יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

פסיכולוג /פסיכוטרפיסט


.
.
תאריך:21/11/2020
תגיות: 
שלום ,אני בשנות ה 20 לחיי מתמודד עם קושי נפשי רוצה לשאול האם חוץ ממכבי יש אפשרויות לגביי איש מקצוע הנל ? ראיתי שיש אפשרות מלבד מכבי גם בתל השומר או במחלקות בריאות הנפש במכבי או בעמותות אני חושב שהכי יתאים לי בתל השומר שיבא לעבור טיפול פסיכולוגי אבל בדקתי פעם וזמני המתנה מאוד ארוכים משהו כמו 8 חודש רוב האופציות האחרות רחוקות לי אשמח לשמוע ממכם איפה אוכל לקבל את השירות הזה כי אני לא יודע לגביי שיבא ולא יודע כמה זמן המתנה ומצבי הנפשי לא כל כך טוב כרגע צריך עזרה תודה

תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

תודה על התגובות
הם הרגו אותי לגמריי..מבחינה נפשית השיקום הזה עשה בדיוק ההפך ממה שהוא אמור לעשות
זה מלווה בזה שכבר אין לי ראש לצאת מהמיטה או לדבר אפילו עם המשפחה שלי וכל הזמן עולה לי דברים שנעשו בתהליך נראה לי חטפתי פוסט טראומה -זה אבסורד שאני בשיקום ונעשה לי יותר גרוע
אני לא מבין אם התהליך נועד לסייע ואנשי מקצוע הם במטרה לסייע - למה הייתי צריך לקבל יחס כזה ? אני מצטער מאוד אבל מתמודדים היום לא מקבלים יחס כמו שהם אמורים לקבל -עדיין מתייחסים אלינו כמו לזבל
וסליחה שאני מדבר בצורה כזו אבל כבר אין לי אמונה באף גורם - אני מאוד צריך עזרה אבל אני לא מאמין שהמצב יכול להיות אחרת מבחינת יחס
אני שוקל באמת לעזוב את השיקום ..זה נשמע לי לא ייאמן אבל אני יותר חולה ממה שאני בריא
נמאס לי להחשף בהיותי חולה לבוא ולבקש עזרה ולקבל יחס כזה ואני חושב שמגיע לי יותר טוב מזה
אבל בתכלס אין לי בעיה כבר לעזוב שיקום ..כאילו בטוח שיהיה ריגרסיה אבל מבחינתי זה כבר לא משנה..כך או כך אני גם ככה יגיע לאשפוז כנראה בקרוב
אני יודע שזה נשמע כאילו אני מתבכיין או מחפש צומת לב ואני יודע שכנראה לאף אחד לא אכפת ממה שאני רושם אבל באמת כואב לי שאנשים אחרים צריכים לעבור יחס כזה
אני יודע שעקב כך שהתלוננתי על יחס אם אני מתאשפז השיקום מתבטל ואז אם ארצה להשתקם שוב -אני לא יקבל -למה ?מהיום בו אמרתי מה קשה לי -סימנו אותי ושרפו אותי לגמריי
אני לא נתקלתי במצב בו מערכת שיקום לא יכולה לקבל ביקורת ..נשמע לי הזוי..כאילו מי שפותח את הפה אז הוא נחשב בגדר בעיה אצלהם..מבחינתי גם אם הם ירו בי אני מתכוון להגיד אמן..כי אני הבנתי מה מקומי ומה הכוח שלהם
זה מוזר לי שהם יודעים שאתה תלוי בהם ועדיין מתייחסים אליך כעל מטרד או אחד שעושה בעיות שאתה סהכ דורש יחס הוגן




., 25.11.20 18:36

שלום אדם יקר,
אתה מתאר מצב לא פשוט. אני מציעה לפנות למלווים אותך בסל שיקום, אם יש כאלה ומשם להתחיל להחזיר אמון באנשים.
אנשי מקצוע, הם בסופו של דבר בני אדם, ואולי האדם הבא שתפגוש כן יהיה לך חיבור איתו וכן תוכל להעזר.
למצוא אדם לשוחח איתו זה לא פשוט , תרים טלפונים, תרשם בתור המתנה במכבי, בתל השומר , במרפאות השונות לבריאות הנפש. גם התור שלך יגיע.
מצטרפת להמלצה של מכון טמיר על פנייה טלפונית למכבי על מנת לקבל מהם הכוונה ראשונית.
ועוד רעיון, יש היום הרבה מאוד אנשי מקצוע שיכולים לעשות איתך פגישות בזום, אולי זהז יכול להתאים לך בשלב הראשוני (?), וכך תתחיל להניע מהלך.
ואולי לפנות לבן משפחה אחד שאכפת לו ממך ולהעזר בו על מנת להגיע לטיפול מותאם וגם מיטיב. לא קל לדאוג לעצמינו לגמרי לבד.
בהצלחה רבה
לימור עטר

לימור עטר, 22.11.20 17:47
<a href="index2.php?id=7771&lang=HEB">לימור עטר</a>

הי חבר,
נשמע שאתה מתמודד עם קושי ויופי שאתה פונה לעזרה, גם כאן וגם בפנייה לטיפול.
חשוב לדעת שכל קופות החולים מציעות 3 מפגשים חינם עם איש/ת מקצוע בזום בתקופת הקורונה. כדאי לנצל את זה ולבדוק במהלכן איזה טיפול ומטפל בדיוק יעזרו לך הכי טוכ.

מכון טמיר , 22.11.20 10:37
<a href="index2.php?id=7156&lang=HEB">מכון טמיר </a>

עוד משהו שעלה במהלך הלילה -
אני לא יודע מה לעשות!
עם בני אדם לא רוצה לתקשר כל פעם שאני מתקשר זה מדרדר את מצבי ..ואנשי מקצוע פגעו בי ואני כבר לא סומך עליהם..אין לי מושג מה עליי לעשות ומצבי הנפשי לא טוב
התחלתי פגישה עם פסיכוטרפיסט cbt והפסקתי אחרי שלא התאים לי לא רק מבחינת חיבור גם מעוד בחינות ..הבנתי שיש לי כמה אפשרויות לגביי עזרה נפשית אבל אני כבר מעדיף להירקב בחדר עד 120 ולא לבקש עזרה
המצב שלי מדרדר ואני כותב תהודעה הזו כי אני בדילמה ..קשה לי לסמוך על בני אדם ובפרט "אנשי מקצוע" זה מגיע למצב שכבר אני רוצה לתעד אותם אז אני שואל עצמי האם זה שווה את זה ?אני כותב כי אני כבר בתהליך שיקום ארוך -חבל לאבד את כל מה שהשגתי ובניתי עד כה -פשוט כבר אין לי כוח להתמודד עם בני אדם יותר זה גובה ממני מחיר
גם בבית ומשפחה המצב לא פשוט -ונדמה שהשיקום זה הקלף היחידי שלי לצאת לעצמאות אישית כי בנתיים אני לא כזה
אני כל הזמן מסתגר לא יוצא לא רוצה לראות אף אחד כבר..נכנס לדיכאון ורק שאני שוכב במיטה מרגיש בסדר..שאני קם וצריך להתמודד עם זכרונות וכל מה שקורה בבית והכל ואנשי מקצוע וכל החיים שלי אין לי כוחות..בא לי לסגור עצמי ולהעלם אבל אני יודע שזה ריגרסיה אך לפעמים כבר לא אכפת לי כי הבנתי איך העולם ה"מושלם" הזה עובד
אני לא יודע מה זה חיים נורמטיבים..אני לא יודע מה זה אהבה..אני לא יודע מה זה בריאות ..כבר אין לי כוחות להתמודד ..אבל אני בפנים חזק ואני לא יעשה נזק לעצמי ככה שאין ממה לדאוג ..אני כל הזמן אומר לעצמי שהכל לטובה אבל מרגיש לי שאם לא ארים עצמי ואעשה משהו אני אשאר ככה לנצח .


אשמח למענה -תודה.

., 21.11.20 11:51

למעלה