סיוע לבעלי דירה לשיפור תנאי הדיור


בדף מידע זה ניתן הסבר על שלוש קבוצות שאינם חסרי דירה, והן זכאיות למשכנתא או משכנתא נוספת ממשרד השיכון ואלו הם: משפחה החיה בצפיפות, יחיד או משפחה עם צרכים מיוחדים ויחיד או משפחה שהם בעלי דירה אבל למעשה דירתם לא זמינה לשימושם.

אריה סעדה 22.08.10

סיוע לבעלי דירה לשיפור תנאי הדיור

מאת אריה סעדה עדכון: 22/08/2010
 

 

בדף מידע זה ניתן הסבר על שלוש קבוצות שאינם חסרי דירה, והן זכאיות למשכנתא או משכנתא נוספת ממשרד השיכון ואלו הם: משפחה החיה בצפיפות, יחיד או משפחה עם צרכים מיוחדים ויחיד או משפחה שהם בעלי דירה אבל למעשה דירתם לא זמינה לשימושם.
מיותר לציין שבכל מקרה רצוי לבדוק את תנאי ההלוואה שניתנת לעומת תנאי ההלואה של בנקים למשכנתאות. כמו כן, רצוי לבדוק את האפשרות לקבל סיוע להרחבת דירה (כולל רכישת דירה סמוכה) במסגרת שיקום שכונות באזורי עדיפות לאומית.

א. זכאות לסיוע בגין צפיפות דיור

תושב ישראל בעל תעודת זהות או מספר זהות ישראלית זכאי לקבל הלוואה לשיפור תנאי הדיור שלו בגין צפיפות, על אף היותו בעל דירה. צפיפות הדירה של משפחה עם בן משפחה נכה מחושבת אחרת, ובכך הם מופלים לטובה. אלו הם הזכאים:

  1. משפחה החיה באזור עדיפות לאומית א' או ב' והצפיפות בדירה הנו 2.2 נפשות בממוצע בחדר;
  2. משפחה החיה במרכז הארץ והצפיפות הנו 2.5 נפשות בממוצע בחדר;
  3. משפחה בת 7 נפשות החיה בדירה של 3 חדרים;
  4. משפחה החיה בכל הארץ וגודל דירתה קטן או שווה מהצוין בטבלה הבאה:
    מספר הנפשות 2 3 4 5 6 7 8 9 כל נפש נוספת
    שטח הדירה ברוטו במ"ר הוא עד 22 39 48 58 68 78 88 98 8
    משפחה זו זכאית לסיוע בגין צפיפות 3+ ו-4+.

לצורך חישוב הצפיפות יש לחלק את מספר הנפשות במשפחה במספר החדרים וחצאי החדרים בדירה שבחזקת המשפחה. ישנם מספר כללים בספירת הנפשות ואלו הם:

  1. מבקש ראשי שהוא נכה ייספר כ-2 נפשות, וזוג נכים ייספרו כ-4 נפשות. הורה יחיד ייספר כ-2 נפשות.
  2. ילד ייחשב כבן או בת של המאחד המבקשים הראשיים (כולל ילד מאומץ כחוק) אם הוא רווק חסר דירה שטרם מלאו לו 21 שנים הסמוך אל שולחן המבקש, לא כולל ילד המתגורר אצל המשפחה במסגרת אומנה.
  3. ילד בחזקת גרוש ייחשב רק אם על פי הסכם גירושין שקבל תוקף של פסק דין, ניתנה החזקה היחודית (משמורת)  לידי המבקש והנו נמצא ברשותו בפועל.
  4. אם האישה בחודש החמישי להריונה העובר נכלל במספר הנפשות של המשפחה, ובתנאי שיש כבר ילדים נוספים במשפחה.

הסיוע לנכה שהוכר כזכאי בגין צפיפות או מצוקה בריאותית בישובים באיזור ג' זהה לנכה בישובים באזורים א' וב'. ובתנאי שהנכה ומשפחתו לא זכאים לסיוע מוגדל בגלל שגודל דירתם קטן או שווה לטבלה בסעיף 4.

משפחה הזכאית לסיוע בגין צפיפות חייבת במגבלות מינימום של שטח ומספר חדרים של דירה נבנית, נרכשת או מורחבת (כולל רכישת דירה סמוכה). בכל מקרה ההרחבה לא תפחת מ-10 מ"ר לדירה.

ב. זכאות לסיוע בגין מצוקה בריאותית

זכאות בגין מצוקה בריאותית תנתן רק ליחיד בגיל 30 ומעלה או למשפחה שהם בעלי זכויות בדירה אחת בלבד. מצוקה בריאותית היא בעיה רפואית של המבקש או של אחד או יותר מבני המשפחה המחייבת, על סמך חוות דעת של יועץ רפואי מטעם משרד הבינוי והשיכון, שינוי בתנאי הדיור באחד האופנים הבאים:

  1. מעבר לאיזור מגורים אחר.
  2. מעבר מקומה גבוהה בבנין בו אין מעלית לקומה נמוכה או לבנין בו יש מעלית. במקרה זה אין צורך בחוות דעת של יועץ רפואי.
  3. הוספת חדר על ידי הרחבה או על ידי רכישת דירה חליפה.
    בדיקת ההכרח בהקצאת חדר נפרד על פי חוות דעת יועץ רפואי תיעשה כדלקמן: מספר נפשות מחושב במשפחה (ראה הסבר למעלה) פחות נפש אחת לחלק למספר חדרים בדירה פחות חדר אחד. אם תוצאת החילוק היא צפיפות 2.5 נפשות או יותר לחדר תהא המשפחה זכאית לסיוע. מיותר לציין,שהזכאים יידרשו לרכוש דירה שמספר חדריה גדול לפחות באחד מהקיים או להרחיב הדירה על ידי תוספת חדר אחד לפחות.

הסיוע לנכה שהוכר כזכאי בגין צפיפות או מצוקה בריאותית בישובים באיזור ג' זהה לנכה בישובים באזורים א' וב'. ובתנאי שהנכה ומשפחתו לא זכאים לסיוע מוגדל בגלל שגודל דירתם קטן או שווה לטבלה בסעיף 4.

ג. זכאות לסיוע בגין אי זמינות

על פי משרד השיכון "קרוב" משמעותו אב, אם ,סב, סבתא. סעיף זה חשוב מאוד לאדם עם מוגבלות שקבל חלק מדירה בירושה אבל הקרובים המנויים מעלה גרים בה, ולכן היא לא זמינה והוא למשה חסר דירה.

ליחיד בגיל 21 או יותר או למשפחה שהם בעלי זכויות בדירה אחת בלבד והדירה האמורה הינה בלתי זמינה למבקשי הסיוע בשל מגוריהם דרך קבע של קרוב או קרובים תיבחן זכאותם בתנאי שיתקיימו כל אלה:

  1. מבקש הסיוע עונים להגדרה "חסר דירה" פרט לדירה הבלתי זמינה.
  2. מבקש הסיוע לא קיבלו סיוע קודם במענק או הלוואה.
  3. לקרוב או לקרובים המתגוררים בדירה אין ולא היו זכויות בדירה אחרת בו זמנית בתקופה המקבילה לתקופה בה היו למבקשי הסיוע זכויות בדירה לגביה נבדקת א-זמינות.
  4. אין לקרוב תעודת זכאות תקפה בתכנית חסרי דירה.

תאושר זכאות גם בשני המקרים הבאים שבהם הדירה "הבלתי זמינה" הועברה לפני ההרשמה על שם הקרובים המתגוררים בה או היא נמכרה ובמקומה נרכשה דירה אחרת בלתי זמינה.

ד. נוהל הגשת הבקשה

בעיקרון, בדיקת הזכאות לקבל הלוואה לסיוע לדיור נעשית באמצעות "בקשה לסיוע בדיור" שתוגש באחד מסניפי החברות המספקות שירותי שכר דירה בשיכון הציבורי עבור משרד הבינוי והשיכון  ועפ"י הנחיותיו. ראה רשימה החברות באתר משרד השיכון.

לטופס זה צריך להוסיף מכתב בקשה של ההורים במקרה של קטין נכה, אישור כניסה, תעודות זהות, וכל חומר שיכול לעזור (כגון מסמכים רפואיים). אנשים עם מוגבלויות יגישו גם אישורי נכות הבאים:

  1. עיוור - תעודת עיוור לצמיתות ממשרד הרווחה
  2. נכה עם  75% אי-כושר השתכרות - אישור מהמוסד לבטוח לאומי או משרד הבטחון.
  3. נכה עם מוגבלות בתנועה של 75% לפחות מהמוסד לבטוח לאומי או משרד הבטחון.
  4. נכה על כסא גלגלים - אישור משרד הבריאות או משרד הבטחון.

כאשר לאחד מן המבקשים הראשיים מונה אפוטרופוס, תתבצענה כל פעילות הבקשה והרישום בנוכחות הנרשם ובחתימת האפוטרופוס אשר יציג צו מינוי אפוטרופוס.

לאחר קבלת הטפסים, יישלח למשפחה יועץ רפואי שיבדוק אם המצב אכן מצריך הטבה בתנאי דיור בגין מצוקה בריאותית, ובמקרה הצורך גם מודד לבדיקת הדירה. במקרה של מצוקה עקב צפיפות ישלח מודד. 

תוקף תעודת הזכאות  הוא לשנה מיום ההרשמה והוא מצוין בתעודה. חשוב לבקש הארכת תוקף התעודה כדי לחזור על כל התהליך מן ההתחלה.

ג. הגשת ערער

ועדות החריגים במשרד השיכון מהווים מעין ועדות ערער, ולכן אם הבקשה נדחית או הזכאות אינה מספקת בוועדה המחוזית, קיימת מערכת של שלוש ועדות חריגים, והן:

  1. הוועדה הבין-מחוזית לאכלוס.
  2. וועדת אכלוס עליונה.
  3. הוועדה הציבורית לאכלוס.

הוועדה הציבורית היא הדרג הבכיר ביותר לערעורים, ועל החלטתה לא ניתן לערער במשך שנה.

את כל ההליכים של הערר בכל הוועדות יש לבצע דרך החברות המספקות שירותי שכר דירה בשיכון הציבורי, כאמור למעלה. מומלץ, לא לפנות לוועדות באופן עצמאי, אלא דרך אותן חברות או דרך מנהל המחוז.

ד. תפקידי ועדת האכלוס העליונה וסמכויותיה

ועדת האכלוס העליונה דנה ומחליטה בערעורים של מבקשי סיוע בדיור שבקשותיהם נדונו ונדחו בוועדות האחרות של משרד הבנוי והשיכון, למעט הוועדה הציבורית לאכלוס, או במקרים שאין בסמכות הוועדות לדון בהם. הוועדה תפעל במגמה לתת מענה לבעיות חריגות של משפחות ויחידים המבקשים סיוע בדיור, להם לא נמצא מענה במסגרת הכללים והקריטריונים של המשרד. החלטות הועדה תהיינה מנומקות והוועדה בהחלטותיה לעתיד תונחה על ידן כתקדים.

החלטות הוועדה תקפות ל-12 חודשים למעט החלטות הקובעות את קבוצת הזכאות.

הסכום המרבי שהוועדה יכולה לאשר כסיוע לא יעלה על הסיוע הניתן למי שצבר 2200 נקודות בתוספת 60 חודשי שירות צבאי ובתוספת 75%. האמור יחול גם על בעלי דירה.

המחוז מעביר לוועדה את תיק הפונה באחד מהמקרים הבאים:

  1. כאשר אין בסמכות ועדה במחוז או הוועדה הבין-מחוזית לאכלוס לדון בבקשת הפונה.
  2. כאשר ועדה במחוז דחתה את הבקשה והמבקש מערער על החלטת המחוז.
  3. כאשר הוועדה הבין-מחוזית דחתה את הערעור בהתאם לסמכותה, אולם הפונה ערער שנית.
  4. כאשר קיימים חילוקי דעות בין חברי הוועדה הבין-מחוזית לאכלוס.

תיק הבקשה של הפונה בצירוף מכתב הערעור של הפונה מועבר לוועדת האכלוס העליונה תוך 10 ימים ממועד קבלת מלוא המסמכים מידי המערער או קבלת תוצאות החקירה.

במקרים הבאים ניתן יהיה לערער על החלטת הוועדה ולהביא את הנושא לדיון נוסף בועדה זו:

  1. ממונה מחוזי לאכלוס במחוז/חברה החליט כי נוספו נתונים מאומתים שלא הוצגו בפני הוועדה בעת קבלת ההחלטה.
  2. מנהל המחוז, או מנכ"ל החברה העירונית-ממשלתית מוצא לנכון לערער על החלטת הוועדה ולהביא את הבקשה לדיון חוזר, במקרה זה יצרף מנהל המחוז או החברה עירונית-ממשלתית מכתב ערעור מנומק.

תיקים שנידונו פעם שניה במשך 12 חודשים מיום ההחלטה, במסגרת סעיף משנה זה, לא יובאו לדיון נוסף באותה תקופה.

אם לא נוספו נתונים חדשים יוכל המערער להגיש ערעור על החלטת הוועדה, במשך 12 חודשים מיום ההחלטה, לוועדה הציבורית לאכלוס. ועדה זו  היא הדרג הבכיר ביותר לערעורים, ועל החלטתה לא ניתן לערער במשך שנה.

את כל ההליכים של הערר בכל הוועדות יש לבצע דרך החברות המספקות שירותי שכר דירה בשיכון הציבורי, כאמור למעלה. מומלץ, לא לפנות לוועדות באופן עצמאי, אלא דרך אותן חברות או דרך מנהל המחוז.

ה. בקשה לסיוע באמצעות פריסת תשלומי ההחזר

אם לווה נקלע למצוקה כלכלית, יש באפשרותו לפנות לוועדה מיוחדת כדי לבקש הקלה בפירעון תשלומי ההחזרי ההלוואה שניתנה ללווה בשל מצבו הכלכלי של הלווה (פריסת תשלומים). לווה שבקשתו, כולה או חלקה, נדחתה על ידי הוועדה המיוחדת רשאי להגיש ערר על החלטת הועדה בתוך 15 ימים ממועד החלטתה לבנק שדרכו ניתנה ההלוואה.

 

מאמרים נוספים

 
 

תאריך עדכון: יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

 




תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה