יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הבלוג של נורית פלג וולברג



ביום א' ה 16/5 זה קורה!

ב 16/5 בשעה 18:00 - קניון עזריאלי הוד השרון בשיתוף עיריית הוד השרון, הנוער

במרכז העניינים והרוטרי מזמינים אתכם להתרגש בתצוגת

אופנה ייחודית, בה יציגו ילדים ובני נוער בעלי צרכים

מיוחדים, בליווי מתנדבים, את מיטב האופנה לחג הישר

מהמותגים הכי חמים הקניון.

בתצוגה זו הדוגמנים הינם חברי קבוצת "כוכבים בתנועה" ומועדון "תנופה".

מדובר בחוג ריקודים ייחודי ("כוכבים  בתנועה") פורץ דרך לילדים הישובים על כסאות גלגלים אשר רוקדים עם מלווים עומדים מועדון חברתי ("תנופה") בהוד השרון לצעירים לקויי למידה עם קשיים בתקשורת חברתית.
הדוגמנים יציגו את מיטב האופנה לחג, הישר מהמותגים הכי חמים בקניון: פוקס, הוניגמן, טופטן, סופר-פארם, סולוג וטופמן


תגובות
2.
לא הלכתי לאירוע הזה (לת)
נורית פלג וולברג   06.06.10 | 09:16
ואני בכלל לא מרחמת על עצמי
יש לי בעיות עם הגב ואולי עוד ניתוח באופק
הכלבה שלי מתה ועצוב לי אבל חוץ מזה טוב לי בחיים
בטוחה שעם עזרה את תוכלי למצוא לעצמך פיתרון
בנוגע למצבי הכלכלי - יש לי הרבה יותר הוצאות מהכנסות
1.
את חיבת לנוח קצת את מיתרוצצת הרבה מאד (לת)
אסף נאמן   05.06.10 | 21:28
אני יושבת בבית לבד כמו כלב ,יש לי 2 בנים לא באים אלי אפילו פעם בחודש .מה את רוצה יש לך בעל לי אין בעל הוא ניפטר אני אלמנה
החתולה שלך היזדקנה חבל לך גם אני היזדקנתי איש לא דואג לי
לא יכולה לרדת מדרגות אני בבית כמו כלא מזמינה בספר סל מזמינה רופא הביתה אחות ק''ח באה לקחת בדיקת דם מהבית אני רוצה למות
לך עם הידע שלך בטח מקבלת המון כסף מביטוח לאומי לכל הטיולים שלך אני לא זזה מהקומה 4 +עמודים כואב לי מאד בבירכיים ואין לי מי שיתן לי כוס מים .תהיה בריאה .את מפונקת אני חושבת .אני סובלת .

כבר יותר מעשרה ימים עברו מאז יריד התעסוקה, ואני מנסה למקם את עצמי במעמד חדש. מעמד כזה, בו אוכל להמשיך לסייע לאנשים עם מוגבלויות, בקטע התעסוקתי ובכלל.

אז מה קורה איתי? טוב, אז ככה... קודם כל אני חוברת לחברת מקשיבים נט במטרה לתת המשכיות ליריד התעסוקה שהיה. ההמשכיות תהיה באתר האינטרנט - Jobs4all - המתקדם בימים אלו ומתפתח לאתר מחפשי עבודה ייחודי לאנשים עם מוגבלויות, וכמו כן בירידים נוספים, בתקווה להגיע לאזורים נוספים בארץ, כמו הצפון, הדרום ואזור ירושלים.

אני אישית מבטיחה לעדכן על כל התפתחות.

חוץ מזה, אני פעילה באתר Abiliko וכעת מנהלת כאן שני פורומים חדשים:
- תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות
- זוגיות בין אנשים עם מוגבלויות
כלכם מוזמנים לדבר ולשאול. את הפורומים תוכלו למצו פה בחלק הפורומים

דבר אחרון, לבינתיים, אני כעת מסייעת ל"ראפיד מדיסין" - חברה הרפואית שפיתחה ומשווקת את כרטיס ר"ם – כרטיס החירום הרפואי, שהוגדר ע"י מנהלי המיון כחיוני ביותר לכל אדם - ליצור מערך טלמרקטינג בו יעבדו אנשים עם מוגבלויות.

מקווה שהם רק הראשונים, ואצליח לקדם ולעודד עוד עסקים לקלוט אנשים עם מוגבלויות.

ודבר אחרון - סתם לידיעה - ביום שישי האחרון פורסמו טיפים שלי בידיעות אחרונות בחלק הדרושים.

טוב, זהו לבינתיים - אם יש לכם עוד ההצעות / שאלות / בקשות - אני כאן

נורית

 


תגובות
1.
כל הכבוד! (לת)
מיכאל רנסקי   09.05.10 | 20:49
כל הכבוד על היוזמה והנחישות, יישר כוח!

מיכאל
סיכום יום התעסוקה לבעלי מוגבלויות שיזמה נורית פלג-וולברג (עורך האתר)

אתמול בהחלט היה לי יום מוצלח. יום מאוד מוצלח, אפילו מוצלח מאוד. תכננתי להגיע לאולג'ובס עם רכבת, ולכן אני ויוסי התעוררנו בשעה 06:15. האמת שלא הפריע לי לקום כל כך מוקדם, בהחלט הייתי שטופת אדרנלין והמחשבה להמרח סתם במיטה אפילו תסכלה אותי. התארגנו דווקא די מהר, נמרחנו קצת בדירה ואז ירדנו למונית לרכבת. במהלך הנסיעה דיברנו קצת עם הנהג (שאני מכירה טוב) והחלטנו שניסע במונית עד למתחם אולג'ובס. האמת שלי זה היה עדיף בהרבה, שכן ככה ידעתי שאגיע ליום קריירה רעננה ומלאת כוחות. הגענו אמנם מוקדם (מאוד) אבל גם זה היה לטובה. כך יכלנו גם לשבת קצת בארומה למאפה וגם ישבנו ברוגע באולג'ובס עד שהגיעו אנשים ואז הייתי כבר צריכה להיות עסוקה.

לשמחתי, בעזרת אראל ואיתן ממקשיבים נט, וכמובן צוות אולג'ובס, המקום הפך לנגיש, והכל היה מוכן. היה בי עוד קצת חשש שלא כל המעסיקים יגיעו וגם שהרבה מחפשי עבודה יטעו בדרכם או יסתבכו ולא יגיעו.

מהר מאוד גילית שהתבדתי. המעסיקים החלו להגיע ולאייש את עמדותם, ואף מחפשי העבודה לא התמהמהו והגיעו. חלקם אף מוקדם משעת הפתיחה.

מהר מאוד המקום תסס חיים, אנשים באו, הטלפון לא הפסיק לצלצל ופשוט היתה הרגשה כבר של הצלחה. כמעט כולם ידעו שאני זו שיזמתי, וקיבלתי די הרבה מחמאות. נהייתי סמוקה ונרגשת כמעט כבר בהתחלה. למזלי גם היה לי הרבה מה לעשות כמו לדבר עם האנשים הבאים, להכיר אנשים שעד עכשיו הייתי בקשר איתם רק און-ליין וגם להתראיין לאולג'ובס (סרט קטן שצילמו) ולכתבה בYNET (כשתהיה באוויר, מבטיחה לפרסם קישור).

הרבה חברים שלי גם הגיעו, ונהיה לי טוב על הלב כשראיתי אותם ניגשים לחברות, ומנסים את מזלם בשילוב בתעסוקה. בהמשך אפילו כמה מהם אמרו לי שקיבלו הצעות. ברגע זה הכל היה שווה, למרות שאני עוד לא בטוחה איפה אני עצמי עומדת. דברתי עם הרבה אנשים, יצרתי קשרים וההרגשה שלי טובה - טובה מאוד.

אז מה בכל זאת לא היה בסדר? האמת שנראה לי שכלום. הכל דפק לגמרי וכולם התלהבו. קיבלתי גם תודות ממי שסייע לי בארגון העבודה, וגם ממחפשי העבודה. ברור שגם אני הודתי לכולם. ידעתי שאם לא אולג'ובס, מקשיבים נט, מגלי ויאנטראוב ודרור ולד - היום לא היה מצליח.

אפילו נפגשתי במשך היום עם נציב שיוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות. הייתה לנו שיחה נחמדה, הוא החמיא לי, ואפילו ביקש שאשלח אליו את קורות החיים. מי יודע? אאולי בסוף אעבוד בגוף ממשלתי? טוב, סתם מחשבה...

חשוב לי גם לציין את העזרה, העידוד והתמיכה שקיבלתי ממשפחתי ומבעלי היקר יוסי וולברג. אני אוהבת אותו כל כך. עוזר לי המון, נמצא פה בשבילי ונותן לי את כל מה שאני צריכה ויותר.

יוסי שלי, אתה האדם החשוב ביותר בחיי, ואוהבת אותך המון.

אני ממש מאושרת עכשיו, ועדיין קורנת. הכל טוב, הכל מצויין. רק ש... רק שפתאום שוב לא יהיה הרבה, שוב אחזור ללשגרה של פרוייקטים וחיפוש עבודה, הריגוש יעלם, הכל יהיה מאחורי, כלומר עד לאירוע הבא:-) 

 


תגובות
1.
מאז עברו שנתיים וחשוב מאד-מאד (לת)
י.   27.06.12 | 15:43
לעשות עוד יום קריירה לאנשים עם מוגבלויות. כי לכולם ,אבל לכולם מגיעים הזכות והכבוד של לעבוד.
כל הכבוד לכל מי שעושה למען עבודות של נכים-עבודת קודש.
יוסי וולברג
כל הכבוד לנורית פלג, על הפקת אירוע מרשים! ממליצה לכולם להגיע (עורך האתר)

אף פעם לא האמנתי שאארגן ארוע כזה גדול. נכון, עוזרים לי, אבל עדיין כשרק חשבתי על היום קריירה לאנשים עם מוגבלויות דמיינתי שזה יהיה איזה מפגש עסקי קטן ואז אזרום הלאה.

פתאום, עכשיו אני רואה מה קורה ואני בהלם. הלם חיובי כמובן, אבל הלם!

כשרק הגעתי לשלוח מיילים, כתב YNET קריירה אמר שיסקור את הארוע. זה הבהיר לי שיכול לצאת מזה משהו מכל זה.

התחלתי להפיץ את ההודעה, לא יודעת מה ואיך יהיה, כאשר אולג'ובס הסכימו לתת מקום.

דבר גרר דבר, וגלי וינטראוב (חברה טובה שלי ואשת קולנוע) התחילו לפנות לחברות וקשרה אותי לדרור, שקישר אותי לאיתן ממקשיבים נט. נארבעתינו חברנו לקדם את האירוע ומכאן העניינים התגלגלו.

הייתי כבר ברדיו, בהכל צפוי ברשת א' - בYNET כתבו מאמר על התחומים - אפילו רואיינתי ב"העולם הבוקר".

והכל מתקדם פשוט מעולה !!!

כבר לפחות 11 חברות מגיעות, ויותר מעשרים חברות שולחות חברות, ומובן שגם הרבה מחפשי עבודה נרשמים, עובדות סוציאלות ועובדות השמה של ביטוח לאומי מפנות אנשים בעלי מוגבלויות והיקף היריד הולך וגדל.

בנוסף נראה, שהארוע יהיה מכוסה תקשורתי מכל הצדדים - עיתונאות מקומית, אינטרנט, רדיו ואפילו הטלויזיה.

יכול להיות אפילו שח"כ אילן גלאון יגיע.

כמו שאמרתי - אני בהלם.

בכל מקרה, כעת אני מזמינה את כלכם לבוא, בטוחה שיהיה מעניין, פרודקטיבי וחשוב

שלכם

נורית


תגובות
1.
לקראת יום הקריירה (לת)
דרור ולד   12.04.10 | 13:01
נורית יקרה,
כל הכבוד! שמחתי והתרגשתי לקרוא את מה שכתבת.
נראה לי שהולך להיות ארוע מוצלח מאד.
מעריך מאד את העבודה שאת, גלי ואיתן עשיתם.
אשמח לסייע בהפקת יום קריירה לאנשים עם מוגבלויות בקנה מידה ארצי.
בסופו של דבר להרבה מאד אנשים באמת אכפת.
בברכה ובהערכה רבה,
דרור
--
דרור ולד
בין היתר חבר בצוות המוביל של קהילת יזמות חברתית
מנהלת קהילת מוגבלויות על יום קריירה מיוחד שיזמה וארגנה וייערך החודש. (עורך האתר)

אני בחורה בת 33 בעלת תואר שני במידענות ותעודה בעיתונאות.

יש לי מעל 7 שנות נסיון ואפילו הוצאתי ספר לאור ("אהבה על גלגלים" - בפרדס הוצאה לאור).
 
כבר זמן רב שאני מחפשת עבודה ו...לא מוצאת הרבה מעבר לפרוייקטים.

עשיתי כבר מנוי באולג'ובס, סרקתי את כל האינטרנט עבור משרות ואפילו שלחתי עצמאית קורות חיים לחברות שונות. עשיתי כל זאת ולא מצאתי עבודה. טוב, בטח רבים מכם מרימים את הראש וחושבים לעצמם - מה כל כך מוזר כאן? להרבה אנשים קשה למצוא עבודה, זה ממש לא חריג.

אז נכון, יש בזה משהו. אבל אצלי המצב קצת שונה. הרבה פעמים חוזרים אלי לאחר שליחת קורות החיים, רוצים ישר לזמן אותי לראיון והכל טוב ויפה עד ש... הם מבינים שאני צריכה לעבוד מהבית.

באותו רגע, המשרה כבר הופכת ללא רלוונטית ואני חוזרת לשליחת קורות החיים, שבהם כדרך אגב, מצויין שאני צריכה לעבוד מהבית בשל סיבות רפואיות. אה, כן - שכחתי את הפרט הקטן הזה – אני נכה, אמנם לא בכיסא גלגלים, אך בשל שינויי לחץ דם וסחרחורות רבות, אני פשוט ניידת רק במוניות. אם אעבוד במשרד, מן הסתם מרבית המשכורת שלי תבוזבז רק על הנסיעות במוניות.

 

בעיה זו גרמה לי להבין שמשהו חייב להיעשות, בעיקר מכיוון שאני לא היחידה. יש הרבה אנשים עם מוגבלויות, שיש להם הרבה מה להציע והם מוכנים לעשות זאת ברצון רב ולפרק זמן ארוך.

 

מחשבות אלו הביאו אותי לעשות דבר שלא עשיתי מעולם - וזה לארגן ארוע עסקי – יום פתוח – בו חברות יגיעו עם משרות ואנשים עם מוגבלויות יגיעו עם קורות חיים. מה המטרה? מפגש מחפשי עבודה עם מעסיקים פוטנציאליים, כמו בכל יום קריירה אחר, רק שהפעם יום הקריירה מיועד לאוכלוסיה קצת אחרת – לאנשים עם מוגבלויות ועם הרבה יכולות.

אז מה עושים? האמת שבתור התחלה כלל לא ידעתי איך לגשת לארגון, שכן עד כה רק ארגנתי מפגשים חברתיים. אז החלטתי לשלוח מייל לכל המכותבים שלי ולהפיץ בפייסבוק ולפני שהבנתי מה קורה - העניין התחיל לזרום בעצמו.

כצעד ראשון, YNET קריירה פנו אלי בבקשה לסקר את הארוע, דבר שהקפיץ את העניין לרמות גבוהות. במקביל אנשים נרתמו לעזרה ואולג'ובס הציעו מקום אצלם בנתניה. מובן שהלכתי דבר ראשון לוודא כי המקום נגיש מספיק ורק אז סיכמתי איתם שהאירוע אכן יתקיים אצלם. אז הנה הפרטים המדוייקים:

יום הקריירה לאנשים עם מוגבלויות יחול ב-15 באפריל 2010 בין השעות 11:00 ל-16:00 במשרדי ALLJOBS ברחוב אריה רגב 6 בנתניה.

מה יהיה ביום עצמו? יהיו כ-13 עמדות שיאיישו חברות שיוחלפו לסירוגין, לערך כל שעתיים. כל נציג של חברה ייתן הצעות תעסוקה ומחפשי העבודה יוכלו למסור לו את קורות החיים שלהם. מאולג'ובס יציעו משרות מהמאגר שלהם, וכן יסייעו לתקן קורות חיים, עבור מי שיזדקק לכך.

כעת אני פונה לחברות גדולות ומובילות במטרה שנציגים של מחלקות משאבי האנוש שלהם יגיעו ויציעו משרות למחפשי עבודה. בנוסף - אני פונה לארגונים ועמותות שרוצים ומוכנים לסייע בעניין, ולבסוף - פונה לכל אוכלוסיית בעלי המוגבלויות (פיזיות/נפשיות/עיוורים/חרשים...) במטרה לתת לכולם הזדמנות שווה למציאת עבודה.

אני לא יכולה להבטיח שאכן כל הבאים לאירוע יזכו לקבל עבודה, אך לפחות תהיה להם הזדמנות כמו לכל אחד אחר...
 
 

 


תגובות
1.
תעסוקה (לת)
אליה   25.04.10 | 01:14
היום מה עלי לעשות על מנת באמת לעזור לבני , למד תכנות לפני מספר שנים היות ולא עסק בזה באופן מסיבי שכח את החומר יחד עם זאת ישמח לעבוד בתחום המחשבים

נורית אשמח אם תפני אותי למקום בו יוכלו לעזור ilanab@inn.co.il
28.03.2010 | 12:17

המצב הכלכלי במדינה עכשיו רחוק מלהיות טוב ואחוז האבטלה הגבוה מקשה במיוחד על האוכלוסיה הנכה.


בשוק שבו בוגרי תארים המוצאים את עצמם ללא עבודה המציאות אכזרית ומייאשת עבור נכים, שנאבקים גם בזמנים "רגילים" על משרות פנויות .

אני מודעת לעובדה שחלק מאמינים כי דווקא לנכים לא רע, הרי יש להם את הקצבה ויש כל מיני חוקים מתקנים, אך המצב רחוק מכך.

לצורך הדגמה, אקח את ניסיוני האישי:

כאשר סיימתי את התואר השני במידענות, ידעתי שאני מגיעה למציאות כלכלית לא קלה בכלל ונתתי לעצמי די זמן עד שאמצא את העבודה המייוחלת.

אולם לא הכנתי את עצמי להליך כל כך ארוך, מורכב ומייגע.

בשלב הראשון – חיפוש בדרושים, שכרגיל נגמר באכזבה כי לא הייתה אף מודעה שהתאימה לי ולכישורים שלי. ככה עברתי ימים על גבי ימים. ראיתי את חברותי פונות לחברות כוח אדם, אך לא חשבתי שהמצב יהיה יעיל בשבילי. להתחיל להסתובב בכל הארץ כשקשה לי ללכת מרחקים ארוכים ובאוטובוסים יש לי סחרחורת? – לא נראה לי.

ובכל זאת שלחתי פקסים ומיילים לחברות כוח אדם, לא היו יותר מדי תגובות.

כשהיו מצלצלים מידי פעם, בכל טלפון כזה הייתי מתלהבת מחדש ואז נזכרת במגבלותי וחייבת לשאול על היקף המשרה, היכן בדיוק נמצאת והאם במקרה יהיו הסעות. אם הייתי מציינת שאני נכה, תנאי העבודה היו משתנים פתאום ולא התאימו לי. (חברה אחת הפכה משרה שניתן לעבוד מהבית, למשרה עם שעות נוספות רבות לא מהבית ובטלה לי את הראיון).

די הרבה פעמים נאלצתי לדחות את העבודות על הסף וזה היה מייאש, ומדכא.

לראיונות כמעט שלא יצא לי ללכת, כי אפילו להגיע לראיון היה קשה בשבילי. ובכל זאת היו פעמים שהגעתי.

מסלול המכשולים של נכה בדרכו למשרה


בראיון, בנוסף להוכחות שאני מתאימה למשרה, הרגשתי שעלי להוכיח שגם מגבלותי לא יפריעו, ובכלל לחשוב ביני לבין עצמי אם זה מתאים לי. חשוב לי 
   
 
לציין שוב שאינני יכולה לנסוע באוטובוסים, כדי להסביר שאני ניידת בעיקר במוניות, ולכן היה חשוב לי לשים לב שסכום הנסיעות לא יעלה על המשכורת (במשרה אחת זו היתה בדיוק הבעיה. העבודה דרשה נסיעות רבות והמשכורת לא היתה גבוהה במיוחד כך שפשוט לא השתלם לי).

גם עניין המשכורת מהותי. אם גבוה משכר המינימום שקבע ביטוח לאומי, מורידים את הקצבה ואם כדאי? (שביתת הנכים היתה אמורה לסייע בעניין, אך בינתיים לא כתוב שום דבר בחוק).

נגישות בבניין העבודה – אתם יכולים לדמיין מה יקרה אם נכה ימצא עבודה במקום עם הרבה מדרגות ללא מעלית.

בנוגע לאפלייה מתקנת – יש בארץ חוק כזה, אך מנסיוני רבים מהמעסיקים בכל זאת יעדיפו להעסיק אנשים ללא מוגבלויות.

הקצבה - החשש הרב להורדת הקצבה מונעת מרבים לחפש עבודה שבאמת מתאימה להם.

כך שבנוסף לבעיות של כלל האולוסיה על הנכים למצוא עבודה שתהיה נוחה גם מבחינת ניידות – הסעות למי שאין רשיון, וחניה לנכים למי שיש.


תגובות
אין תגובות לפוסט
28.03.2010 | 12:14
רשימה חזקה של מנהלת קהילת נכויות פיסיות על הסטיגמות הקיימות בהתייחסות הסביבה לנכים (עורך האתר)


 אני בעלת מוגבלות, אז מה?

הבעיה העיקרית שמפריעה לנכים זו הגישה כלפיהם והיחס שהם מקבלים מהסביבה. אני מניחה שהיחס כלפי הנכים הוא די "מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?" ותכף אבהיר את כוונתי. כיתה יא' אצלי, או יותר נכון, השנה מגיהנום, היתה סיוט מוחלט. נראה לי שבעצם אז, בגיל 17, הבנתי את השונות שלי והרגשתי חריגה לגמרי. לא ברור לי עדיין אם קודם הרגשתי שונה ולכן לא קיבלו אותי, או ההפך - שלא קיבלו אותי ולכן הרגשתי שונה.

נראה לי שכך זה אצל כולם. ממה זה נובע? לי ברור מאליו שכמו כל דבר, הכל מתחיל בחינוך. קיימים שרידים מתקופה עתיקה, בה חששו מהלא ידוע ומהשונה. אני יודעת שאני קצת מתפלספת, כנראה כי אני עדיין מנסה להבין את פשר העניין: את הסיבה שהרבה ברחוב נועצים בי עיניים, את הסיבה שלעיתים לא מוכנים לדבר איתי לאחר שאני מציינת שאני נכה, ואת הסיבה שלא מתחילים איתי.

נכון, יש גם הרבה אנשים נפלאים שמקבלים אותנו ועוזרים, וקיימים מספיק קשרים בין בריאים לבין נכים, כך שברור שהאנשים הם לא עם עד כדי כך אכזר. אז מה בכל זאת הסיבה שדברים אלו קורים? שאפילו עכשיו במאה ה 21 נכים מרגישים שונים ומקבלים יחס בהתאם?

אין נגישות

אני, כאחת שעובדת בעמותת נגישות ישראל, מסתכלת כבר כמעט בכל מקום לראות עד כמה הוא נגיש. ותאמינו לי - נדיר מאוד שהכל בסדר. אז איך אפשר להגיד על מקום שהוא נגיש? צריך לשים לב לחניה, גישה למקום, גישה בתוך המקום, והמקומות הפנימיים. אם אחד מהם כבר לא בסדר, אז כל המקום לא נגיש, כי אין אפשרות להגיע ממקום למקום.

ראשית - חייבת להיות חניה מיוחדת לנכים בקרבת מקום, ולוודא שבאמת נכים חונים שם ולא אנשים שעוצרים "רק לרגע", דבר היכול ממש להקשות אם בדיוק באותו רגע מגיע אדם נכה ולא מוצא חנייה, ולכן נאלץ להחנות הרבה יותר רחוק.

עניין הגישה למקום חשוב לא פחות. הדבר מתחיל בעלייה למדרכה שחייבת להיות תקנית, להתחיל ממש מגובה הכביש ואז מגיעים לכניסה ושם חייבים לוודא שתהיה רמפה, אם צריך. כאשר מדובר בכניסה עם מדרגות וללא רמפה, המקום ממש זועק נגד אנשים עם מוגבלויות. ואגב - לא מספיק שתהיה רמפה, חייבים לוודא שהשיפוע אינו תלול מידי, שיש מאחזי יד ועוד.

בתוך המקום חייבים לוודא שהמעברים רחבים מספיק ושאין מכשולים בדרך. כל מכשול  קטן מהווה בעיה גדולה, בעיקר למוגבלי ראייה. המעלית היא הכרחית, ומומלץ עם הקראת קומה, כך שתהיה נגישה לליקויי הראייה.

אז בפעם הבאה שאתם נכנסים לבנק, או לדואר, תחשבו עלינו. כי מה שלכם נראה כל כך פשוט, לחלק מאיתנו זה ממש לא.

תחבורה ציבורית? לנכים?

בעייה נוספת הקיימת אצל אנשים עם מוגבלויות, דבר המובן מאליו אצל רוב האנשים, היא הניידות. איך להגיע ממקום למקום.

נכים רבים אינם יכולים לנהוג וצריכים להשתמש בתחבורה הציבורית, שרחוקה מאוד מלהיות נגישה. לא מזמן, למעשה, פתחתי בפורום נכים של נגישות

ישראל עצומה נגד רכבת ישראל, שאין לה הרבה תחנות נגישות. לוח הזמנים של הרכבות הנגישות לא תמיד מדייק ובנוסף ברכבת מחייבים את הנכים לתת התרעה של כ-48 שעות לפני הנסיעה. בינתיים המצב ברכבת השתפר.

עכשיו מגיעים לאוטובוסים, שגם רחוקים מלהיות ממש נגישים ונוחים. רב האוטובוסים עדיין עם מדרגות גבוהות, ולאזורים רבים אפילו לא מגיע אוטובוס. גם אוטובוסים עם מעלונים אינם ממש נגישים, כי המעלית תלולה מדי.

 

מוניות הן האמצעי האידיאלי לנכים ללא כסאות גלגלים, אך כידוע, המחיר בהתאם. לנכים עם כסאות גלגלים המוניות גם לא מהוות פיתרון, שכן קשה להכנס עם כסא הגלגלים. אני אמנם כרגיל לא משתמשת בכסא גלגלים, אך לעולם לא אשכח מקרה בו חזרתי מחו"ל  ובשדה התעופה נהגי המוניות התחמקו מלקחת אותי. אחד מהם אף אמר בגלוי שאין לו מושג היכן יכניס את הכסא, אף כי אין לי בעיה לרדת ממנו והכסא קטן מספיק על מנת להכניסו לתא המטען.

 

קשה למצוא תעסוקה

כיום המצב התעסוקתי בארץ בעייתי מאוד לכלל האוכלוסייה, ומספר מחפשי העבודה גודל כל הזמן, ביניהם גם אנשים עם מוגבלויות. אז  הקושי קיים אצל כולם, אך לנכים מתלווים קשיים רבים אחרים.

הבעיה הראשונית היא בהשגת הראיון. לאחר שהמעסיק מתרשם מקורות החיים וטורח להתקשר לזמן לראיון ראשוני, במקרים רבים כאשר מזכירים את נושא הנכות, מצליח המעסיק בדרך קסם להוכיח שהמשרה אינה מתאימה למועמד ומבטל את הראיון. לי אישית זה קרה כבר פעמים רבות, וגם שמעתי על נכה שהגיע לחברות כוח אדם ובכלל לא רצו לראיין אותו.

בכל מקרה, מובן שקודם כל צריך לוודא שמקום העבודה המיועד נגיש וניתן להגיע אליו. רק שאז לא ברור מה עדיף לעשות: לגלות את מגבלותך ישר ולהסתכן בחשש איבוד הראיון, או שמא להגיע למקום ורק אז לגלות שעליך להסתדר עם עשר מדרגות בבניין?

אם בכל זאת מגיעים לראיון המיוחל, חייב הנכה יותר מכולם להוכיח את עצמו, שיצליח לעבוד למרות המגבלות. מבחינתי לפחות מדובר או בהסעות (כי אני ממש לא ניידת ומוניות עולות המון כסף) או בעבודה דרך הבית - מה שאני עושה היום. כבר שמעתי על מקרה שמישהי מצאה עבודה ורק ביקשה להתאים לה עכבר, ובשל זה כל הראיון בוטל.

 

 


תגובות
1.
לצערינו זה נכון! (לת)
מיכאל רנסקי   09.05.10 | 20:43
אני חושב כי לצערינו הרבה אנשים לא מבינים את הנכים, ובהרבה מקרים פונים ל"נכה" כאל מפגר שאיננו מבין דבר, ולכן כתבה זו קולעת למטרה והלוואי שהיא תיפנה לאנשים הבריאים שאינם חווים את הנכות על בשרם ואינם יודעים למעשה את ההיתמודדות התמידית שבאה כל יום מחדש.

מיכאל

למעלה