תופעת התנהגות מאתגרת ואלימה של חניכי המע"ש - רקע, דרכי התמודדות ונוהלי דיווח


ערכה למנהלי מע"שים להתמודדות עם התנהגות מאתגרת. הערכה גובשה על ידי ועדה של השרות לטיפול באדם המפגר ומשפחתו בקהילה.

אריה סעדה 09.06.10

 

תופעת התנהגות מאתגרת ואלימה של חניכי המע"ש - רקע, דרכי התמודדות ונוהלי דיווח

ערכה למנהלי מע"שים להתמודדות עם התנהגות מאתגרת. הערכה גובשה על ידי ועדה של השרות לטיפול באדם המפגר ומשפחתו בקהילה בשנת 2007

 

פתיח | מבוא | סקירה תיאורטית | התנהגות מאתגרת | התנהגות אלימה | הסבר הגישה הפסיכודינאמית לתופעת ההתנהגות האלימה | הסבר גישת הלמידה לתופעת ההתנהגות האלימה | גורמים להתנהגות מאתגרת ואלימה | תוכניות התערבות | דרכי התערבות לטווח הארוך | עיצוב התנהגות (טיפול התנהגותי) | דרכי התערבות בעת המעשה האלים | נוהל דיווח בשירות לקהילה

פתיח

במסגרת עבודתנו, אנו עדים לפניות ממנהלי מסגרות המדווחים על אירועי התנהגות מאתגרת ואלימה של חניכי המסגרת אחד כלפי רעהו ו/או כלפי הצוות, לצד העדר כלים להתמודדות עם התופעה.
השרות לטיפול באדם המפגר ומשפחתו בקהילה מצא לנכון, לנוכח קשיים אלו, לפעול ולהקים וועדת היגוי שמטרתה לימוד תופעת ההתנהגות המאתגרת והאלימה של חניכי המע"ש, סקירת היקף התופעה ומתן הצעות לדרכי התמודדות.
הוועדה הורכבה מאנשי מקצוע בתחום: מפקח ארצי על התעסוקה, מפקחת מחוזית בשרות לטיפול באדם המפגר, פקידת הסעד המחוזית בשרות לטיפול באדם המפגר, ארבעה מנהלי מע"ש ופקידת סעד לחוק הסעד טיפול במפגרים העובדת ברשות מקומית.
תהליך העבודה כלל הפצת שאלון שיועד למנהלי המע"ש במטרה לסקור את בעיית ההתנהגות האלימה על כל גווניה. השאלון הועבר למנהלי מע"ש במחוז מרכז באופן מדגמי כמייצגים של מע"שים בכל הארץ. ממצאי הסקר שימשו בסיס נתונים על פיו פיתחה הוועדה את הערכה המוגשת לכם. הערכה כוללת רקע וסיבות להתנהגות זו, שיטות עבודה, כלים ונהלים מותאמים.
אנו מקווים כי המידע המצוי בערכה יסייע להגברת המודעות לגבי התופעה בקרב הגורמים המטפלים באוכלוסיית האנשים עם הפיגור השכלי וכן ויסייע בידם להתמודד עם מורכבותה.

אני מבקשת להודות לכל השותפים בוועדה:
  • עו"ס דני כץ - מפקח ארצי על התעסוקה בשרות לטיפול באדם המפגר;
  • עו"ס אסתי ברבש - מפקחת מחוזית - השרות לטיפול באדם המפגר;
  • גב' ברכה שמואלי - מנהלת מע"ש אור יהודה;
  • גב' חבצלת עמרמי - מנהלת מע"ש "אחיקם", תל-אביב;
  • ד"ר ראידה בדראן - מנהלת מע"ש טייבה;
  • עו"ס יהושע לייב - מנהל מע"ש נתניה;
  • עו"ס ליליאנה בבצ'ק - פקידת סעד לחוק הסעד טיפול במפגרים עיריית רעננה.
תודתי על הסיוע בעשייה ובעצות המלומדות ועל כך שתרמו מזמנם ומרצם והפכו שותפים לדרך, כל אחד בדרכו הייחודית.

תודתנו נתונה לגב' מרים כהן - מנהלת השרות לטיפול באדם המפגר ומשפחתו בקהילה, לגב' לאה מאיר - פקידת הסעד הראשית של השרות, על השותפות, הלווי והתמיכה בתכנית זו. תודתנו לד"ר חיה עמינדב - מנהלת האגף לטיפול באדם המפגר ולד"ר דליה ניסים - מפקחת ארצית על תכניות קידום על הערות והסיוע.

עו"ס ענת פרנק - יו"ר הוועדה
פק"ס מחוזית תל-אביב והמרכז

מבוא

תופעת ההתנהגות מאתגרת ואלימה היא בעיה חברתית המחייבת מעורבות, שיתוף פעולה והתחברות של כל הגורמים, להתמודדות עם בעיה מורכבת זו.
עם השנים התפתחו שירותים האמונים על טיפול בתופעה, אנשי מקצוע הוכשרו לטפל בבעיה ונחקקו חוקים שונים להגנה על נפגעי התנהגות אלימה.
הספרות בנושא מציינת את פגיעותן הרבה של האוכלוסיות החלשות: אוכלוסיית הנכים הפיזיים, הנפשיים והשכליים (מרום ועוזיאל, 2001).
ההתנהגות המאתגרת והאלימה של וכלפי אנשים עם פיגור שכלי נבחנה, אם כי לא במידה מספקת.
בעוד שמרבית המחקרים בנושא עוסקים בהגדרה ותיאור ההתנהגות האלימה כלפי אנשים עם נכות בכלל ופיגור בפרט, מעט מאד נחקרה תופעת ההתנהגות האלימה של אנשים עם פיגור שכלי כלפי הזולת, למעט מחקרים העוסקים בשאלת הקשר שבין התנהגות אלימה לבעיות על רקע הפרעות נפשיות.

מפעל עבודה שיקומי (מע"ש)

המע"ש מהווה מסגרת באמצעותה מופעלות ומסופקות מגוון תוכניות תעסוקה וטיפול תומך לאנשים עם פיגור שכלי בגיל העבודה (21 +) בקהילה. התפיסה המקצועית המנחה את צוותי המע"ש מבוססת על:
  • רצף תעסוקתי - מגוון של תוכניות תעסוקה הנבדלות זו מזו בהיקף התמיכה ובמידת הליווי הניתן בהן- מצד אחד, ומהצד השני - במידת העצמאות, ברמת השילוב בקהילה ובהיקף הדרישות מאנשים עם פיגור שכלי.
  • הערכה תעסוקתית - הערכה המתבצעת במסגרת המע"ש,היא בדבר מידת ההתאמה של אדם עם פיגור שכלי לתוכנית תעסוקה ספציפית. הערכה זו מתייחסת להיבטים הבאים: מיומנויות ביצוע של משימות ומטלות במסגרת העבודה כגון: מיון, הרכבה, ספירה, רישום מספרים, חיתוך נייר על גיליוטינה, שימוש במקדחה ועוד.
מטרות התעסוקה לאנשים עם פיגור שכלי:
  • להביא למימוש מרבי של הפוטנציאל האישי הטמון בכל פרט, בעיקר בתחום התעסוקתי.
  • להקנות מיומנויות עבודה (התנהגותיות, מוטוריות, קוגניטיביות והרגלי עבודה וכן לטפח יחס חיובי לעבודה יצרנית).
  • לקדם לקראת עצמאות כלכלית מרבית.
  • להביא לקראת שילוב חברתי ותעסוקתי בקהילה.
  • לספק הזדמנויות למגוון חלופות תעסוקתיות - מתעסוקה מוגנת ועד תעסוקה בשוק החופשי.
  • לאפשר לאדם עם פיגור שכלי להישאר בקהילה ולא לפנות לסידור מוסדי. לאפשר לבני המשפחה של אנשים עם פיגור שכלי להתפנות למטלות אחרות בשעות היום.

אוכלוסיית יעד

אנשים עם פיגור שכלי, אשר אובחנו והוכרו על ידי ועדת אבחון על פי חוק "הסעד טיפול במפגרים" תשכ"ט 1969" - ברמות פיגור קל, פיגור בינוני ופיגור קשה מגיל 21 ומעלה, החיים בקהילה ומתגוררים בבית ההורים, במסגרות דיור מוגן או במשפחות אומנה.

במסגרת עבודתנו, בשרות לטיפול באדם המפגר אנו מקבלים דיווחים ממנהלי מע"ש אודות התנהגות מאתגרת ובכללה התנהגות אלימה של חניכים, כלפי חניכים אחרים, כלפי צוות וכלפי רכוש. עם הדיווח עולים הקשיים והיעדר כלים להתמודדות עם תופעה זו.
המע"ש כפי, שצוין, משמש כמפעל יצרני ולכן חניך המפריע לעבודה השוטפת מונע השגת התפוקה היומית הנדרשת. לעיתים התעסקות עם חניך אחד מעסיקה צוות שלם ומשבשת את המהלך התקין של העבודה.
ההתמודדות היומיומית של צוות המע"ש עם התנהגויות אלה נמצאת על רצף שבקצה אחד שלו בעיות המוגדרות כהיעדר משמעת המתבטאות באלימות מרומזת ומילולית ובקצה השני התפרצויות של אלימות פיזית של חניכים כלפי אחרים.
ההתמודדות עם בעיות ההתנהגות האלימה מחייבת התייחסות הצוות כלפי הפוגע וגם כלפי הנפגע.

הערכה שלפניכם מיועדת לאנשי הצוות המטפלים בחניכי המע"ש ומטרתה לתת כלים הן במישור התיאורטי והן במישור היישומי.
במישור התיאורטי - לצורך הבנת תופעת ההתנהגות המאתגרת בכלל והאלימה בפרט.
ובמישור היישומי - מתן כלים להתמודדות עם תופעות התנהגות אלו.

סקירה תיאורטית

סקירה זו תתמקד בהגדרת מונחים בסיסיים של התנהגות מאתגרת ואלימה והתיאוריות המסבירות התנהגויות אלו.
בחרנו לסקור ספרות הדנה בהתנהגות המאתגרת והאלימה של אנשים עם פיגור שכלי ולא לסקור ספרות העוסקת בהתנהגות אלימה כלפיהם.

התנהגות מאתגרת challenging behavior

מסתבר כי שילוב תופעות של הפרעות על רקע נפשי גבוהה באוכלוסיית אנשים עם פיגור שכלי יותר מאשר באוכלוסייה הרגילה. היותו של אדם עם פיגור שכלי מועד יותר מאדם אחר להפרעה רגשית ולמחלת נפש נובעת מחשיפה רבה יותר לקשיים, לחצים, תסכולים, התעללויות ורגישויות חושיות וזאת ללא יכולת, כלים וכוחות להתמודדות. מצבים אלה הבאים לעיתים לידי ביטוי בהפרעת התנהגות מכונים "התנהגות אי שקטה" או "התנהגות מאתגרת".
הגדרת התנהגות "התנהגות מאתגרת" כפי שנקבעה ע"י האגף לטיפול באדם המפגר היא: "הפרעות התנהגות אצל אנשים עם פיגור שכלי שאינן נובעות או מוסברות ע"י הפיגור השכלי בלבד".
הרקע להפרעה יכול לנבוע ממחלה נפשית, מצב רגשי מסוים, מצב אישיותי, מצב בריאותי או סביבתי.

מדובר ב- 3 דפוסי התנהגות מרכזיים:
  1. נזק עצמי - התנהגות חריגה שיש בה סיכון ו/או נזק לגוף של אותו אדם.ההתנהגויות הכלולות בתופעה זו מתייחסות בין השאר ל: אכילת דברים בלתי מתאימים, הפרעות אכילה, נשיכה עצמית, גירוד, צביטה, משיכה ומריטת שיער, בריחה, ניסיונות אובדניים.
  2. תוקפנות כלפי הזולת - התנהגות אלימה הגורמת נזק גופני לאחרים. ההתנהגויות הכלולות בתופעה זו מתייחסות בין השאר ל: מכות, דחיפות מסוכנות, סטירות, צביטות, יריקות, זריקת חפצים, איום בתנועות, פגיעות על רקע מיני. (כל ההתנהגויות ברשימה בעלות אותה המשמעות מבחינת העובדה שהן מצביעות על גרימת נזק לזולת).
  3. נזק לרכוש - הרס רכוש באופן רצוני של האדם עצמו או של אחרים. הגדרה מתייחסת ל: ביגוד, חפצים, ריהוט וכו'.

התנהגות אלימה

מעשה המכוון לאדם או לחפץ אחר, שמטרתה לפגוע או להפחיד. אלימות היא פגיעה בזכויות האדם, פגיעה בכבודו ופגיעה בגופו.
המושג התנהגות אלימה מוגדר בספרות כהתנהגויות הכוללות גרימת נזק/פגיעה, או איום בפגיעה פיזית או פסיכולוגית בבריאותו או ברווחתו של הזולת, תוך שימוש לרעה בכוח כופה. קיימות צורות שונות גם של התנהגות אלימה פסיבית הכוללות: מניעת טיפול, בידוד והזנחה פיזית או נפשית של הזולת, תוך שימוש לרעה בכוח כופה (ארוי, 2002).

האלימות באה לידי ביטוי בחמישה אופנים:
  1. אלימות פיזית - שימוש בכוח פיזי במטרה להרע.
  2. אלימות מינית - כפיית מעשים מיניים בניגוד לרצון הזולת.
  3. אלימות מילולית - שימוש בקללות, נאצות, צעקות, עלבונות וכד'.
  4. אלימות מנטאלית - מניעת צרכים בסיסיים, הצקות, הקנטות ופגיעה בדימוי.
  5. אלימות מרומזת - איום בשימוש בכוח פיזי, הפחדה, הרמת יד.

התנהגות אלימה עלולה לגרום לרמות שונות של פגיעה: מתונה, מסוכנת, חמורה ביותר וקטלנית.
התנהגות תוקפנית יכולה לשמש כדרך להשגת דבר מה מהאחר.
ההתנהגות התוקפנית יכולה להיות תגובה לתסכול, חסך או כאב ואז היא באה כתגובה אוטומטית העולה מתחושת חוסר שליטה ורצון לסלק את מקור הכאב.

התוקפנות קיימת כמאפיין מולד בבני האדם ויש לה תפקיד חשוב בהישרדות. בבני אדם שונים קיימות רמות שונות של יצר התוקפנות, הנובע הן ממקור מולד והן מסביבת החיים, המעצבים את אופי האדם (פסקין, 2006).
לעיתים, כאשר מופעלת תוקפנות ברמה מסוימת, וזאת על מנת לעמוד על זכויות ולא על מנת לפגוע, אנו מפרשים התנהגות זו לחיוב ורואים בה יכולת לאסרטיביות. השאלה האם התנהגות מוגדרת כאלימה או אסרטיבית תלויה גם בדרך פרשנותה של הסביבה את ההתנהגות.
החל משנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים גברה התעניינות החוקרים בקשר בין נכות בתחום הלמידה לעבריינות. הספרות המקצועית מעידה על קשר בין לקויות למידה לביצוע מעשים עבריינים מסוגים שונים. קשר דומה נמצא לגבי בעלי פיגור שכלי קל או בינוני, כאשר נמצא כי השכיחות גבוהה במיוחד בקרב ילדים ממשפחות בעלות רמה סוציו-אקונומית נמוכה (מרום ועוזיאל, 2001).
מחקרים אחרים מצאו כי היעדר מיומנויות חברתיות מהווה אחד הגורמים להתנהגות אלימה (דובדבני וארבל, 1997).

קיימות שתי גישות עיקריות להסבר תופעת ההתנהגות האלימה:
  1. הגישה הפסיכודינאמית, הרואה בתוקפנות, בהתנהגות אלימה ובבעיות ההתנהגות תכונה מולדת הנובעת מאינסטינקטים.
  2. גישת הלמידה, הגורסת שהתנהגות זו נלמדת ומושפעת מהסביבה (1986, Prins).

הסבר הגישה הפסיכודינאמית לתופעת ההתנהגות האלימה

גישה זו רואה בתוקפנות תכונה מולדת, הנובעת מאינסטינקט מולד. תיאוריה זו באה להדגיש את העובדה כי התוקפנות הינה דחף ראשוני הטמון באדם (אלסטר, 1997). על פי הגישה קיימים שני אינסטינקטים מרכזיים המנחים את התנהגות האדם:
  1. אינסטינקט החיים - ארוס, הדוחף את האדם לפעולות של התחדשות ובנייה.
  2. אינסטינקט המוות - סנטוס, הדוחף את הפרט לפעולות של התנהגות המאופיינת בתוקפנות והרס. אינסטינקט זה, מוביל את האדם, על אף שאינו מודע לתוקפנותו, לביצוע מעשי הרס ואיבה כלפי עצמו וראו כלפי זולתו.

פרויד, קבע כי התוקפנות המצטברת, הלא מודעת, זקוקה לדרכים המאפשרות את שחרור הלחץ המצטבר. בהיעדר שסתומים, עלולה המערכת לקרוס. תיעול הכוחות התוקפניים לערוצים של תרומה, הן ליחיד והן לחברה, מאפשר מניעת התוקפנות (נוימאיר, 1992).

תסכול - המשתנה המרכזי המוליד התנהגות תוקפנית הוא התסכול (נוימאיר, 1992). התסכול מוגדר כמצב אמוציונאלי לא נעים, הנגרם עקב רצונות, אשר אינם ניתנים למימוש, כתוצאה מגורמים חיצוניים שבולמים את ניסיונותיו של הפרט להשיג את מטרותיו. התסכול מעורר את התוקפנות הטבועה באדם ולכן כל אימת שהאדם חש תסכול, עלולה לבוא בעקבותיו התוקפנות.
מודל התסכול - מנבא שמצבים בלתי נעימים ומזיקים, כולל נסיבות מתסכלות, יוצרים מצבים של תוקפנות. גורמים אלה מולידים עוררות רגשית גבוהה, שלעיתים קרובות מכנים אותה כעס. עוררות זו היא המוטיבציה הדוחפת את היחיד להתנהגות תוקפנית (דובדבני וארבל, 1997).

הסבר גישת הלמידה לתופעת ההתנהגות האלימה

הגישה החברתית קוגניטיבית מבוססת על התיאוריה שההתנהגות מבוססת על שלושה מרכיבים נפרדים שעובדים יחד ומשפיעים אחד על השני בצורה קבועה ומסודרת והם:
  1. אירועים ממריצים חיצוניים.
  2. חיזוקים חיצוניים.
  3. תהליך מתווך קוגניטיבי.

בגישת הלמידה החברתית, השפעת אירועים חברתיים וסביבתיים על ההתנהגות נקבעת ע"י תהליך חשיבתי. תיאוריה זו מראה כיצד ההשפעה הסביבתית מובחנת וכיצד הפרט מפרש אותם. על פי גישה זו מעורבים באינטראקציה משותפת שלושה ערכים שמשולבים בניהם: התנהגותי, קוגניטיבי וגורמים סביבתיים.

בתיאורית הלמידה החברתית, האדם הוא סוכן השינוי של עצמו (בנדורה, 1977). גישה זו, בניגוד לשיטה הפסיכודינאמית, טוענת כי התנהגות תוקפנית הנה התנהגות נלמדת ומושפעת מהסביבה. התיאוריה טוענת כי למידה יכולה להשפיע על תגובות הפרט גם במצבים מתסכלים. תיאורית ההתניה האופרנטית גורסת כי התנהגות תוקפנית היא התנהגות נלמדת, ככל למידה אחרת, באמצעות חיזוקים הניתנים על התנהגות זו.
בנדורה (1960) מדגיש את מושג החיזוק. הוא מעלה השערה כי אנשים יהיו תוקפניים יותר כאשר התנהגותם האלימה מתוגמלת על ידי חיזוקים חיוביים. הוא ממשיך וטוען כי אדם יכול להסיק מסקנות אלו גם מבלי שיהיה תוקפן בעצמו אלא אף מצפייה בהתנהגותו של האחר. תיאוריה זו מדגישה את האלמנט הנלמד. לפי בנדורה, יש חשיבות רבה לאלמנט החיקוי. כל אדם יש לו נטייה לחקות אחרים, כאשר התנהגות תוקפנית מתוגמלת - עולה הנטייה לתוקפנית ואילו כאשר התוקפן נענש, יורדת מידת התוקפנות במידה ניכרת.

במאמרים שונים עולות סיבות נוספות המסבירות את תופעת ההתנהגות המאתגרת והאלימה. שוהם (1994) בספרה "התנהגות מאתגרת ואלימה" טוענת כי האטיולוגיה של ההתנהגות המאתגרת והאלימה מיוחסת לכל רמות התפקוד האנושי וניתן להתחקות על שורשיה דרך החלקים הפיזיולוגים של האדם וכן באמצעות אישיותו והנורמות החברתיות הסובבות אותו. הזרימה מהמישורים הנ"ל אחד לשני הנה מתמשכת והדרגתית ואינה מבודדת או מופרדת, אלא דינאמית.
ניתן לייחס נטייה מראש להתנהגות מאתגרת ואלימה על פי גורם ביולוגי אבל גורמים חברתיים, תרבותיים וקוגניטיביים עלולים להגביר את האפשרות להתנהגות אלימה.

גורמים להתנהגות מאתגרת ואלימה

ניתן לחלק את הגורמים להופעת ההתנהגות המאתגרת לשלושה מישורי התייחסות: חניכים, צוות המטפל וסביבת העבודה.

