פטור ממס הכנסה לעיוור ולנכה 100%

א. מי זכאי לפטור ממס הכנסה? | ב. שיעור הפטור | ג. החזרי מס ריטרואקטיבי | ד. המסמכים הנדרשים לקבלת הפטור | ה. נוהל בקשת הפטור באמצעות הוועדה הרפואית של הבטוח לאומי | ו. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית של המוסד לבטוח לאומי | ז. דיון חדש בתביעה על ידי הנכה | ח. דיון חדש בתביעה על ידי פקיד השומה

מאמר זה עוסק בפטור מתשלום מס הכנסה לעיוור או לנכה 100% (או 90% לפחות בתנאים מסוימים) על הכנסתו מיגיעה אישית ושאינה מיגיעה אישית ועל ריבית שמקורם בפיצויים או בכספי ביטוח שנתקבלו בגין נזקי גוף עד תקרה הנקובה בחוק. התקרה שונה אם מדובר בהכנסה מיגיעה אישית (כמו משכורת, הכנסה מעסק, מענק פרישה אותו ניתן לפרוש לשש שנים ועוד) או בהכנסה שאינה מיגיעה אישית (כמו ריבית, שכר דירה ועוד). הכתוב כאן מבוסס על סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה ותקנות מס הכנסה לקביעת אחוזי נכות וכן הוראת ביצוע ניכויים מס' 15/2004 מיולי 2004, בג"ץ 6817/06 וכן חוזר 7/2010 של רשות המיסים.

א. מי זכאי לפטור ממס הכנסה?

1. אדם שהוא נזקק מחמת עיוורון (עיוור לחלוטין או כבד ראיה) כאמור בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד, (מבחני נזקקות), תש"ל-1970 ומחזיק בתעודת עיוור. קבלת ההטבה אינה מותנית באחוזי הנכות הרפואית.
2. נכה בשיעור של 100% נכות רפואית. ראה גם בסוף סעיף ג' המתייחס לתקופת דמי הפגיעה.
3. נכה בשיעור של 90% נכות רפואית לפחות מחמת שלקה באברים שונים, והאחוז האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד (משוקלל) של הליקוי באיברים השונים שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של 100% לפחות.
4. הנכות האמורה בסעיפים 1 עד 3 נקבעה על פי אחד החוקים הבאים:
   1. חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (נוסח משולב),
   2. חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ז-1957;
   3. חוק רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957;
   4. חוק התגמולים לנפגעי איבה, תש"ל-1970;
   5. פרק ג' (ביטוח אימהות), פרק ה' (ביטוח נפגעי עבודה), פרק ט' (ביטוח נכות) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995;
   6. חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994;
   7. חוק שירותי הסעד (תעודת עיוור).
   
   נכים, אשר שיעור נכותם נקבע על פי אחד מהחוקים הללו זכאים באופן אוטומטי לפטור ממס מכוח אותה קביעה, ואין הם מופנים לוועדה רפואית הקובעת לעניין מס הכנסה את נכותם כאמור בסעיף הבא.
5. יחיד שאינו עיוור כאמור או שלא נקבעו לו אחוזי נכות לפי אחד החוקים המנויים בסעיף הקודם או שנקבע לו לפיהם אחוז הנמוך מ-90% בחישוב מיוחד לצמיתות, ועבר אירוע רפואי כלשהו - רשאי לפנות לוועדה רפואית של מס הכנסה הנערכת על ידי המוסד לביטוח לאומי. להשלמת התמונה ראה את סעיף ג' לעניין תקופת דמי הפגיעה כשקולים לנכות בשיעור 100%.
6. נכה לתקופה של 185 עד 364 יום זכאי לפטור חלקי של 67,920 ש"ח לשנת 2010. נכה לתקופה של עד 184 יום אינו זכאי לפטור כלשהו על הכנסותיו.

ב. שיעור הפטור

1. סכום ההכנסה מיגיעה אישית הפטורה ממס היא עד תקרה של 579,600 ש"ח (בשנת 2011).
2. סעיף 9(5)(ב) לפקודת מס הכנסה קובע כי במקרה בו ה"הכנסה מיגיעה אישית" נמוכה מ- 69,480 ש"ח לשנה, הנכה או עיוור יהיה זכאי לפטור ממס גם להכנסה נוספת שאינה "הכנסה שאינה מיגיעה אישית", ובלבד שסך הסכום הפטור לא יעלה על 69,480 ש"ח לשנה.
3. נכה לתקופה של 185 עד 364 יום זכאי לפטור חלקי עד לסכום של 69,480 ש"ח לשנת 2010.
4. נקבעה תקופת נכות המזכה בפטור ממס לחלק משנת המס – יוענק פטור ממס באופן יחסי לתקופת הפטור בשנת המס, ותקרת ההכנסה ותקרת הפטור שהוזכרו לעיל יחושבו גם הן באופן יחסי, כדלקמן:
   1. נקבעה תקופת נכות לתקופה העולה על 185 יום אך שאינה עולה על 364 יום ותקופת הנכות הזמנית מתפרשת על שתי שנות מס – סכום הפטור בשתי שנות המס גם יחד לא יעלה על 69,480 ש"ח.
   2. נכה לתקופה של עד 184 יום אינו זכאי לפטור כלשהו.
5. אולם, אם לעיוור או לנכה כאמור היתה הכנסה מריבית ורווחים המשולמים מכספים שהופקדו בפיקדון, בתוכנית חיסכון (לרבות פוליסת פרט המתנהלת בחברת ביטוח) ו/או בקופת גמל (לרבות פוליסת ביטוח המתנהלת בחברת ביטוח), ושמקורם בפיצויים או בכספי ביטוח שנתקבלו בשל נזקי גוף – יוענק פטור ממס עד לסכום כולל של 247,680 (בשנת המס 2011).

ג. החזרי מס ריטרואקטיבי

רק עבור נכות שהוכרה בהתאם לאחוזים הנדרשים לפי החוק, לתקופה כוללת העולה על 184 יום, ניתן לקבל החזרי מס רטרואקטיבית לתקופה של שש שנים לא כולל השנה השוטפת. דהיינו, בשנת ‎2011 ניתן להגיש בקשות להחזרי מס בגין נכות משנת 2005 ואילך. בתאריך 7/2003 שונו הוראות החוק, ועל פי הוראת נציב מס הכנסה, במקרה בו הנכות התחילה לפני ה-1/7/2003 יחולו כללי הסעיף במתכונתו הקודמת.

שנות התיישנות - מפסק דין רע"א 7975 עולה כי המועד הקובע למניין שנות ההתיישנות הוא מועד הגשת הדוח להחזר מס ולא מועד הגשת הבקשה לקבלת פטור. ברם, לא נעלם מאנשי רשות המיסים בישראל האפשרות  למקרים בהם הוגשה בקשה לקבלת פטור בזמן אך בשל עיכוב רב בקביעת ההחלטה לקביעת אחוזי הנכות נמנעה מהנישום האפשרות להגיש את הדו"ח להחזר מס במועד ובכך נמנעה זכותו לקבלת החזר המס.

אי-לכך, רשות המיסים קבעה בחוזר 7/2010 כללים המבהירים מהו המועד הקובע לחישוב תקופת ההתיישנות בעת בקשה להחזר מס לפי סעיף 9(5) ששולם ביתר, בעקבות קבלת פטור לנכה. המועד שייחשב להגשת הדוח לצורך מניין שש השנים יהיה המועד בו הגיש הנישום את בקשתו למוסד לביטוח לאומי ושילם לו את הוצאותיו בגין הוועדה הרפואית. ובלבד שהדוחות להחזר מס בגין השנים שקדמו לשנה בה נקבעה ההחלטה על ידי המוסד לביטוח לאומי הוגשו בתוך שלושה חודשים או עד תום השנה בה נקבעה ההחלטה על ידי המוסד לביטוח לאומי. מובהר כי לצורך מניין שש השנים, ניתן למנות את השנים החל משנת הבקשה למוסד לביטוח לאומי ועד לשנה בה קבעה הוועדה הרפואית החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור (המשמעות היא כי יובאו בחשבון גם השנים בהם המתין הנישום להחלטה בערעורו).

מעמדה של תקופה דמי הפגיעה - סעיף 9(5)(א)(א) לפקודת מס הכנסה מפנה אמנם לקביעת אחוז נכותו של נכה כרלוונטית לענין קבלת הפטור, אולם אין בכך כדי ליצור בהכרח הסדר שלילי המונע הכרה, במקרים המתאימים, אף בתקופת דמי הפגיעה כממלאת את דרישת הסעיף. למשל, אם בתום תקופת דמי הפגיעה, הועמדה נכותו של התובע על שיעור של 100%, מבלי שיהיה יסוד להאמין ששיעור הנכות השתנה במהלך התקופה, ניתן יהיה לראות בתקופת דמי הפגיעה כשקולים לנכות בשיעור 100%, המעניקה פטור כאמור (בג"ץ 6817/06).

ד. המסמכים הנדרשים לקבלת הפטור

פקיד השומה מוסמך לאשר פטור על פי אחד החוקים המפורטים למעלה או להפנותו לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי ולאשר פטור ממס על פי החלטותיה. משנקבעה אחוזי נכות על ידי אחד החוקים המנויים בסעיף א', אין בידי נציבות מס הכנסה כל אפשרות לשוב ולזמן ועדה רפואית מטעמה לקביעה נוספת של אחוזי הנכות. מכאן שבפני נציבות מס הכנסה ניצבת קביעתה של הוועדה לענין הביטוח הלאומי, וביכולתה להעלות את השגותיה באשר לקביעה זו במסגרת ההליכים המתאימים, בין אם באמצעות פנייה בערעור לבית הדין לעבודה, ובין אם בדרך אחרת (בג"ץ 6817/06).

לקבלת אישור מפקיד השומה על פטור זה ממס יש להגיש למשרד השומה הסמוך למקום המגורים את טופס 1516 - "בקשה לפטור ממס" בצירוף עותק "נאמן למקור" של פרוטוקול הוועדה הרפואית או צילום תעודת העיוור.

ה. נוהל בקשת הפטור באמצעות הוועדה הרפואית של הבטוח לאומי

1. פנייה לפקיד שומה - נישום המבקש לקבוע את שיעור נכותו בוועדה הרפואית הנערכת על ידי המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל פטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) יפנה לפקיד השומה במקום מגוריו. הנישום יקבל מפקיד השומה את הטפסים הבאים ימלאם ויגישם לפקיד השומה בצירוף מסמכים רפואיים וחוות דעת, המתייחסים למחלה וליקויים. הנישום יכל להגיש את המסמכים במשרד השומה באזור המגורים הקרוב בשעת קבלת קהל או לשלוח אותם בדואר רשום לפקיד השומה.
   1. טופס 1516 - "בקשה לפטור ממס".
   2. טופס הבקשה לוועדה רפואית (169א). יש למלא את הטופס במלואו ולציין במפורש את המחלות והליקויים בבווה ובעבר.
   3. טופס ויתור סודיות (169ב).
   4. שובר אגרה ששולמה למוסד לביטוח לאומי חתום על ידי הבנק. ניתן להשיג את השובר במשרדי השומה או במשרדי המוסד לביטוח לאומי.
2. תביעה חוזרת - במידה והייתה לך תביעה קודמת וברצונך להגיש בקשה נוספת או שמצב המחלה הוחמר, יש להגיש את הבקשה במשרד פקיד השומה באיזור מגוריך, וזאת על מנת שניתן יהיה להעביר לוועדה הרפואית את כל החומר המצוי ברשותנו. המוסד לביטוח לאומי איננו מקבל בקשות לזימון לוועדה רפואית לצרכי מס הכנסה - ללא טופסי ההפניה מפקיד השומה.
3. העברת החומר למוסד לביטוח לאומי - פקיד השומה מעביר את כל החומר שהוגש למוסד לביטוח לאומי להמשך הטיפול. העתק המכתב המופנה לביטוח הלאומי ישלח לנישום. לאחר העברת המסמכים למוסד לביטוח לאומי, הנישום יכול לברר פרטים על פנייתו בסניף הביטוח הלאומי המטפל בבקשה או למוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי בטלפון 6050*.
4. הוועדה הרפואית - הנישום יוזמן לוועדה הרפואית. למפגש עם הוועדה הרפואית יש להצטייד בתעודת זהות. הוועדה רשאית בהסכמת הנכה לקבוע את אחוז נכותו של הנכה על סמך מסמכים רפואיים בלבד, מבלי לבדוק את הנכה.
   הוועדה תבדוק את הנכה במקום הימצאו במידה ורופא מוסמך אישר כי נבצר מהנכה, בגלל מצב בריאותו, להתייצב בפני הוועדה במקום הנקוב בהזמנה.
5. תשובה מהוועדה הרפואית - הודעה על החלטת הוועדה תשלח לפקיד השומה ולנישום מהמוסד לביטוח לאומי. מטעמי סודיות, לא ניתן למסור מידע על החלטות הוועדה הרפואית בטלפון. הנכה זכאי לבקש ולקבל את הממצאים והנימוקים להחלטות.
6. החלטת פקיד השומה - פקיד השומה יעביר את החלטתו לגבי זכאותך לפטור ממס על פי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה, בצירוף העתק פרוטוקול הוועדה הרפואית.

ו. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית של המוסד לבטל"א

הנכה ופקיד השומה רשאים לערער על החלטת הוועדה בדבר אחוז הנכות תוך 45 יום מהתאריך בו נמסרה להם ההחלטה. החלטות ועדת הערר, המונה שלשה רופאים, הן סופיות. דהיינו ערעור על החלטת ועדה רפואית על פי פקודת מס הכנסה אינו בסמכותו של בית הדין האזורי לעבודה (היא נתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד). אף על פי כן, ניתן לפנות לבית הדין הגבוה לצדק (בג"ץ).

במידה והנישום מערער, עליו לשלם את שובר התשלום עבור ועדה רפואית לערערים, אותו יש להעביר למשרד השומה בצירוף מכתב ערר מנומק ואישורים רפואיים. ניתן לבקש מהוועדה לערערים לדון גם בליקויים רפואיים שלא הועלו בוועדה הקודמת.

פקיד השומה יצרף את כל המסמכים לתיקו הרפואי של הנישום ויעבירם לוועדה לעררים של המוסד לביטוח הלאומי בדואר רשום.

במידה ונפלה טעות קולמוס בפרוטוקול של הוועדה הרפואית. למשל: טעות טכנית או חישוב שגוי של סעיפי הליקוי, רשאי פקיד השומה להעביר את התיק לעיון חוזר ותיקון הפרוטוקול. וכל זאת על מנת לא להפעיל את שלב הערר.

ז. דיון חדש בתביעה על ידי הנכה

הנכה שהוחמר מצבו רשאי לבקש דיון חדש בתביעתו לאחר 6 חודשים מיום שנדחתה תביעתו, ובתנאי שימציא אישור רפואי שהוחמר מצבו. כמו כן הנכה רשאי לפנות לוועדה רפואית לצורך הארכת נכות זמנית.

ח. דיון חדש בתביעה על ידי פקיד השומה

פקיד השומה רשאי לבקש קביעה מחדש של אחוזי הנכות ובתנאי שחלפה שנה מיום שנתקבלה קביעת אחוז הנכות.