האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

בפרק על השמיעה (מתוך סדרת "מדע החושים" עליו כתבתי בפוסט הקודם) הזכירו סימן בשם "פרוזודיה" – סימן שמעביר מידע על תוכן הדיבור, גם בלי להבין את הסמנטיקה שלו. לפני שהתינוק מבין את משמעות המילים, הוא קולט את משמעות התוכן של הנאמר אליו. גם אנשים מבוגרים קולטים מידע על תוכן הדיבור בשפות שלא מוכרות להם, משמיעת הטונים וסימנים נוספים.

כשאחד החושים פגוע מתפתחים חלקים מהחושים האחרים כפיצוי – אצל העיוורים – חוש השמיעה והמישוש, אצל החירשים – הראייה (אין לי מידע לגבי המישוש, אבל אני סבורה שלחירשים יש רגישות גבוהה יותר למגע).

אולי לקויי שמיעה מפתחים במוחם (כלומר המוח מפתח, מתוך הסתגלות לחסך החושי הספציפי) פיתוח ויזואלי של הפרוזודיה – הם קולטים תכנים של הנאמר מסימנים ויזואליים בפנים ובגוף של הדובר, ולעתים גם בסיטואציות של קבוצות אנשים בחדר. שמתי לב מזמן שאני קולטת תכנים חברתיים באופן ויזואלי כשמגיעה למקום לא מוכר, למשל מהמיקום של הדוברים בחדר וביחס לזולתם, הבעות הפנים ושפת הגוף, לאן מסתכלים בכל רגע ורגע, ועוד סימנים אחרים. מן הסתם חלק מהמידע מוטעה, אבל נראה לי שעם הזמן והניסיון הנצבר מתקבלות פחות טעויות, למרות המגוון האנושי.

האם הנכם יכולים לספר על סימנים ויזואליים שעוזרים לכם בבניית התמונה של השיח?