האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

שלום חברים,

החלטתי לפתוח במדיניות חדשה: המלצות על ספרים אשר הוקלטו בספריה המוקלטת של האוניברסיטה העברית. הפעם, "פרקי אבות: פירוש ישראלי חדש" מאת אביגדור שנאן בהוצאת אבי חי, 2009. פרופ' שנאן מסביר ומפרש בשפה לא אקדמית מדי ולא נמוכה מדי, פשוט בעברית את הכתוב בפרקי אבות. נותן רקע היסטורי לנאמר ומנסה להסביר לנו היום למה התכוון המשורר מנקודת המבט שלנו היום.

ניקח לדוגמה את ההמלצה התמוהה והמקוממת האומרת: "יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר: יהיה ביתך פתוח לרוחה, ויהיו עניים בני ביתך, ואל תרבה שיחה עם האשה. - באשתו אמרו, קל וחמר באשת חברו. מכאן אמרו חכמים: כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה, גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה, וסופו ירש גיהנם". כידוע, אמירה זו של יוסי בן יוחנן איש ירושלים משמשת אתגר אינטלקטואלי עבור אנשים דתיים רבים ובוודאי עבור הוגי הדעות בדת היהודית כיצד לתרץ את סוגיית לא להרבות בשיחה עם האשה. בנוסף לכך, אמירה זו משמשת חילונים רבים כהסבר משכנע להתנכרותם אל הדת היהודית. הלב נחמץ כשחושבים על אותן נשים רבות אשר סבלו ואולי אף סובלות מדיכוי בחברה הדתית בשל הבנה מוטעית של אמירה זו. והכל על כתפיו של יוסי בן יוחנן המסכן שהתכוון בכלל לדברים אחרים לגמרי. 

מי היה אותו יוסי בן יוחנן איש ירושלים? לפי אביגדור שנאן, הוא חי במחצית הראשונה של המאה השנייה לפנה"ס, בתקופה שהיתה התלבטות שבעצם קיימת עד היום, האם תלמידי חכמים הם אליטה מתבדלת (לפחות בעיני עצמה) או אנשים שצריכים להתערות בעם. ובכן ידידנו סבר שעליהם להתערות בחברה, ושעל ביתם להיות פתוח לרווחה. בכך מתרץ את האמירה הבלתי נסבלת פרופ' שנאן: "פתיחת הבית לרווחה מזמינה גם נשים להיכנס ולהתארח בתוכו, ובעקבות כך מציע החכם למעט עמהן בשיחה, כי ריבוי שיחה עם נשים זרות - במיוחד בעולמם של חכמים שהקפידו על התנהגות צנועה - נתפס כדבר לא ראוי" (עמ' 10 בספר). ניתן להזמין את הספר בעל"ה, מספר טלפון: 025825020. יש להדגיש כי אין צורך להיות סטודנט, אקדמאי, ירושלמי ו/או אוהד של מכבי ת"א בכדי להזמין ספרים בספריה המוקלטת של על"ה. די בכך שאתה בעל תעודת עיוור ומוגדר כאדם עיוור על פי החוק הישראלי, סעיף 19 קטן א', דיני הגדרת קבוצות מחולשות ועל כן מודרות בחברה. :)

חנוכה שמח,

שגיא