אתר הקהילות והמומחים
המקיף בישראל בתחום המוגבלויות
הרשם
מעוניין להפנות שאלה לקהילה?
חפש
חפש הכל    חפש אנשים    חפש בשאלות ותשובות

קהילת חרשים, כבדי שמיעה ומתחרשים

דוח מבקר המדינה 41א - הטיפול בחסויים

09/05/10

הטיפול בחסויים

הפרק "הטיפול בחסויים" מפרק "אגף האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי" מצוטט מדו"ח שנתי 41א של מבקר המדינה עמוד 362. ההדגשים בצבע מצויים במקור. דו"ח זה פורסם בשנת 29/5/1991 ומצוי באתר של מבקר המדינה בשנת 1991.

הטיפול בחסויים

ריכוז ממצאים

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע, כי בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס, בין השאר, לפסול דין או לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך לדאוג להם במקומו. חסוי הינו מי שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס או מי שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס. הבקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת לבית המשפט על ידי קרוב משפחה של החסוי או על ידי סגן היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה (להלן - היועץ המשפטי). יחיד או תאגיד, ובכלל זה הקרן לטיפול בחסויים, יכולים להתמנות כאפוטרופוס.

נמצא, שלא תמיד הקפיד היועץ המשפטי להגיש לבית המשפט, ביחד עם הבקשה למינוי אפוטרופוס, חוות דעת של המחלקות לשירותים חברתיים בדבר הצורך במינוי אפוטרופוס ובדבר התאמת המועמד לתפקיד. כמו כן לא תמיד הקפיד להציג בפני בית המשפט את עמדתם של החסוי או של קרובי משפחתו ביחס למינוי.

בינואר 1989 נכנס לתוקפו תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, המטיל על האפוטרופוס הכללי (להלן - האפו"כ) לפקח על אפוטרופסים שמינה בית המשפט לחסויים. בעקבות תיקון החוק תוקנו גם תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות (סדרי הדין וביצוע), התש"ל-1970. תפקידו של האפו"כ לבדוק את הדיווחים שעל האפוטרופסים להגיש לו ביחס לפעולותיהם בענייני האפוטרופסות. רק לאחר כשנה מכניסת התיקון לחוק לתוקפו דרש האפו"כ לראשונה מהאפוטרופסים של החסויים דיווח שיטתי ומסודר. נמצאו תיקים שבהם עובדי האפו"כ לא נקטו צעדים נגד אפוטרופסים שהועלה נגדם חשש שלא פעלו במידה מספקת לטובתם של החסויים, ובמקרה אחד אף הועלה חשש שניצלו לרעה את רכושם של החסויים.

לא תמיד עורכות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות מעקב אחר חסויים שמונה להם אפוטרופוס, אלה המוגדרים כנזקקים על פי חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, כדי לוודא שהמינוי השיג את מטרתו והחסוי מטופל כנדרש.

המוסד לביטוח לאומי משלם לרוב החסויים קצבת נכות או קצבת זקנה; וכאשר החסוי אינו מסוגל לגבות את הקצבה בעצמו ולהשתמש בה לטובתו, רשאי המוסד למנות אדם כמקבל גמלה ולשלם לו את הקצבה עבור החסוי. לא קיים שיתוף פעולה מלא בין המחלקות לשירותים חברתיים לבין המוסד לביטוח הלאומי לאיתור הזכאים לגביהם יש צורך במינוי מקבל גמלה, ואין מעקב שיטתי, יחד עם המחלקות, כדי לוודא שהמינוי השיג את מטרתו.

הקרן לטיפול בחסויים, שהיא תאגיד המתמנה כאפוטרופוס או כמקבלת גמלה, אינה נעזרת במידה מספקת בסוכנים שתפקידם לבקר את האנשים שבטיפולה.

היו עיכובים של שנים בטיפול בתיקי נפטרים ובתיקים שבהם שוחררה הקרן מניהול כספי החסוי, ובכללם עיכובים בהכנת דוח כספי סופי. כמו כן נמצאו טעויות בחישוב הכספים המגיעים לחסויים או ליורשיהם.

הועלה, שדירות של אנשים המטופלים על ידי הקרן לא תמיד נוהלו כראוי: נסחי הרישום של דירות לא נמצאו בתיקי החסויים; רישום תכולת הדירות נעשה על ידי עובד הקרן וקבלן פרטי, ולא על ידי שני עובדי הקרן כקבוע בנוהל.

מספר הנאמנים בהנהלת הקרן פחת מתשעה עם יסודה לחמישה בעת הביקורת. בעקבות הביקורת, מונו שלושה נאמנים נוספים. האפו"כ שימש כיו"ר הקרן; יש בכך כדי להקשות עליו ועל עובדיו לפקח בצורה מיטבית על פעולות הקרן, כמתחייב מהחוק.

דוחות כספיים של הקרן הוכנו באיחור של חודשים רבים מאז 1981 ועד מועד הביקורת. הדוח האחרון שפורסם הוא לשנת 1987 והוגש באיחור של 34 חודשים, ב-15.11.90.


  1. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, (להלן - החוק) קובע, כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס, בין היתר, לקטין ששני הוריו נפטרו, למי שהוכרז פסול דין או לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. בית המשפט רשאי להכריז על אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענייניו, כפסול דין. חסוי הוא מי שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס או מי שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס. מרבית החסויים שבית המשפט ממנה להם אפוטרופוס הם חולי נפש, מפגרים, קשישים תשושי נפש וקטינים, הגרים במוסדות שונים או במסגרת הקהילה.

    מרבית החסויים מוגדרים כנזקקים וזכאים לשירותי סעד. על פי חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, רשות מקומית תקיים לשכת סעד לשם טיפול סוציאלי בנזקקים והגשת סעד להם. נזקק מוגדר בחוק כאדם הזקוק לסעד מחמת גילו, מצב בריאותו, ליקויו הרוחני או הגופני, או מסיבות אחרות שנקבעו בתקנות. כיום נקראות לשכות הסעד "מחלקות לשירותים חברתיים".

    אפוטרופוס של קטין חייב לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו; כן חייב הוא בשמירת נכסי הקטין, ניהולם ופיתוחם. הוא רשאי להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו; והכל אם לא הגביל בית המשפט את תפקידי האפוטרופוס. הוא הדין, בשינויים המחויבים, באפוטרופוס של פסול דין. אפוטרופוס שאינו של קטין או של פסול דין חייב לדאוג לעניינים שנמסרו לו על ידי בית המשפט. במילוי תפקידו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין.

    על פי החוק יכול להתמנות אפוטרופוס יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי (להלן - האפו"כ). מינה בית המשפט תאגיד להיות אפוטרופוס, רשאי הוא לקבוע יחיד שיבצע את תפקידי האפוטרופוס מטעם התאגיד.

    בית המשפט רשאי בכל עת לנקוט אמצעים, זמניים או קבועים, הנראים לו לשמירת ענייניו של קטין, של פסול דין ושל חסוי, בין השאר - על ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס לדין. מינוי האפוטרופוס יכול להנתן על גופו ורכושו של החסוי או על אחד מהם.

  2. בחודשים פברואר - נובמבר 1990 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא הטיפול בחסויים. נבדק הקשר בין הגורמים השונים המטפלים בענייני חסויים; תהליך מינוי אפוטרופסים ופיקוח עליהם; הטיפול בחסויים והמעקב אחריהם; וכן מינוי מקבל גמלה בעבור חסוי. הביקורת נערכה במחלקה לייעוץ משפטי במשרד העבודה והרווחה במחוזות ירושלים, תל אביב וחיפה; בבתי המשפט המחוזיים בירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע ונצרת; במשרדי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים ובמחוזות ירושלים, תל אביב וחיפה; במחלקות לשירותים חברתיים של עיריית גבעתיים, עיריית חדרה ועיריית קרית גת; ב"שירות לרווחת הפרט והמשפחה" שבמשרד העבודה והרווחה; "באגף זקנה, שאירים והבטחת קיום" שבמוסד לביטוח לאומי.

    בשנת 1989 נערכה ביקורת ב"קרן לטיפול בחסויים" - במשרדי ההנהלה ובסניפים של ירושלים ותל אביב. הביקורת הושלמה בנובמבר 1990. ביקורת קודמת ב"קרן לטיפול בחסויים" פורסמה בדוח שנתי 33 (עמ' 826); ביקורת מעקב פורסמה בדוח שנתי 35 (עמ' 534).

מינוי אפוטרופסים ומעקב אחר חסויים

טיפול בבקשות למינוי אפוטרופוס

  1. בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם יכול שתוגש בידי בן זוגו או קרובו (להלן - קרוב) או בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. סגן היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה (להלן - היועץ המשפטי) משמש כבא כוח היועץ המשפטי לממשלה לעניין זה.

    תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), התש"ל-1970, (להלן - התקנות) קובעות את אופן הגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס. הבקשה מוגשת בכתב לבית המשפט המחוזי שבתחום סמכותו נמצא מקום מגוריו של החסוי. על המבקש לפרט בה את שמו, מענו ומספר זהותו של החסוי ואת הטעמים שעל יסודם יש למנות לחסוי אפוטרופוס.

    הוגשה הבקשה למינוי אפוטרופוס על ידי קרוב, מועבר העתק הימנה ליועץ המשפטי, המשמש כמשיב לבקשה ורשאי להתייצב ולטעון בכל הליך כזה. כאשר גורם מוסדי המטפל בחסוי - כגון עובד סוציאלי במוסד לחולי נפש, למפגרים או לזקנים בו מאושפז החסוי, עובד סוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית (להלן - מחלקות לשירותים חברתיים), או עובד התחנה לבריאות הנפש של משרד הבריאות - סבור שיש צורך במינוי אפוטרופוס, עליו לפנות ליועץ המשפטי, שהוא, כאמור, המגיש את הבקשה לבית המשפט.

    כדי שהיועץ המשפטי יוכל לתת את חוות דעתו ולהגיש את הבקשות לבית המשפט, הוא נוהג בדרך כלל לבקש מהגורם שפנה אליו מסמכים הכוללים: תעודת רופא, דוח סוציאלי או תסקיר פקיד סעד המתייחס למצבו של החסוי ולמידת התאמתו של המועמד להתמנות כאפוטרופוס; הסכמת המועמד והסכמת בני משפחתו של החסוי למינוי המועמד המומלץ כאפוטרופוס.

    במחלקה לייעוץ משפטי של משרד העבודה והרווחה מצאה הביקורת תיקים שנשארו פתוחים, כיוון שהגורמים המטפלים לא הגישו את כל המסמכים הדרושים. בשל כך לא הוגשו לבית המשפט במשך שנה עד ארבע שנים לפני מועד סיום הביקורת בקשות למינוי אפוטרופוס. במחוז חיפה נמצאו 15 תיקים פתוחים מבין 30 התיקים שנבדקו; במחוז ירושלים 6 מבין 29; ובמחוז תל אביב 5 מבין 27 תיקים. בשבעה מבין התיקים שנבדקו היה לכאורה צורך דחוף במינוי אפוטרופוס: האחד דן בקשישה תשושת נפש שהתגוררה בגפה, בתנאי הזנחה; באחר דווח על קשיש שנושל מרכושו בידי חתנו; ובחמשת האחרים - דנו בחולי נפש המבזבזים את כספם ללא אבחנה וקיים חשש שינוצלו לרעה. במקרים כאלה אי השלמת הטיפול בבקשה למינוי אפוטרופוס לאלתר עלולה לפגוע בחסוי.

    לדעת מבקר המדינה, על היועץ המשפטי לשלוח תזכורות לגורמים שפנו אליו להשלמת המסמכים החסרים. כמו כן רצוי לשקול במקרים חריגים מתאימים הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס זמני לתקופה מוגבלת, עד להשלמת החומר.

  2. הביקורת בדקה במחוז תל אביב 28 בקשות שהגישו קרובים, ובהן היועץ המשפטי במחוז תל אביב מופיע כמשיב. כאשר מבקש לא הגיש חלק מהמסמכים, רשאי השופט להורות למבקש ולבא כוחו להגישם לבית המשפט. הודעה על כך שולחת מזכירות בית המשפט לבא כוחו של המבקש, סמוך לאחר החלטתו של השופט, וקובעת מועד לישיבת מעקב לבדיקה מחודשת של הבקשה.

    בחמישה תיקים לא הוגשו לבית המשפט המסמכים החסרים, וכשנה לאחר הגשתן נמחקו הבקשות מחוסר מעש.

    לדוגמה: באוקטובר 1988 הגישה בת דודתו של החסוי בקשה למינוי אפוטרופוס. החסוי לוקה בפיגור שכלי. הוא גר בגפו. אביו הוריש לו בצוואה בית וחסכונות וציווה למנות את המבקשת אפוטרופסית לבנו. ב-17.1.88 ציווה השופט להגיש תעודה רפואית מפורטת. זו לא הוגשה ועל כן נמחקה הבקשה, כעבור שנה, מחוסר מעש.

    הביקורת העירה, כי רצוי שמזכירות בית המשפט תשלח תזכורת להשלמת המסמכים גם לפני ישיבת המעקב לבדיקה מחודשת של הבקשה. מזכירות בית המשפט בתל אביב הודיעה כי תינתן הנחיה בהתאם.

תהליך מינוי אפוטרופוס

  1. כאמור, משמש היועץ המשפטי כמשיב בבקשות למינוי אפוטרופוס שמגישים קרובים. בתפקידו כמשיב עליו להגיש לבית המשפט את חוות דעתו באשר לצורך במינוי אפוטרופוס לחסוי ובאשר להתאמת המועמד לשמש כאפוטרופוס. לשם הכנת חוות הדעת פונים היועץ המשפטי במחוז חיפה והיועץ המשפטי במחוז ירושלים לפקיד הסעד במחלקה לשירותים חברתיים לקבלת תסקיר על מצבו של החסוי ויכולתו לנהל את ענייניו, ומידת התאמתו של המועמד לשמש כאפוטרופוס.

    הועלה, שבמחוז תל אביב אין היועץ המשפטי מבקש מפקיד הסעד להכין תסקיר אלא במקרים שיש לדעתו צורך במידע נוסף על זה המצורף לבקשה.

    לדעת מבקר המדינה, יש לדרוש תסקיר בכל מקרה, כדי לוודא שהחסוי אכן זקוק לאפוטרופוס, וכי האפוטרופוס המוצע אכן מתאים לתפקיד זה. גם כאשר מתמנה אפוטרופוס זמני, על היועץ המשפטי לפנות למחלקה לשירותים חברתיים כאשר תוקף המינוי עומד לפקוע, כדי לבחון אם יש צורך במינוי אפוטרופוס קבוע או בהארכת מינויו של האפוטרופוס הזמני.

  2. החוק קובע, כי לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת החסוי, אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו. לבקשת המינוי מצורפת תעודה רפואית, שבה נוהג הרופא לציין, בין השאר, אם החסוי מסוגל להביע דעתו בעניין מינוי אפוטרופוס.

    במחוז חיפה הועלה, כי בתעודות הרפואיות המצורפות לתיקים בהם היועץ המשפטי משמש כמגיש הבקשות, או כמשיב להן, לא הקפידו הרופאים לציין אם החסוי מסוגל להביע דעתו. גם במקרים בהם לכאורה מסוגל החסוי להביע דעה, לא הקפיד היועץ המשפטי להזמין את החסוי לדיון.

  3. על פי החוק אין חובה להציג בפני בית המשפט את עמדתם של קרובי משפחתו של החסוי, קודם למינוי אפוטרופוס. יחד עם זאת, בדרך כלל נוהגים עובדי המחלקה לייעוץ משפטי במחוזות להודיע לקרובי המשפחה של החסוי, באמצעות פקידי הסעד או עובדים סוציאליים במוסדות או בקהילה, על הכוונה להגיש לבית המשפט בקשה למינוי אפוטרופוס ולקבל הסכמתם לכך.

    הביקורת העלתה, שבשבעה תיקים במחוז ירושלים ובתיק אחד במחוז חיפה הוגשה בקשה למנות כאפוטרופוס תאגיד או אחד מבני המשפחה של החסוי, מבלי שנתבקשה הסכמה בכתב של שאר בני המשפחה, שלא בהתאם לנהוג בדרך כלל במחלקה לייעוץ משפטי. בארבעה תיקים נוספים במחוז חיפה הוגשו בקשות למנות אפוטרופסים בשכר על פי המלצת פקיד סעד, שלא ציין אם לחסויים קרובי משפחה המסוגלים ומוכנים לקבל עליהם את התפקיד ללא שכר.

    בעקבות הביקורת, הודיע משרד העבודה והרווחה שהוקם צוות עבודה בין-אגפי, שיגבש את סדרי הפעולות במשרד, ובכללם פרסום הנחיות לגבי הקשרים עם גופים אחרים המטפלים בנושא. בו זמנית פרסם היועץ המשפטי נוהל עבודה לעובדי המחוזות, המתייחס גם לממצאי הביקורת ומורה עליהם, בין היתר: לבקש צו לתסקיר פקיד סעד כאשר לא המחלקה ליעוץ משפטי היא המבקשת, ותסקיר משלים - כאשר צו מינוי זמני עומד לפקוע; לבדוק, באמצעות פקיד הסעד, אם יש קרובי משפחה מתאימים המסכימים להתמנות אפוטרופסים; ולהזמין את החסוי לדיון בבית המשפט, אם אין חוות דעת של מומחה הקובעת שהחסוי אינו מסוגל לנקוט עמדה, להביע דעתו על הכרוך בבקשה.

הפיקוח על האפוטרופסים

  1. על פי תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי דין וביצוע), התש"ל-1970, יש להעביר העתק של כל בקשה או מסמך אחר המוגשים לבית המשפט לבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפו"כ שבתחום סמכותו של בית המשפט. עם מתן צו למינוי אפוטרופוס ימציא המזכיר הראשי של בית המשפט העתק ממנו לאפו"כ, ויצרף אליו העתק מהבקשה שעל פיה ניתן על כל נספחיה. על האפו"כ לפתוח תיק עם קבלת העתק של בקשה למינוי אפוטרופוס או צו למינוי אפוטרופוס.

    בבדיקה משווה של תיקים במחלקה לייעוץ משפטי, במשרדי האפו"כ ובבתי המשפט המחוזיים, בשלושת המחוזות לא נמצאו במשרדי האפו"כ העתקים מ-24 צווים שניתנו, ולא הובררה הסיבה לכך. לדעת מבקר המדינה, על מזכירות בתי המשפט להעביר תקופתית את רשימת הצווים שהוצאו ועל האפו"כ לבדוק אם קיבל את כולם.

  2. בעבר קבע החוק, כי אפוטרופוס יגיש לבית המשפט, בתוך שלושים ימים מיום מינויו, פרטה של נכסי החסוי. כן חייב היה האפוטרופוס, בכל ענייני האפוטרופסות, לנהל חשבונות ולהגיש לבית המשפט דין וחשבון, לפחות אחת לשנה, וכן בגמר תפקידו או בפקיעת האפוטרופסות. בבדיקת הפרטה והדינים וחשבונות רשאי היה בית המשפט להיעזר במי שימצא לנכון וכן רשאי היה להטיל בקשר לכך תפקידים על האפו"כ. בצו המינוי נהגו בתי המשפט לקבוע שבבדיקת הפרטה והדינים וחשבונות בקשר לאפוטרופסות יטפל האפו"כ.

    בשנת 1985 תוקן החוק, ונקבע שהפרטה והדינים והחשבונות יוגשו לאפו"כ. בתקנות שתוקנו בעקבות תיקון החוק נקבע, שהאפו"כ רשאי להחליט בכל מקרה על אופן בדיקת הפרטה. עם סיום הבדיקה על האפו"כ לרשום את ממצאיו ולהטביע חותם על גבי הפרטה או הדוח שבדק, או בגליון נפרד לרישום הערות שיקבע לעניין זה. התיקונים לחוק ולתקנות נכנסו לתוקפם ב-1.1.89.

    נמצא שדרישה שהאפוטרופסים יעבירו את הדיווחים לאפו"כ החלה להישלח באורח שיטתי באיחור: במחוז תל אביב בינואר 1990 ובמחוזות ירושלים וחיפה - ביולי 1990. האפו"כ השיב, שהעיכוב נבע מהיערכות לביצוע התקנה - הכנת תוכנה למחשב, הכשרת עובדים ומיון אלפי תיקים - מה עוד שלא נוספו משרות לצורך פיקוח.

    לדעת מבקר המדינה, כיוון שהחוק תוקן בשנת 1985 ונכנס לתוקף ארבע שנים לאחר מכן, הייתה שהות לאפו"כ להיערך כיאות.

    אצל האפו"כ נבדקו 29 תיקים במחוז ירושלים, 91 תיקים במחוז תל אביב ו-37 תיקים במחוז חיפה. במרבית התיקים שנבדקו, בעיקר במחוז ירושלים ובמחוז תל אביב, לא נמצאו פרטות, לא דוחות שנתיים ולא דוחות סופיים לאחר פקיעת האפוטרופסות. בתיקים אחרים נמצא, שלעיתים הוגשו הפרטות והדוחות באיחור ניכר.

  3. ממסמכים שונים שנמצאו בארבעה תיקים במשרדי האפו"כ עולה החשש, שבאותם מקרים לא פעלו האפוטרופסים במידה מספקת לטובתם של החסויים. באחד המקרים אף מתעורר חשש שהחסויה נוצלה לרעה. לא נמצא, שהאפו"כ נקט צעדים כדי לבדוק חששות אלה, ולפעול במקרה הצורך להחלפת האפוטרופוס.

    במקרה המעורר חשש שהחסויה נוצלה לרעה היו העובדות כלהלן: שכנה של החסויה הנ"ל התמנה כאפוטרופוס ביולי 1982. בתיק האפו"כ נמצא מסמך מדיון בבית משפט מפברואר 1984, ובו אמר האפוטרופוס שהחסויה העבירה לו את דירתה ללא תמורה לפני מינויו כאפוטרופוס. האפו"כ, לא עשה דבר לבירור העובדות, לא הגיש לביהמ"ש בקשה להחליף את האפוטרופוס או לנקוט נגדו צעדים אחרים, ולא בירר את האפשרות לתבוע את השבת הרכוש שלכאורה נגזל מהחסויה. בשנת 1986 פנתה עובדת סוציאלית של בית חולים למחלקה ליעוץ משפטי במשרד העבודה והרווחה בבקשה למנות גם לבעלה של החסויה אפוטרופוס, וציינה שהחסויה נוצלה על ידי האפוטרופוס שלה, בכך שלקח את דירתה ללא תמורה והחתים אותה על צוואה לטובתו. המחלקה ליועוץ משפטי לא הפנתה את תשומת לבו של האפו"כ לעובדות שצוינו בדוח הסוציאלי, כדי שיפעל כנדרש.

    על פי החוק רשאי בית המשפט לפטר אפוטרופוס אם לא מילא תפקידו כראוי, או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו. כמו כן נקבע שהאפוטרופוס אחראי לנזק שגרם לחסוי או לרכושו.

    לדעת מבקר המדינה, כאשר מגיע לאפו"כ מידע המעלה חשש שתיפקודו של האפוטרופוס לקוי, או שהוא אינו פועל לטובת החסוי, עליו לשקול פנייה לבית המשפט בבקשה לפטר את האפוטרופוס ולמנות אחר תחתיו וכן לנקוט נגדו צעדים אחרים, כגון: חיובו בנזק שנגרם לחסוי, לפי נסיבות העניין.

  4. כאמור, עם מינויו חייב כל אפוטרופוס להגיש לאפו"כ פרטה של נכסי החסוי, בפרטה ייכללו המטלטלין השייכים לחסוי, המקרקעין והזכויות במקרקעין, כספי החסוי והחובות המגיעים לו וכן חובותיו של החסוי. בדין וחשבון השנתי שיגיש לאפו"כ יפרט האפוטרופוס, לתקופת אותו דין וחשבון, את ההוצאות וההכנסות, פרטת הנכסים והחובות וכן פרטים והסברים על פעולות שביצע. במצורף לדין וחשבון יגיש האפוטרופוס לאפו"כ העתק מחשבון הבנק של החסוי ליום עריכת הדוח, וכן מסמכים וחשבונות אחרים, כפי שיידרש. משנודע לאפוטרופוס שיש בנכסי החסוי מקרקעין או נכסים אחרים שמתנהלים לגביהם פנקסים המשמשים לרישום זכויות בעלות, ידאג שתירשם בהם הערה על מינוי אפוטרופוס. על האפו"כ לבדוק את הדוחות והפרטות המוגשות לו, ומאז התקנת התקנות בינואר 1989 עליו גם להטביע חותם על גבי הפרטה או הדוח שבדק.

    הביקורת בדקה 19 תיקים בירושלים, 48 בתל אביב ו-29 תיקים בחיפה שבהם הוגשו ונבדקו הפרטות והדוחות. לא תמיד נמצאו בתיק המסמכים הדרושים: נסחי רישום מקרקעין לא צורפו ל-15 תיקים בשלושת המחוזות, וחשבונות בנק לא צורפו ל-6 תיקים בירושלים ובחיפה.

    בבדיקת הפרטות והדוחות התברר, כי ב-3 תיקים בירושלים ובחיפה חסרו פירוט הכנסות והוצאות וב-2 תיקים בירושלים חסר פירוט ירושה שקיבל החסוי. באחד התיקים בתל אביב דיווח האפוטרופוס לאפו"כ בפברואר 1989 על קבלת מקדמה של 200,000 דולר מתוך 320,000 דולר בגין מכירת נכס. החסויה נפטרה בספטמבר 1989 והאפוטרופוס לא הגיש דוח סופי, וגם לא דיווח עד למועד סיום הביקורת על קבלת יתרת הכסף המגיע לחסויה. לאחר סיום הביקורת הודיע האפו"כ שנתקבל דוח סופי, ומכיוון שלא הוגשו אישורי היורשים על קבלת הכספים - נשלחה דרישה להגישם.

    באחד התיקים במחוז חיפה מונה תאגיד כאפוטרופוס לשתי חסויות במקום אפוטרופוס פרטי. לפי הדוח הסופי שהגיש האפוטרופוס הפרטי, היו לשתי החסויות חשבונות בנק, ואילו לפי דוח התאגיד לא היה ידוע לו על רכוש כלשהו. האפו"כ לא הודיע לתאגיד על קיומם של חשבונות בנק השייכים לחסויות, אף כי השוואה של שני הדוחות היתה מגלה את אי ההתאמה ביניהם. בעקבות הביקורת, הודיע האפו"כ לתאגיד על חשבונות הבנק האמורים.

    קבלת הפרטות, הדוחות והמסמכים הנלווים מאפשרת לאפו"כ לקיים בקרה ופיקוח על האפוטרופסים. לדעת מבקר המדינה על האפו"כ להקפיד ולדרוש מהאפוטרופסים את כל הדוחות והמסמכים ולבדוק את הדוחות המגיעים אליו, כמתחייב מהחוק והתקנות.

  5. על פי החוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ז-1955, על הפסיכיאטר המחוזי להודיע לאפוטרופוס הכללי על כל חולה נפש שאושפז ואשר אינו מסוגל לדאוג לענייניו. קיבל האפו"כ הודעה כזו, ואין לחולה אפוטרופוס, רשאי הוא, אם ראה צורך בכך, לעשות לגבי נכסי החולה כל פעולה משפטית שאינה סובלת דיחוי. תפקידו של האפו"כ יפקע, בין השאר, משנתמנה לחולה אפוטרופוס. אצל האפו"כ במחוז ירושלים נמצאו שמונה תיקים של חולי נפש מאושפזים שהאפו"כ טיפל בנכסיהם, הגיש לבית המשפט בקשות למינוי אפוטרופסים, אולם לא הודיע ליועץ המשפטי על בקשות אלה.

    הביקורת עמדה על כך, שעל האפו"כ להודיע ליועץ המשפטי על כל בקשה כזו, כדי למנוע אפשרות של כפל מינויים. משרד האפו"כ מסר לביקורת, כי הוציא הנחייה מתאימה למחוזות.

מעקב אחר החסויים

  1. הטיפול הסוציאלי הניתן על ידי המחלקות לשירותים חברתיים כולל, בין השאר, מעקב אחר תנאי מגוריהם, מצבם הכלכלי, הבריאותי והסוציאלי של הנזקקים. לגבי נזקקים שהם חסויים, על המחלקה לוודא שבאמצעות האפוטרופוס מסופקים כל צרכיו של החסוי. כאשר מחלקה לשירותים חברתיים היא היוזמת את מינוי האפוטרופוס, היא מקבלת מהיועץ המשפטי הודעה על המינוי שהוצא על ידי בית המשפט. כאשר מתמנה לחסוי אפוטרופוס על פי בקשה של קרוב, לא נשלחת הודעה על כך למחלקה שבמקום מגוריו.

    מתוך נתונים של האפו"כ בדקה הביקורת תיקים של 10 חסויים, שנתמנה להם אפוטרופוס לפי בקשת קרוב. הביקורת העלתה, שארבעה מבין החסויים לא היו ידועים במחלקה לשירותים חברתיים במקום מגוריהם ולגבי שניים מבין השישה שהיו בטיפול המחלקה התברר, שלא נמצאו העתקים של צווי המינוי.

    לדעת מבקר המדינה, על היועץ המשפטי ליידע את המחלקות לשירותים חברתיים בכל מקרה שהתמנה אפוטרופוס על חסוי המתגורר בקהילה, זאת כדי שהמחלקות תוכלנה לקיים מעקב שוטף אחר מצבם של החסויים ולהתערב בטיפול במידת הצורך.

  2. תפקידו של האפוטרופוס הוא לדאוג לצרכיו של החסוי, לשמור על נכסיו, לנהלם ולפתחם ולהשתמש בהם לטובתו של החסוי. כאשר החסוי נמצא במוסד, תפקיד האפוטרופוס לקיים עמו קשר, לספק לו דמי כיס ומצרכים שאין המוסד מספקם, ולקבל החלטות בקשר לחסוי, כגון העברה למוסד אחר או הסכמה לניתוח. לגבי חסוי הנמצא בקהילה על האפוטרופוס לנצל את הכנסותיו של החסוי לצרכיו ולרווחתו.

    בדין וחשבון השנתי לאפו"כ על האפוטרופוס לכלול פרטים והסברים על הפעולות שביצע, כולל ביקוריו אצל החסוי וקיום קשר עם קרוביו. אולם במסגרת בדיקת הפרטה והדוחות המוגשים לו עומד האפו"כ בעיקר על אופן ניהול נכסיו של החסוי. במצב זה הגורם היחיד היכול לעקוב אחר מצבם של החסויים הגרים בקהילה ואחר אופן התיפקוד של האפוטרופוס הוא המחלקה לשירותים חברתיים.

    מינוי אפוטרופוס אינו מהווה בכל המקרים תחליף לטיפול סוציאלי בנזקק, היכול להינתן על ידי המחלקה לשירותים חברתיים. מטעם זה על המחלקות לשירותים חברתיים להמשיך ולעקוב אחר מצבם של חסויים שמונה להם אפוטרופוס, להעניק להם טיפול סוציאלי במקרה הצורך וכן לבדוק אם האפוטרופוס אכן מספק את צרכיו של החסוי.

    משרד העבודה והרווחה לא קבע הנחיות לגבי דרך המעקב והטיפול בחסויים; ובכללם מי שמונה להם אפוטרופוס. מעיון בתיקיהן של שתי חסויות בעלות נכסים, שטופלו על ידי מחלקות לשירותים חברתיים במקום מגוריהן, התברר, שהן גרו בתנאים מחפירים, התנגדו לקבלת עזרה ובמהלך הטיפול מונה להן אפוטרופוס. להלן הפרטים:

    (א)   בתיק אחד הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס באוגוסט 1987 על ידי שני בני דודים של החסויה. בבקשה צוין, כי החסויה גרה בתנאים "תת-אנושיים", והשכנים מספקים לה מצרכי מזון. לבקשה צורפו פרטי נכסיה וחובותיה של החסויה והתברר, שיש לה נכסים רבים. כמו כן צורפה חוות דעת ממרפאה לבריאות הנפש, ובה צוין שהאשה אובחנה כאישיות פרנואית. בתסקיר פקיד סעד מאוקטובר 1987 נאמר שהחסויה, המוכרת לו מפברואר 1985, מתנגדת לכל טיפול ולכל עזרה, והומלץ על מינויו של בא כוח המבקשים כאפוטרופוס. בנובמבר 1987 הוצא צו מינוי אפוטרופוס, כמבוקש. היוזמה למינוי אפוטרופוס באה מצד קרוביה של החסויה, ולאחר המינוי הפסיקה המחלקה את המעקב אחריה בדצמבר 1987.

    (ב)   התיק האחר הוא של חסויה שנפטרה בפברואר 1989. ממסמכים שהוגשו לבית המשפט למינוי אפוטרופוס עולה, כי האשה הייתה ערירית ולקתה במחלות פיזיות ונפשיות. בבעלותה היה בניין מתפורר, ועל פי דוחות סוציאליים היא גרה בו בתנאים קשים, ללא ריהוט תקין, וישנה על הריצפה; גם לא היו לה חשמל, מים וגז, שנותקו עקב אי תשלום חובות. החסויה התקיימה בעיקר מקצבת זיקנה של המוסד לביטוח לאומי. מעיון במסמכים שבתיק המחלקה לשירותים חברתיים התברר, שבתחילת 1988, בעקבות בקשת שכנים, פנתה המחלקה אל הפסיכיאטר המחוזי של משרד הבריאות בבקשה להוציא צו אישפוז לחסויה. היא אושפזה ושוחררה כעבור חודשיים, לאחר שהוועדה הפסיכיאטרית קיבלה את הערר שהגישה על האשפוז. המחלקה מתחה ביקורת על שחרורה של החסויה מהמוסד. במארס 1988, עוד בהיותה מאושפזת, הוגשה ביוזמת המחלקה בקשה למינוי אפוטרופוס לחסויה, וב-6.5.1988 מונה לה עורך דין כאפוטרופוס.

    בדוח הסופי שהגיש האפוטרופוס לאפו"כ במאי 1990 לאחר פטירתה של החסויה, הוא ציין את הפעילויות שלו למענה, כדלקמן: הוקפא הליך הוצאה לפועל, שהיה תלוי ועומד נגד החסויה; עוכבו הליכי גבייה בגין אי תשלום מסים עירוניים. עוד ציין בדוח שלו לאפו"כ, כי הגיש תביעה משפטית לגביית כספים שהגיעו לחסויה ובעקבותיה קיבל במשך חדשיים לפני פטירתה סכום שנוצל לתשלום חובותיה, להוצאות הכרוכות בתביעה המשפטית ולמחייתה, אולם מצבה לא השתפר. כנראה לא תמיד מתאימים עורכי דין לתפקיד כזה. מכל מקום במקרה זה התבטאה עבודתו של האפוטרופוס בניהול משפטים וכיו"ב, ולא בדאגה לסעד אנושי כפי שראוי שינתן לאדם במצבה.

    בכל תקופת האפוטרופסות, התבטאה עזרת המחלקה לחסויה בעיקר במתן טיפול שיניים וארוחות חמות. כמו כן פנתה המחלקה בנובמבר 1988 לתחנה לבריאות הנפש בבקשה לזמן את החסויה לביקורת ולטיפול עקב הידרדרות במצבה הנפשי. החסויה זומנה, אך לא הופיעה. כאמור, כחודשיים לאחר מכן נפטרה.

    לדעת מבקר המדינה, העובדה שהחסויות היו בעלות נכסים מזה, ושתנאי חיים מחפירים היו מנת חלקן מזה, די בה כדי להצביע על טיפול לקוי של כל הגורמים האחראים. על משרד העבודה והרווחה לקבוע הנחיות למחלקות לשירותים חברתיים בדבר תהליך הטיפול בחסויים והמעקב אחריהם, בדומה לנוהל שקבע מנהל המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית גבעתיים, בעקבות הביקורת, לפיו "על העובד הסוציאלי לדאוג, שבכל תיק של חסוי שמונה לו אפוטרופוס יהיה העתק מסמך מינוי האפוטרופוס שבתוקף. בכל מקרה של חסוי שמונה לו אפוטרופוס חל איסור לסגור את התיק כל עוד החסוי בחיים". כמו כן הורה מנהל המחלקה לעובדים לעקוב אחר החסוי ולכתוב חוות דעת אודות תיפקוד האפוטרופוס.

  3. גורם נוסף הקשור בטיפול בחסויים ובמעקב אחריהם הוא המוסד לביטוח לאומי, המשלם לרוב החסויים קצבת נכות או קצבת זקנה, עם הגיעם לגיל זקנה (65 לגברים ו-60 לנשים). המוסד לביטוח הלאומי רשאי למנות אדם כמקבל גמלה, עבור הזכאי, כולה או חלקה. להבדיל מאפוטרופוס - שממונה על ידי בית המשפט מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - ממנה המוסד לביטוח לאומי את מקבל הגמלה ותפקידו מצטמצם רק לקבלת כספי הגמלה, העברתם לזכאי או מילוי צרכיו של הזכאי.

    מתברר, שיש קושי באיתור הזכאים לגמלה הזקוקים למקבל גמלה. כן מתברר, שאין שיתוף פעולה הדוק דיו בין המוסד לביטוח לאומי לבין המחלקות לשירותים חברתיים. במסמך שהוציא השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד העבודה והרווחה, במארס 1988, נאמר: "מדיניות השירותים הסוציאליים בנושא אינה ברורה ואין בה כמעט התייחסות לנושא. למעשה בקרב העובדים הסוציאלים אין מודעות לנושא זה וקיימת אי בהירות באשר למצופה מהם. העובדים הסוציאליים אינם יוזמים פניות אל הביטוח הלאומי בבקשה למנות מקבלי גמלה עבור הזקוק לכך. אין שיתוף פעולה ממוסד בין מערכות השירותים הסוציאליים לבין הביטוח הלאומי ואין חלוקת תפקידים ברורה ומחייבת ביניהם באשר לאחריות ולביצוע של איתור הנזקקים לשירות, גיוס, ליווי והדרכה של מקבלי גמלה. חוק הביטוח הלאומי והנהלים הפנימיים אינם מגדירים או מפרטים מה כלול בתפקיד מקבל הגמלה, לא מבחינת ניהול העניינים הכספיים ולא מבחינת ניהול עניינים אחרים הנובעים מהעניינים הכספיים".

    משרד העבודה והרווחה הודיע למשרד מבקר המדינה, כי לאחר קביעת מסגרת כוללת של מדיניות המשרד בנושא, יגובש הסדר ותוגדר חלוקת הסמכויות והאחריות בין המשרד לבין המוסד לביטוח הלאומי.

  4. ביוני 1989 החליטו נציגי המוסד לביטוח לאומי ונציגי "השירות לרווחת הפרט והמשפחה" לערוך סקר במטרה לבחון אם מינוי מקבל הגמלה משיג את מטרתו, היינו - שמקבל הגמלה משתמש בה לטובתו של הנכה. הסקר כלל 40 נכים חסויים, שלהם מונה מקבל גמלה; מסקנתו העיקרית הייתה, כי ברובם המכריע של המקרים, ההחלטה לגבי מינוי מקבל הגמלה הייתה נכונה.

    המוסד לביטוח הלאומי והשירות לרווחת הפרט והמשפחה לא ניצלו את הסקר, כדי לבדוק אם בקרב הנכים החסויים ישנם גם כאלה שהם בעלי רכוש שאינם מסוגלים לנהל אותו. במקרים אלה יש מקום ליזום מינוי אפוטרופוס שינהל את הרכוש. המוסד לביטוח לאומי מסר למשרד מבקר המדינה, כי בעתיד יהיה ער לצורך למנות אפוטרופסים לחסויים הזקוקים לכך, בעת שיבצע בדיקות למתן המלצה למינוי מקבל גמלה.

    על פי נתונים של "אגף זקנה ושאירים והבטחת קיום" במוסד לביטוח לאומי, היו בטיפולו בשנת 1989 כ-2,700 מקבלי גמלה. האגף, באמצעות השירות לקשיש ולפנסיונר, עורך מדי חודש בחודשו מעקב שוטף אחר זכאיי גמלה קשישים, שמונה להם מקבל גמלה. כאשר מתברר לשירות, שמקבל הגמלה אינו ממלא את תפקידו כנדרש, הוא ממליץ על מינוי אחר במקומו. כך, למשל, נערכו בינואר 1990 143 ביקורי בית אצל קשישים; ב-67 מקרים נמצא שהקשיש מקבל טיפול נאות; ב-11 מקרים נדרשה - והתבצעה - התערבות טיפולית ובארבעה מקרים הוברר שיש צורך במינוי אדם אחר למקבל גמלה. מבין 64 הנותרים אחדים נפטרו, אחדים הועברו למוסדות ואחדים לא אותרו.

    לדעת מבקר המדינה, יש חשיבות רבה למעקב אחר חסויים זכאים לגמלה כדי להתערב בטיפול או להחליף מקבל גמלה שאינו ממלא את תפקידו כמצופה. מעקב חלקי אמנם מתבצע על ידי אגף זקנה ושאירים, אולם לגבי יתר הזכאים אין מעקב שיטתי. על המוסד לביטוח הלאומי להיערך, יחד עם היחידות המתאימות במשרד והמחלקות לשירותים חברתיים, לביצוע מעקב שיטתי.

הדפסה
הוספת תגובה
תגובות
סגור הכל | פתח הכל
אין תגובות לכתבה

המומחים והארגונים הנבחרים

תורמי התוכן הגדולים

שירי בן-ארצי
מאמנת רפואית ומלווה לחולים כרוניים ואנשים שהמתמודדים עם משברים רפואיים. תומכת בהליכי ריפוי מטראומה, פוסט טראומה (PTSD)...
לימור רייז/ ריטה כהן-וולף
ניהול משותף של לימור רייז וריטה כהן-וולף. לימור רייז, פסיכולוגית מומחית התפתחותית וחינוכית מאבחנת ומטפלת בקליניקה פרטית...

כלים ומידע נוסף

מילון מונחים

לא פעיל זמנית. מצאת ביטוי שאינך מבין עד הסוף? לרשותך באתר מילון מונחים מפורט.

אינדקס

מאגר המומחים ובעלי המקצוע המלא ביותר במקום אחד.

עצות שימושיות

אתה לא הראשון - קבל עצה מבעל ניסיון!

יומן אירועים

היה הראשון להתעדכן על אירועים קרובים.

פרסם אצלנו

קהל יעד מפולח ועוד יתרונות בלעדיים. טלפן עכשיו!

הצטרפו למועדון לקוחות

זה חינם! לחץ כאן והירשם למועדון לקבלת הטבות.

גלרייה

תמונות מפעילות הגופים השונים

קניות

צא למסע קניות בלי לעזוב את המחשב...

שותפים לדרך

קרא עוד על השותפים לחזון שלנו

קהילות
תחומי עניין נבחרים
חיפושים
פופולריים
פורומים
ארגונים ומומחים
בלוגים נבחרים
ארגונים חברתיים
נותני חסות ושותפים
סגור חלון
שלח הודעה
סגור חלון
סגור חלון
כניסה לאתר

לכניסה לאתר יש להזין כתובת מייל וסיסמא:

זכור אותי
התחבר
סגור חלון
תזכורת
משתמש רשום
תזכורת
סגור חלון
דווח על תוכן פוגעני
סגור חלון