האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

לחברים שלום רב!

אתמול, במשך כל היום, הייתי בתל אביב לצורך עבודה על תיק משפטי. לא הייתי ליד מחשב ולא יכולתי לעקוב אחרי המתרחש.

שבתי לביתי, שמעתי את מכתבו של מר אורי כהן ב'דף לקורא' ונדהמתי.

כיוון ששמי הוזכר בראש רשימת השמות של האנשים שכביכול גורמים לסגירת הספרייה אני סבור שהגיעה העת להשיב. לא אתלהם ולא ארד לרמה של השמצות אישיות אך אומר דברים

חדים וברורים.

צר לי מאוד שמנהל הספרייה שוב משתמש בנשק יום הדין ונועל את היכל ספרינו כלפינו קוראי הספרייה. חבל מאוד שהודבק לנו הכינוי: "מאורת פריצים" אך הסיגנון מעיד על האדם.

עתה יוכלו כולם להיווכח על מה אנחנו מדברים ועם מי יש לנו עסק.

מתוכן מכתבו של אורי כהן עולה כי "קומץ אנשים שלא הצליחו להיבחר לועד המנהל" החליטו להזיק לספרייה ולכול הקוראים.

אני קובע באופן חד משמעי, שהספרייה היא מוסד חשוב ביותר עבור כל אדם עיוור בארץ. אין לי ולחברי שום רצון לפגוע בספרייה ולהזיק לקוראים שחלק מהם הינם חברים אישיים

שלי! אין לי ולחברי שום כוונה להירתע כתוצאה ממניפולאציות ריגשיות של מנהל הספרייה או של חברי הועד המנהל אשר נבחרו בניגוד לחוק העמותות ובניגוד מוחלט לתקנון

המחייב של הספרייה.

רשם העמותות, משרד התרבות ובית המשפט המחוזי בירושלים קבעו שנפלו פגמים חמורים בניהול הספרייה ומוסדות העמותה. בפסק דינו קובע השופט ד"ר יגאל מרזל שתקנון הספרייה הופר;

אתר האינטרנט של הספרייה אינו נגיש לעיוורים ובעיקר קטלוג הספרים שבאתר; חומרים המצויים באתר אינם נגישים לעיוורים; לא איפשרו לועדת הביקורת לבצע את עבודתה, לא סיפקו חומרים

ולא איפשרו לבצע שום בדיקה אלא בפיקוחו של המנכ"ל. כמו כן, נקבע בפירוש שההצבעה לבחירת הועד המנהל אינה חוקית משום שנעשתה בטפסים כתובים ולא בהרמת יד כפי שקובע התקנון.

כמה ציני לתת לעיוורים טופס הצבעה שאינם יכולים לקרוא, לתת לעובדי הספרייה לסמן עבורם, ולמנוע מאנשים להגיש מועמדות. שוב מוזכר דו"ח ביקורת העומק אך משום מה,

הדו"ח לא צורף לעתירת הספרייה נגד רשם העמותות ואף לא הוצג לבית המשפט. על כך העיר השופט כי: ""ברם, העמותה לא צירפה דו"ח זה לעתירה ואף לא הגישה אותו במעמד הדיון שהיה לפני, והדבר מדבר בעד – או ליתר דיוק נגד עצמו".

תשאלו את עצמכם מדוע נמנעה הספרייה להציג את דו"ח הביקורת לבית המשפט אם הדו"ח כל כך חיובי?

מכאן יוצא שכולם כולל רשם העמותות, משרד התרבות ואפילו בית המשפט, כולם טועים ורק אורי כהן צודק.

צר לי לקבוע שכולם צודקים! אך ורק אורי כהן טועה וטועה, מסרב לקבל ביקורת, מסרב להודות בטעויות, מסרב לתקן טעויות שלו, מסרב לשתף פעולה עם המוסדות ורוצה להמשיך

לשלוט בספרייה שלטון יחיד.

כן, במשך שנים רבות קמו אנשים בודדים, הצביעו על בעיות אך הושתקו על ידי המנהל ופשוט זזו הצידה. הפעם, התארגנה קבוצה גדולה מאוד של אנשים, חברי עמותה וקוראי

ספרייה שהחליטו להיאבק בכל הדרכים החוקיות לתיקון הליקויים החמורים בספרייה.

התקפות אישיות כלפי וכלפי שאר חברי הקבוצה לא ירתיעו אותנו! הפעם הזאת נמשיך במאבק עד לניצחון המלא והמוחלט! עד שנגיע לכך שהנהלת הספרייה תנהל את הספרייה לטובת

הקוראים ולא רק על פי רצונו הבלעדי של המנהל.

מנהל שטועה אמור לדעת לתקן טעויות. מנהל שחושב שהוא ורק הוא מבין בכל, יודע הכל, צודק תמיד ולא טועה לעולם, עסוק בהגנה על עצמו רק לשם הגנה על עצמו.

גם עתה, לפני המכתב שפורסם בדף לקורא, פנינו להנהלת הספרייה וביקשנו לכנס אסיפה כללית לצורך אישור נהלים כפי שמתחייב מתוכנית ההבראה של רשם העמותות. באסיפה זו

נצטרך לבחור ועד מנהל וכן ועדת ביקורת. במקום לקבל תשובה עניינית, קיבלנו מכתב ובו השמצות פרועות כלפינו.

מי שהצדק איתו, יאבק וינצח! מי שטועה ומסרב להודות בטעותו, ימשיך להשמיץ, להכפיש ולהתנצח.

הפעם הזאת, נמשיך בכל כוחנו להיאבק רק לטובת קוראי הספרייה שצריכים ויכולים לקבל שירותים טובים ויעילים יותר.

הצדק ינצח ואנו קוראים לכל אחד ואחת מכם להפסיק לחשוש, לעשות מעשה ולהביע תמיכה גלויה בנו ובמאבקינו הצודק. 

אסיים את דברי בנימה אישית, אני שמח שנפל בחלקי ליצג את חברי בהליך המשפטי שנכפה עלינו על ידי מנהל הספרייה! אני שמח שכל טענות הספרייה נדחו אחת לאחת ושאנו זכינו

זכיה מלאה בפסק הדין! ואני מקווה לכך שכל חברי הועד המנהל יסיקו מסקנה אישית כמתחייב, יתפטרו מחברותם בועד המנהל משום שבחירתם נעשתה בניגוד לחוק. בכך יאפשרו

לחברי העמותה לבחור ועד מנהל אפקטיבי שיוכל לנהל את הספרייה רק לטובת הקוראים שכן זהו הדבר החשוב באמת ולא שום שיקול אישי של אדם כזה או אחר, חשוב ומכובד ככל

שיהיה. 

בברכה    

יורם שילה, עורך דין  

לקוראים שלום רב,

שנים אני עומד בראש צוות עובדים הממלא תפקידו בכישרון וביעילות. ספרניות, טכנאים, קריינים ונותני שירותים המודעים להנאה הנגרמת לקוראים מהתרחשויות החבויות בין דפי הבראיל או מקולו של הקריין הבוקע מהתקליטור. כולנו חדורים בהרגשת הזכות שנפלה בחלקנו לשרת את ציבור העיוורים.

קומץ מקוראי הספרייה: יורם שילה, אברהם קורץ, סיסי בן סימון, אלי פלד, רינה גינוסר לב עמי, דליה מיזן, רות פרויד, צבי אנגל ודניאל טייב, אשר לא הצליח להיבחר למוסדות העמותה, החליט להוציא את דיבתה של הספרייה ועובדיה, רעה.

הם לא בחלו באמצעים, פנו אל רשם העמותות, שרת התרבות, פורומים באינטרנט, השמיצו ותבעו הפסקת תקציבים לספרייה. בסגנונם הפכו את היכל ספרינו מאורת פריצים.

כל מאמצינו לשכנע את רשם העמותות כי הספרייה פועלת על פי החוק, התקנון וסדרי המינהל התקין, גם על סמך ביקורת עומק שכללה את שנת 2008, עלו בתוהו. לצערנו גם השופט ד"ר מרזל יגאל לא התעמק בעתירה והחזיר את העניין לטיפולו של רשם העמותות.

רשם העמותות דבק בגרסתם ומסרב להנפיק אישור ניהול תקין, בלעדיו אי אפשר לקבל תקציבים ממשלתיים ואחרים. כדי להסיר ספר, לא נתגלו אי סדרים כספיים אלא ארגוניים בלבד, האופייניים לעמותות. הספרייה התחייבה, כמובן, לתקנם. אך הרשם מוסיף דרישות ולוח זמנים שאי אפשר לעמוד בהם.

בחשבון הספרייה סכום המאפשר פעילות לשבועות אחדים בלבד, לכן נאלצת ההנהלה לסגור את הספרייה בסוף חודש אוקטובר 2010.

שנת 2010, שהיא ה-59 לספרייה, הייתה רבת פעילות. המעבר לתקליטורים ושדרוג תהליך ההפקה לבראיל, שיפרו את השירותים לקוראים. בנוסף, סיימנו את הקלטת התנ"ך בקריאתו של דן כנר, את הקלטת המשנה, הקמנו מדור ללימוד שפות, סיימנו תכנון שיפוצים במחלקות ההשאלה והתאמתן לתקליטורים, הוזמנו מגרמניה שלושה אולפנים נוספים אשר היו אמורים להגדיל בצורה משמעותית את מספר הספרים המוקלטים, התקדמנו בהסבת הספרים האנלוגיים לתקליטורים ובעיקר השלמנו תכנון של ה"ספר-"פון", מכשיר אשר היה אמור לאפשר לקוראים התקשרות ישירה אל מאגר הספרים.

ביצוע התוכניות היה אמור להסתיים לקראת השנה הבאה, שנת ה-60 לספרייה.

חבל שאותה פקידות, אשר אינה מבינה שהעיוורים הם עם ספר והקריאה היא להם צורך קיומי, שיתפו פעולה פעולה עם אותם עיוורים ויצרו קושי בירוקרטי שגורם לסגירת הספרייה.

אני ממליץ לקוראים להזדרז להזמין או להגיע אל הספריות בנתניה ובתל-אביב כדי להצטייד בספרים, עי החל מה-1 בנובמבר יופסקו שירותי הספריות.

בכבוד רב,

אורי כהן

מנכ"ל הספרייה לעיוורים