המנגנונים הקוגניטיביים והרגשיים באוטיזם


על-פי בארון כהן (Baron Cohen), אוטיזם הוא מצב של "Mindblindness", כלומר מוגבלות קשה בדעת הזולת. כפי שילד עיוור מתקשה לראות, כך על-פי בארון כהן, ילד עם אוטיזם מתקשה לקרוא את תודעתם של אנשים אחרים. הוא סומא למצבים מנטליים (מחשבות, רגשות, כוונות, רצונות) של אנשים אחרים.

אריה סעדה 18.08.11

המנגנונים הקוגניטיביים והמנגנונים הרגשיים העומדים ביסוד האוטיזם

מאת אריה סעדה עדכון: 18/08/2011

 

כיום קיימים 2 זרמים מרכזיים המנסים להגדיר את הסיבה הפסיכולוגית לאוטיזם. האחד מיחס את הבעיה להפרעה קוגניטיבית (היכולת לבנות ייצוגים שכליים) והשניה להפרעה בתחום הרגשי (היעדר יכולת להיקשר לאחר ואף היעדר צורך).

התיאוריה הקוגניטיבית

הזרם הראשון טוען שאוטיזם הוא לקות על בסיס קוגניטיבי לא רגשית: היא לקות בהתפתחות היכולת לזהות מצבים שכליים של הזולת ובאמצעותם להבין את התנהגותו. מרבית הילדים בגיל חמש כבר מבינים שלזולת יש מידע שונה, רגשות ומטרות שונים מאשר להם. בספרות המחקרית יכולת זו נקראת Theory of Mind. המושג mind קשה לתרגום ולכן בכל מקום שאכתוב הבנת הזולת הכוונה היא ל Theory of Mind.


זרם זה מתאר את קשייו החברתיים של הילד האוטיסט כפועל יוצא של תהליכי עיבוד אינפורמציה לקויים וכקושי בהבנת מצבים מנטליים אצל אנשים. דהיינו, קושי בהבנה, שלזולת עשויות להיות מחשבות או אמונות שונות לגבי אותו דבר, ושלזולת עלולות להיות אמונות מוטעות לגבי אותו עניין. הקושי אם כך הוא קושי בהבנת האחר כשונה מהעצמי, כבעל כוונות, רצונות, רגשות ומחשבות שונים מהעצמי.
היפותזה זו מניחה כי כל המיומנויות החברתיות, אשר מתבססות על יכולות של ייצוג-על, ייפגעו. על-פי גישה זו, לקות ביכולת להבין מצבים מנטליים אצל אנשים פוגעת ביכולת של הילד לנבא התנהגויות, להבין אמונות, רצונות ורגשות של האחר ולתת פירוש הולם להתנהגות חברתית.

 

 

על-פי בארון כהן (Baron Cohen), אוטיזם הוא מצב של "Mindblindness", כלומר מוגבלות קשה בדעת הזולת. כפי שילד עיוור מתקשה לראות, כך על-פי בארון כהן, ילד עם אוטיזם מתקשה לקרוא את תודעתם של אנשים אחרים. הוא סומא למצבים מנטליים (מחשבות, רגשות, כוונות, רצונות) של אנשים אחרים. הקושי בהבנת עולמם הפנימי של אנשים אחרים, על-פי גישה זו, גורר קושי בניבוי התנהגות הזולת, גורר התייחסות אינסטרומנטלית לאנשים, התייחסות לאנשים כחפצים והתייחסות על בסיס של מילוי צרכים.

 

ברוב המחקרים, שבדקו יכולות אלו בילדים עם אוטיזם, נבחנה גם קבוצת ביקורת של ילדים עם פיגור. בניתוח של מחקרים אילו נמצא, כי אף על פי שהיכולת של ילדים עם אוטיזם נמוכה באופן מובהק מן היכולות של ילדים עם פיגור בביצוע מטלות של הבנת הזולת, גם היכולת של ילדים עם פיגור שכלי, נמוכה באופן מובהק מיכולתם של ילדים בעלי התפתחות תקינה. אם כי, ישנה חשיבות לסוג הפיגור השכלי לעניין יכולות של הילד להבין מצבים שכליים של אחרים לבנות ייצוגים שכליים.

 

התיאוריה הרגשית

לפי הזרם השני שמייצג סטנלי גרינשפן, אוטיזם היא לקות ביכולת ליצור קשר חברתי על בסיס רגשי. זרם זה מניח שיכולת החוויה הרגשית של הילד האוטיסט שונה באיכותה מן היכולת הנורמטיבית (KANNER, 1943). לפי תיאוריה זו, הקושי בהבנה של מצבים מנטליים של אנשים אחרים נובע ביכולת ההיקשרות הרגשית החסרה של ילדים אלה. על-פי קאנר, ילדים עם אוטיזם נולדו עם חסך ביולוגי ליצירת קשר רגשי עם אחרים. גישה זו נותנת הסבר לקשיים החברתיים והתקשורתיים המופיעים אצל ילדים עם אוטיזם בגיל הרך מאוד (לדוגמה, חוסר בקשר עין, בעיה בהתפתחות החיוך החברתי) בטרם מתפתחת היכולת לייצוג- על. הובסון (1993) סבור כי ילד אוטיסט מתקשה להבין קשר בין-אישי, היות שהוא "צופה מבחוץ" על התנהגויות של אנשים בלי להיות בעל היכולת לחוות או להבין את הרגשות המלווים התנהגות זו. תאורטיקנים אלה אינם שוללים את הקושי בהבנה של מצבים מנטליים של אנשים אחרים, אך מייחסים אותו לקושי ביכולת ההיקשרות הרגשית של ילדים אלה.

 

 

מאמרים נוספים על הספקטרום האוטיסטי

 
 

תאריך עדכון: יום חמישי, 18 באוגוסט 2011

 




תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה