יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הבלוג של שגיא יודוביץ'



נושא חשוב לדיון, בואו והגיבו (עורך האתר)

בשבוע שעבר עלה לאוויר בלוג של שיר, המקריאה שלי, האוסף ומתעד דיווחים של נשים לגבי הטרדות רחוב, כלומר: ביטויים של הטרדה מינית הנחשבים ל"קלים" יותר בדרך-כלל והנעשים במרחב הציבורי. כלומר: הערות, שריקות, נעיצת מבטים ושליחת ידיים. אני מצרף לינק לבלוג: http://attcoil.wordpress.com/

 

נשאלת השאלה, כיצד הדבר בא לידי ביטוי בקשר לנשים עם מוגבלויות? שיר מאוד תשמח לשמוע ולקבל דיווחים. דיווחים ניתן לשלוח ל: attcoil@gmail.com


תגובות
2.
יעל, זה אכן חומר קומי טוב :) (לת)
ריקי כהן   30.10.10 | 18:48
1.
הערה מצחיקה במקצת (לת)
יעל הלוי   30.10.10 | 07:49
אני לא שומעת אותן בדרך כלל (את ההטרדות :) אני זוכרת בצעירותי כשהלכתי ברחוב עם מישהי (חברה או אמא) וסיפרו לי שהחמיאו לי או שרקו והצטערתי שפיספסתי :) יש גם את הצד הלא נעים כמובן, ושליחת ידיים בעיני היא חציית גבול בלתי מקובלת, אבל פעם שריקות וכו' ברחוב לא נחשבו להטרדה ואם כן אז להטרדה נסבלת..

ב-1984 הייתי נער מורעל על פוליטיקה. מערכת הבחירות לכנסת ה-11 הסעירה אותי, אבל הרבה חומרי קריאה עליה לא יכולתי למצוא. כיום, בזכות האינטרנט והספריות הרבות עבור עיוורים, אני יכול לקרוא מידע רב, אך זה עדיין חמישה אחוזים בלבד מהחומר הכתוב המצוי על מדפי הספרים בישראל, בשונה מארצות העולם המערביות.

חה"כ אילן גילאון ממר"צ, העומד בראש תת הועדה לנגישות של ועדת העבודה והרווחה, נרתם לשנות נושא זה. ממשרדו נמסר לי כי: "קודם כל, מדובר בקובץ תקנות שיידון בתוך קבצי תקנות של מוגבלות. קובץ תקנות זה דן בהנגשת חומרי קריאה לעיוורים בתוך ספריות. נוסף על כך, אנחנו מבקשים להכניס בחקיקה שינוי בחוק זכויות יוצרים כך שהשר הרלוונטי יוכל למנות גוף שירכז את כל החומרים הקיימים וימצא דרכים להנגישם למען ציבור העיוורים".

אילנה בניש, אשר מקדישה בחודשים אלה את זמנה ומרצה לקידום חקיקה זו בארץ והשוואתה לחקיקה האמריקנית, מפרטת בנוגע לחוק בארה"ב: "בארצות הברית, כבר ב 1996 לפני 14 שנה חוקק חוק המפקיע את זכויות היוצרים מהמול"ים לצורך הנגשת חומרי קריאה ולימוד לסטודנטים עם מוגבלות שימוש בדפוס.  כלומר אם אדם זקוק להנגשת חומרי לימוד, תהליך הנגשתו יעיל ומהיר השוואה למתרחש בארץ. בארצות הברית מוקלטים מידי שנה קרוב למיליון עותקים של פרסומים – ספרים, כתבי עת, מאמרים, ספרי לימוד וכו'. בארץ התמונה כל כך עגומה ורק 5 אחוז מסך כל חומרי הקריאה מונגשים לאנשים עם מוגבלות שימוש בדפוס. וזה נתון מגחך לנוכח העובדה כי בארץ 10 אחוז מהאוכלוסייה זקוקה להנגשת חומרי קריאה".

בכדי לקרוא דברים נוספים מאת אילנה בניש, אתם מוזמנים להיכנס לבלוג שלה: http://ilanaba2.blogspot.com/

אורי כהן, מנהל הספריה לעיוורים שהודיע בימים אלו על סיום תפקידו, הגדיר לא אחת את ציבור העיוורים "עם הספר". נדמה כי אין הגדרה קולעת יותר מהגדרה זו לתיאור הוויתם של אנשים עם מוגבלות ראייה. עיוורים מרבים לקרוא ספרים, ואף לתור אחר חומרי קריאה במרשתת. לא בחנתי זאת אמפירית, אך נראה לי כי עיוורים משתמשים באינטרנט, למשל כפורומים חברתיים, באופן נרחב ביותר מאנשים שרואים טוב. אני מחכה שיבוא כבר איזה אנתרופולוג ויערוך מחקר אנתרופולוגי על קבוצות דיון של עיוורים בגוגל.

 

שגיא יודוביץ'


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה