יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

האיש מאחורי המוגבלות


רותי עו“ס מתוך הבלוג של רותי עו"ס



עבודה עם אוכלוסיית אנשים עם מוגבלויות לא היתה ברשימת העדפות שלי. מאז ומעולם חששתי ממנה. חששתי להיתקל בהם במסגרת עבודתי המקצועית, חששתי מהמפגש החזיתי. חשבתי שהם יצורים ששונים מאיתנו בתכלית, שחיים בעולם אחר ומתקשרים רק עם עצמם.

למה חששתי? למה כך חשבתי? כנראה, הרבה בשל סטיגמה ודעה קדומה.

לפני כמה חודשים, סיבב הבורא ומצאתי את עצמי באה במגע דווקא עם מי שכל כך חששתי ממנו. המפגש היה בלתי נמנע. "נאלצתי" לקבל לטיפול רגשי נערות מתוקות הסובלות מתסמונת דאון, ממוגבלות שכלית וממונמכות קוגנטיבית.

החשיפה היתה לא קלה, והיום אני לא מצטערת עליה כלל, או יותר נכון אני ממש שמחה שזה קרה. היא פתחה לי את העיניים לעולם שלא הכרתי.

פתאום גיליתי "דאונים" שמתקשרים כאחד האדם עם עולם רגש רחב, גדוש ומלא הבעה. גיליתי, נוער עם מוגבלות שכלית שרוצה להשתלב ולפעול בדיוק כמו אדם מין השורה. המקרה הראשון שהצית בי את ההבנה וגרם לי לפקוח עיניים ולהבין דברים בצורה שונה היה בפגישה הראשונה שלי עם בחורה חמודה בשם שירה (שם בדוי) בעלת תסמונת דאון. כששאלתי את שירה למה חשוב לה הפגישות שלנו היא ענתה לי שהיא 'חווה הרבה חוויות שליליות וחיוביות (כמו כולנו...), והיא צריכה לשתף את רגשותיה ולפרוק את ליבה בפני מישהו'. זה חשוב לה במיוחד 'כי לא טוב לשמור מידי הרבה בלב...' משפט זה הדהד בראשי מספר ימים, נוכחתי לראות שכמו שלי יש צרכים, רצונות ורגשות ככה גם לסובל ממוגבלות שמולי. פיתחתי איתן שיחות טיפוליות ונוכחתי לראות שאני אפילו מזדהה עם תחושות, רגשות ומחשבות שעולה בהן.

והבנתי.

הבנתי שלא המוגבל הוא הבעייתי, אלא החברה שסביבו יוצרת חסם נגדו. הבנתי שהחברה היא זו שמונעת ממנו לפרוץ החוצה ולהגשים חלומות. הבנתי שהעולם אינו מאפשר לו להתפתח ולפתח.

הבנתי גם עוד משהו.

הבנתי שמאחורי כל נפש גבוהה כזאת עומדת משפחה חמה, אוהבת ומלטפת. הורים שרק רוצים לראות נחת מילדיהם למרות המוגבלות, ואולי אפילו על אף המוגבלות. הבנתי שפגיעה באדם המוגבל שווה לפגיעה במשפחה שלימה בעלת רגש.

והבנתי שאני כחברה בכוחי לפעול לשינוי.

בואו נפקח עיניים ונראה אותם אנשים עם מוגבלויות, ולא אנשים מוגבלים.

בואו נבין כי לא המוגבלות מגדירה אותם כאדם, אלא מה שבתוכם מגדיר אותם.

בואו נרגיש שהם חלק מעולמינו וחלק מאיתנו האוכלוסייה ה'רגילה' בזכות ולא בחסד.

בואו נשנה את תפיסת עולמינו ונסתכל עליהם באור אחר כי המוגבלות נספחת, ולפני הכל הם אנשים!


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה