שילוב ילד עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל


תוכנית השילוב היא מערך תמיכה בתלמיד, שבלעדיו התלמיד לא יוכל להמשיך וללמוד במערכת החינוך הרגיל ואפילו להינזק. הזכאות לתכנית השילוב ואישור לסייעת נקבעים על ידי וועדת השילוב, ומאידך פרטי תכנית השילוב, דהיינו סוגי התמיכה, מספר השעות, והמעקב אחריה, נקבעים על ידי הצוות הבין-מקצועי במסגרת החינוכית שבה התלמיד המשולב לומד.

אריה סעדה 27.04.11

שילוב ילד עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל

מאת אריה סעדה עדכון: 27/04/2011

 

א. מהי ועדת שילוב מוסדית? | ב. באלו תנאים ועדת שילוב מוסדית תאשר תוכנית שילוב? | ג. מהו הצוות הבין מקצועי ומה אחריותו? | ד. מי זכאי לתוכנית שילוב? | ה. מהם סוגי התמיכות הניתנות במסגרת תוכנית השילוב?

 

חוק חינוך מיוחד מאפשר לילד עם צרכים מיוחדים (עם לקות משמעותית ובעיות תפקוד קשות) להשתלב במערכת החינוך הרגיל ולא במערכת החינוך המיוחד באמצעות תוספת של הוראה, לימוד ושירותים מיוחדים. תוספת זו, המכונה תוכנית שילוב, תותאם לצרכיו של הילד, בהתחשב בסוגי לקויותיו, בחומרתן ובגילו. הזכאות לתוכנית השילוב נקבעת על ידי ועדת שילוב מוסדית. השעות תיקבענה בתוכנית חינוכית יחידנית, על ידי הצוות הבין-מקצועי במסגרת החינוכית שבה התלמיד לומד, ואותו הצוות יעקוב אחר הביצוע וההתקדמות של התוכנית.

א. מהי ועדת שילוב מוסדית?

ועדת שילוב מוסדית היא ועדה של בית ספר רגיל, המשלב את הילד, המורכבת ממנהל בית הספר כיושב ראש, מחנך הכיתה, עובד הוראה מתחום החינוך, פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי, ואנשי מקצוע נוספים בהתאם להחלטת המנהל לפי העניין. בגני הילדים עומד בראש ועדת השילוב המפקח על גני הילדים. ושאר חברי הוועדה הם: גננת האם, פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי, עובד הוראה מתחום החינוך, ואנשי מקצוע נוספים לפי העניין.

ב. באלו תנאים ועדת שילוב מוסדית תאשר תוכנית שילוב?

  1. אין במקום המגורים של הילד מסגרות לחינוך מיוחד ואין ברירה אלא לשלבו בחינוך הרגיל.
  2. לילד אין בעיות מורכבות וכוללניות משמעותיות בתחומי תפקוד שונים, ובעיותיו אינן מצריכות טיפול כוללני, רב-מקצועי, בתחומי תפקוד שונים במשך מרבית שעות הלימודים. משרד החינוך קבע שהיקף שעות התמיכה של תוכנית השילוב, המתקיימת מחוץ לכיתה הרגילה, לא יעלה על שליש מסך כל שעות הלימוד של הכיתה.
  3. מתן התמיכה יאפשר לילד למרות בעיותיו התפקודיות להסתגל לדרישות של מסגרת החינוך הרגיל, להשתלב בה, להפיק תועלת מתכנית הלימודים הרגילה והנאה מחברת בני גילו.

ג. מהו הצוות הבין מקצועי ומה אחריותו?

לאחר קיום ועדת השילוב ואישור הזכאות לתוכנית שילוב, מתכנס הצוות הבין מקצועי, שהוא צוות מצומצם יותר של המוסד החינוכי (בית ספר או גן), כדי למלא בתוכן מעשי את החלטת ועדת השילוב. הצוות הבין מקצועי קובע תוכנית חינוכית יחידנית (תח"י) לילד המשולב, הכוללת מטרות וסוגי תמיכה שיינתנו לו במהלך השנה. החלטות ועדת השילוב והצוות הבין מקצועי לגבי שעות סייעת - מועברות למרכז תמיכה ויעוץ ישובי או אזורי (מתי"א). על פי חוק החינוך המיוחד החלטות הצוות הבין מקצועי מחייבות את המתי"א. ועל כן, המתי"א יקצה מספר שעות סייעת בהתאם לדרגת התפקוד שנקבעה על ידי הצוות הבין-מקצועי.

