אביליקו

האתר המקיף לחיים עם מוגבלות



כניסה / הרשמה לאתר


יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הבלוג של שגיא יודוביץ'



מיכאל פז:

אני מבקש להביע זעזוע עמוק מהפגיעה הנוראה במורות ובמורים השיקומיים לעיוורים. מגמת ההפרטה במדינה פוגעת קשה ברבים ועל חשבונם - אחרים פורחים וסובאים. איך יכולה מדינה המתימרת לקרוא לעצמה מדינת רווחה, להפקיר אזרח שאבדה לו ראייתו בגיל מתקדם, להתנער מזוג צעיר שנולד לו תינוק עיוור, להותיר לחסדי טובי לב משפחה שהילד שלה נפגע בתאונת דרכים ואבדה לו ראייתו? 35 אנשי מקצוע מסורים נתנו שנים ואף עשרות שנים של עבודה למעננו ויש מי ששכרו לא שולם? מדוע אינם עובדי מדינה? במה הם חשובים פחות מפקידים וממורים ומכל מיני בעלי תפקידים אחרים? אני מעז לומר שלדעתי זה בכלל לא יחס המדינה אליהם, זה יחס המדינה אלינו העיוורים. הפקירו אותנו בידי עמותה שתיקצבו ואז מה? במבחן התוצאה הופקרנו כולנו. אינני מעז לפנות לאוצר, ברור שאנו בתחתית סדרי העדיפויות שלו. אני תובע מהשירות למעננו במשרד הרווחה לא לתת יד לזילזול הנורא הזה בעיוורים. אני קורא לך מר קורסיה שעשית כל כך הרבה למעננו, לכלול בעבודתך את תיקון העוול הנורא הזה ולפעול בדחיפות שכל זכויותיהם של המורות והמורים הנפלאים האלו יכובדו במלואן. יש לדאוג לשלם את כל שכרם בתוספת הלנת השכר המחפירה שגרמו להם ולשלם את כל התנאים הסוציאליים שיבטיחו את עתידם בזקנתם. אין לי ספק, שחבריי העיוורים יזכרו לך עשייה מחוייבת זו כגולת הכותרת של עשייתך למעננו. מי שחושש מתקדים, שימנע אסונות דומים בעתיד. המצב הנוכחי נתפס על ידי כהתעללות בצדיקים. גם אילו דובר בסכומים כפולים ומכופלים הייתי תובע את אותו הדבר. הוכחת כושר עשייה מצויין, אנא השתמש בו לחלץ את האנשים האלו מהביצה בה השקיעו אותם ביודעין ובזדון. הדבר באחריותך ובידך גם לפותרו. התאפקתי זמן רב מלפנות כך פומבית. באו מים עד נפש ומבחינתי הייתי נוהג כפושע אלמלא פניתי. יבורך כל מי שיעשה לפתרון מהיר ומלא של המשבר הנורא הזה.
תגובות
1.
עוד כמה מילים על המורים השיקומיים וגם על... מיכאל פז (לת)
לימור רייז   25.10.10 | 22:55
לטובתם של המורים השיקומיים התגייסה גם ראומה וייצמן (אשת הנשיא לשעבר), שסיפרה לפני מספר חודשים בתכנית הרדיו של יעל דן בגל"צ על כך שידה של מורה שיקומית היתה היד המשמעותית ביותר שליוותה אותה בתהליך איבוד הראייה.
ומי זה מיכאל פז אתם שואלים? מיכאל ידידי מזה שנים רבות הוא עובד סוציאלי בכיר, שטיפל באלפי משפחות והדריך וטיפח צוותים מקצועיים בשירותי הרווחה של עיריית הרצליה, עד ליציאתו לגימלאות.
מדובר בתקציב זעום ונושא קריטי לתפקוד של ציבור גדול ובני משפחותיהם. אי אפשר לקצץ במשכורותיהם של אנשים שאינם מרוויחים שכר מינימום, לסגור שירותים חיוניים ולצפות שלא תהיה מחאה!
נקווה שהיא תמשך כאן ובמקומות נוספים.

לימור רייז, מנהלת קהילת קשב וריכוז, אביליקו.
בחדשות (עורך האתר)

ביום ראשון, החלה שביתת המורות השיקומיות לעיוורים. מדובר בקבוצת אנשי מקצוע המביאים את האדם העיוור להשתלבות מלאה בחברה הסובבת ולחיים עצמאיים. קבוצת אנשים זו לא רק שאינה מתוגמלת באופן נאות ע"י המדינה, אלא שהיא כמעט ואיננה מתוגמלת כלל!

 שוחחתי עם אחת מפעילות המאבק שיחה גלויה על הסיבות למאבקם והיחס לו הן זוכות מהמדינה. הנה הדברים: "אנחנו הפסקנו את הסכסוך (לפני מספר חודשים) כי הבטיחו שימצאו מישהו שיעסיק אותנו. אותו מישהו היה אמור לממן את החובות. הגורם שנמצא היתה קרן ר"שי. הקרן שילמה למדינה שניים וחצי מליון שקל שמהם אנחנו לא רואים גרוש ד"ש. הקרן החליטה לעבוד אתנו בחוזים אישיים (כך מונעים מהעובדים להתאגד כמובן) ואנחנו לא מסכימים לרעיון זה. זה אבסורדי! היא מוסיפה. הקרן מקבלת במתנה מהמדינה 26 דונמים קרקע בקרית חיים תמורת שניים וחצי מליון שקלים. שגיא אתה יודע על כמה אנחנו מדברים? היא מוסיפה. 2 וחצי מליון שקל זה הכל. אנחנו לא דורשים הטבת תנאים (למה לא בעצם?) אפילו זה לא. מגיע לי לצאת עם הכספים שהרווחתי אותם?

חמש שנים שקרנות הפנסיה וקרנות התגמולים וההשתלמויות נלקחו ולא שולמו, ובנוסף על כך בעשרה חודשים האחרונים אנחנו עובדות על 15 אחוז פחות מהמשכורת, ובחודש וחצי האחרונים לא קיבלנו כלל משכורות!"שאלתי את המרואיינת לשכרה החודשי, הבה נעשה חידון קצר. היא לא התחילה לעבוד אתמול, מדובר במקצוע פרופסיונלי אשר הוא שירות חיוני לקבוצת אוכלוסיה ספציפית. התשובה שקיבלתי היא- 3300 שקלים, הנסיעות עליה. רק רגע, מזה צריך להוריד 15 אחוז כפי שקורה בעשרת החודשים האחרונים.

אז זהו, במדינת ישראל קציני צבא גבוהים ובחירים בממשל נוסעים בהליקופטרים למחוז חפצם (שעות הטיסה עלינו). במלחמת יום כיפור הכין את כל הרכבת האוירית לישראל מארה"ב קצין אחד שבמקרה היה שם ועתה מצויות הן בניו יורק והן בוושינגטון משלחות רכש רבות משתתפים או במילים אחרות, זה לא שבישראל כבר רוקנו את כל בורות השומן התקציביים ועכשיו אין מנוס מלקצץ בתנאיהן של המורות השיקומיות, אלא שפשוט סדר העדיפיויות התקציבי קצת משובש. אביא כאן את הכרזת השביתה של המורות השיקומיות. קראו ושפטו:

בעקבות הצעת קרן רש"י לרכישת "מגדל אור" ולהמשך אספקת השירות

ובהמשך למכתבו של עורך הדין מר אופיר כץ המפרט התנגדותנו להצעה

אנו מביעים את אכזבתנו הגדולה מההצעה שאינה מקרבת את העובדים להחזר החוב אלא להיפך: מרחיקה אותם ממטרה זו.  

1. הצעת קרן רש"י דוחה משא ומתן עם ועד העובדים, עוד בטרם התחיל. 

2. משרד הרווחה מיהר והבטיח עדכון תעריפים, עוד לפני שנסגרו תנאי ההעסקה של העובדים! 

וכל זה, כחודשיים מאז שמנעו ביצוע החלטת ועדת משנה רמת דרג (קורסיה-פולק-טפר) שהמליצה בדיוק על זה, על העלאת התעריפים. 

3. השיטה ממשיכה: כולם ירוויחו, רק העובדים ישלמו את המחיר. לכך איננו יכולים להסכים. 

דרישותינו:

  • החזר החוב במלואו. אין אנו מסכמים למחיקת חובות.
  • קיום משא ומתן עם ועד מורים שיקומיים, בנושא העסקת העובדים בהסכם קיבוצי.

 

לפיכך אנו מכריזים על החרפת העיצומים ועל השבתת השירות ללא הגבלת זמן, החל מיום ראשון 24 באוקטובר 2010. 

אנחנו מקווים שתיערך חשיבה מחדש לגבי ההצעה והצדדים הנוגעים בעניין: רווחה, מנהל מיוחד, קרן רש"י, ימצאו את הדרך למלא אחר הדרישות של המורים השיקומיים

תגובות
אין תגובות לפוסט

סיסי בן סימון אחת הפעילות הבולטות בקבוצה לספריה טובה יותר הגיבה באחד מהפורומים של ציבור העיוורים למיכאל פז:

סיסי בן סימון:

"

שלום מיכאל וכולם,
 
אתה יודע שאני מאד מעריכה אותך כחבר, את פעילותך הרבה ואת דעותיך, גם אם הן לפעמים ממלכתיות מדי לטעמי. אתייחס כאן למספר נקודות שהעלית:
 
אף אחד מפעילי הקבוצה לספריה טובה יותר מעולם לא אמר ולא יומר, שאורי כהן לא קידם את הספריה ולא עשה דברים טובים למענה. אורי עשה המון במשך שנים רבות, פעל בחריצות, הצליח להפעיל צוות קטן של עובדים בתקציב בלתי אפשרי, כאשר חרב הקיצוץ והפסקת התקציבים הייתה מונפת תמיד מעל ראשו. לא כל אחד היה מצליח לעמוד באתגרים כאלה כל כך בכבוד כפי שעשה אורי כהן, ועל כך כולנו מעריכים אותו מאד. יחד עם זאת, במשך השנים הטכנולוגיה התקדמה בצעדי ענק, ולצערי אורי לא השכיל להדביק את הקצב. הספריה תמיד מוצאת את עצמה מדדה מאחור ומגיעה לקוו הסיום בקוצר נשימה. לעיתים זה נובע מחוסר תקציב ולעיתים מגישתו השמרנית של אורי. עוד אציין כי אין אדם מושלם ואין מנהל מושלם. יחסי מנהל מול מתנדבים כפי שתיארת כאן הם אכן דבר טבעי, אבל גם במצבים של מתח המנהל צריך לדעת לפעמים להתפשר, להתגמש, להקשיב לדעות מנוגדות לדעתו, להכיר בטעויות, לתת לחברי ההנהלה שאינם מקורביו תחושה שהם חלק מהעשייה. לקרב מספר אנשים ובראשם היושב-ראש זה דבר אחד. אבל להכין טפסים בכתב יד עם שמות מקורביו בלבד ולתת לעיוורים לסמן שמות בעזרת עובדי הספרייה, תוך חסימת מועמדים אחרים, זה כבר הרבה מעבר ליחסים טבעיים של מנהל ומתנדבים. לא יתכן שבמשך שנים, אנשים רבים יעלו הצעות, ינסו לפעול, ינסו לתרום, ינסו לקיים ביקורת אמיתית ולא ביקורת מטעם, ויידחו ברגל גסה ובקוצר רוח. לא יתכן שמוסד ציבורי המקבל תקציבים מהמדינה יראה עצמו רשאי לעשות כל העולה על רוחו, יטרוק את הדלת בפני ועדת ביקורת ויזלזל ברשם העמותות. מיכאל, אני לא סתם משתמשת בביטוי זלזול. לו היית באסיפה הכללית האחרונה של הספריה, היית מבין בדיוק על מה אני מדברת.
 
באשר לפנייה לרשם, סלח לי על ההשוואה הקיצונית, אבל דבריך מזכירים לי את גישתם של קיבוצים כאשר נחשף בתוכם אנס. הם תמיד מעדיפים לפתור את הבעיה בתוך הקיבוץ, לא לפנות לרשויות, לטאטא הכל מתחת לשטיח. שוב זו השוואה קיצונית מאד אבל נחוצה כדי להבין את חומרת העניין. היו כמה וכמה ניסיונות לטפל בבעיה בתוך כותלי הספרייה. היו כמה וכמה ניסיונות הידברות. עדיין אנחנו מנסים להגיע למצב של הידברות ובמקרה הטוב אנחנו נתקלים בהתעלמות. על המקרה הרע אני מעדיפה לא לדבר בפורום ציבורי מכובד זה.
 
לסיום, צר לי מאד על סגירת הספריה, חבל שהגענו לידי כך, אני מאד מקווה שהעניין ייפתר בהקדם האפשרי והספרייה לא תיסגר. חבל מאד שאורי בחר להשתמש בנשק הציני של סגירת הספרייה, אך זו דרכו ואנשים לא משתנים בדרך כלל. אני וחברי שותפים לחרדתך על אותם חרשים עיוורים, קשישים וכמובן תלמידים שייפגעו מסגירת הספרייה. הכל יודעים מי האחראי לכך.
 
כל טוב
סיסי "
תגובות
2.
שכחתי להוסיף (לת)
מרק   25.10.10 | 21:41
את הקבוצה המתיימרת לפעול לספריה טובה יותר,ייצג היום בראיון אצל ירון דקל ב"קול ישראל" אדם בשם צבי אנגל.לחרדתי אנגל הודה שהוא לא משתמש בשרותי הספריה.והוא מייצג אתכם.בושה.
1.
אורי כהן מנהל הספריה לעיוורים (לת)
מרק   25.10.10 | 21:32
שמעתי עכשיו שהוא עזב סופית את הספריה.הטענות שאת וחברייך מעלים בברוטליות הן מינוריות להחריד לעומת התנופה האדירה והאינסופית של האיש הזה.אי נגישות של אתר אינטרנט?מה לגבי נגישות חסרת תקדים במונחים עולמיים של כל כותר אפשרי בשפה העיברית?המחויבות הבלתי מתפשרת להקדיש שעות אולפן לכל ספר לימוד של כל תלמיד נזקק?את,גברת סיסי,מדברת על עיכוב טכנולוגי?את יודעת איזה מלחמת עולמות עשה אורי כדי להעביר קוראי קלטות ותיקים לעולם הmp3?שלא לדבר על התכנון שנקטע באיבו עכשיו לאולפנים חדשים נוספים וטכנולוגיית כספת אולטרה מודרנית לאחסון כל חומרי הספריה?האם את מודעת,גברתי,לכך שגם בתנופת ההתחדשות אורי תמיד השאיר את מפלט הטכנולוגיה הישנה לקשישים המתקשים להתרגל?הספריה לעיוורים היא אי חומל ומרגש של יצירה והומניזם,ואת וחברייך הלוחמים ל"ספריה טובה יותר"לעולם לא תקלקלו את הדבר הנפלא והקדוש הזה.אין ישר מאורי כהן.בכל מטבח מצוחצח אפשר למצוא פירור לחם.אתם הארתם את הפירור הזה בזרקור של רשע.לעולם לא נסלח לכם על החתרנות העלובה,המלשנות.מה שאורי עשה ביום אתם לא תעשו בעשור.

מיכאל פז פרסם את הדברים הללו באחד מהפורומים של העיוורים.

מיכאל פז:

שלום לכולם.
הפצירו בי להשמיע את קולי סביב הארועים הקשורים לספריה. חבריי הטובים יודעים שאני שותק לא כי לא אכפת לי ושאני מתאמץ בכל כוחי שלא להתערב כי אינני רוצה מעורבות. לא אוכל לקצר כאן, כך שמי שדעתי בנושא לא מעניינת אותו, יוכל למחוק את המייל.
אקדים בציון כמה נקודות ורק לאחר מכן אציג את דעתי בשני הנושאים העיקריים.
אינני משתתף יותר בפעילות ציבורית ולכן גם אינני מגיע לאספות, כי די לי בהתקף לב אחד שפקד אותי לפני 6 שנים. את ההתקף הבא אני מקווה לקבל אחר מותי. עדיין אכפת לי מאד מכל המתרחש ובודאי כשמדובר בנו העיוורים. אני יושב ואוכל לי את הלב ולא אגיד שהוא לא טעים, הרי זה הלב שלי!!!
ביחס לפנייה לרשם העמותות, הבעתי דעתי טרם הפניה, למי שרצה לשמוע אותה, שלדעתי זה צעד לא נכון ונזקו יעלה על תועלתו.
ביחס למנהל הספריה, אורי איננו חבר שלי, אנו מתראים אחת לחצי שנה או שנה לדקות ספורות כשאני מגיע לקראת ראש השנה וחג הפסח כדי לברך את העובדים ולתת את תרומתי החצי שנתית למנהלת החשבונות. אם אורי נמצא במקרה במקום ופנוי, אני נוהג להכנס לברכו ולשוחח כחמש דקות. אשר לעבודתו, לדעתי: הייתי בהנהלה כשהכנסנו את אורי לעבודה ובמהלך עשרות שנות ניהולו קודמה הספריה להפליא. ישנם השגים גדולים ומרשימים והרבה בזכותו. אני מציין גם את השירות המקצועי והאדיב והיעיל של העובדים, שראויים לשבח וגם גישת מנהל ומדיניותו ודאי תורמים לכך. עם זאת, בהמשך אתיחס למה שאני רואה כמחדליו.
נקודה אחרונה בטרם ארחיב בשני נושאים היא, שבמהלך המאבק הנוכחי נפגעים אנשים המוכרים לי כהגונים וראויים לשבח וראוי שנזהר מאד בכבודם. חיים צור מוכר לי כאישיות, אדם הגון וישר ואוהב אדם. כך מוכר לי גם אלי פלד, שאחת מתרומותיו המיוחדות לנו היא הבמה המיוחדת הזו שיזם למעננו. הנסיבות הנוראות עלולות להציג אנשים אלו ואחרים באור שלילי וזה לא הוגן כלפיהם וראוי שנזהר בכבודם גם אם ראינו אותם במצבים שמאד לא נעמו לנו ואף הכעיסו מאד.
כעת אגש לעיקר פנייתי:
ניהול:
במהלך השנים הייתי חבר בכמה הנהלות של גופים ציבוריים. כאשר נמצא מנהל מוצלח, נוכחתי במתח שמתעצם והולך בינו לבין כמה חברי הנהלה או ההנהלה כולה.המנהל הינו שכיר, לרוב שכרו נחשב לגבוה. הוא עושה הכל כדי להצדיק את שכרו זה ומשקיע את כל מאודו ומעייניו בקידום המוסד או המערכת שהוא מופקד עליהם. הוא מקבל החלטות ומבצע ועושה הרבה לקידום הנושאים. מדי פעם מתכנסת ההנהלה ודנים בנושאים שעל הפרק. קשה מאד מאד למנהל לקבל הסתיגויות מחברים שמגיעים לישיבה אחת לשבועיים או חודש ואינם מעורבים כמוהו בעשייה.ברור שרשמית המנהל כפוף להנהלה וחייב לבצע על פי מדיניות שהיא קובעת. אחת הדרכים של מנהל לצמצם את הקונפליקט הטבעי הזה היא, קירוב חברי הנהלה שהוא מרגיש יותר נח איתם ושקיים סיכוי שיגבו יותר אותו בהחלטותיו וזה כולל תמיד את יושב ראש ההנהלה. מנהל מפרש לעתים הסתיגויות או הצעות שונות משלו, כנסיון להצר את צעדיו או כי לא סומכים עליו מספיק או כי מקנאים בו ואולי אפילו רוצים להחליפו. יש ודאי עוד מניעים גלויים וסמויים, אמיתיים ומדומים. בכל אופן, מוכר לי היטב המתח שנוצר ברוב ההנהלות הציבוריות סביב מה שנראה כרודנותו של המנהל וכאי התחשבותו בדעות הנוגדות את אלו שלו. ככל שהמנהל מוצלח יותר ועושה יותר, כך, נוכחתי, שהמתח הזה רב יותר. כעת אגש לנושא השני:
המתנדבים:
אנשים מקבלים על עצמם לפעול למען חברים ללא כל תמורה כספית. מקדישים מזמנם ואף מגיעים לישיבות ומשתתפים בדיונים במאמץ לתרום מנסיונם כדי ליעל ולשפר. את חוסר הסבלנות ואף ההסתיגויות של המנהל הם מקבלים, בצדק, כפגיעה אישית. עם הזמן הם מגלים, שהם בעצם מיותרים. מנהל נמרץ וחרוץ עושה מה שהוא רוצה והם מרגישים שכל מטרתו היא שיבואו לומר הן להצעותיו ושלא יעזו "לשים לו מקלות בגלגלים". כך, רצונם הטוב ומאמציהם לתרום, לא רק שלא מקדמים, אלא הם אף מואשמים כחתרנים וכמי שעושים לחבל בעבודה. הם חווים עלבון וכמובן צוברים כעסים.
בפורום הזה כבר ציינתי בזמנו במשפט קצר אחד, שאסור היה שחברים יגיעו למצב בו יפעלו במחאה כה חריפה. להתנהגות של כל אחד אחרי תמיד הוא עצמו, אבל, האחר יכול בהחלט לתרום או לא לתרום לאותה התנהגות. גרוע מאד, שחברים לא ראו כאפשרי להשיג שינויים בספריה וחשבו שנותרה בידם רק הדרך המסוכנת של פניה לרשם העמותות. סגירת הספריה תאפשר לי לקרוא ספרים שצברתי אצלי וכמובן אוכל להחליף ספרים עם חברים. יש לי גם מחשב ואינטרנט ופתרונות שונים אפילו למספר חודשים. אבל יש גם קוראים חרשים עיוורים למשל, שעלולים חלילה להשאר בלי ספר וזה פשוט מחריד אותי. אני סבור, שמניעיהם של רוב הפעילים שפנו לרשם העמותות הם כשרים והגונים ובכל זאת, כל תוצאה שנגיע אליה תהיה כל כך יקרה וכואבת, שחבל שזה לא נמנע. אם אורי יתפטר או יפוטר, זה יהיה פשוט בלתי הוגן להתעלם מכל העשייה המבורכת שלו במשך עשרות שנים ולהשאר עם הגינוי והכעסים שהצטברו והגיעו עד התפוצצות.
אין לי הצעות, קטונתי. רציתי לשתף מי שמעוניינים בדעותיי ובמחשבותיי ולהביע תקווה, שהמשבר הנורא הזה יסתיים בהקדם כאשר הספריה תמשיך להתנהל היטב והחברים ירגישו שהיא אכן אחד הגופים הכי חשובים בחיינו והקשר עם גוף זה יהיה נעים ומכובד.
אתם שבחרתם לקרוא את דעותיי ודאי לא תגידו שאני רוצה להיות בסדר עם כולם. אתם יודעים שאינני מועמד לשום דבר ואינני מצפה לשום טובת הנאה אישית מאף אחד מכם. כולכם יקרים לי ואני אוהב אתכם
תגובות
אין תגובות לפוסט
1
למעלה