לעמותה בגירעונות.

הנציגה ענתה: "ידענו שאם נבטל את האישור, העמותה תפסיק לתת את השירות. פעלנו מתוך אחריות".

מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', התפרץ בזעם: "את לא דוברת אמת! בושה וחרפה! לאחרים לא נתתם אישור ואילצתם את משרד הרווחה לצאת למכרזים! למה הטעיתם אותנו
ולא הסבתם את תשומת לבנו?". מנכ"ל המשרד התייחס לטענות על אחריות משרד הרווחה לפתרון המשבר: "אם מישהו חושב שמשרד הרווחה יכול לקבל לחיקו 15 אלף עובדים של עמותות,
אלה חלומות באספמיה. הצענו שנרכוש את העמותה על כל מרכיביה והמגרשים שמחזיקה (26 דונם), ללא תוספת תקציב מהאוצר, וכך נכסה את כל ההתחייבויות. זה גם שווה כלכלית
למדינה. ההצעה נדחתה; האוצר חושש מתקדים שבו המדינה תצטרך להיכנס לנעליים של עמותות כושלות נוספות. מנכ"ל משרד לא יכול להגיע להסדרים באופן עצמאי. שר הרווחה
יפנה לשר האוצר יחד עם מורות השיקום ויבקש פגישה משותפת בניסיון להגיע לפתרון המשבר". 

אוהד רייפן, אגף התקציבים במשרד האוצר: "הסוגיה היא לא העניין התקציבי, אלא עיקרון השוויון – לא נוכל לרכוש ולכסות גירעונות של כל עמותה שתתמוטט. נשמח לאמץ כל
פתרון חוקי אחר שיוצע". 

נציגי העיוורים, חניכי עמותת מגדל אור, התרעמו על הדברים ואמרו: "מדברים כאן מילים גבוהות על תקציב, מגרשים, דונמים. אבל מה יהיה עלינו מחר בבוקר? מתי יחזרו
המורות לעבוד? כל התהליכים שהוצעו כאן ייארכו חודשים!". 

ח"כ לוי-אבקסיס סיכמה את הדיון ואמרה: "האוצר שוב לא יוצא פה טוב. במשברים אחרים ידע שר האוצר לצאת לקראת המפגינים ולתת להם מענה מהיר. הוועדה קוראת למשרדי הרווחה,
האוצר והביטוח לאומי למצוא פתרונות עבור עובדי עמותת מגדל אור, ולדווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת על התקדמות בתוך שבוע".

יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, מתכוון להניח הצעת חוק אשר תעגן בחקיקה את מקצוע המורות לעיוורים, שמעמדן אינו מוגדר כיום בחוק. לדבריו, "לא ייתכן כי עבודת הקודש,
המסירות ובעיקר המקצועיות של מורות העיוורים בישראל לא יוסדרו בחקיקה" (הצעת החוק היא יוזמה ופרי שיתוף פעולה בין יו"ר הועדה לאגודה לזכויות האזרח). 

אוי ואבוי! מה יקרה במדינת ישראל אם האוצר יצטרך לרכוש שירותים של עמותות כושלות?

תחשבו- זה מצחיק - ייתנו לעמותות לשמור על הגבולות, תפרוץ מלחמה והעמותה שתישמור על הגולן תפסיד. האוצר לא ייתן למשרד הביטחון לעשות את העבודה כי עוד עמותות תידרושנה שהמדינה תתנהג כמדינה. האמת, כל הבוקר צחקתי על דבריו של נציג האוצר, אבל זה במקום להתעצבן. ישראל מתפרקת- צריך חסכמים.

תודה רבה,

שגיא

לפני כמה שנים שמעתי גברת שואלת באוטובוס מישהי בטון דידקטי: "את יודעת איפה את צריכה לרדת?". הנהג השיב לאותה גברת שזה בסדר. באוניברסיטה העברית ישנן הזדמנויות רבות לטעות, ואנשים בטוחים, משום מה, שעיוורים מועדים לטעויות הרבה יותר מאנשים הרואים טוב. בשנה הראשונה שלי בקמפוס פחדתי ממש להסתובב: כל הזמן שאלו אותי לאן אני צריך, אם אני יודע לאיפה אני הולך, "אתה יודע לאן אתה צריך להגיע?", "מה אתה מחפש?", "אתה יודע לאן אתה הולך?". בקיצור, גורמים לך להרגיש שאתה לא טבעי בסביבה. אבל יש אנשים שעוד יותר נחושים לעזור: "אתה עולה לאוטובוס?", ואחד הנוסעים מזנק אלייך, פשוטו כמשמעו, ואוחז בידך כשהוא עומד מולך. מה שלא תעשה, תמיד תצא האדם הלא נחמד בסיפור, אל מול אציל הנפש שנחפז לסייע לעיוור - שזה אתה, עולה לאוטובוס.

אנשים תופסים בנאדם מקבוצה מוחלשת כמישהו שהמרחב הפרטי שלו שונה משלהם. בכל קבוצה התפיסה שונה לחלוטין, ומסיבות אחרות, אך המכנה המשותף נובע מהעובדה שזה תופס את אותו אדם כחסר. 

למה כוונתי? אותו אדם שיראה עיוור "ממקל את דרכו ברחוב", כפי שמגדירה זו מרגלית טובי, ויאחז פתאום בידו ויגיד לו: "תיזהר, יש פה עץ", ישים את ידו על בטנה של אשה הרה וישאל "באיזה חודש את?". אם את בחורה עם שיער צבעוני, או חצאית החורגת מהאורך ה"מקובל", את מסתובבת עם לוח מטרה עלייך בעיניי אותו אדם. אל עולים הוא ידבר לאט יותר, כאל ילדים כבדי שמיעה, או באנגלית רצוצה. לאדם זקן, או בעל קשיי הליכה, אותו בנאדם שוחר טוב יגיד: "לאט לאט!", או, "אל תמהר!". בקיצור, כל תגובה שמעידה על כך שאתה בעל חריגות כלשהי. בהקשר זה, אספר סיפור משעשע (או אולי לא כל-כך) שנתקלתי בו, כן, באוטובוס. באוטובוס ביום שישי באה אישה מבוגרת לרדת בתחנה. הנהג פונה אליה ואומר לה: "לאט לאט גברתי, אל תמהרי! את מזכירה לי את אמא שלי, עליה השלום!". טוב שהוא לא שאל אותה מה שמם של הוריה, כי הוא רוצה להגיד עליהם "מי שברך לחולים" בבית הכנסת.

פעמים רבות כשאני משוחח עם אנשים על הבעייתיות בשאלות כמו "לאן אתה צריך להגיע?", "אתה יודע לאן אתה הולך?", הם שואלים אותי האם להתעלם. אז לא, לא צריך להתעלם, אלא פשוט להתייחס אל כל אדם כאל אדם רגיל תוך אי התעלמות מהייחודיות שלו. והכי חשוב - לא להתנחמד. רק זה לא.

מקווה לעולם טוב יותר וליברלי,

שגיא יודביץ'