קריטריונים להפרעות התפתחות מקיפות בעברית לפי ICD-10


אריה סעדה 18.08.11

הפרעות התפתחות מקיפה לפי ICD-10

תרגם אריה סעדה עדכון: 18/08/2011

 

F84.0 אוטיזם של הילדות | F84.1 אוטיזם לא טיפוסי | F84.2 תסמונת רט | F84.3 הפרעה דיסאינטגרטיבית אחרת בילדות | F84.4 הפרעה של פעילות-יתר מלווה בפיגור שכלי ובתנועות סטריאוטיפיות | F84.5 תסמונת אספרגר | F84.9הפרעת התפתחות מקיפה, לא מסווגת

פרק 5 - הפרעות בהתפתחות הנפשית מתוך ICD, מהדורה 1992

F84 הפרעות התפתחות מקיפות

קבוצה של הפרעות המאופיינת בליקויים מהותיים ביחסי גומלין חברתיים, בדפוסי תקשורת וכן במבחר מצומצם, סטריאוטיפי וחוזר על עצמו של פעילות ותחומי עניין. ליקויים מהותיים אלה מהווים מזג המתפשט ונוגע בכל תפקודי הפרט בכל המצבים, אם כי יתכן שהם ישתנו בדרגות החומרה. ברוב המקרים ההתפתחות הלא תקינה מתחילה כבר בגיל הרך, ולמעט מספר יוצאים מן הכלל, מצבים אלה באים לידי ביטוי במשך 5 השנים הראשונות לחיים.
לעתים קרובות, אם כי לא תמיד, יש מוגבלות שכלית כללית בכל מיני דרגות, אולם ההפרעות מוגדרות במונחים של סטייה בהתנהגות, וללא התייחסות להישגים השכליים (בין שהנבדק עם פיגור שכלי ובין שהוא ללא). אין הסכמה מוחלטת ביחס לחלוקת המשנה של קבוצה כללית זו של הפרעות התפתחות מקיפות.

במקרים אחדים ההפרעות קשורות למצבים רפואיים מסוימים או שהם כנראה תוצאה שלהם, כמו: כפיון של גיל הינקות (infantile spasms), אדמת מלידה (infantile spasms), טרשת קרשית (טוברוס סקלרוזיס), ליפידוזיס מוחי (cerebral lipidosis) ותסמונת ה-X השביר, שהם מן השכיחים ביותר. בכל אופן יש לאבחן את ההפרעה על בסיס מאפייני התנהגות, ללא תלות בנוכחות או בהעדר מצבים רפואיים נלווים. יחד עם זאת, יש לקודד בנפרד כל אחד מהמצבים הרפואיים הנלווים. אם מופיע גם פיגור שכלי, יש לקדדו בנפרד בקוד מקבוצת F70 עד F79, מכיוון שהוא אינו מאפיין כללי של כל ההפרעות מקטגוריה זו.

F84.0 אוטיזם של הילדות

סוג של הפרעת התפתחות מקיפה, המוגדרת על ידי קיומה של התפתחות חריגה ו/או לקויה, המופיעה לפני גיל 3, ועל ידי מאפיינים של תפקוד לקוי בכל שלושת התחומים: יחסי גומלין חברתיים, תקשורת ומבחר מצומצם, סטריאוטיפי וחוזר על עצמו של התנהגות. ההפרעה שכיחה בקרב בנים פי 3 עד 4 לעומת בנות.

הנחיות לאבחנה

בדרך כלל אין תקופה מקדימה וברורה של התפתחות רגילה, ואפילו הייתה תקופה כזו, הרי הליקויים הופיעו לפני גיל 3. תמיד קיימים ליקויים מהותיים באופי יחסי הגומלין החברתיים. אלה מתבטאים בהבנה לא מתאימה ולקויה של מסרים חברתיים-רגשיים, המוצג על ידי העדר תגובה לרגשות של אנשים ו/או בהעדר איפנון (כוונון, ויסות) של ההתנהגות בהתאם להקשר ולנסיבות החברתיות;
שימוש מועט ולא מספק בסימנים חברתיים וארגון גרוע של ההתנהגויות החברתיות, הרגשיות והתקשורתיות לכדי שלמות מתואמת;
במיוחד בולט העדר הדדיות בהתנהגות החברתית-רגשית.

באופן דומה, ליקויים מהותיים באופי התקשורת מופיעות תמיד, והם מתבטאים:
בהעדר שימוש במיומנויות כלשהן של השפה לצרכים חברתיים; בליקויים במשחקי דמיון ובמשחקים של חיקוי חברתי;
בהעדר הדדיות ובו-זמניות במהלך חילופי דברים בשיחה רגילה;
בגמישות מועטה בהבעה מילולית ובהעדר יחסי של יצירתיות ודמיון בתהליכי חשיבה;
בהעדר תגובה רגשית לניסיונות הידברות מילוליים ולא מילוליים מצד אחרים;
בשימוש לקוי בעליות וירידות במקצב הדיבור (אינטונציה) או בהדגשות כשצריך להתאים את המסר המילולי למצבים משתנים;
ובהעדר דומה של מחוות גופניות המתלוות אל הנאמר במהלך שיחה, כדי להעניק הדגשה לנאמר או לסייע בהסבר ובמשמעות של הנאמר.
אוטיזם מתאפיין גם בדפוסי התנהגות, פעילות ותחומי עניין מוגבלים חוזרים ונשנים וסטריאוטיפים. אלה מתבטאים:
בנטייה להשליט נוקשות ושגרה במגוון רחב של היבטים בתפקודי היום-יום. נטייה זו תחול בדרך כלל על פעילויות חדשה וגם על הרגלים מוכרים, ובדפוסי משחק. במיוחד בילדות המוקדמת, תיתכן משיכה מיוחדת לחפצים לא רגילים, שאינם רכים. הילדים יכולים להתעקש על ביצוע פעולות שגרתיות מסוימות באופן טקסי שאינו תפקודי;
ייתכן עיסוק כפייתי וסטריאוטיפי בעניינים, כמו: תאריכים, מסלולים או מערכת שעות;
לעתים קרובות יש סטריאוטיפים של תנועה;
עניין מיוחד במרכיבים לא תפקודיים של חפצים (כמו הריח או המגע שלהם) הוא נפוץ.
תיתכן גם התנגדות לשינויים בשגרת היום-יום ובארגון החפצים המרכיבים את הסביבה האישית (כמו הזזת קישוטים או רהיטים בבית).
נוסף למאפיינים הייחודים של האבחנה, מתלווים, בהרבה מקרים של ילדים עם אוטיזם, מגוון בעיות אחרות שאינן ייחודיות לאבחנה כמו: פחדים/פוביות, הפרעות בשינה ובאכילה, התפרצויות זעם ותוקפנות. פגיעה עצמית (כמו נשיכת פרקי הידיים) די נפוצה, בפרט כשמתלווה פיגור שכלי קשה. רוב הילדים האוטיסטים נעדרים ספונטניות, יוזמה ויצירתיות בארגון זמנם הפנוי, ומתקשים להעביר רעיונות לידי קבלת החלטות ועשייה (גם כשהמשימות עצמן מתאימות מאוד ליכולתם). ביטוין הייחודי של הליקויים של אוטיזם משתנה כאשר הילד גדל, אך הליקויים עצמם נותרים לכל אורך החיים הבוגרים עם דפוס דומה של בעיות בחברות (סוציאליזציה), בתקשורת ובתחומי העניין. אם כי ליקויי ההתפתחות חייבים להימצא בשלוש השנים הראשונות לצורך קביעת האבחנה, אבל התסמונת ניתנת לאבחון בכל קבוצות הגיל.

אומנם, כל רמות המשכל (IQ) מצויות בקרב האוטיסטים, אבל בערך בשלושה רבעים מהמקרים קיים פיגור שכלי משמעותי.

כולל:

 

הפרעה אוטיסטית
אוטיזם של הינקות
פסיכוזה של הינקות
תסמונת ע"ש קנר
אבחנה מבדלת
חשוב לשקול, נוסף על סוגים אחרים של הפרעות התפתחות מקיפות, את האפשרויות הבאות: הפרעה התפתחותית ייחודית בקליטת השפה (F80.2) עם בעיות חברתיות-רגשיות משניות; הפרעת התקשרות תגובתית (F94.1) או הפרעת התקשרות חסרת עכבות (F94.2); פיגור שכלי (F70 עד F79) מלווה בהפרעה רגשית/התנהגותית מסוימת; סכיזופרניה (F20.-) עם התפרצות מוקדמת ויוצאת דופן, ותסמונת רט (F84.2).

 

אינו כולל:

פסיכופתיה אוטיסטית, (F84.5)

F84.1 אוטיזם לא טיפוסי

סוג של הפרעת התפתחות מקיפה הנבדלת מאוטיזם של הילדות בשתי בחינות: הגיל בו התפרצה התסמונת, או כשלון למלא אחר כל שלושת הקבוצות של הקריטריונים של האבחנה כנדרש. לכן, ההתפתחות החריגה ו/או הלקויה מופיעה לראשונה רק אחרי גיל 3, ו/או אין די ליקויים מוכחים בתחום אחד או שניים משלושת התחומים של הפסיכופתולוגיה, הדרושים לאבחנה של אוטיזם (כלומר: יחסי גומלין חברתיים, תקשורת ודפוסי התנהגות מוגבלים, סטריאוטיפים וחוזרים ונשנים), חרף קיומם של ליקויים אופייניים באחד או שניים מן התחומים האחרים. אוטיזם לא טיפוסי מופיע לעיתים קרובות בקרב פרטים עם פיגור עמוק או עם הפרעת התפתחות מיוחדת וחמורה בקליטת השפה, שרמת תפקודם נמוכה עד כדי כך שהיא מספקת הזדמנות קטנה בלבד להציג את אותן התנהגויות חריגות וייחודיות, הדרושות לאבחנה של אוטיזם של הילדות. אוטיזם לא טיפוסי, איפוא, מכונן מצב הנבדל באורח משמעותי מאוטיזם של הילדות.

כולל:

פסיכוזה לא טיפוסית בילדות
פיגור שכלי עם מאפיינים אוטיסטיים

F84.2 תסמונת רט

חקר תסמונת רט התקדם רבות בשנים האחרונות מאז כתיבת המהדורה בשנת 1992, הן מההיבט הקליני והן מההיבט הגנטי. כנראה שבמהדורה הבאה של ה-DSM הוא לא יכלל תחת הספקטרום האוטיסטי. לכן, לא תרגמתי את האבחנה לתסמונת רט ואני ממליץ לעיין במאמר "תסמונת רט - מידע כללי", שהוא הרבה יותר מעודכן.

F84.3 הפרעה דיסאינטגרטיבית אחרת בילדות

סוג של הפרעת התפתחות מקיפה (שונה מתסמונת רט), המוגדרת על ידי תקופת התפתחות תקינה לפני ההתפרצות, ועל ידי אובדן מוחלט של מיומנויות אשר נרכשו לפחות במספר תחומי התפתחות במהלך מספר חודשים, יחד עם הופעתם של ליקויים אופייניים בתפקודים חברתיים, תקשורתיים והתנהגותיים. על-פי-רוב יש תקופה מקדימה להתפרצות של מחלה לא ברורה בה הילד נעשה לא שקט, רגזן, חרד ומפגין פעילות יתר. מייד אחר כך חלה התמעטות בדיבור ובשפה, ולאחריה אובדנם בד בבד עם נסיגה התנהגותית. במספר מקרים אובדן המיומנויות האלה הולך ומחמיר בהתמדה (בדרך כלל כשההפרעה קשורה למחלה נוירולוגית מתקדמת אשר ניתן לאבחנה), אך במספר רב של מקרים לאחר תקופת הנסיגה שנמשכת מספר חודשים, מופיעה תקופה של יציבות שאחריה תקופה של הטבה מוגבלת. התחזית בדרך כלל גרועה מאוד ורוב החולים נותרים עם פיגור שכלי קשה. קיים אי-ודאות באשר למידת ההבדל בין מצב זה ובין אוטיזם. בחלק מהמקרים אפשר להוכיח שההפרעה נובעת מאנצפלופתיה נלווית כלשהי, אך מן הדין שהאבחנה תעשה על בסיס האפיונים ההתנהגותיים, וכל מצב נוירולוגי נלווה יקודד בנפרד.

הנחיות לאבחנה

האבחון מבוסס על התפתחות הנראית לכאורה תקינה עד גיל שנתיים לפחות, שאחריה חל אובדן מוחלט של מיומנויות אשר כבר נרכשו. למצב זה נלווה ליקוי מהותי בתפקוד החברתי. בדרך כלל קיימת נסיגה חמורה בשפה או אובדנה המוחלט, נסיגה ברמת המשחק, במיומנויות החברתיות ובהתנהגות המסתגלת, ולעתים קרובות אי-שליטה בצרכים אשר לפעמים מלווה התפוררות השליטה בתנועות הגוף. בד בבד אופייני אובדן עניין כללי בסביבה, תנועות סטריאוטיפיות חוזרות ונשנות, וליקויים בקשרים חברתיים ובמיומנויות תקשורת, הדומים לאוטיזם. במובנים מסוימים דומה התסמונת לשטיון בקרב מבוגרים, אך היא נבדלת ממנו בשלושה מובנים קריטיים:
בדרך כלל אין עדות למחלה או לנזק אורגני למוח (אף-על-פי שבדרך כלל ניתן להסיק על קיומו של סוג כלשהו של תפקוד לקוי של המוח על רקע אורגני);
ייתכן שיפור כלשהו לאחר אובדן המיומנויות;
הליקוי בחברות ובתקשורת מראה סטייה, המאפיינת אוטיזם יותר מאשר הידרדרות שכלית.
בגלל סיבות אלה נכללת התסמונת בפרק זה ולא בקטגוריה F00 עד F09.

כולל:

שטיון ינקותי
פסיכוזה דיסאינטגרטיבית
תסמונת הלר
פסיכוזה סימביוטית
לא כולל:
אפזיה נרכשת עם כפיון (F80.3)
אילמות מבחירה (מוטיזם אלקטיבי) (F94.0)
תסמונת רט (F84.2)
סכיזופרניה (F20.-)

 F84.4 הפרעה של פעילות-יתר מלווה בפיגור שכלי ובתנועות סטריאוטיפיות

הפרעה שאינה מוגדרת היטב, שתקפותה בסיווג המחלות אינה ברורה. קטגוריה זו נכללת כאן בגלל העדות שילדים עם פיגור שכלי בינוני עד קשה (מנת המשכל שלהם נמוכה מ-50)[במהדורת האינטרנט המעודכנת לשנת 2006, הפרעה זאת מיוחסת ללידלדים עם פיגור שכלי קשה, שמנת משכלם נמוכה מ-35] מגלים בעיות קשות של פעילות-יתר וחוסר קשב ושכיחות גבוהה של התנהגויות סטריאוטיפיות. התנהגותם של ילדים אלה אינה נוטה להשתפר בעקבות נטילת תרופות מעוררות (שלא כמו ילדים שמנת המשכל שלהם נמצאת בתחום הנורמה), והם אפילו עלולים להציג תגובה דיספורית קשה (ולעתים יחד עם האטה פסיכו-מוטורית) מחמת השימוש בהן. בגיל ההתבגרות נוטה פעילות היתר להתחלף בתת-פעילות (דפוס שאינו אופייני לילדים היפרקינטיים בעלי אינטליגנציה תקינה). על-פי-רוב מלווה התסמונת במגוון של עיכובים התפתחותיים כלליים או מוגדרים.

לא ידוע עד כמה דפוס ההתנהגות הוא פועל יוצא של מנת משכל נמוכה או של נזק מוחי אורגני, וגם לא ברור האם ההפרעות בקרב ילדים עם פיגור שכלי קל עם תסמונת היפרקינטית מוטב שתסווגנה בקבוצה זו או בקטגוריה F90, לעת עתה הן נכללות ב-F90.

הנחיות לאבחנה

האבחנה מותנת בשילוב של פעילות יתר חמורה ולא תואמת מבחינה התפתחותית, עם תנועות סטריאוטיפיות ועם פיגור שכלי בינוני עד קשה. כל השלושה חייבים להימצא לצורך קביעת האבחנה. אם מתקיימים הקריטריונים שנקבעו ל-F84.1, F84.0 או F84.2, יש להשתמש באבחנות אלה ולא ב-F84.4.

F84.5 תסמונת אספרגר

הפרעה שתקפותה בסיווג המחלות אינה ודאית. היא מאופיינת באותו סוג של ליקויים מהותיים ביחסי גומלין חברתיים הטיפוסיים לאוטיזם, יחד עם מבחר מוגבל, סטריאוטיפי וחוזר של פעילות ותחומי עניין. ההפרעה נבדלת מאוטיזם בעיקר בעובדה שאין עיכוב התפתחותי כללי או פיגור בשפה או בהתפתחות הקוגניטיבית. מרבית הפרטים הם בעלי אינטליגנציה כללית תקינה, אך בדרך כלל הם מפגינים סרבול בולט. המצב הזה אופייני בעיקר אצל בנים (ביחס של בת אחת לכל שמונה בנים). סביר מאוד להניח שלפחות חלק מהמקרים מייצגים סוגים קלים של אוטיזם, אך לא ברור אם זה נכון לכל המקרים. הליקויים נוטים להתמיד בתקופת ההתבגרות והבגרות, ונראה שהם מייצגים אפיונים של האישיות שאינם מושפעים כל כך מנסיבות סביבתיות. אפיזודות פסיכוטיות ייתכנו לעתים בתקופת הבגרות המוקדמת. 

 

הנחיות לאבחנה

האבחנה מבוססת על שילוב של העדר עיכוב משמעותי מבחינה קלינית בהתפתחות השפה או בהתפתחות הקוגניטיבית, עם (בדומה לאוטיזם) ליקויים מהותיים בתחום יחסי גומלין חברתיים ועם מבחר מוגבל, חוזר וסטריאוטיפי של פעילות ותחומי עניין. ייתכנו בעיות במיומנויות התקשורת הדומות לאלה הנלוות לאוטיזם, ויתכנו שלא תהיינה, אך פיגור משמעותי בשפה ישלול את האבחנה שמדובר בתסמונת אספרגר.

כולל:

פסיכופתיה אוטיסטית
הפרעה סכיזואידית של הילדות
אינו כולל:
הפרעת אישיות אננקסטית F60.5
הפרעות התקשרות בילדות (F94.1, F94.2)
הפרעה טורדנית-כפייתית (F42.-)
הפרעה סכיזוטיפלית (F21.-)
סכיזופרניה פשוטה (F20.6)

F84.8 הפרעות התפתחות מקיפות אחרות

[קטגוריה ריקה]

F84.9 הפרעת התפתחות מקיפה, לא מסווגת

זו קטגוריה שרידית אשר ייעשה בה שימוש רק להפרעות המתאימות לתיאור הכללי של הפרעות התפתחות מקיפות, ובגלל ממצאים מנוגדים או מידע חסר ואינו מספק, לא ניתן לבחור בקטיגוריות אחרות של F84.

המשך מידע באתר

קריטריונים להפרעות התפתחות מקיפה באנגלית לפי ICD-10
קריטריונים לאבחנת אוטיזם בעברית לפי DSM-IV
קריטריונים להפרעות התפתחות מקיפה באנגלית לפי DSM-IV





תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה