האתר המקיף לחיים עם מוגבלות
כניסה / הרשמה לאתר
כניסה / הרשמה לאתר
מתוך הבלוג של יעל הלוי
נושא שאני "טוחנת" בו לא מעט.. :) ומקווה שלא ייווצר הרושם שאני נגדו. באופן כללי הייתי רוצה להעלות את המושג "שיקום" והייתי שמחה מאוד אילו אנשים שעוסקים בתחומים של שיקום היו מגיבים ומביאים נקודות ראותם ותפיסתם את המשמעות של עבודת השיקום.
לרוב שיקום הוא ממוקד מטרה. בשיקום שמיעתי המטרה היא לשקם את מה שנותר מחוש השמיעה ולהביא את הילד (או המבוגר) לנצל ולשפר אותם ככל האפשר. המטרה היא טובה, אבל האם יש קשר בינה לבין רווחה (welfare, welbeing) כללית של המטופל? נכון ששיקום שמיעתי מעצם הגדרתו כתחום וכמקצוע הוא לגמרי ממוקד מטרה, אבל מכיוון שמדובר במטרייה כללית יותר של שיפור והטבת תנאי החיים של המטופל, לדעתי בראייה הממוקדת יש החמצה של מגוון האפשרויות והמשתנים האישיים לכל אדם ואדם.
בפורום "חרשים וכבדי שמיעה" הביאה משתתפת שהיא קלינאית דוגמה של ילדה שסבלה בנוסף ללקות השמיעה גם מדיספרקסיה (ליקוי שפתי נוירולוגי). למרות הקשיים הגדולים ההורים (בשיתוף עם המטפלים השיקומיים השונים שעבדו איתה) התעקשו שהיא תשתמש בחוש השמיעה שלה בכל מחיר, ולמרות מאמצים גדולים מאד שהיא השקיעה, לא הצליחה הילדה לרכוש שמיעה ודיבור מובנים מספיק שהיו הופכים אותה לכבדת שמיעה בדרגה קלה או אף בינונית. תהיתי אילו מחירים נפשיים נאלצה/נאלצת הילדה לשלם על ההתעקשות של הוריה לשקם אותה שמיעתית בכל מחיר. בעבודתי נתקלתי בילדים שעניין השיקום השמיעתי הפך לשדה קרב בין הילד להוריו, בתוך הזוגיות, לפעמים גם בתוך המשפחה..
אכן לא כל הילדים יכולים להפיק מהשתל, ונראה לי שאין מקום במערכת השיקומית לתמיכה ולליווי הנפשיים-רגשיים ע"י מטפל/ת שיכול לתת מענה מקצועי להתמודדות המאד לא פשוטה.
לדעתי חשוב לקחת בחשבון גורמים נוספים, כמו למשל תכונות האישיות (או אופי) של הילד. עד כמה המטפלים ממוקדי מטרה (שיקום שמיעתי) באופן כזה שהם אינם ערים לכך שיש ערוצים נוספים להתפתחות אישית של ילד לקוי שמיעה.. לא חייבים דווקא להצליח בכל מחיר לשקם את השמיעה. אני מכירה לא מעט חירשים שעשו, למשל, תואר אוניברסיטאי (אם ניקח קריטריון מקובל מבחינה חברתית להצלחה) ואשר חייהם טובים ומספקים. לדעתי חשוב לקחת בחשבון את כל האפשרויות ולא ליצור מכלתחילה אווירה בסיסית של כשלון סביב אי הצלחת הילד להפיק מהשתל את מרב התועלת. האווירה הזו נוצרת גם כשלמשל מזהירים את ההורים להנמיך ציפיות לפני ניתוח שתל - למה החיווי "הנמכת ציפיות"? לדעתי צריך לפרוס בפני ההורים את כל האפשרויות ולתת להם מודלים נוספים של הצלחה.
אשמח לקבל דעות של אנשי מקצוע ואחרים על הנושא... אני מניחה שאני מביאה דעה הפוכה למגמה הכללית - אולי הכלל-חברתית, של מושגי הצלחה וכשלון בחברה מאד הישגית וממוקדת מטרה של ימינו, ותפיסה בסיסית של מה זה "נורמליות", אולי אפילו סוג של דעה קדומה על מגבלות והתמודדות איתן.
|
6.
 |
בניית שמיעה חדשה (לת)
|
|
יעל הלוי 29.10.10 | 18:17
|
|
|
זה יפה, וגם קצת פוליטיקלי קורקט כזה, לאנשים שלא רוצים לחשוב על עצמם בתהליך של שיקום, ולמה, הרי גם יש שיקום של אתרים היסטוריים, ושיקום של ציורים ישנים ועוד. מעניין למה יש הקשר שלילי למילה הזו. | |
|
5.
|
ליעל - שיקום (לת)
|
|
צלף 28.10.10 | 14:26
|
|
|
ממה ששמעתי כשלונות בשתל יכול להיות מהסוגים הללו המוח לא יודע לשמוע - לא פיתח כושר שמיעתי בגיל צעיר - ואז צריך לילמוד מחדש המקרים כאלו הרבה פעמים המושתל מפתח ציפיות לא ראליות על סמך סיפורים של מושתלים שהצליחו להשתקם מהר אם בגלל תפקוד שמיעתי קודם ואם בגלל פרמטרים נוסים שמקלים עליהם את השיקום.. ואם הוא מתאכזב ישנם כאלו שמרימים ידיים - צריך באמת להיות מודעים שצריך תמיכה פסיכולוגית.. ישנם גם מקרים שהמשפחה דחפה את המושתל להישתל בלי שהיה מוכן פסיכולוגית למאמץ ללמוד את השמיעה מחדש וזה גרם לו להזניח את הנושא... קרו מקרים שתקלות בהשתלת שתל גרמו להתיאש מהשיקום - היה גם מקרה של מושתל שאיבד את המעבד החיצוני שלו - והמחיר של לקנות מעבד חדש + קשיים בשיקום שמיעה גרמו לו להפסיק להשתמש במעבד גוף הישן שהיה לו... גם היוקר של שיעורי שמיעה גורמים למושתל לפעמים לותר עליהם... אלו הסיבות שמצאתי... בכלל המילה "שיקום שמיעה" לא מתאימה בהקשר הזה המילה הנכונה - "בניית שמיעה חדשה".. | |
|
4.
|
לצלף (לת)
|
|
יעל הלוי 28.10.10 | 10:55
|
|
|
חבל שלא יגיעו אלי (אני ודפנה מתחומים שונים - היא קלינאית תקשורת, אני מטפלת בפסיכותרפיה), כלומר אם יש קושי נפשי-רגשי אני באופן כללי חושבת שכדאי להיעזר באיש מקצוע מתחום הטיפול הנפשי. מה שאתה אומר מצביע על כך שהמגמה העיקרית הרווחת בתחום קלינאות התקשורת היא הצלחה בניצול השתל.. ואם לא אפקטיבי, הסיפור הוא סיפור של כשלון... וחבל. לכן אני חושבת שצריך לשנות את מערכת הסיוע השיקומית מול לקויי השמיעה, ולהיות פתוחים לכל האפשרויות. בקשר לבי"ס כי"ח, היום ילדים שמגיעים לבי"ס לחירשים כמו כי"ח וניב (בתל אביב) הם ילדים רב בעייתיים - כלומר יש להם גם לקות שמיעה וגם לקויות למידה, בעיות התנהגות חמורות ועוד. שאר הילדים משולבים במסגרות רגילות, יש שילוב כיתתי ויש שילוב פרטני, אלה שמשולבים כיתתית משתמשים בשפת סימנים ברובם.. אולי אני אכתוב על כך פוסט נפרד :) | |
|
3.
|
משהו שקשור לנושא של הצלחת שיקום שמיעה בשתל (לת)
|
|
צלף 28.10.10 | 09:04
|
|
|
נפגשתי אתמול במנהלת של בית ספר לחירשים כיח בירושלים (במסגרת אירוע שירה בשפת סימנים בבית זוסמן של להקת ח"מ) אז לשאלה שלי להצלחת השתל בילדים חירשים - אז היא אמרה לי שזה עוזר - אבל לא כול ילד הופך לכבד שמיעה קל - ואז הם מגיעים איליה לבית ספר.. בכלל הנושא של הצלחת השתל גם בילדים וגם במבוגרים זה נושא שלא שמו נידון מספיק - מה שדמתפרסם זה רק סיפורי הצלחות - אבל אף אחד לא יפרסם את "ההושתלתי ושמתי את המעבד בארון" האמת שלפחות עבור חירשים מלידה מבוגרים זה סיפור קשה של לימוד שמיעה חדשה - וזה צריך גם הרבה טיפול מסייע בתחום הנפשי - את המילים בלטינית אני משאיר לכן... אני שאני בא במגע עם חירשים כאלו אני שומע על קשה והצלחות צנועות, וישנם כאלו שנשברו ושמו בארון - ואותם לא תפגשו כי הם לא יבואו אליכן... | |
|
2.
|
לדפנה (לת)
|
|
יעל הלוי 27.10.10 | 21:04
|
|
|
תודה על תגובתך - קודם כל מאד מעודד לשמוע :) תרתי משמע) שזו הגישה היום (או הגישה שלך, לפחות). לא נתקלתי בגישה כזו בכל המקומות בהם קראתי או קוראת, כמעט תמיד (בעצם תמיד) מדובר על דרכים להשיג שמיעה טובה יותר, ואף פעם לא קראתי על גישה הוליסטית יותר, כזו שעליה את כותבת. אני רוצה להוסיף, במחשבה נוספת על ההורים, שמאד מובן לי הרצון שהילד ישתלב בחברה המוכרת להם, שימשיך ויהיה "שלהם" כפי שהם רגילים ומכירים. | |
|
1.
|
שיקום שמיעה- הצלחת הטיפול (לת)
|
|
דפנה רויטמן 27.10.10 | 20:44
|
|
|
יעל, מה שאת מביאה בהחלט מתקשר לנושא כללי יותר של מהי הצלחה בטפול, וכאשר שואלים הורים מה יחשב בעיניהם הצלחה של הטיפול חלק יאמרו שהם רוצים שהילד שלהם יהיה מאושר, חלקם יאמרו שישתלב בחברה (ואז עולה השאלה באיזו חברה?) וחלקם רוצים שיצליח לימודית. להורים ושנים דעות שונות ואלו מכתיבות את מהלך חייו של הילד, לעיתים זה משתנה במהלך החיים לכאן או לכאן, כאשר כיון מסוים לא מצליח.אני כמטפלת תמיד מנסה להסתכל על מיומנויות שונות כמו שמיעה, דיבור, שפה, קריאה, כתיבה כאמצעי שנועד לשרת אותנו לשםך יצירת תקשורת בחברה וכל מהלך הטפול נובע מכך. | |