חניכים

העדר מיומנות חברתית
מיומנויות חברתיות הנן מכלול התנהגויות נלמדות, המכוונות להשגת מטרות מוגדרות. התנהגויות אלו נשלטות על ידי חוקים, הן משתנות בהתאם למצבים חברתיים שבהם מתרחשות וכוללות מרכיבים קוגניטיביים ורגשיים, כל זאת במטרה לעודד תגובות חברתיות חיוביות ולהימנע מתגובות חברתיות שליליות.
נמצא כי מיומנויות חברתיות הן הבסיס של תפקוד מסתגל בתחומי חיים רבים, החל מגן הילדים, בית הספר ועד למערך העבודה וגיל הזקנה. ההתנהגות הנלמדת, גלויה או סמויה, מבוצעת באינטראקציה חברתית, במטרה להשיג או לשמר חיזוק מן הסביבה, או לפחות להימנע מקבלת עונש. כלומר, לפי הגדרה זו, מיומנות חברתית היא התנהגות נלמדת, אינסטרומנטאלית (מכוונת להשגת מטרה), תלוית סיטואציה (משתנה על-פי ההקשר), מונהגת על-פי כלל, וכוללת גם התנהגויות גלויות וגם התנהגויות סמויות (גומפל,1999).
חוקרים רבים סבורים כי העדר מיומנויות חברתיות הינו גורם מרכזי להתנהגות אלימה.
אנשים עם פיגור שכלי מתאפיינים בקשיים קוגניטיביים, המשפיעים על כישורי שיחה מצומצמים וקושי בהבנת קודים התנהגותיים הבאים בעיקר לידי ביטוי במצבים חברתיים מורכבים. בנוסף לקושי הקוגניטיבי, מרגלית (1999) מצביעה על העובדה כי הקשיים החברתיים מושפעים מבסיס ידע חברתי מצומצם בכל הקשור ליחסים בין-אישיים ונובעים מחוסר מיומנות בהתנהגות חברתית מבוקרת וכן מחוויות של דחייה.
בדידות
תחושת הבדידות נתפסת כמאפיין אנשים עם פיגור שכלי. חוקרים רבים הגדירו בדידות כהתכנסות לא נעימה, המלווה ברגשות שליליים, והמייצגת מודעות לפער בתפיסה בין התבניות של הקשרים החברתיים הרצויים לבין תבניות הקשרים המתקיימים בפועל.
אחד הסגנונות האקטיביים של התמודדות עם הכאב והתסכול שבבידוד החברתי הנו שימוש בביטויים תוקפניים (מרגלית,1999).
חוסר איזון
תיאוריה נוספת, הקשורה לגישה חברתית, רואה את האלימות מנקודת מבט של חוסר איזון או אי שיווי משקל (1986, Prins). שליטה של אדם על חיי זולתו, יכולה להניע את האדם הנשלט למעשים שיחזירו לו את השליטה על חייו. השבת השליטה יכולה להתבצע באמצעות תוקפנות, המהווה בדרך כלל, אמצעי אחרון שנותר לו במאבקו, במטרה להגיע לאיזון כוחות.
אנשים עם פיגור שכלי חשופים יותר למצבי לחץ ויודעים פחות איך להתמודד עם תסכולים. בכל רמות הפיגור קיימת תלות בסביבה הקרובה. הסביבה מעכבת הרבה פעמים התנהגות עצמאית וגורמת לתסכול. ברמות הפיגור הקל המצב אף חריף יותר היות והאנשים עם הפיגור השכלי הקל לעיתים אינם מודעים למצבם ולקשיים שלהם.
קשיי תקשורת
לאדם עם הפיגור השכלי הרבה פעמים קשיים בתחום השפה ומכך גם קשיים ביכולת ההתקשרות. חלקם אינם מסוגלים להביע עצמם כלל אלא במחוות שונות (ג'סטות) שלא תמיד ניתן לפרשן נכונה. כמו כן,יכולת הבעת הרגשות אצל אדם עם הפיגור היא הרבה פעמים ברמה ילדותית.
קושי שפתי
מהווה מחסום והתסכול הנובע מכך מוביל לחלק גדול מהגורמים להתנהגות מאתגרת. האדם עם הפיגור השכלי חש תסכול מחוסר יכולת הסביבה להבין אותו. הקושי להעביר את רגשותיו לסובבים אותו מוצא את ביטויו בהתנהגותו ומתפרש פעמים רבות כבעיות על רקע התנהגותי.
חשוב מאד כי המטפלים באנשים עם הפיגור השכלי ילמדו את האדם עם הפיגור השכלי הבעת רגשות בדרך המתאימה לו וידעו לזהות את קשייו ודרכו הייחודית להבעת רגשותיו.
בעיות בהבנת הנשמע
גם מטפלים בעלי ניסיון בטיפול באנשים עם פיגור, מתקשים להבין כי האדם העומד מולם לא תמיד הבין נכונה את דבריהם. בעיקר כשמדובר באדם עם פיגור קל, רמת הצפיות של הצוות היא הרבה פעמים גבוהה. הצוות יכול לגרום לאדם תסכול, עמו הוא מתקשה להתמודד, מעצם הדרישות הלא מובנות לו. חשוב כי הצוות המטפל יוודא כי האדם עימו דיבר אכן הבין נכונה את דבריו.
בעיות על רקע אורגאני
לעיתים מוכרת בעיה אורגאנית הפוגעת במנגנוני הרסן, היכולה להתבטא בסף נמוך לגירוי חושי (למשל: למגע ורעש). האדם אינו מסוגל לדווח לנו על כך, או להביע רגשותיו ותחושותיו, ומבטא זאת בהתנהגות שנראית לנו כי אינה מותאמת.
חשוב כי נהווה עבורו סביבה מכילה, נלמדו כיצד להתמודד עם התסכול, ונזהה את המצוקה העומדת מאחורי ההתנהגות.
בעיות הערבה ושיפוט
לאדם עם פיגור שכלי קיים קושי להעריך נכון את הסיטואציה בה הוא פועל. קיים קושי באבחון הסכנה הנשקפת לו מבחינתו, ובחינה והערכה אישית האם הסיטואציה מתאימה לו. בשעת מצוקה הוא משתמש במנגנוני הגנה פרימיטיביים ולא פונקציונאליים. עובדות אלו גורמות לסביבה לדחות אותו.
ההתמודדות עם הדימוי העצמי השלילי, עלולות לגרום לו לקושי בהתמודדות נכונה עם מצבי לחץ. חשוב כי נלמד את האדם עם הפיגור השכלי, מותר ואסור ונלמדו התנהגויות אלטרנטיביות לשימוש בשעת מצוקה.
מחלות נלוות
שימוש בתרופות - במקרים בהם אנשים עם פיגור שכלי נוטלים טיפול תרופתי לבעיה פיזיולוגית ו/או נפשית, ישנם מצבים בהם עלול להיווצר מצב בו הטיפול התרופתי אינו משפיע באופן הרצוי ואף לגרום לתוצאה הפוכה. ישנם גם מצבים בו הטיפול התרופתי לא נלקח בדרך הראויה או אף לא נלקח בכלל, למרות שאנו בטוחים כי נלקח.

צוות

דיווחים רבים מגיעים מהצוות המטפל. הדיווח נובע מרמת הסבילות של הצוות להתנהגות. ישנם אנשים עם פיגור שכלי שלמדו כי גרימת "בעיות" לצוות המטפל, מקנה להם התייחסות. כמו כן, אנו מבחינים כי ישנן התנהגויות שצוות יכול להכיל אך ישנם הרבה שלא, בעיקר כשמדובר בפגיעה באדם אחר.

מסגרת

סביבת העבודה הינה אלמנט חשוב המשפיע על ההתנהגות והמצב הרגשי של השוהים בה. סביבת עבודה שאינה רגועה מבחינת הגרייה החושית כמו רעשי רקע, עוצמת מוסיקה, טון דיבור של המטפלים/מדריכים ואקוסטיקה בלתי מתאימה שאינה סופגת רעשים או סידור פנימי שאינו מאפשר תנועה חופשית ומעבר חופשי המונע חיכוכים מיותרים עלולים להגביר את תופעות ההתנהגות המאתגרת והאלימות.

תוכניות התערבות

אנו רואים במעשה ההתנהגות המאתגרת והאלימה סימפטום למצוקה אישית, רגשית, חברתית או מערכתית. על מנת לטפל בתופעה זו יש צורך לזהות את מקורות ההתנהגות המאתגרת והאלימה ברמת הפרט, הצוות והמסגרת.
לצורך התמודדות עם התופעה חשוב כי נחפש את התנאים המאפיינים את ביטויי ההתנהגות המאתגרת והאלימה, אלה המלבים והמעצימים אותה.
כל תהליך ההתערבות על פיו נפעל, יבנה בהתייחס למיפוי שיעשה. בניית תהליך ההתערבות תעשה מתוך היכרות קרובה של הכוחות הפועלים במע"ש, ובהתאמה פרטנית על פי האפיונים, התנאים, הצרכים ועומק הבעיה של הפרט ושל המסגרת בה הוא מצוי.

אנו מביאים בפניכם אפשרויות להתערבויות בטווח המיידי ולטווח הארוך.
אנו מדגישים את חשיבות פעולות המניעה. מניעה נכונה תחסוך מכם את הצורך להתמודד עם משברים המובילים להתנהגות אלימה.

דרכי התערבות לטווח הארוך

בחלק זה נכוון לתוכניות התערבות לטווח הארוך שמטרתן טיפול בהתנהגות המאתגרת והאלימה ובכללן תוכניות מניעה, המהוות נדבך חשוב.
התוכניות שיובאו מחולקות לשלושה מישורי התערבות: חניכים, צוות ומסגרת.
תסקרנה תוכניות כלליות למניעה. כמו כן נסקור אלמנטים הלקוחים מתוך שיטת הטיפול ההתנהגותי.
הטיפול ההתנהגותי הוא שיטת טיפול מובילה בתחום הטיפול באדם המפגר. עם זאת יש לציין כי שיטה זו היא אחת מיני רבות.

תכניות למניעה

לתכניות המניעה חשיבות רבה בהורדת היקף תופעת ההתנהגות האלימה. מטרת תוכניות המניעה להפחית את תופעת ההתנהגות המאתגרת והאלימה עוד בטרם קרו.
קיימת חשיבות רבה להתאמת התוכנית לאוכלוסיה אליה היא מיועדת. תוכניות המניעה רבות הן ומגוונות וניתן לבצען בדרך כלל במסגרת כוח האדם הקיים במע"ש ללא צורך באנשי מקצוע חיצוניים.

הצעות למניעת התנהגות אלימה במישור ההתערבות של החניכים

  • חיזוק התנהגות חיובית - עריכת תכנית לחיזוק ההתנהגות החיובית של החניך כגון: נימוסים חברתיים, עורה הדדית, איפוק, עידוד יזמות ועוד.
  • שיחות קבוצתיות עם החניכים, פעילויות הסברה וחינוך. ניתן להתמודד בהצלחה עם התנהגות מאתגרת ואלימה באמצעות תכניות התערבות קבוצתיות מתאימות. הקבוצה מהווה יחידה חברתית. לקבוצת העמיתים עשויה להיות השפעה רבה על התנהגות חבריהם לקבוצה. יש בכוחן של תגובות עמיתים להגביר מחד, התנהגויות בלתי נאותות כגון: תוקפנות. ומאידך, לחזק התנהגויות נאותות כמו: שיתוף פעולה. מחקרים שונים מצביעים על כוחם של עמיתים לשמש כסוכני שינוי בתכניות התערבות גלנגברג,שהם, 2007).
  • לימוד החניכים טכניקות לרגיעה, לדוגמא: לימוד טכניקת הרפיה פשוטה, הניתנת לביצוע אישי על ידי החניך בעצמו.
  • מתן חיזוק לחניכים בעלי "התנהגות טובה" - בחירת חניך מצטיין מכל קבוצה בתחום ההתנהגותי.
  • מתן חיזוק לקבוצה מצטיינת - על פי נושא שנקבע מראש למשל: שליטה בכעסים ומניעת התנהגות מאתגרת ואלימה.
  • שיתוף החניכים בתכנית - בחירת ועד מקרב חניכי המע"ש שיוביל את תהליך הפחתת ההתנהגות האלימה ביחד עם הצוות.
  • תרופות - יש לוודא כי חניכים הנוטלים תרופות עפ"י מרשם רופא, אכן נוטלים אותן כסדרן.
  • קביעת תכנית קידום אישית לחניכים - יש להתייחס לסוגיות ההתנהגות האלימה בקביעת התכנית לקידום אישי. במידה וביצוע התוכנית אינו מוביל לשינוי המיוחל, יש לדאוג לשנות את התכנית בהתאמה.

הצעות למניעת התנהגות אלימה במישור ההתערבות של הצוות

  • עבודה עם הצוות במע"ש - שיתוף פעולה של הצוות הוא מרכיב מכריע בהצלחת התכנית ויש לשתפו בהכנת התכנית וקביעת דרכי פעולה. חשוב כי המנהל יעודד וידגיש את חשיבות התייעצויות עימו בכל מקרה של התנהגות אלימה ומאתגרת.
  • רכישת כלים להתמודדות עם התופעה. קיימת חשיבות רבה לכך שהצוות ירכוש כלים להתמודדות עם תופעות ההתנהגות המאתגרת באמצעות הדרכה ישירה במסגרות על ידי אנשי מקצוע ובאמצעות השתלמויות שונות בתחום.
  • התייחסות מנהל המע"ש להתמודדות עם מוטיבציית הצוות לפעולה, מחויבותו לעבודה בארגון ושחיקתו.
  • קיום ישיבות צוות - בישיבות אלו יעלו תכנים העוסקים בנושא התמודדות הצוות עם חניכים בעלי התנהגות מאתגרת כולל התייחסות להתמודדותם הרגשית.
  • שיתוף ההורים - היות ורב החניכים גרים בבית המשפחה יש לשתף את ההורים בעשייה ולראותם כשותפים עיקרים בתכניות הנהוגות במע"ש לצורך הפחתת ההתנהגות האלימה. במקרה של חניכים הגרים במסגרת חוץ ביתית בקהילה, יש לשתף גס את צוות מערך הדיור.

הצעות למניעת התנהגות אלימה במישור ההתערבות של המסגרת - סביבת עבודה

  • סביבה פיזית - המותאמת לצרכיו השונים של החניך כמו: גודל החדר, גודל שולחן עבודה, מרווח בין השולחנות.
  • סביבה רגועה - שינוי סביבת העבודה ושיפור תנאי העבודה. חשוב כי הסביבה תהיה מכילה יותר במישור הרגשי.
  • בניית סדר יום גמיש לחניכים "לא שקטים" - בניית סדר יום המורכב מיחידות קטנות של פעילות לאורך היום.
  • מיקום החניכים - פיזור החניכים הנוטים להתנהגות אלימה בקבוצות שונות, בהן ישנה סבירות נמוכה ככל האפשר של חיכוך.
  • שימוש באמצעים כמו: מוסיקה רגועה, הפסקות פעילות (ספורט, ריקודים, מוסיקה) וכד' להרגעת האווירה במע"ש.
  • הקמת חדר או פינה לצורך רגיעה ופיתוח פעילות מגוונת להפגת מתחים. חדר זה רצוי כי יעוצב בצבעים פסטלים רגועים ויכלול פינת ישיבה נוחה או פופים עם נגישות למערכת מוסיקה עם אוזניות ומבחר דיסקים הכוללים מגוון מוסיקלי בסגנונות שונים כולל מוסיקה רועשת ומוסיקה שקטה. כל אלו לצורך התרגעות הדרגתית. חשוב שהחדר יהיה מאוורר ומואר עם דימר על מנת שאפשר יהיה לשלוט על עוצמת האור.

עיצוב התנהגות (טיפול התנהגותי)

חשוב להדגיש כי יישום הגישה בפועל, מחייב למידה מעמיקה וליווי איש מקצוע המומחה בתחום.
אחת מדרכי התראפיה המודרניות היא עיצוב התנהגות המבוססת על התניה. מטרתו של טיפול זה לשנות דפוסים ספציפיים של התנהגות בלתי מתקבלת. תכנית הטיפול ההתנהגותי שמה דגש על הגורמים המשפיעים על חיזוקה או החלשתה של התנהגות מסוימת (אליצור 2002, ארי עם, בר צדק, 2002).

הנחות יסוד לטיפול התנהגותי

ההתנהגות וכך גם האישיות, מתפתחת ומשתנה באמצעות תהליכי למידה ולכן ללמידה תפקיד חשוב בהתפתחותה של האישיות ובעיצובה.
ההתנהגות נלמדת בין אם היא רצויה ובין אם לא.
ההתנהגות נשלטת לרב על ידי הסביבה - בעיקר על ידי תגובות האנשים. תגובות הסביבה הינן הגורם העיקרי המשפיעות על התנהגותנו.
התגובה החיובית (נעימה בד"כ) והמיידית, מגבירה את הסיכויים שאותה התנהגות רצויה תחזור על עצמה בעתיד.
תגובה שלילית להתנהגות - מחלישה את הנטייה לחזור על אותה התנהגות.

מושגי יסוד לטיפול התנהגותי

לכסיקון המונחים ההתנהגותיים כולל מספר מושגי יסוד אשר באמצעותם נסביר את כללי הטיפול.
  • עיצוב - למידת התנהגות ע"י חיזוק של חלקי תגובה קטנים המרכיבים אותה.
  • חיזוק - אירוע הגורם לתוצאה הרצויה. כל גירוי המגדיל את שכיחות הופעתה של התגובה.
  • חיזוק חיובי- כל גירוי המחוק את התגובה שהופיעה לפני. גירוי המגביר את תדירות התגובה על ידי נתינתו. מגביר את ההתנהגות הרצויה. התנהגויות אנושיות רבות נלמדות כתוצאה מחיזוק חיובי. החיזוקים החיוביים יכולים לבוא לידי ביטוי במספר אופנים:
    • חיזוקים ראשוניים - מזון, שתייה, הגנה מקור ומחום ועוד.
    • חיזוק חומרי - מתנה בעלת ערך לאדם המקבל אותה.
    • חיזוק באמצעות פעילות - הזכות להשתתף בפעילות אהובה.
    • חיזוקים חברתיים - באמצעות התייחסות האחר: חיוך, ליטוף, תעודת הערכה.
    • חיזוק באמצעות אפקטיביות עצמית - תחושה של סיפוק בעקבות התגברות על קושי.
    • חיזוק שלילי - גירוי בלתי נעים, המגביר את תדירות התגובה. הגברת ההתנהגות הרצויה באמצעות הפחתת הגורם המפריע. חיזוק שלילי כמו החיזוק החיובי, גורם להגברת התדירות של התגובה, אך התגובה המושגת על ידי הרצון להסיר/להפסיק את הגירוי לא נעים. חיזוק שלילי אינו מניעת החיזוק החיובי והוא אינו עונש.
    • עונש - גירוי לא נעים המפסיק את תדירות התגובה. הרצון להימנע/להפסיק את הגירוי הלא נעים (עונש) אשר ניתן אחרי ההתנהגות שבוצעה הוא שיגרום לדעיכתה.
    • הכחדה - הפסקת החיזוק שהיה נהוג לאחר תגובה מסוימת עד שסיכוייה להופיע יורדים לרמה הבסיסית.
    • חיזוק מלא - חיזוק התגובה כל אימת שהיא מופיעה.
    • חיזוק חלקי - חיזוק התגובה רק בחלק מהמקרים שבהם היא מופעה.
  • תכנית חיזוקים - חיזוק התגובה על פי תוכנית מסוימת.
  • תוכנית חיזוקים ביחס קבוע - חיזוק הניתן אחרי מספר קבוע של תגובות שאינן מחוזקות.
  • תוכנית חיזוקים ביחס משתנה - חיזוק הניתן אחרי מספר משתנה של תגובות שאינן מחזקות.
  • תכנית חיזוקים ברווח קבוע - חיזוק הניתן לאחר זמן קבוע שבו לא ניתן חיזוק.
  • תכנית חיזוקים ברווח משתנה - חיזוק הניתן לאחר ומן משתנה שבו לא ניתן חיזוק.

תהליך הפעלת הטיפול ההתנהגותי

  1. איסוף נתונים ורישום- עיצוב התנהגות היא שיטה מדעית והיא מסתמכת על עובדות. הכלל הוא שהעובדות שאנו אוספים הם דברים הניתנים למדידה. התועלת בכך היא שבאמצעות הרישום המדויק אפשר לדעת את חומרת המצב ואם התערבותנו מצליחה או לא. כדי לאסוף נתונים יש להתרכז בשלושה מרכיבים בסיסים:
    1. ההתנהגות אותה אנו מעוניינים להגביר או להחליש.
    2. תגובת האנשים (או הסביבה) לאותה התנהגות.
    3. מיקום, נוכחות או נסיבות שקדמו לאותה התנהגות.
    איסוף נתונים יתבצע על פי ערכת תוכניות לקידום אישי מותאם למע"שים.
  2. תכנון תכנית ההתערבות(ראה דוגמא בערכת תוכניות קידום מותאמות למע"שים):
    1. קביעת התנהגות היעד- גם אם יש כמה התנהגויות בעייתיות, יש לבחור התנהגות אחת שבה רוצים להתמקד, או לפחות תחום אחד בעייתי שבו רוצים להתמקד. על ההתנהגות שרוצים לשנות להיות בעלת 2 מאפיינים:
      • בעלת משמעות עבור כל המעורבים.
      • בתחילת התכנית יש לבחור התנהגות יעד קלה יחסית.
    2. הגדרת התנהגות היעד - לאחר שנבחרה התנהגות היעד, יש להגדירה באופן אופרטיבי.
    3. השגת הסכמה לטיפול - קיימת חשיבות לשיתוף פעולה של האדם מתוך הבנת הצורך בשינוי.
    4. עריכת סקר חיזוקים - רישום החיזוקים הרצויים לאדם ודירוגם לפי סדר עדיפות.
      ישנן מספר דרכים לבחירת חיזוקים אך אסור לשכוח כי החיזוק חייב להיות משמעותי למקבל ולא לנותן. במתן חיזוק יש לשים לב לנקודות הבאות:
      • החיזוק חייב להיות קשור באופן ברור להתנהגות הנדרשת. חשוב כי נדגיש מהי ההתנהגות הרצויה עליה יקבל חיזוק חיובי.
      • יש להבטיח מתן חיזוק ליחידות התנהגות קטנות. יש לספק את החיזוק לעיתים קרובות ובכמויות קטנות.
      • החיזוק צריך להיות מקובל ורצוי לחניך.
      • יש לספק חיזוק שאין החניך יכול להשיגו באופן עצמאי.
      • החיזוק אינו חייב להיות חומרי אלא יכול להיות סימבולי.
      • במתן חיזוק סמוך לתגובה הרצויה, נשיג יותר אפקטיביות. קיימות סכנות בחיזוק מושהה.
    5. עריכת חוזה תליות - הסכם שבין המטפל לחניך, הקובע במפורש מתי יקבל החניך את החיזוק ועל ידי מי.
    6. רישום ומעקב - קימת חשיבות רבה לרישום סדיר ועקבי של שכיחות התנהגות היעד לצורך מעקב אחר השינויים הנדרשים.
  3. הנחיות כלליות
    1. יש לשנות את החוזה הראשוני במהלך הטיפול בהתאם לקצב ההתקדמות. ניתן להוסיף בהסכמת החניך התנהגויות נוספות ולשנות הן את החיזוקים והן את מערך החיזוק (לדוגמא: מעבר ממערך חיזוק מלא למערך חיזוק חלקי).
    2. יש לתת הוראות ברורות והנחיות מובנות לצוות המפעיל את התכנית.
    3. חשוב להקפיד על עקביות בהפעלת התכנית.
    4. יש לדאוג לשיתוף פעולה של כל המעורבים בטיפול השוטף כולל משפחתו של החניך ו/או צוות מערך הדיור ממנו מגיע החניך.
    5. עונש - מחליש את הקשר שבין הגירוי לתגובה. לעומת החיזוק שהינו מחזק הקשר שבין הגירוי לתגובה. תמיד נעדיף לשנות התנהגות על ידי חיזוקים. הענישה היא בבחינת מוצא אחרון. אך אם החלטנו שיש להעניש, רצוי כי נפעל ביעילות, כדי שהעונש יהיה יעיל וישיג את מטרתו. אנו מענישים על התנהגות מסוימת ולא על מכלול התנהגויות.
      אסור בתכלית האיסור להעניש ענישה פיזית או למנוע מזון.
      במידה והענישה לא הובילה לתוצאה הרצויה ולא שונתה ההתנהגות האלימה אזי לא היה טעם בשימוש בעונש ורצוי כי נשנה את תגובתנו.
      עלינו לזכור כי עונש משפיע לטווח קצר, ולכן יעילותו מוטלת בספק. ישנם עונשים המשפיעים על מצבו הנפשי של הנענש, דבר שאינו תורם לקידום מטרתנו, ועלול אף לגרום לתוצאה הפוכה.

דרכי התערבות לטווח הקצר

דרכי התערבות בעת המעשה האלים

עם הופעת ההתנהגות האלימה עומדות בפניכם האפשרויות הבאות:
  1. הרחקת החניך הפוגע מהחניך הנפגע במטרה לאפשר "פסק זמן". התגובה שלנו צריכה להיות רגועה ככל האפשר. הפעלת אסרטיביות מותאמת כלפי הפוגע והרגעת הנפגע עד כמה,שניתן.
  2. הרחקת החניכים האחרים וכן אנשי צוות שאינם קשורים לאירוע מהמקום במטרה לצמצם מעגלי השפעה.
  3. הצגת אלטרנטיבות - ניתן להציג בפני החניך הפוגע אלטרנטיבה מיידית כגון: מנוחה, שתייה קלה, עיסוק בספורט או ביצוע משימה אחרת.
  4. שיחה מרגיעה - ליזום שיחה עם החניך הפוגע במטרה להרגיעו ולנסות לבדוק מהן הסיבות שהובילו אותו להתנהגות האלימה.
  5. חזרה לעבודה סדירה - לאחר השגת האיזון ורגיעה בין הצדדים הקשורים לאירוע, אפשר יהיה להחזיר את החניכים לעבודה. חשוב שהחניך הפוגע יבין את חומרת מעשיו וייתן הסכמתו להמשיך ולהתנהג בהתאם לנורמות שהוצגו בפניו.
  6. שיתוף הקבוצה - לאחר נקיטת פעולות הנדרשות להרגעה וטיפול בנפגע ובפוגע, יש חשיבות רבה לשיתוף כלל הקבוצה לצורך ניתוח והפקת לקחים מהאירוע.
  7. דיון והתייעצות הצוות על האירוע - יש להחליט על תוכנית טיפולית לטווח הקצר ובהמשך לטווח הארוך.
  8. באם מוחלט על נקיטת סנקציות כנגד החניך, יש להפעיל סנקציה מתאימה.
    יצוין כי ענישה אינה יכולה לעמוד בפני עצמה, אלא אך ורק כחלק מתהליך טיפולי כולל. אין לבחור בסנקציה אחידה להתמודדות עם תופעות אלו, אלא יש לבחור בסנקציה משמעותית ויעילה לכל חניך באופן אישי. לדוגמא:
    1. שלילת גמולים - שלילה זמנית של השתתפות החניך בפעילות כיף ופנאי של המע"ש.
    2. הרחקה זמנית מהמע"ש - הרחקה ליום אחד בשיתוף האפוטרופוסים. יודגש כי הרחקה ליותר מיום אחד תיעשה באישור הפיקוח בלבד. ראה נוהל השעיה של השרות לטיפול באדם המפגר בקהילה (נספח 3).
  9. בנוסף לדיווח על פי הנהלים (ראה נספח מס' 2),יש לתעד את האירוע על כל פרטיו, במטרה ללמוד מתוך אירוע זה מה היו הזרזים (טריגרים) להתנהגות זו ואיך ניתן להרגיע את החניך. כל זאת לצורך הפקת לקחים למניעת הישנות התנהגות מאתגרת זו.
  10. במידה ומדובר בהתנהגות מאתגרת החוזרת על עצמה, יש לבדוק אם נערכה לחניך תכנית קידום אישית, בה הייתה התייחסות להתנהגויות מעין אלו, האם התכנית בוצעה ולא חל שינוי או לא בוצעה כלל. במידה והתכנית לא גרמה לשינוי המיוחל, יש לשנות את התכנית בהתאמה.
  11. במידה ומדובר באירוע ראשוני, יש לבדוק את מכלול הסיבות שגרמו להתפרצות זו ולפעול בהתאם.

נוהל דיווח בשירות לקהילה

במקרה של אירוע חריג - יש להעביר דיווח על האירוע החריג למפקחת המחוזית על המסגרת ולשירותי הרווחה אליהם שייך החניך - עו"ס משפחה/ פקיד סעד של הרשות.
מנהל המע"ש ידווח להורים/אפוטרופוס של החניכים המעורבים (ראה נספח מס' 2).

במקרים של חבלה או חבלה חמורה, עבירת מין או התעללות, המחייבים דווח למשטרה על פי חוק חסרי ישע (ראו נספח מס' 1) - יש לדווח לפקיד סעד ברשות המקומית של החניך הנפגע, לפקיד סעד מחוזי או למשטרה ולפיקוח מחוזי.
במידה והחניך הפוגע אף הוא מפגר בשכלו, יש לדווח גם לפקיד סעד מהרשות ממנה מגיע החניך הפוגע.
המפקח הארצי ידאג להעברת דיווח למנהלת השירות לקהילה.
פקידת הסעד של הרשות המקומית המקבלת את הדיווח תלווה את מהלך הטיפול בהתאם להנחיות פקידי הסעד המחוזיים ופקידת הסעד הארצית.

ראו

דברי סיום

מנהל/ת יקר/ה,

לאחר שעיינתם בתכני הערכה, אנו ממליצים בפניכם לקבוע יעדים איכותיים לשנה הקרובה בנושא הפחתת ההתנהגות האלימה של חניכי המע"ש שבניהולכם.
קבעו את מטרות התכנית, דרכי הפעולה, הציגו גבולות אך יחד עם ואת גלו גמישות.
שתפו את הצוות בבניית התכנית, קבעו מועדים קבועים לישיבות צוות והדרכה.
האמינו ביכולתכם וביכולת הצוות להוביל לשינוי התנהגותם של חניכיך והוו דוגמא אישית לכך.

אנו מאחלים לכם הצלחה.

ביבליוגרפיה

ביבליוגרפיה בעברית

  • אליצור, א. (2002), התנהגות מסתגלת: הערכה ניתוח התנהגות והתערבות (מתוך הרצאה בבית הספר המרכזי לעו"ס).
  • אלסטר, י. (1997) התנהגות מאתגרת ואלימה במקום אהבה: מהות רחובות.
  • ארוי, ל. (2002) הצעת תזה: הקשר בין עמדות העובדים הסוציאליים לבין התערבויותיהם במקרים של התנהגות מאתגרת ואלימה במשפחה כלפי אנשים בעלי פיגור שכלי. חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
  • ארי-עם, ח. בר-צדק, א. (2002) ניתוח התנהגות יישומי - התמודדות עם בעיות התנהגות (סיכום הרצאה בנושא בבית הספר המרכזי לעו"ס).
  • בזכות (2006) אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית בהליך הפלילי
    Retrieved July 2006 http://www.bizchut.org.il/heb/upload/news/accessjustice.html
  • גומפל, ת. (1999) הצעת מחקר בנושא: המשגה מחודשת של ליקויים במיומנויות חברתיות: הצדקה תיאורטית ואמפירית של המודל המפעיל. האוניברסיטה העברית בירושלים בית הספר לחינוך.
  • דובדבני, א. ארבל, מ. (1997) מודל להתערבות פיסית בהתמודדות עם התנהגות מאתגרת ואלימה של אנשים עם פיגור. בתוך: דובדבני, א. חובב, מ. רימרמן, א. רמות, א. עורכים, הורות ונכות התפתחותית בישראל. (עמ' 164-178) ירושלים: מאגנס.
  • חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו-2005.
  • חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.
  • חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969.
  • חוק העונשין (תיקון מס' 26) התש"ן-1989 פגיעה בקטינים ובחסרי ישע
  • חוק הפיקוח על המעונות, תשכ"ה-1965.
  • לנגברג, פ, שהם, נ. (2007) ניתוח התנהגות בסביבה חינוכית להשיב את החינוך לידי המורה, מכון מופ"ת, תשס"ב.
    Retrieved Janurary 2007 http://www.mofet.macam.ac.il/
  • מאיר,ל. (2005) הצעת חוק הליכי חקירה והעדה, חומ"ש, דצמבר 2005, גיליון 16.
  • מרגלית, מ. (1999). מגמות פיתוח בחינוך המיוחד: קידום התמודדות עם בדידות, קשרי חברות ותחושת קוהרנטיות. בתוך: ט. היימן (עורכת), ליקויי למידה מקראה א' (עמ' 23-35).. ת"א: האוניברסיטה הפתוחה.
  • מרום, מ. עוזיאל, ל. (2001). סקירת ספרות בנושא ילדים עם נכויות במצבי סיכון, ירושלים: ג'וינט - מכון ברוקדייל.
  • נוימאיר, מ. (1992). פסיכולוגיה חברתית. מפגש שלישי בתוך: מפגשים עם הפסיכולוגיה אבן-יהודה: רכס.
  • פסקין, מ. (2006) הפרעות התנהגות - התנהגות אלימה של ילדים בגיל הרך ודרכי התמודדות "מענה" שרותי ייעוץ והפנייה (אינטרנט).
  • רונן, ח. (197) פרקי מבוא בחינוך מיוחד. תל-אביב: אוצר המורה.

ביבליוגרפיה באנגלית

  • Bandura, A. (1969). Principles of Behavior Modification. New York: Holt, inehart Winston.
  • Bandura, A. (1977). SocialLearaing Theory. New-Jersey: Prentice-Hall.
  • Prins, H. (1986) Dangerous Behavior the Law and Mental Disorder. London:Tavistock Publication

נספחים

נספח 1 - חוקים שכדאי להכיר

החוקים המרכזיים הקיימים כיום לצורך הגנה על אוכלוסיות שונות מפני התנהגות מאתגרת ואלימה הם:
  • חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969
    מטרת חוק זה היא לאתר, לאבחן ולקבוע דרכי טיפול והגנה למפגר ולהגדיר את וכויותיהם וחובותיהם של אנשים עם פיגור שכלי, האחראים עליהם והמוסדות שצריכים לשרת אותם.
  • חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962
    אפוטרופוס הוא אדם האחראי על משהוא אחר. כל אדם כשר לנהל את עניינו, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרותו על פי חוק. כשרותו של אדם המפגר בשכלו מוגבלת והוא זקוק לאפוטרופוס, הממונה ע"י בית המשפט לאחר הגיעו לגיל 18.
  • חוק הפיקוח על המעונות, תשכ"ה-1965
    מטרת חוק זה לקבוע נורמות להחזקת "חוסים" כשהם מחוץ למשפחתם ולהבטיח שהמעונות יספקו צרכים פיזיים, חברתיים, ונפשיים של החוסים.
  • חוק העונשין (תיקון מס' 26), התש"ן-1989 פגיעה בקטינים ובחסרי ישע.
    תיקון מסי 26 לחוק העונשין הנו פרק מיוחד בחוק הפלילי ועניינו עבירות כנגד קטינים וחסרי ישע בידי האחראים עליהם בחוג המשפחה, או במסגרת של מעון יום, פנימייה, אומנה, הוסטל, או כל מסגרת חינוכית - טיפולית - שיקומית בה מצויים.
    מטרות העיקריות של התיקון לחוק הן שתיים: האחת, חובת הדיווח. השנייה קביעת עונשים חמורים למי שפוגע בחסר ישע ועוד יותר חמורים לפוגעים שהם בני משפחה א



תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה