ועדת מרגלית - תקציר דוח הוועדה לבחינת יישום חוק החינוך המיוחד


אריה סעדה 28.05.10

דוח ועדת מרגלית - תקציר דוח הוועדה לבחינת יישום חוק החינוך המיוחד

עיין בדו"ח ועדת מרגלית המלא.
חברי הוועדה: פרופ' מלכה מרגלית, יו"ר, מר דוד ברק, עו"ד נטע דגן, עו"ד דורית מורג, דר' אנדרה מזאוי, גב' רוחמה קציר, גב' רות פן, גב' לאה פרנקל, פרופ' אריק רימרמן.

מבוא

ביסוד החינוך המיוחד עומדת ההכרה ביכולתם של כל הילדים ללמוד וזכותם הטבעית והבסיסית ללימודים, מתוך הכרה וקבלה של שונות בין בני אדם. הכרה זו מעוגנת בחקיקה הקוראת לשמירה על כבוד האדם, ולשוויון הזדמנויות. תפיסה זו, מדגישה את זכותם של יחידים ללימודים, ומחייבת את החברה לפתח דרכים מגוונות של התאמות חינוכית ומתן תמיכה לתלמידים עם ליקויים ונכויות, על מנת לאפשר להם הזדמנות להתפתחות אופטימאלית ולהימנע מיצירת מחסומים ללמידה. בעקבות פניות חוזרות של יחידים וקבוצות שונות, מינה שר החינוך דאז, מר יוסי שריד, ועדה ציבורית שמטרתה לבחון את יישום חוק החינוך המיוחד. הדו"ח הוגש למשרד החינוך, בחודש תמוז התש"ס, יולי 2000. משרד החינוך אימץ את המלצות הוועדה ובימים אלו פועלות וועדות יישום להמלצות.

מסגרת הפעולה של הוועדה

חברי הוועדה התרשמו מהתהודה הציבורית הרחבה, והעוצמה הרגשית שעורר הנושא. ראוי להדגיש כי הוועדה לא ראתה עצמה כוועדה חוקרת - ולא היו בידה האמצעים לבזיקה מחקרית, אף לא הזמן הדרוש לכך. הוועדה פעלה כצוות משימה (Task Force), לבחינת דרכים לקידום מצבם של תלמידים עם צרכים מיוחדים בהתאם לעקרונות המפורשים בחוקי היסוד, ובאמנות בין לאומית בדבר זכויות הילד. ההמלצות בדו"ח נכתבו במסגרת ההמשגה על זכויות, חתירה לכבוד - של הילדים ושל משפחותיהם, תוך קידום סיכוייהם לשוויון הזדמנויות.

ההמלצות שמובאות מציעות דגם רב-ממדי לטיפול שיטתי בסוגיות המרכזיות בחשיבותן, במטרה לסייע לתלמידים בהתפתחותם ולמידתם, תוך חתירה להעצמה (empowerment) להצלחה אישית, ולהתמודדות יעילה עם קשייהם. הזמן הקצר שעמד לרשות הוועדה, לא אפשר לפתח פירוט אופרטיבי, אף לא ניסוחים משפטיים. הוועדה קבעה בעבודתה מערכת עקרונות כלליים ומקיפים לטווח רחב של נושאים. המלצות הדו"ח מחייבות פיתוח מפורט של תוכניות פעולה, וגיבוש הצעות להכנסת שינויים בחוק החינוך המיוחד, תוך מציאת האיזונים המתאימים בין הידע החדש המתפתח בתחום החינוך המיוחד, לבין זכותם של כל ילד וילדה למענה לצורכיהם החינוכיים.

ההמלצות מתייחסות לשלושה נושאים מרכזיים

  1. זכות התלמידים עם הצרכים המיוחדים ללמוד יחד עם בני גילם, להגיע להישגים כפי יכולתם מתוך חתירה למימוש הפוטנציאל שלהם, ולקחת חלק בתרבות בני גילם במקום מגוריהם. הצוות והמנהל במסגרת החינוכית הרגילה אחראים לכל תלמידיהם, כולל התלמידים עם הצרכים המיוחדים הלומדים בהם וחובת החברה להימנע מהפקעת זכות זו, אלא במקרים חריגים, בהתחשבות עט רצון המשפחה. הוועדה ממליצה כי יבוצע מעקב אחר התלמידים המקבלים חינוך מיוחד משולב, בחינת הישגיהם והערכת יעילות הטיפולים הניתנים להם. יש לבחון כיצד שירותים אלו מקדמים את ההעצמה של המערכת החינוכית לענות לצרכים מיוחדים של תלמידיה.

    חברי הוועדה ממליצים לשלב בסיווגים של הקשיים, הליקויים והמגבלות גישות קליניות (מושגים מתחום האבחנה המבדלת) ופונקציונאליות (מושגים המתייחסים לכישורים וקשיים), תוך שיקוף השונות היחידנית. חברי הוועדה הדגישו כי אין המושג חינוך המיוחד מתייחס למקום (מסגרת חינוכית לחינוך מיוחד) אלא לגוון הליכים חינוכיים, דידקטיים וטיפוליים המתרחשים במוסדות חינוך. המדובר בילדים ובני נוער שהם בראש ובראשונה ילדים. עם זאת, החוק עוסק בתלמידים שיש להם צרכים מיוחדים בטווח ובשיעור העולים על השונות הטבעית הרגילה. חברי הוועדה התייחסו בצורה מובחנת לצרכים בקבוצות הגיל השונות, והמליצו לתת קדימות בפיתוח שירותים הולמים לשתי קבוצות גיל: לחטיבה העליונה במסגרות חינוכיות על יסודיות, ולילדים בגיל קדם בית הספר.

    יש להקפיד על זהירות בהגדרת הזכאות לחינוך מיוחד. יש להשתמש בהליכים ברורים ומסודרים, המתאימים לשונות תרבותית ואישית, על מנת להימנע מזיהוי יתר של אוכלוסיות מתקשות שאינן שייכות לחינוך מיוחד, וממתן שירותים טיפוליים של חינוך מיוחד לתלמידים שאינם זקוקים להם, מאחר וקשייהם משקפים את השונות האנושית והתרבותית.

    בדור המקדם את שילובם של תלמידים, מכירה הוועדה בחשיבותם של בתי הספר לחינוך מיוחד עבור מספר קטן של תלמידים הזקוקים להם, ומציעה כי יוגדרו בתי ספר אוטונומיים וייחודיים. בעקר גובר הביקוש והצורך בהם עבור תלמידים בגיל ההתבגרות, כששאלת היציאה מהמסגרת החינוכית מוחרפת, ומהווה אתגר חינוכי וטיפולי, המחייב מיקוד בהוראה בטיפול.
  2. זכות קבוצות מיוחדות להעדפה מתקנת בהקצאת המשאבים לחינוך מיוחד.הוועדה ממליצה על מתן העדפה מתקנת בהקצאת המשאבים ובפיתוח השירותים לקבוצות חברתיות מקופחות בתחום החינוך המיוחד והשילוב, במערכת החינוך הערבי בכלל, ובמערכת החינוך המשרתת את היישובים הבדווים בפרט, וכן בחינוך החרדי. מדיניות ההעדפה המתקנת תתבטא בהקצאת המשאבים הדרושים ל-
    1. פיתוח תשתית מבנית;
    2. הכשרת כוח-אדם מקצועי;
    3. פיתוח הכלים האבחוניים והטיפוליים הדרושים.
    הוועדה ממליצה כי בפיתוח ובהתאמת הליכי החינוך המיוחד והטיפול ישולבו מרכיבים תרבותיים המיוחדים לקבוצה התרבותית ו/או הלאומית עליה נמנים התלמידים. מרכיבים ייחודיים אלה יכללו בצד מרכיבים המשותפים לכלל החברה במדינת ישראל.
  3. זכות המורים לכבוד, לשיתוף ולאחריות בתהליכים של הכנסת שינויים במערכת החינוכית. מורים הם אחת הקבוצות המקצועיות שיש לה נכונות להתגייס לאתגרים. עם זאת, לביצוע השינויים זקוקים המורים בחינוך הרגיל והמיוחד להכשרה והשתלמויות המתמקדות בתהליכים של רכישת ידע, בפיתוח מיומנויות למידה, ובקידום גדילה וויסות רגשי. הגישה המקובלת כיוס, שעל פיה בית הספר אחראי לכל תלמידיו, מחייבת את כל המורים להשתלם וללמוד גישות חינוכיות הולמות לכיתה ההטרוגנית, על מנת לאפשר לכל התלמידים להתפתח על פי יכולתם ותחומי העניין שלהם. על מנת שהשילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים יהיה מנוף לקידום הבנה בין אישית לאדם השונה - גידול בסובלנות וקבלת השונות, מבלי לפגוע בקידום הישגים וחתירה למצוינות אישית וכיתתית, יש לשלב מושגים חדשים שהתפתחו לאחרונה על מהות הידע ודרכי רכישת ידע, כמו כן, הכנסת הטכנולוגיה לביתי הספר פותחת ערוצים חדשים לקידום קהילות לומדות.

מרכזים מדעיים

חברי הוועדה הדגישו את החשיבות המכרעת הנודעת לליווי של השינויים, לייעוץ למערכות וליחידים באמצעות הליכי בקרה, הערכה מעצבת ומחקר מלווה, והמליצו על הקמת מרכזים מדעיים לחינוך מיוחד באוניברסיטאות. רק אם יוקמו מרכזי ידע קבועים, יוכל להיווצר דיאלוג מתמשך בין הגורמים השותפים בחייהם של ילדים עם צרכים מיוחדים. יש חשיבות מיוחדת שמרכזים אלו ישמשו כמרכזי תמיכה למסגרות החינוכיות המשולבות והמשלבות ולמשפחות. המרכזים המוצעים יפעלו לקידום הידע בתחום החינוך המיוחד, ויעסקו במחקר, בפיתוח כלים, ביצירת פורומים לייעוץ וחשיבה, להשתלמויות ולהערכה, לפיתוח מודלים וכלים, והערכה מעצבת של תהליכי השילוב.

וועדת השמה

בנוסף לכך, ממליצים חברי הוועדה כי נושא וועדת ההשמה יבחן לעומקו, ובקדימות כנושא שיש לו השלכות על כל אחד מהנושאים המרכזיים שצוינו. לסיכום הדיונים, הודגש כי המדובר בנושא, שמעצם טבעו הוא מורכב וקשה, וכרוך בצרכים, ובקונפליקטים. ריבוי התלונות מחייב בחינה מעמיקה של ההליכים לפרטיהם, ובחינת דרכים לפתירת קונפליקטים. הדיונים התייחסו לנושאים שונים החל מצורך לשנות את השם - וועדת השמה, ולהימנע מביטויים אינסטרומנטאליים ("השמה"), ועד קריאה ליעל את ההליכים, לצמצם את כפל הוועדות ("מאחד יוצאים ארבע וועדות"), ולפעול תוך שמירה על כבוד הילדים ומשפחותיהם. בבחינת המודלים יש לחקור לעומקן שלוש סוגיות:
  1. חשש שהילדים עם הצרכים המיוחדים יפגעו בשל תהליכי זיהוי מסורבלים ומתמשכים;
  2. חשש מזיהוי יתר, שגוי, של תלמידים שאינם זקוקים לטיפול;
  3. חשש מתת-זיהוי של תלמידים הזקוקים לטיפולים החינוכיים ולא ניתן להם מענה.
חברי הוועדה המליצו על בחינה מבוקרת המלווה במחקר של מודלים אלטרנטיביים, במטרה להעריך את תרומתם לקידום ההוגנות ושקיפות ההליכים, להפחתת תחושות העוול, התסכול והעלבון.

הוועדה הדגישה כי יישום החוק מחייב תוספת משאבים משמעותית, על מנת לתת מענה לצרכים של תלמידים עם ליקויים ומוגבלויות. יש לתת קדימות ועדיפות בהקצאת המשאבים, לביצוע השילוב המבוסס על זכות התלמיד ללמוד, לקחת חלק בתרבות ובקשרי החברה עם בני גילו; לאפליה מתקנת למגזרים ולקבוצות מיוחדות ולקידום הבקרה והערכה מעצבת בתהליכים של הכנסת שינויים. עם זאת, אין האמור בא לפגוע במוסדות לחינוך מיוחד.

סיכום

בבוא הוועדה לסכם את בחינת היישום של חוק החינוך המיוחד, זכות הילד/ה והמשפחה לכבוד שימשו מסגרת התייחסות לכתיבת כל הדו"ח, וקידום סיכוייהם לשוויון הזדמנויות. המגמות החדשות בחינוך המיוחד מדגישות את המאמץ לאתר תחומי כוח ויכולת של התלמידים ללא התעלמות מקשייהם. בגישה זו בולטת המגמה החינוכית-טיפולית המקדמת את "החיסון הרגשי" של התלמידים, את ביטחונם בעצמם ובסביבתם, את נכונותם לזהות קשיים כאתגרים, ואת כוחם להתמודד עם מצבי קושי על ידי תגבור ומיקוד הכוחות האישיים והמשפחתיים.

הסיוע לתלמידים אלו ייעשה במגמה לקידום איכות הלמידה הפעילה והשתתפות של הלומדים השונים (עם ובלי קשיים ייחודיים) בתרבות הלמידה בבית הספר. תפקידם אנשי החינוך המיוחד בבית הספר של המאה ה- 21 יתמקד בקידום דיאלוג מתמשך עם אנשי החינוך הרגיל להפחתת מכשולים ללמידה יעילה במסגרות המקבלות שונות יחידנית - שמקורותיה שונים -מכבדות אותה, ורואות אותה מנוף להתפתחות אישית וסובלנות בין אישית בחברתנו הרב-תרבותית.

תמוז התש"ס - יולי 2000





תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה