בנפשם - שישה סיפורים אישיים על מתמודדי נפש בחברה


תאגיד השידור כאן חושף אותנו לכמה סיפורים אישיים על מתמודדי נפש ומסייע לנו להתקרב, להכיר ולהיחשף לאנשים שמאחורי הסטיגמות. שישה אנשים. שישה סיפורים. שש התמודדויות. בסיפור אחד, מורכב ומשוגע של מעגל חיים בהתמודדות עם מחלת נפש בישראל 2020.

מערכת abiliko 01.11.20

בשבועות האחרונים מפרסמת חטיבת הדיגיטל של תאגיד השידור כאן את "בנפשם" - סדרה של שישה סרטונים מרתקים בבימויו של אמרי דקל קדוש העוסקים בהתמודדויות של מתמודדי נפש מול החברה.

 

על #בנפשם: משוגעים. חולי נפש. פסיכיים. אלה רק חלק מהשמות וכינויי הגנאי הרווחים בקרב כולנו לאוכלוסיית 'המתמודדים'. שמות שמאפשרים לנו למתוח קו ברור בינינו ובינם ולהותיר אותם מעבר לגדר. להבדיל בין "הנורמאליים" ו"המשוגעים". כי מה שלא מוכר תמיד מפחיד וכמה מאיתנו באמת מכירים את עולמם של המתמודדים? כמה מאיתנו נחשפים לסיפורים שלהם? להתמודדות היום יומית שלהם? לחלומות הגדולים שלהם? שישה אנשים. שישה סיפורים. שש התמודדויות. בסיפור אחד, מורכב ומשוגע של מעגל חיים בהתמודדות עם מחלת נפש בישראל 2020.

 

דוד (39) היה מצטיין קורס חובלים, אבל לילה אחד על החוף בעזה הוא נתן פקודה לירות על קבוצת צעירים במדורה ומאז שום דבר לא אותו הדבר. הפוסט טראומה מושכת אותו למטה. הסכיזופרניה מושכת למעלה. ודוד נקרע. בין הלמעלה ללמטה. אז הוא זז. הוא לא מפסיק לזוז. הוא משוטט כמו נביא ברחוב בימים ובלילות. רגע אחד הוא מלך העולם ורגע אחרי הוא קטן כמו נמלה. העיקר לא לישון. העיקר להיות בתנועה. הוא פיתח שיטת תנועה טיפולית לבריאות הנפש. שיטת תנועה שמשאירה אותו בחיים.  

 

ענת (48). אחרי שנים שצחקו עליה היא החליטה שהגיעו הזמן שיצחקו איתה והפכה לליצנית. כולם תמיד קראו לה נעל, אז בתחפושת שלה היא הדביקה נעל גדולה על המצח. היא סובלת מהפרעת אישיות גבולית, אספרגר וסכיזופרניה אבל זה בסדר כי להיות כמו כולם אף פעם לא עניין אותה. לפעמים החרדות משתקות אותה והיא לא תמיד היא מצליחה לעמוד בקצב. ובכל זאת, היא נלחמת, היא אקטיבסטית והיא יוצאת להפגין כדי שכולם ידעו שגם למתמודדים אכפת בדיוק כמו לכל אחד אחר.

 

רועי (34). בגיל עשרים הוא דמיין שהוא עף. החדר הסתובב לו ומאז הוא אוהב את הכדורים שלו ולא יפספס אפילו אחד. הוא חולם להיות לוחם חברתי – עובד סוציאלי. הוא רוצה לעזור. בכל דרך שהוא רק יכול. במועדון החברתי למתמודדים. במעגלים של הקהילה הגאה. במפעל המוגן. כצרכן נותן שירות. הוא לא עוצר לרגע, לא בגלל האו.סי.די ולא בגלל שהוא סכיזואפקטיב, אלא כי הוא כולו לב. 

 

בר (28). לא רואים עליו. הוא חתיך, מרגש, מופנם וסובל מסכיזופרניה פרנואידית. הוא מסתגר בבית הוריו. משם הוא יוצא רק לעבודה במרכז לחתירה. שלוש פעמים בשבוע, ארבע שעות ביום זה הזמן היחידי שלו מחוץ לבית. הוא רוצה למצוא אהבה, לגדול לחיים עצמאיים. אבל הוא לא מצליח. הוא שומע קולות. הוא מפוחד, העור שלו דק כמו נייר. 





תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה