הבסיס הפיזיולוגי והנוירולוגי של אוטיזם


מחקרים בתחום מבנה מערכת העצבים המרכזית באמצעות שיטות דימות מדויקות, חשפו בקרב אוטיסטים אי-תקינות בתצורה של תאי העצב במספר אזורים במוח בקליפת המוח, באונה המצחית ובאונה הרקתית וכן במוחון (cerebellum) המצוי מתחת לאונה העורפית.

אריה סעדה 18.08.11

הבסיס הפיזיולוגי והנוירולוגי של אוטיזם

מאת אריה סעדה עדכון: 18/08/2011
 

 

אין חולק כי אוטיזם היא הפרעת התפתחות שמקורה בלקות במערכת הפיזיולוגית והנוירולוגית של הילד. מחקרים, בתחום מבנה מערכת העצבים המרכזית באמצעות שיטות דימות מדויקות, חשפו אי-תקינות בתצורה של תאי העצב במספר אזורים במוח בקליפת המוח, באונה המצחית ובאונה הרקתית וכן במוחון (cerebellum) המצוי מתחת לאונה העורפית.
מחקרים נוספים ורבים נעשו כדי למצוא מתאם בין שינויים הפיזיולוגיים ונוירולוגיים (במערכת העצבים המרכזית בכלל ובמוחון, האמיגדלה וההיפוקמפוס בפרט) לבין מאפייני ההפרעה וחומרתה. אולם, בממצאי המחקרים נמצאה שונות כל כך גדולה בין אדם לאדם, אשר לא איפשרה הסקת מסקנות חד משמעיות.

 

כאמור נמצאה אי-תקינות במוחון בקרב ילדים עם אוטיזם, אשר יכול להסביר חלק מן ההתנהגויות של הילדים. המוחון מפקח על פעולות רפלקסיביות כגון שיווי המשקל, תיאום (קואורדינציה) בין סוגים שונים של תנועות שרירים ומיזוג דחפים מאברי התחושה. אל המוחון, הממלא תפקיד בהסדרת התנועה, מגיעים מסלולים עצביים עולים מחוט השדרה, מעבירי גירוי חוש המצב של הגוף וחוש המתח של השרירים הפועלים, וכן מסלול ממנגנון המבוך באוזן הפנימית (איבר שיווי המשקל), המגורה גם הוא על ידי שינויי מצב הגוף בחלל. במילים אחרות, במוחון נעשית אינטגרציה לא מודעת של רישומי כל הגירויים הנובעים מן ההתייחסות המרחבית של הגוף לחלל, וממצבם ומנחם של איברי הגוף, והדחפים, היוצאים מן המוחון, מכוונים את המנגנונים העצביים האחרים לבצע התאמה של פעולת השרירים לגורמים הללו.

 

כמו כן נמצא, שהרחבה של אמיגדלה (amygdala) שכיחה בקרב הילדים עם אוטיזם. האמיגדלה היא בעלת תפקיד חשוב בהנעה, במצבי רוח, באינסטינקטים, ברגשות ובזיכרון של אירועים מאוחרים. האמיגדלה היא מסה דמוית-שקד (מכאן שמה) של חומר אפור עמוק בתוך כל ההמיספרה מוחית בקרבת הדפנות של האונה הרקתית, והיא מקושרת למערכת חוש הריח ושולחת סיבים אל ההיפותלמוס שבגזע המוח. אמיגדלה היא אחת מגנגליוני הבסיס (basal ganglia), שהם צברים של תאי עצב (חומר אפור) הנמצאים עמוק בתוך המוח ומעורבים בוויסות תנועות רצוניות ברמת התת-מודע.

 

בנוסף נמצא שהרחבה של ההיפוקמפוס, אף היא שכיחה בקרב ילדים עם אוטיזם. ההיפוקמפוס hippocampus) טמון עמוק במוח הגדול וקשור לוויסות הרגש, לעיבוד ולאחסון הזיכרון לטווח ארוך.

 

האימגדלה, ההיפוקמפוס וההיפותלמוס הם אזורים במוח השייכים למערכת הלימבית, שהיא מערכת מורכבת של מסלולי עצבים במוח, הקשורה לביטוי של אינסטינקטים ורגשות שונים. פעילויות הגוף הנשלטות על-ידי המערכת הלימבית הן אלה הקשורות בהישרדות הפרט (לדוגמה, חיפוש מזון, לחימה) ובהישרדות המין האנושי (לדוגמה, רבייה וטיפול בצאצאים), בביטויים של פחד, כעס ועונג, וביצירת דפוסי זיכרון.

 

הבסיס הביוכימי

ישנה השערה שהפרעה במטבוליזם של אמין פנולי (phenolic amines) גורמת לתפקוד נמוך אצל ילדים עם אוטיזם ולכן תתכן החמרה בסימפטומים בגלל אכילת דברי חלב, שוקולד, תירס, סוכר, תפוחים ובננות. אך אין מספר רב של מחקרים שמאששים זאת.

 

התנהגויות חריגות בתחום ההתקשרות החברתית במינים אחרים אשר באו בעקבות פעילות לקויה של הסרוטונין (serotonin), נוירו-פפטידים (neuropeptides), וסופרזין (vasopressin), ואוקסיטוצין (oxytocin) מעלה את ההשערה לקשר דומה בין חומרים אילו להפרעות נוירו-פיזיולוגיות בקרב האוטיסטים.

 

מאמרים נוספים על הספקטרום האוטיסטי

 
 

תאריך עדכון: יום שלישי, 1 ביוני 2010

 




תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה