האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

", איך יסביר את עצמו והאם קשיי התקשורת לא יחריפו את מצבו? והורה חירש לילד שומע, שילדו נזקק לטיפול עזרה ראשונה או מיון?

באף אחד מהמקומות הללו אין, ברוב המקרים, אנשים שיודעים שפת סימנים וזמינים ללקויי שמיעה. אנשים שנזקקים לאשפוז פסיכיאטרי במיוחד, ושוהים בבי"ח תקופה כזו או אחרת, ונדרשים לתקשורת, צריכים להמתין להגעת מתורגמנית, וגם היא לא נמצאת רוב הזמן, כך שהמגע עם המטפלים הקבועים (אחיות למשל) לוקה בחסר, והאפשרות לתקשר עם הסובבים (מאושפזים אחרים, טיפולים קבוצתיים) מוגבלת ביותר.

יצא לי השבוע לבקר בחנות "תולעת ספרים" בתל אביב. בשלב מסוים המוכר הפתיע אותי ואמר לי "תודה" בשפת סימנים. זה היה מאד נעים, ופתחנו בשיחה קצרה. הוא נזכר בסימנים נוספים ואמר שלמד אותם בסדנה של ארגון "תעביר את זה הלאה - בשפת הסימנים". הוא לא זכר הרבה סימנים, מכיוון שזו היתה סדנה קצרה, וכמו כל שפה צריך להשתמש בה כדי לקנות שליטה מסוימת. אבל מה שיותר חשוב, הדבר העיקרי שנעם לי באופן מיוחד, היה הפתיחות שלו, הסובלנות והתחושה שהוא מעריך מבין ומכיר בי ולא מפרש קשיי שמיעה כמוזרוּת, טמטום או כל התרשמות אחרת שמשפיעה על יחסם של אנשים שלא מכירים אותי לעתים די קרובות. היחס הזה הפריע לי בעבר הרבה יותר, היום הוא בעיקר לא נעים עד מדכדך קצת, אבל זה היה מאד נעים (טוב הוא היה גם גבר נאה :).

דבר זה הביא אותי למסקנה כי החשיבות של סדנאות הארגון "תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים", טמונה לא רק בסימנים הספורים שמלמדים במהלכן, אלא גם בהיכרות עם אנשים לקויי שמיעה וחשיפה מותאמת יותר שמפחיתה דעות קדומות וחששות. אמנם זה תלוי גם באישיותם של כל אחד מהמשתתפים (וגם לקויי שמיעה עשויים להיות "אידיוטים" :) אבל בכל זאת. אני חושבת שזו סדנת חובה במוסדות ציבוריים, אפילו מעט הסימנים והחשיפה לעולם לקויי השמיעה יכולים להקל מאד על אנשים שנמצאים במצוקות שונות ונזקקים לשירותים במוסדות ציבוריים כמו בתי חולים.

שפת הסימנים היא דבר אטרקטיבי ומהנה ושונה, אבל אולי יש גם דרכים ללמד דברים נחמדים על מגבלות אחרות באופן דומה?