שאר סוגי התמיכה שהחליט עליהם הצוות הבין-מקצועי, כגון טיפולים פארא רפואיים או הוראה מתקנת, יוקצו לתלמיד על ידי בית הספר, מתוך סל שעות השילוב של בית הספר. במקרה של ילד בגן, סוגי התמיכה יוקצו על ידי המתי"א בהתאם להחלטת הצוות הבין-מקצועי.

ד. מי זכאי לתוכנית שילוב?

הזכאי לתוכנית שילוב במערכת החינוך הרגיל הוא ילד המתקיימים לגביו התנאים הבאים:

  1. ילד בגיל חינוך חובה בגנים ובחטיבת הביניים.
  2. ילד בגן ילדים לגיל 3 עד 4 ברשויות החינוך המקומיות הנכללות בצו לימוד חובה (החלה בגני ילדים) בלבד. למשפחה עם שני ילדים עם צרכים מיוחדים תינתן אפשרות לבקש תכנית שלוב, אם כי יישובם לא נכלל בצו באמור.
  3. ילד הלומד במוסדות חינוך רשמיים או במוסדות מוכרים שאינם רשמיים בכל המגזרים.
  4. ילד בעל לקות משמעותית שיש לגביו מסמך קביל. ילדים בעלי משכל גבולי, ילדים עם פיגור שכלי, עם אוטיזם או הפרעה ברצף האוטיזם (PDD), ילדים עם הפרעות נפשיות או הפרעות התנהגות או הפרעות רגשיות או הפרעת קשב וריכוז עם היפר אקטיביות או בלעדיה. ילדים עם שיתוק מוחין או בעלי נכויות פיזיות קשות. ילדים עם חירשות או כבדות שמיעה, עם עיוורון או כבדות ראיה. ילדים עם עיכוב התפתחות או שפה. ילדים עם מחלה נדירה המקבל גמלה בשל ילד נכה וגמלת ניידות והוא זקוק להשגחה מתמדת.
  5. ילד עם חשד ללקות משמעותית, אבל אין לגביו מסמך קביל (כאמור בסעיף הקודם) והוא נמצא בתהליך אבחון והערכה. במקרה זה הוועדה רשאית לאשר לילד זכאות לתכנית שילוב עד קבלת מסמכים קבילים בפרק זמן סביר (על פי בקשתה) ולא יותר מתום שנת הלימודים שבה התקיים הדיון.
  6. ילד בלא בעיות מורכבות וכוללניות משמעותיות בתחומי תפקוד שונים, ובעיותיו אינן מצריכות טיפול כוללני, רב מקצועי, בתחומי תפקוד שונים במשך מרבית שעות הלימודים. מתן התמיכה יאפשר לילד להשתלב במערכת החינוך הרגיל עם בני גילו, להפיק תועלת מתכנית הלימודים הרגילה והנאה מחברת בני גילו, ואילולא מתן התמיכה הילד לא יכול להמשיך וללמוד במערכת החינוך הרגיל ואפילו להינזק.

ה. מהם סוגי התמיכות הניתנות במסגרת תוכנית השילוב?

תוכנית השילוב היא מערך תמיכה בתלמיד, שבלעדיו התלמיד לא יוכל להמשיך וללמוד במערכת החינוך הרגיל ואפילו להינזק. הזכאות לתכנית השילוב ואישור לסייעת נקבעים על ידי וועדת השילוב, ומאידך פרטי תכנית השילוב, דהיינו סוגי התמיכה, מספר השעות, והמעקב אחריה, נקבעים על ידי הצוות הבין-מקצועי במסגרת החינוכית שבה התלמיד המשולב לומד.
סוגי התמיכה הניתנים באמצעות תוכנית השילוב מגוונים והם נחלקים לתמיכה מסוג סייעת, תמיכה מסוג הוראה, תמיכה מסוג התאמה, שירותים פסיכולוגיים ישירים ולא ישירים.

1. בתמיכה מסוג הוראה ולימוד נכללים:

תלמיד משולב יהיה זכאי לשירותי תמיכה מסוג הוראה לכל היותר עד שליש משעות הלימודים בשבוע באופן קבוצתי ו/או פרטני, באחד או ביותר מסוגי התמיכות שמפורטים מטה.

  1. הוראה מתקנת (חשבון, אנגלית, קריאה ואסטרטגיות למידה) באמצעות מורים לחינוך מיוחד או מטפלים פארה-רפואיים ביצירה ובהבעה. סוג ההוראה יתכן ותהיה -
    1. הוראה קבועה על פי מערכת קבועה ובהתאמה לחומר הנלמד בגן או בכיתה.
    2. הוראה משולבת על בסיס דו-שבועי או חודשי , כלומר בצוע אבחון תוך כדי הוראה הדגמה למחנכת והדרכתה.
    המטפלים הפארה-רפואיים הם : מרפאים בעיסוק; קלינאי תקשורת המטפלים בהפרעות תקשורת (שמיעה, שפה, תקשורת, דיבור ובליעה);  פיזיותרפיסטים - הפיזיותרפיה מסייעת בשיקום יכולות פיזיות ובשיפורן, היא עוזרת למטופלים בהקלה על כאבים, בחיזוק שרירים, טווח תנועה, נשימה ועוד. הטיפול כולל מתן תרגילים, שימוש באמצעים פיזיקליים כמו חום, קור, גרייה חשמלית, ועוד;
  2. טיפול התנהגותי באמצעות מורים מומחים לניתוח התנהגותי;
  3. סיוע באמצעות מורים מומחים לעיוורים ולכבדי ראייה ולחירשים וללקויי שמיעה.
  4. אבחון דידקטי והתאמת תוכנית הלימודים, מעקב והדרכת המטפל בתלמיד;
  5. אבחון ומעקב על ידי צוות רב מקצועי בין תחומי;
  6. ביצוע אבחון ותצפית בתחום הרגשי, ההתנהגותי והנפשי על ידי מומחים ע"י פסיכולוגים והנחיית המחנכת;

2. בתמיכה מסוג התאמה נכללים:

  1. התאמת תוכנית הלימודים הכיתתית לתלמיד, וכן התאמת הסביבה החינוכית לצרכי התלמיד;
  2. סיוע ותמיכה בשימוש במכשירים מיוחדים: שימוש בטלוויזיה במעגל סגור, במכשירי שמיעה, בסדים וכדומה;
  3. הוראה, ייעוץ והכוונה של המורה לחינוך מיוחד במעבר בין מסגרות, בין נושאי לימוד ובין פעילויות במסגרת החינוכית;
  4. הוראה המתקיימת באמצעים מיוחדים, כגון אמצעים מתוקשבים ושירותי תרגום ללקויי שמיעה.

3. בתמיכה מסוג סייעת נכללים:

סייעות יינתנו אך ורק אם יימצא כי רמת התפרוד של התלמיד מחייבת זאת, כדי לקדם את מידת עצמאותו ואת יכולתו של התלמיד לשמור על תקשורת ישירה עם הצוות החינוכי ועם חברת התלמידים. המורה או הגגנת היא האחראית על פעילות הסייעת. סוגי הסייעות הן:

  1. סייעת הוראה - תפקידה של הסייעת לעזור לתלמיד להשתלב בסביבה הרגילה. שעות הסיוע על ידי סייעת הן השלמה לתמיכה הלימודית והם אינם נועדו להחליף טיפולים מקצועיים אחרים. למשל, סייעת תוקצה לתלמיד עם פיגור בינוני, הזקוק למיקוד מרבי במשך רוב שעות הלימודים. האישור לסייעת לתלמיד הינו לשנת לימודים אחת בלבד. בכל שנה יש לחדש את הבקשה, אם עדיין קיים צורך בסייעת. האחריות להגשת הבקשה הינה על מנהל בית-הספר או הגננת.
  2. סייעת רפואית - תפקידה של הסייעת לעזור לילד מבחינה רפואית. על ההורים לפנות לקבל סייעת לוועדת השילוב, על אף ניסיונות ההתנערות של משרד החינוך לתת תמיכה רפואית.

 

מאמרים נוספים

 
 

תאריך עדכון: יום רביעי, 27 באפריל 2011

 




תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

שילוב הילד עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל

שלום

אני כנכה עם שיתוק מוחי השתלבתי בחינוך הרגיל כי לא הייתה מודעות לגבי כי נולדתי בשנת 51 כשלא ידעו, למרות השתלבותי בחינוך הרגיל,לא אוכל להחתעלם ממגבלותי וכמו כן מהחברה הרגילה שלא תמיד מוכנה לקבל את השונה והיא מרבה ללעוג ולצחוק כאילו לשונה החריג אין רגשות ורצונות, אני חושב כי חבל שהחברה הרגילה לא מיתייחסת לחריג כמו לילד רגיל עם התחשבות בצרכים שממילא הם כואבים. אם הייתה יותר התחשבות וגם סובלנות היה הרבה יותר קל והילד הנכה לא היה כל כך מתוסכל.

מיכאל

מיכאל רנסקי, 13.06.11 18:39

למעלה