פקודת מס הכנסה (הנוסח החדש)


מובאים סעיפים רלוונטים לאנשים עם מוגבלות

אריה סעדה 29.08.12

פקודת מס הכנסה (נוסח חדש)

עדכון אחרון - ס"ח 2379, תשע"ב, עמ' 674, תיקון מספר 194

הובאו סעיפים נבחרים בלבד

 

חלק א': פרשנות

  • 1.     הגדרות (תיקון: תשל"ה, תשל"ז, תשל"ח, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ה, תשס"א, תשס"ב, תשס"ד, תשס"ה, תשס"ז, תשס"ח, תשע"ב)
    בפקודה זו -
    • "אדם" - לרבות חברה וחבר בני-אדם, כהגדרתם בסעיף זה;
    • "אחוזת בית", בשטח עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940;
    • "בורסה" - בורסה לניירות ערך שניתן לה רישיון לפי סעיף 45 לחוק ניירות ערך, או בורסה לניירות ערך מחוץ לישראל, שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא מתנהלת, וכן שוק מוסדר, בישראל או מחוץ לישראל, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת;
    • "בן זוג" - אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו;
    • "בן זוג רשום" - בן זוג שנקבע או נבחר לפי סעיף 64ב;
    • "בנין תעשייתי", בשטח שאינו עירוני - כמשמעותו בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;
    • "גיל הפרישה" - גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004;
    • "הכנסה" - סך הכל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורטים בסעיפים 2 ו-3, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לענין פקודה זו;
    • "הכנסה חייבת" - הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין;
    • "הפרשי הצמדה" - כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה - עקב הצמדה לשער המטבע, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות הפרשי שער; ואולם לענין פטור ממס יראו כהפרשי הצמדה כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה עקב הצמדה לשער המטבע או למדד המחירים לצרכן, לרבות הפרשי שער;
    • "הפרשי הצמדה וריבית" - כמשמעותם בסעיף 159א(א);
    • "הפרשי שער" - סכום שנוסף עקב שינוי בשער החליפין לקרן מילווה, שהיא פקדון במטבע חוץ או שהיא הלוואה שיש להחזירה במטבע חוץ;
    • "זכות באיגוד מקרקעין" - כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין;
    • "זכות במקרקעין" - כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין;
    • "חבר-בני-אדם" - כל גוף ציבורי, מאוגד או מאוחד, וכל חברה, אגודת אחים, חברותה או התאחדות, בין שהן מואגדות ובין שאינן מואגדות;
    • "חברה" - חברה שהואגדה או שנרשמה על פי כל דין בר תוקף בישראל או במקום אחר, לרבות אגודה שיתופית;
    • "חוק מיסוי בתנאי אינפלציה" - חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ"ב-1982;
    • "חוק תיאומים בשל אינפלציה" - חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה), התשמ"ה-1985;
    • "חוק לעידוד השקעות הון" - חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959;
    • "חוק מיסוי מקרקעין" - חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963;
    • "חוק מס ערך מוסף" - חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;
    • "פקודת החברות" - פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983;
    • "חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט-1999;
    • "חוק עידוד החיסכון" - חוק עידוד החיסכון, הנחות במס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956;
    • "חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
    • "חוק העמותות" - חוק העמותות, התש"ם-1980;
    • "חוק עידוד התעשיה" - חוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969;
    • "חוק הפיקוח על קופות גמל" - חוק שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;
    • "חוק השקעות משותפות" - חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;
    • "סכום מתואם" - סכום כלשהו בתוספת אותו סכום כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד;
    • "תושב ישראל" או "תושב"-
      • א.   לגבי יחיד - מי שמרכז חייו בישראל; ולענין זה יחולו הוראות אלה:
        • 1.   לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:
          • א.   מקום ביתו הקבוע;
          • ב.   מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;
          • ג.   מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;
          • ד.   מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;
          • ה.   מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;
        • 2.   חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל -
          • א.   אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;
          • ב.   אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;
            לענין פסקה זו, "יום" - לרבות חלק מיום;
        • 3.   החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה;
        • 4.   שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ולפיהם יראו יחיד שאינו תושב ישראל לפי פסקאות (1) ו-(2) כתושב ישראל, ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
          • א.   הוא עובד מדינת ישראל;
          • ב.   הוא עובד רשות מקומית בישראל;
          • ג.   הוא עובד הסוכנות היהודית בארץ ישראל;
          • ד.   הוא עובד הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
          • ה.   הוא עובד חברה ממשלתית;
          • ו.    הוא עובד רשות ממלכתית או תאגיד שהוקם לפי חוק,
            וכן רשאי הוא לקבוע כאמור כי סוגי יחידים שרואים אותם כתושבי ישראל לפי פסקאות (1) או (2), לא יראו אותם ככאלה, והכל בתנאים שיקבע.
      • ב.   לגבי חבר בני אדם - חבר בני אדם שהתקיים בו אחד מאלה:
        • 1.   הוא התאגד בישראל;
        • 2.   השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל למעט חבר בני אדם שהשליטה על עסקיו וניהולם כאמור מופעלים בישראל בידי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או שהיה לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14 (א), וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור, או בידי מי מטעמו, ובלבד שאותו חבר בני אדם לא היה תושב ישראל גם אם השליטה על עסקיו וניהולם לא היו מופעלים בידי יחיד כאמור או בידי מי מטעמו, אלא אם כן חבר בני האדם ביקש אחרת;
    • "תושב חוץ"- מי שאינו תושב ישראל וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה:
      • א.   הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה;
      • ב.   מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"", בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות בפסקת משנה (א);
    • "הכנסה מיגיעה אישית"- לרבות -
      • 1.   קיצבה המשתלמת מאת מעביד לשעבר;
      • 2.   קיצבה המשתלמת מאת קופת גמל לקיצבה בשל עבודה, או מכוח חברות בה במשך חמש שנים לפחות, לאדם שבחמש השנים שקדמו לתחילת תשלום הקיצבה היתה מרבית הכנסתו החייבת מיגעה אישית;
      • 3.   קיצבה המשתלמת לשאיריו של מי שחלות עליו פיסקאות (1) או (2) מכוח זכאותו לקיצבה כאמור בהן;
      • 3א. קצבת אבדן כושר עבודה המשתלמת מקופת גמל לקצבה או מקופת גמל לתגמולים או המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה; לענין זה, "אבדן כושר עבודה" - פגיעה בכושר עבודה בשל מחלה, נכות או תאונה, שגרמה לאבדן או להפסד של השתכרות או רווחים לפי סעיף 2(1) או (2); (תחילה מ-1/1/2006 לפי תיקון 152 א - אריה סעדה)
      • 4.   קיצבה חבת-מס המשתלמת מאת מוסד לביטוח לאומי;
      • 5.   מענק שנתקבל עקב פרישה או עקב מוות;
      • 6.   סכום המתקבל עקב היוון קיצבה מהקיצבאות האמורות בפיסקאות (1) עד (4);
      • 7.   סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד; לענין זה, "אדם" - לרבות מי שהיה בן זוגו ערב פטירתו.
    • "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
      על פי הוראת שעה (תיקון 158 שתחילתו 1/1/2006 ותוקפו עד 31/12/2007) מדד- מדד המחירים לצרכן כפי שפורסם לאחרונה מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני היום שבו מדובר , ובנכס שערכו צמוד למטבע חוץ או שהוא נקוב במטבע חוץ - שער המטבע;
    • "שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה, מחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה;
    • "מילוות מועדפים" - מילוות, או פקדונות על פי תכניות חסכון, שהריבית עליהם פטורה מהמס כולו או מקצתו על פי דין, זולת אם נאמר אחרת באותו דין וכן תעודת השתתפות בהן;
    • "מס הכנסה" - או "מס" - בין מס הכנסה ובין מס חברות המוטלים על פי פקודה זו;
    • "מסי חוץ" - כהגדרתם בסעיף 199;
    • "מדינה גומלת" - כמשמעותה בסעיף 196;
    • "משלח-יד" - מקצוע וכל משלח-יד אחר שאיננו עסק;
    • "נייר ערך" - כהגדרתו בסעיף 88;
    • "נישום" - אדם שהיתה לו הכנסה בשנת המס;
    • "מנהל" - המנהל שנתמנה לפי סעיף 229, לרבות סגן המנהל;
    • "עסק" - לרבות מסחר, מלאכה, חקלאות או תעשיה;
    • "פלט" - כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;
    • "פנקסים קבילים" - פנקסי חשבונות שפקיד השומה לא סירב לקבלם ולא פסל אותם, או שסירב לקבלם או פסלם אולם ועדה כאמור בסעיף 146 או בית המשפט ביטלו את החלטתו ובלבד שלא יראו פנקסים כקבילים אם הנישום הורה כי אינם קבילים ואישר בכתב שהוסברו לו התוצאות המשפטיות הנובעות מהודאתו;
    • "פסולי-דין" - קטין, שוטה, חולה-רוח וכל מי שאינו כשר לפעולה משפטית;
    • "פקיד שומה" - פקיד ששר האוצר הרשהו לשום לפי פקודה זו, וכן סגן פקיד שומה, עוזר פקיד שומה או גובה ראשי שהמנהל הרשה אותם בכתב לשמש בסמכות פלונית של פקיד-שומה לפי פקודה זו, או למלא תפקיד פלוני מתפקידיו; מינוים של פקיד-שומה, של סגן פקיד שומה, של עוזר פקיד שומה וגובה ראשי שהורשו כאמור יפורסם ברשומות;
    • "פיקדון" - סכום שהופקד בתאגיד בנקאי, או במוסד בנקאי מחוץ לישראל המתנהל על פי הדין במדינה שבה הוא מתנהל;
    • "קופת גמל", "קופת גמל לתגמולים", "קופת גמל לפיצויים", קופת גמל לקיצבה", "קופת גמל לא משלמת לקצבה", "קרן השתלמות", "קרן ותיקה", "קופת ביטוח" ו"תכנית ביטוח" - כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל;
    • "קרקע", בשטח עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940; בשטח שאינו עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;
    • "ריבית על איגרות חוב" - ריבית שגוף מואגד חייב לשלם לפי איגרות חוב או לפי שטר נאמנות על איגרות חוב, או מכוחם, בין בצורת משכנתה ובין בצורת מסמך או תעודה מסוג אחר שיש בהם הודאה בחבות;
    • "רשות מקומית" - עיריה, מועצה מקומית או רשות אחרת כיוצא באלה, שנתכוננה לפי כל חוק בר-תוקף אותה שעה המורה על הקמתן של רשויות שלטון מקומיות, ולרבות אגודה שיתופית וכל גוף אחר הממלאים אותה שעה תפקידה של רשות מקומית;
    • "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שבה הוא מתנהל;
    • "שטח עירוני" - שטח שחייבים בו לשלם מס רכוש עירוני, לפי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;
    • "שנת מס" - תקופה של שנים עשר חדשים רצופים, שתחילתה ב-1 בינואר. ואם נקבעה תקופת שומה מיוחדת - תקופת השומה שנקבעה כאמור.
    • "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
    • "תכנית חיסכון" - בתאגיד בנקאי, לרבות תכנית חיסכון שאושרה לפי חוק עידוד החיסכון וכן מרכיב החיסכון בפוליסה לביטוח חיים, או תכנית חיסכון שצורפה לפוליסה כאמור ושאושרה על ידי המפקח על הביטוח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981.

חלק ג': חישוב ההכנסה לענין מס

פרק ראשון: פטור

סימן א': פטור על פי הדין

  • 9.     הכנסות פטורות (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז, תשכ"ח, תשל"א, תשל"ג, תשל"ה, תשל"ו, תשל"ז, תשל"ח, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ד, תשמ"ו, תשמ"ז, תש"ן, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ט, תש"ס, תשס"א, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ה, תשס"ט, תש"ע, תשע"א, תשע"ב)
    פטורים ממס:
    • 5.   עיוור ונכה 100% (תיקון: תשל"ז, תשל"ח, תשמ"ב, תשס"א, תשס"ג)
      • א.   הכנסה מיגיעתם האישית של עיוור או של נכה שנקבעה לו נכות של 100%, או נכות של 90% לפחות מחמת שלקה באיברים שונים והאחוז האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי באיברים השונים שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של 100% לפחות, כמפורט להלן:
        • 1.   נקבעה נכות כאמור לתקופה של 365 ימים או יותר - הכנסה עד לסכום של 501,500 שקלים חדשים;
        • 2.   נקבעה נכות כאמור לתקופה שבין 185 ימים לבין 364 ימים - הכנסה עד לסכום של 60,120 שקלים חדשים;

        לענין זה -
        • א.   נקבע אחוז נכותו של נכה על פי אחד החוקים שלהלן תחול הקביעה האמורה:
          • 1.   חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (נוסח משולב);
          • 2.   חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954;
          • 3.   חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957;
          • 4.   חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970;
          • 5.   (בוטל)
          • 6.   פרק ג', פרק ו'2 ופרק ט'2 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח-1968;
          • 7.   חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994;

          שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף על החוקים האמורים;
      • ב.   היתה ההכנסה מיגיעה אישית של עיוור או נכה כאמור נמוכה ושלא היתה לו הכנסה כאמור, תהיה פטורה ממס גם הכנסתו שלא מיגיעה אישית, עד לסכום כולל של 21,820 ש"ח.
      • ג.   1.   לגבי עיוור או נכה, שנקבעה לו נכות כאמור בפסקת משנה (א)(1) לגבי חלק משנת המס, יחולו הוראות פסקת משנה זו על חלק מהכנסתו בשנת המס, שיחסו לכלל הכנסתו בשנת המס הוא כיחס שבין מספר הימים בשנת המס שלגביהם נקבעה הנכות לבין 365 (בפסקת משנה זו - יחס תקופת הנכות), ויקראו את הסכומים הנקובים בפסקאות משנה (א)(1) ו-(ב) בסכומים שיחסם לסכומים הנקובים כאמור הוא כיחס תקופת הנכות.
        • 2.   לגבי עיוור או נכה, שנקבעה לו נכות כאמור בפסקת משנה (א)(2), יחולו הוראות פסקת משנה זו על חלק מהכנסתו בשנת המס שיחסו לכלל הכנסתו בשנת המס הוא כיחס תקופת הנכות, ואולם אם תקופת הנכות שנקבעה לו חלה בשתי שנות מס, סך הסכום הפטור בשתי שנות המס לא יעלה על הסכום הנקוב בפסקת משנה (א)(2).
    • 6א. סכומים להחזקת רכב לנכה רגלים
      סכומים שנכה ברגליו מקבל על פי דין להחזקת רכבו;
    • 6ג. קיצבאות נכות וזקנה מהביטוח הלאומי (תיקון: תשל"ח, תש"ם, תשמ"א)
      קיצבת נכות המשתלמת על פי סימן ה' לפרק ג', פרק ו'2 או פרק ט'2 לחוק הביטוח הלאומי וקיצבת זקנה וקיצבת שאירים המשתלמות על פי פרק ב' וקצבת תלויים המשתלמת על פי פרק ג' לחוק האמור;
    • 6ה. קיצבאות נכות ממדינות חוץ (תיקון: תשל"ח)
      קיצבת נכות המשתלמת מאת מדינת חוץ מכוח דיניה;
    • 6ו.  קצבאות שאירים (תיקון: תשע"ב)
      • א.   קצבת שאירים הנובעת מתשלומים פטורים;
      • ב.   קצבת שאירים שאינה נובעת מתשלומים פטורים, המשתלמת מקופת גמל לקצבה או בהתאם לתכנית ביטוח, או המשתלמת מכוח הסדר פנסיה תקציבית, והכל בסכום שאינו עולה על תקרת הקצבה המזכה;

      לעניין פסקה זו -
      • "הסדר פנסיה תקציבית" - הסדר לפי דין או הסכם לרבות הסכם קיבוצי, שלפיו תשולם קצבה מדי חודש בחודשו באופן רציף, מקופת המעביד, לעובד שפרש מעבודתו, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – לשאירו;
      • "קצבת שאירים"- קצבה המשולמת עקב פטירתו של אדם, לאחד מאלה:
        • 1.   בן זוגו של הנפטר בעת הפטירה, לרבות מי שהיה הידוע בציבור כבן זוגו של הנפטר;
        • 2.   ילדו של הנפטר, לרבות ילדו המאומץ, וכן ילדו של בן זוגו של הנפטר, ובלבד שטרם מלאו לו 21 שנים או שאין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד;
        • 3.   הורה של הנפטר שכל פרנסתו על הנפטר ערב פטירתו, ואין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד;
      • "תקרת הקצבה המזכה", ו"תשלומים פטורים" - כהגדרתם בסעיף 9א;

פרק שלישי: ניכויים, זיכויים וקיצבאות ילדים

  • 33א.   הגדרות (תיקון: תשל"ה, תשמ"ז, תשנ"ד, תשנ"ז)
    • בפרק זה -
    • "נקודת זיכוי" - סכום של 504 שקלים חדשים לשנת מס, צמוד למדד כאמור בסעיף 120א, המקוזז כנגד המס לאותה שנה; בשנות המס 2005 עד 2008 יקראו את הסעיפים 33א ו-120ב(א) לפקודה כך:
    • "נקודת קיצבה" - סכום השווה לסכום נקודת זיכוי כערכה ביום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר 1996), כשהוא מתואם לפי הוראות סעיף 120ב לענין נקודת קיצבה ומחולק בשנים עשר.
  • 34.     זיכוי לתושב ישראל (תיקון: תשל"ה)
    בחישוב המס של יחיד שהיה תושב ישראל בשנת המס יובאו בחשבון שתי נקודות זיכוי.
  • 44.     זיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד (תיקון: תשל"ז, תשל"ח, תשל"ט, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ז, תשמ"ח, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ה)
    בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל שהוא או בן זוגו שילם בשנת המס בעד החזקתם במוסד מיוחד של ילד, בן זוג או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם, וכן בשל החזקת ילד מפגר במוסד מיוחד, יותר לו זיכוי ממס של 35% מאותו חלק מהסכומים ששילם העולה על 12.5% מהכנסתו החייבת. שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים לזכאות לזיכוי ממס על פי סעיף זה.
  • 45.     זיכוי בעד נטולי יכולת (תיקון: תשל"ז, תשל"ח, תשל"ט, תשמ"ח, תשנ"ה, תשס"ג)
    • א.   יחיד תושב ישראל שהיה לו בשנת המס ילד משותק, עיוור או מפגר או שהיה לבן זוגו ילד כאמור, יובאו בחשבון בחישוב המס שלו או של בן זוגו שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד כאמור.
    • ב.   (בוטל)
    • ג.   יחיד יהיה זכאי לנקודות הזיכוי על פי סעיף קטן (א) רק אם לא קיבל זיכוי ממס עבור אותו ילד על פי סעיף 44.
    • ד.   שר האוצר רשאי לקבוע תנאים לזכאות לנקודות זיכוי על פי סעיף זה.
  • 45א.   זיכוי בעד דמי ביטוח ותגמולים (תיקון: תשל"ח, תשל"ט, תשס"ה, תשס"ז, תש"ע)
    • א.   יחיד יזוכה ממס ב-25% מן הסכומים ששילמו הוא או בן זוגו בשנת המס -
      • 1.   לביטוח חייו או חיי בן-זוגו בחברת ביטוח אם הוא תושב ישראל;
      • 2.   כתשלום לקופת גמל לטובת אחד מהם כמשמעותה בסעיף 47 שיש עליה אישור המנהל לענין פיסקה זו, למעט תשלום לקופת גמל לקיצבה במסגרת תכנית לפנסיה מקיפה ולמעט תשלום לקופת גמל שהיא קרן השתלמות. פסקה זו בוטלה בס"ח 2220.
    • ב.   יחיד יזוכה ממס ב-35% מן הסכומים ששילמו הוא או בן זוגו בשנת המס לקופת הגמל לקיצבה, במסגרת תכנית לפנסיה מקיפה, או ששילמו כאמור למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר האוצר, לשם שמירת זכות הפנסיה שלו או של בן זוגו.
    • ב1. עמית מוטב יזוכה ממס כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) גם בשל סכומים ששילם לביטוח חיי ילדו בחברת ביטוח, לקופת גמל לטובת ילדו או לשם שמירת זכויות הפנסיה של ילדו, בכפוף לתנאים האמורים באותם סעיפים קטנים, לפי הענין, ובלבד שגילו של אותו ילד, בשנת המס, היה 18 שנים ומעלה.
    • ג.   בסעיף זה -
      "ביטוח חיים" - ביטוח מפני הסיכון למקרה מוות של המבוטח, בלא מרכיב החיסכון;
      "הכנסה מבוטחת", "הכנסה מזכה" ו"עמית מוטב" - כהגדרתם בסעיף 47;
      "פנסיה מקיפה" - תכנית פנסיה הכוללת גם תשלומי פנסיה בשל נכות ותשלומי פנסיה לשאירים.
    • ד.   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי ליחיד שאינו עמית מוטב בעד סכומים ששולמו כאמור באותם סעיפים קטנים, לא יעלה על הגבוה מבין הסכומים המפורטים להלן:
      • 1.   סכום של 1,632 שקלים חדשים;
      • 2.   הסכום הנמוך מבין אלה:
        • א.   כלל הסכומים ששולמו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב);
        • ב.   יחיד שלא היתה לו בשנת המס הכנסת עבודה - 5% מהכנסתו המזכה, ולענין יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסת עבודה - 7% מהכנסתו המזכה, ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים כאמור בסעיף קטן (א)(1) ובעד סכומים ששולמו בשל הכנסה שאינה מעבודה לא יעלה על 5% מהכנסתו המזכה של היחיד.
    • ה.   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי לעמית מוטב בעד סכומים ששולמו כאמור באותם סעיפים קטנים, לא יעלה על הגבוה מבין הסכומים המפורטים להלן:
      • 1.   הסכום האמור בסעיף קטן (ד)(1);
      • 2.   הסכום הנמוך מבין אלה:
        • א.   כלל הסכומים ששולמו כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1);
        • ב.   1.   לענין עמית מוטב שלא היתה לו בשנת המס הכנסה מבוטחת 5% - מהכנסתו החייבת עד לסכום השווה לפעמיים הסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה המזכה"שבסעיף 47(א)(1) לשנה;
          • 2.   לענין עמית מוטב שהיתה לו בשנת המס הכנסה מבוטחת - הסכום המתקבל מצירוף הסכומים המפורטים להלן:
            • א.   7% מהכנסתו המזכה שהיא הכנסה מבוטחת, ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים לפי סעיפים (א)(1) ו-(ב1), לא יעלה על 5% מהכנסתו המזכה של העמית המוטב;
            • ב.   5% מהכנסתו החייבת שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום השווה לפעמיים הסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה המזכה" שבסעיף 47(א)(1) לשנה, בניכוי סכום כאמור בפסקה (1) לאותה הגדרה או סכום הכנסתו המבוטחת, לפי הנמוך מביניהם.
  • 45א.   זיכוי בעד דמי ביטוח ותגמולים (הוראת שעה לשנת 2006 בתיקון: תשס"ז)
    • א.   יחיד יזוכה ממס ב-25% מן הסכומים ששילמו הוא, בן זוגו, ילדו או הורהו בשנת המס -
      • 1.   לביטוח חייו או חיי בן-זוגו, ילדו או הורהו בחברת ביטוח אם הוא תושב ישראל;
      • 2.   כתשלום לקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 שיש עליה אישור המנהל לענין פיסקה זו, למעט תשלום לקופת גמל לקיצבה במסגרת תכנית לפנסיה מקיפה ולמעט תשלום לקופת גמל שהיא קרן השתלמות.
    • ב.   יחיד יזוכה ממס ב-35% מן הסכומים ששילמו הוא, בן-זוגו, ילדו או הורהו בשנת המס לקופת הגמל לקיצבה, במסגרת תכנית לפנסיה מקיפה, או ששילמו כאמור למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר האוצר, לשם שמירת זכות הפנסיה שלו, של בן-זוגו, של ילדו או של הורהו.
    • ג.   בסעיף זה -
      "ביטוח חיים" - ביטוח מפני הסיכון למקרה מוות של המבוטח, בלא מרכיב החיסכון;
      "הכנסה מבוטחת", "הכנסה מזכה" ו"עמית מוטב" - כהגדרתם בסעיף 47;
      "פנסיה מקיפה" - תכנית פנסיה הכוללת גם תשלומי פנסיה בשל נכות ותשלומי פנסיה לשאירים.
    • ד.   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי ליחיד שאינו עמית מוטב בעד סכומים ששולמו כאמור באותם סעיפים קטנים, לא יעלה על הגבוה מבין הסכומים המפורטים להלן:
      • 1.   סכום של 1,632 שקלים חדשים;
      • 2.   הסכום הנמוך מבין אלה:
        • א.   כלל הסכומים ששולמו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב);
        • ב.   יחיד שלא היתה לו בשנת המס הכנסת עבודה - 5% מהכנסתו המזכה, ולענין יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסת עבודה - 7% מהכנסתו המזכה, ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים כאמור בסעיף קטן (א)(1) ובעד סכומים ששולמו בשל הכנסה שאינה מעבודה לא יעלה על 5% מהכנסתו המזכה של היחיד.
    • ה.   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי לעמית מוטב בעד סכומים ששולמו כאמור באותם סעיפים קטנים, לא יעלה על הגבוה מבין הסכומים המפורטים להלן:
      • 1.   סכום של 1,632 שקלים חדשים;
      • 2.   הסכום הנמוך מבין אלה:
        • א.   כלל הסכומים ששולמו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב);
        • ב.   1.   לענין עמית מוטב שלא היתה לו בשנת המס הכנסה מבוטחת 5% - מהכנסתו החייבת עד לסכום של 175,200 שקלים חדשים לשנה;
          • 2.   לענין עמית מוטב שהיתה לו בשנת המס הכנסה מבוטחת - הסכום המתקבל מצירוף הסכומים המפורטים להלן:
            • א.   7% מהכנסתו המזכה שהיא הכנסה מבוטחת, ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים לפי סעיף קטן (א)( 1), לא יעלה על 5% מהכנסתו המזכה של העמית המוטב;
            • ב.   5% מהכנסתו החייבת שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום של 175,200 שקלים חדשים לשנה, בניכוי סכום של 87,600 שקלים חדשים או סכום הכנסתו המבוטחת, לפי הנמוך מביניהם.

    סעיפים 45 א(ג) עד (ה), יחולו בשנת המס 2006 לענין יחיד שמתקיימים בו שניים אלה:
    • 1.   לא היתה לו באותה שנת מס הכנסה מבוטחת כהגדרתה בסעיף 47 לפקודה כנוסחו בסעיף 2( 2)(א) לחוק זה;
    • 2.   בשל הכנסתו שולמו בעדו, באותה שנת מס, סכומים לקופת גמל לקצבה, בסכום שלא פחת מ-16% מסך כל השכר הממוצע במשק באותה שנת מס; לענין זה, "השכר הממוצע במשק" 85% - מהשכר הממוצע במשק כהגדרתו בסעיף 3(ה3) לפקודה.

חלק ד': חישוב ההכנסה במקרים מיוחדים

פרק שלישי: הכנסת בני-זוג (תיקון: תשמ"ח)

  • 64ב.   בן זוג רשום (תיקון: תשנ"ו, תשס"ה)
    • א.   פקיד השומה רשאי לקבוע, בהודעה לכל שני בני זוג, כי אחד מהם הוא בן זוג רשום לענין חוק זה, באשר הכנסתו החייבת בשנת המס שקדמה בשנתיים לשנת המס הנדונה לראשונה לענין זה היתה למעלה מ - 50% מסך כל ההכנסה החייבת של שני בני הזוג.
    • ב.   על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאים בני זוג ביחד להודיע בכתב לפקיד השומה, לפחות שלושה חדשים לפני תחילתה של שנת מס פלונית, כי הם בוחרים שבן הזוג האחר ייחשב כבן זוג רשום. ובלבד שהכנסתו בשנת המס שקדמה לשנת המס שבה ניתנה ההודעה היא לפחות בגובה של 25% מהכנסת בן זוגו; לענין סעיף קטן זה וסעיף קטן (ד)(2), "הכנסה בשנת המס" - למעט הכנסת בן זוג הבאה ממקור הכנסה שהוא תלוי במקור ההכנסה של בן זוגו לפי סעיף 66(ד).
    • ג.   בני זוג שלא היתה לאף אחד מהם הכנסה חייבת בשנת המס האמורה בסעיף קטן (א), רשאי פקיד השומה לקבוע אחד מהם לבן זוג רשום, ולא יהיה בכך כדי לגרוע מזכותם לפעול לפי סעיף קטן (ב).
    • ד.   1.   בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), קביעה או בחירה של בן זוג רשום תעמוד בתקפה לא פחות מחמש שנות מס זולת אם בני הזוג אינם עוד בני זוג או על פי החלטת המנהל.
      • 2.   על אף הוראות פסקה (1), היתה בשנת מס הכנסתו של בן הזוג הרשום לפי בחירה פחותה מ25%- מהכנסת בן זוגו באותה שנת המס, רשאי פקיד השומה לקבוע בן זוג רשום לאותה שנת מס.
    • ה.   המנהל רשאי לקבוע בכללים דרכי קביעה ובחירה של בן זוג רשום.
  • 65.     חישוב מאוחד (תיקון: תשל"ח, תשמ"ח, תשנ"ב, תשס"ב)
    הכנסת בני זוג יראוה לענין פקודה זו כהכנסת בן הזוג הרשום והיא תחוייב על שמו. ולענין הכנסות מחברה שקופה כהגדרתה בסעיף 64א1 והכנסות מריבית, מדמי ניכיון או מהפרשי הצמדה (לענין סעיף זה - ריבית) וכן מהכנסה שהועברה מקרן להשקעות במקרקעין, כהגדרתה בסעיף 64א2, או מרווח הון, יראו את הכנסותיו כאמור של בן הזוג הרשום ככוללות גם הכנסות כאמור של ילדו שטרם מלאו לו בשנת המס 18 שנים, אלא אם כן הנכסים שמהם היתה ההכנסה מריבית, מקרן להשקעות במקרקעין או מרווח הון, התקבלו בירושה, או שמקורם בפיצויים או בכספי ביטוח שהתקבלו בשל פגיעת גוף.
  • 65א.   תיק על שם בני זוג (תיקון: תשמ"ח, תשס"ה)
    • א.   התיק המנוהל בידי פקיד השומה ביחס להכנסות בני זוג ישא את שמות שני בני הזוג.
    • ב.   הוראת סעיף קטן (א) לא תחול עד סוף שנת המס 1998 על תיקים שנפתחו לפני כ"ד בטבת התשמ"ט (1 בינואר 1989) אלא לפי החלטת המנהל או לפי בקשה בכתב שהגישו בני הזוג או אחד מהם לפקיד השומה.
  • 66.     חישוב נפרד (תיקון: תשכ"ח, תשל"א, תשל"ב, תשל"ג, תשל"ה, תשל"ז, תשל"ח, תשמ"ג, תשמ"ז, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ה, תשנ"ו, תשס"א, תשס"ב, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ב)
    • א.   על אף האמור בסעיף 65 -
      • 1.   רשאי בן זוג שאיננו בן זוג רשום לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתו מיגיעה אישית בעסק או משלח יד או מעבודה, לרבות הכנסתו מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (1) עד (7) להגדרתה שבסעיף 1, ובלבד שלגבי הכנסה כאמור שהיא קיצבה ייעשה חישוב נפרד אם היא משולמת בשל הכנסת עבודה שלגביה היה בן הזוג שאיננו בן הזוג הרשום זכאי לחישוב נפרד, או אם בן הזוג שאיננו בן הזוג הרשום היה זכאי בחמש השנים האחרונות שלפני תחילת תשלום הקיצבה לחישוב נפרד בשל ההכנסה שמכוחה משתלמת הקיצבה:
      • 2.   לענין חישוב המס תיווסף ההכנסה החייבת שאינה מיגיעה אישית של בני הזוג להכנסה החייבת של בן הזוג שהכנסתו החייבת מיגיעה אישית גבוהה יותר; לא היתה לבני הזוג הכנסה חייבת מיגיעה אישית, יראו את ההכנסה שאינה מיגיעה אישית כהכנסת בן הזוג הרשום.
      • 3.   לענין הכנסות מחברה שקופה כהגדרתה בסעיף 64א1, הכנסות מקרן להשקעות במקרקעין, כהגדרתה בסעיף 64א2 והכנסות מריבית או מרווח הון, יראו את הכנסותיו של בן הזוג הרשום ככוללות גם הכנסות כאמור של ילדו שטרם מלאו לו בשנת המס 18 שנים; לענין סעיף זה, "ריבית" - כמשמעותה בסעיף 65.
    • ב.   על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 65, בן זוג שהיתה לו הכנסה מרכוש שהיה בבעלותו שנה לפני נישואיו או מרכוש שקיבל בירושה בתקופת נישואיו, רשאי לתבוע שייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתו האמורה, ובלבד שאם היתה לבן הזוג האמור הכנסה אחרת לגביה נערך חישוב מס נפרד, תיווסף ההכנסה על פי סעיף קטן זה להכנסה האחרת.
    • ג.   אלה ההוראות שיחולו לגבי החישוב הנפרד:
      • 1.   הזכאות לניכויים, לזיכויים ולנקודות זיכוי לפי סעיפים 34, 35, 36, 45א, 47, 47א ו-121א, ההטבה במס על פי סעיף 10 וההנחה במס על פי סעיף 11 יהיו לכל אחד מבני הזוג;
      • א1. בן זוג רשאי, אף אם לבן זוגו אין הכנסה מיגיעה אישית, לבקש חישוב נפרד על הכנסתו מיגיעה אישית, ויהיה זכאי, כנגד המס החל על הכנסתו זו, לנקודות זיכוי כאמור בפסקאות (4) או (5); 
      • 2.   לענין זכאות לפי סעיף 37 של יחיד מוטב, כהגדרתו באותו סעיף, תובא בחשבון 1/2 נקודת זיכוי בלבד, ולא תהא זכאות לנקודות זיכוי לפי סעיפים 38 ו-39;
      • 3.   זכאות לנקודות קיצבה על פי סעיף 40(א) תהא רק לבן הזוג הרשום;
      • 4.   האשה תהא זכאית ל-1/2 נקודת זיכוי לפי סעיף 36א, ובנוסף וכנגד המס החל על הכנסתה מיגיעה אישית - לנקודות זיכוי בעד ילדיה כלהלן:
        • א.   1/2 נקודת זיכוי בעד כל אחד מילדיה בשנת לידתו ובשנת בגרותו;
        • ב.   נקודת זיכוי אחת בעד כל אחד מילדיה החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שקדמה לשנת בגרותו;
          לענין זה, "שנת לידה" ו"שנת בגרות" - כהגדרתם בסעיף 40(ב)(3);
        • ג.   נקודת זיכוי נוספת על נקודת הזיכוי לפי פסקת משנה (ב), בעד כל אחד מילדיה החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים (תחילה 1/1/2012).
      • 5.   הגבר יהא זכאי, כנגד המס החל על הכנסתו מיגיעה אישית, לנקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיו שהם פעוטות, כלהלן:
        • א.   נקודת זיכוי אחת בשנת לידתו של הפעוט ובשנת המס שבה מלאו לו שלוש שנים;
        • ב.   שתי נקודות זיכוי בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הפעוט ובשנת המס שלאחריה;

        לעניין זה, "פעוט" ו"שנת לידה" - כהגדרתם בסעיף 40(ב)(3).
    • ד.   הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אלא אם הכנסת בן הזוג האחד באה ממקור הכנסה שהיא בלתי תלוי במקור ההכנסה של בן הזוג השני, ולא יראו הכנסת בן הזוג האחד כאמור אם היא באה, בין השאר, מאחד מאלה:
      • 1.   עסק או משלח-יד של בן הזוג השני;
      • 2.   חברה אשר בה יש לשני בני הזוג או לבן הזוג השני, במישרין או בעקיפין, זכות בהנהלה או 10% מזכויות הצבעה, אלא אם היתה למקבל ההכנסה הכנסה כאמור מהחברה זמן סביר, ולא פחות משנה, לפני נישואיו או חמש שנים לפני שלבן זוגו היתה זכות כלשהי, במישרין או בעקיפין, בחברה;
      • 3.   שותפות אשר בה יש לשני בני הזוג או לבן הזוג השני, במישרין או בעקיפין, 10% לפחות מהונה או מהזכות לרווחיה, אלא אם היתה למקבל ההכנסה הכנסה כאמור מהשותפות זמן סביר, ולא פחות משנה, לפני נישואיו או חמש שנים לפני שלבן זוגו היתה זכות כלשהי, במישרין או בעקיפין, בשותפות.
    • ה.   1.   בסעיף זה, "מקום עיסוק קבוע"- מקום שבו מנהלים בני הזוג, בדרך קבע, את עסקם או משלח ידם או מקום שבו הם עובדים בדרך קבע, ובלבד שאינו דירת מגורים המשמשת למגוריהם של בני הזוג או של מי מהם, ואולם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים, שבהתקיימם יהיה ניתן להכיר בדירת המגורים כמקום עיסוק קבוע.
      • 2.   על אף הוראות סעיף קטן (ד), רשאים בני זוג לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתם כמפורט בסעיף קטן (א), עד סכום של 42,000 שקלים חדשים, אם התקיימו כל אלה:
        • א.   לצורך השגת ההכנסה שלגביה נדרש החישוב הנפרד, עבד כל אחד מבני הזוג במקום העיסוק הקבוע 36 שעות בשבוע לפחות, במשך תקופה של עשרה חודשים או יותר בשנת המס; נדרש החישוב הנפרד לגבי חלק משנת מס – בתנאי שכל אחד מבני הזוג עבד כאמור במשך תקופה, שהיחס בינה לבין אותו חלק משנת המס שלגביו נדרש החישוב הנפרד הוא כיחס שבין עשרת החודשים האמורים לשנת מס מלאה; לענין זה, היעדרות מהעבודה על פי דין תיחשב כעבודה;
        • ב.   לבני הזוג אין הכנסה אחרת לפי סעיף 2(1) או (2), למעט הכנסה כאמור שקבע שר האוצר בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
        • ג.   הודעה על התביעה נמסרה לפקיד השומה חודש לפחות לפני תחילתה של התקופה שבעדה נתבע החישוב הנפרד של המס; שוכנע פקיד השומה שלא היה ניתן למסור את ההודעה עד למועד האמור, ניתן למסרה במועד אחר.
      • 3.   תוקפה של הודעה על תביעה לחישוב נפרד הוא לשלוש שנות מס, שתחילתן בתחילת שנת המס הראשונה שלגביה נדרש החישוב הנפרד, וכל עוד מתקיימים בבני הזוג התנאים המזכים בחישוב נפרד.
      • 4.   על הכנסה שלגביה נתבע חישוב נפרד כאמור בסעיף קטן זה, לא יחולו הוראות סעיפים 38 ו-39.
  • 66א.   הוראות כלליות
    • א.   1.   לכל ענין שבפקודה זו רשאי גם בן הזוג שאיננו בן הזוג הרשום להשיג ולערער לגבי חלקו בהכנסה.
      • 2.   השיג או ערער אחד מבני הזוג, לא יוכל האחר לעשות כן, לגבי אותה שנת מס, אלא תוך שלושים ימים מהיום שבו הודיע פקיד השומה לשני בני הזוג על השגה או ערעור שהגיש אחד מהם.
    • ב.   הוראות פקודה זו לענין גביה ועונשין יחולו גם על בן הזוג שאינו בן הזוג הרשום לגבי חלקו בהכנסה, ובלבד שבן זוג שאינו בן זוג רשום לא יאשם בעבירה ולא יחוייב בתשלום קנס מינהלי בשל מעשה או מחדל שהחובה לעשותו או להימנע ממנו מוטלת על בן הזוג הרשום, אם הוכיח שהמעשה או המחדל נעשו שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעתם.
    • ג.   פקיד השומה יודיע לבן הזוג שאינו בן זוג רשום על כל פעולה של פקיד השומה העשויה להשפיע על חיובו במס, והזמנים לענין הליכים שבהם רשאי אדם לנקוט לפי פקודה זו יימנו לענין זה מיום קבלת ההודעה.
    • ד.   הודיעו בני זוג על בחירת בן זוג רשום לפי סעיף 64ב(ב), ניתן לגבות את חובות המס שנוצרו בתקופת הנישואין ממי שהיה הנישום או מבן הזוג הרשום הקודם או מבן הזוג הרשום בעת ביצוע הגביה; הוראות סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על החזרי מס.
  • 66ב.   הכנסת-משפחה אומנת (תיקון: תשל"ז, תשנ"ב)
    הכנסה של משפחה אומנת שנתקבלה מן המדינה או מרשות מקומית בשל טיפול בילדים שהופנו אליה, יראו שלושה-רבעים ממנה כהכנסה מיגיעתה האישית של האשה, ורשאים היא או אישה לתבוע כי ייעשה לגביה חישוב נפרד על פי סעיף 66.
  • 67.     הכנסת איש ואשה במשק חקלאי (תיקון: תשכ"ה, תשל"ג, תשל"ד, תשל"ה, תשל"ז, תשמ"ח)
    • א.   הכנסה שהושגה מיגיעתם האישית של איש ואשה במשק חקלאי הוא טעונת-מס לפי סעיף 2(8) לגבי אחד מהם, יראוה, לענין פקודה זו כהכנסתם של האיש והאשה, בחלקים שווים, ויחולו עליו הוראות סעיף 38, אולם לא יורשה חישוב המס בנפרד לפי סעיף 66.
    • ב.   על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הושגה הכנסה מיגיעתו האישית של בן הזוג, והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שבן זוגו עובד בעיקר מחוץ למשק, יראו שלושה רבעים מההכנסה מהמשק החקלאי כהכנסתו של מיש עובד בעיקר במשק, ורשאים האיש או האשה לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד על פי סעיף 66 לגבי שלושה רבעים או רבע מההכנסה מהמשק, לפי הענין, המיוחסים לאשה.

חלק ו': חיוב במס על ידי נציג

  • 106.   נאמנים וכו' של פסולי דין
    מפרק או כונס נכסים שנתמנו על ידי בית משפט או לפי כל דין בר-תוקף בישראל, וכן נאמן, אפוטרופוס לגוף או לרכוש, או ועד, שבידם ההנחיה, השליטה או ההנהלה ברכוש או במפעל מטעמו של אדם פסול-דין, יהיו בני-חיוב במס בדרך ובסכום שאותו אדם היה חייב בו אילולא היה פסול- דין.
  • 116.   פעולות שהן חובה על נאמנים וכו'
    מי שהוא בר-שומה ובר-חיוב בשל פסול-דין, או מי שתושב-חוץ הוא בר-חיוב על שמו, יהיה אחראי לכל דבר שעשייתו נדרשת על פי פקודה זו בשביל שומת הכנסתו של האדם שלמענו הוא פועל ובשביל תשלום המס המוטל עליה.

חלק ו'1 : הצמדת תקרות ההכנסה, נקודות זיכוי ונקודות קיצבה והנחות סוציאליות (תיקון: תשל"ה)

  • 120א.   הגדרות (תיקון: תשל"ה, תשל"ו, תשל"ז, תשל"ח, תשל"ט, תשמ"ז, תש"ן, תשנ"ו, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ו, תשס"ז, תשע"ב)
    בחלק זה -
    • "הנחות סוציאליות" - הסכום הנקוב בסעיף 9(5), סכומי הפטור של מענק פרישה או מענק מוות על פי סעיף 9(7א), הסכום הנקוב בסעיף 9(16א), (16ב) ו-(18א), הסכום הנקוב בסעיף 9(18א), הסכום הפטור על פי סעיף 9(20), תקרת הקצבה המזכה כהגדרתה בסעיף 9א(א), הסכום הנקוב בסעיף 17(5א), הסכום הנקוב בסעיף 32(9), הסכום הנקוב בסעיף 44(א)(1) כתקרת הסכומים שבשלהם יותר זיכוי, הסכומים הנקובים בסעיף 45א, הסכומים הנקובים בסעיף 47, הסכום הנקוב בסעיף 57(ב)(1), הסכום הנקוב בסעיף 58א(ג), הסכום הנקוב בסעיף 66(ה)(2);
    • "סכומי תרומה מוכרים" — הסכומים הנקובים בסעיף 46(א); 
    • "תקרות הכנסה" - סכומי הכנסה לענין קביעת שיעורי המס על פי סעיף 121 ולענין שיעורי הזיכוי על פי סעיף 121א.
  • 120ב.   הצמדה (תיקון: תשל"ה, תשל"ו, תשל"ז, תשל"ח, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ז, תשנ"ז, תשנ"ט, תשע"ב)
    • א.   ב-1 בינואר של כל שנת מס יתואמו תקרות ההכנסה, סכומי נקודת זיכוי ונקודת קיצבה וכן ההנחות הסוציאליות וסכומי התרומה המוכרים (לכל אלה ייקרא בסעיף זה - הסכומים), שהיו ב-1 בינואר של שנת המס הקודמת, לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הקודמת.
    • ב.   נקבע בהסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, כי תשולם תוספת יוקר לשכירים במשק, לגבי עבודה שבוצעה בחודש פלוני ואילך, יתואמו באותו חודש סכומי נקודת הקיצבה שהיו ב-1 בינואר של שנת המס, לפי שיעור עליית המדד מתחילת שנת המס עד תום החודש האמור.
    • ג.   (בוטל)
    • ד.   שר האוצר רשאי לקבוע כללים לעיגול סכומים שתואמו לפי סעיף זה.

חלק ז': שיעורי המס

  • 121.     שיעור המס ליחיד (תיקון: תשל"ה, תשל"ו, תשל"ח, תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ז, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ח, תשס"ט, תשע"א)
    • א.   המס על הכנסתו החייבת של יחיד בשנת המס יהיה כלהלן:
      • 1.   על כל שקל חדש מ-240,000 השקלים החדשים הראשונים - 24%;
      • 2.    על כל שקל חדש מ-240,001 שקלים חדשים עד 454,680 שקלים חדשים - 27%;
      • 3.   על כל שקל חדש נוסף - 39%.
    • ב.   1.   על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ובכפוף לאמור בפסקה (2), לגבי הכנסה חייבת בשנת המס מיגיעה אישית ולגבי הכנסה חייבת בשנת המס של יחיד שמלאו לו 60 שנים, יחולו שיעורים אלה:
      • א.   על כל שקל חדש מ-59,520 השקלים החדשים הראשונים - 10%;
      • ב.   על כל שקל חדש מ-59,521 שקלים חדשים עד 97,920 שקלים חדשים - 14%;
      • ג.   על כל שקל חדש מ-97,921 שקלים חדשים עד 159,000 שקלים חדשים - 18%;
      • ד.   על כל שקל חדש מ-159,000 שקלים חדשים עד 240,000 שקלים חדשים - 24%;
      • 2.   השיעורים המופחתים הקבועים בפסקה (1), לא יחולו על הכנסה שחייבים לגביה בניהול פנקסי חשבונות ולא נוהלו לגביה פנקסים קבילים.
  • 121א.   (בוטל) (תיקון: תשנ"ד)
    בוטל

הוראות שעה לשנות המס 2006 עד 2009 לענין סעיף 121 מצוי בס"ח תשס"ה, עמ' 816, תיקון 147 בסעיף 76.
תיקון 4 לתיקון פקודת מס הכנסה (147) אף הוא מתייחס לסעיף 121. תיקון 6 לתיקון פקודת מס הכנסה (147) אף הוא מתייחס לסעיף 121.





תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה