האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

בשנה האחרונה התחלתי לכתוב כאן באתר אביליקו. היו לי כל מיני התלבטויות - חששות לגבי רמת החשיפה שלי כמטפלת בלקויי שמיעה אחרים, לגבי האופן בו אוכל לתאר מקרים בהם נתקלתי במהלך עבודת הטיפול, עניין שאצליח (או לא) לעורר בקרב לקויי שמיעה אחרים.

נראה שאין סוף למאגר המידע שניתן לדלות מכל באר אנושית :) היכן שיש אנשים יש עניין. לפעמים ה"רעש" הסביבתי רב, אבל בכל זאת אפשר לשמוע פה ושם קולות שתופסים את האוזן. מניסיוני אני יודעת שרובנו עסוקים בענייני המשפחה והחיים ועייפים מלהקדיש תשומת לב נוספת לעניינים שקשורים לחלק המעצבן יותר של חיינו, כלומר ללקות השמיעה. מה יכול לעורר בנו עניין?

ערב החג כידוע הוא משפחתי בדרך כלל. רוב המשפחות של לקויי השמיעה הן משפחות "שומעות". בקרב מיעוט קטן מביניהן יש בני משפחה נוספים דוברי שפת סימנים. אם לקוי השמיעה הוא כבד שמיעה - הרבה תלוי ברצון הטוב של בני המשפחה האחרים להתאמץ להיות "נגישים" אליו מבחינת השמיעה. אם ההורים לא נערכו לקראת זאת מכלתחילה, מאז שהפעוט מתגלה כחירש או כבד שמיעה, נגלה שלעתים קרובות כבדי השמיעה (והחירשים) סובלים יותר מבידוד בקרב משפחתם המורחבת מאשר בחברה הסובבת. סיטואציות בהן הדוברים משוחחים ביניהם, צוחקים ומדברים בחופשיות, בעוד לקוי השמיעה מנותק למחצה מהמתרחש, שכיחות במשפחות בהן אין לפחות אדם אחד או שניים שמודעים לקשיים ועושים את המאמץ להכליל את לקוי השמיעה בתוך הדינמיקה החברתית-משפחתית. במקרים כאלו לקוי השמיעה יחוש בדידות ויתקשה להתאמץ בלי תחושת הדדיות.

איך אתם מרגישים בקרב משפחתכם המורחבת?