את הבועה הזו חובה להגדיל


עידו גרנות סוקר את התהליכים שעברה הטלוויזיה בישראל בתרגום לשפת הסימנים ("הבועה") והוא קורא לגופי השידור לא להתעלם מקהל החירשים ולהמשיך להנגיש את השידורים באופן ראוי ובשיתוף פעולה עם הקהילה.

14.05.20

שנת 1979 היא שנה היסטורית בשידורי הטלוויזיה בישראל, לא רק בזכות אירוח האירוויזיון, אלא גם כי בשנה זו שודרה לראשונה בישראל תוכנית טלוויזיה עם תרגום לשפת הסימנים. התוכנית היא "מה פתאום" אשר שודרה בטלוויזיה הלימודית. שלוש מתורגמניות תרגמו את פרקי התוכנית, שלושתן "קודא" – CODA (בנות שומעות להורים חירשים): אסתי ברק, אביבה גר ורבקה גולן.

הבועה אז היתה "ענקית" במושגים של היום. למיטב ידיעתי לכל תוכנית היו שתי גירסאות: הגירסא "הרגילה" והגירסא עם הבועה לשפת הסימנים.

צפו בקטע מהתוכנית "מה פתאום" בליווי שפת הסימנים (המתורגמנית בפרק זה: אביבה גר).


בשנת 2005 נחקק חוק שידורי הטלוויזיה (כתוביות ושפת הסימנים) אשר קבע כי כל התוכניות בשידור חי, בשלושת הערוצים המרכזיים, ילוו בכתוביות סמויות וכי 5% מהתוכניות ילוו בתרגום לשפת הסימנים.

אך גודל הבועה לא נקבע בחוק. בשנת 2010, הפיק משרד הפרסום באומן-בר ריבנאי (BBR) קמפיין עבור עמותת בקול להעלאת מודעות למצבם של כבדי השמיעה והחירשים בישראל, והשיק את הקמפיין The bubble project. הרעיון היה פשוט: בקול פנה למספר תוכניות טלוויזיה המשודרות עם בועת תרגום לשפת הסימנים ושכנע אותן לעשות "החלפות": המנחים יכנסו לכמה דקות לתוך הבועה ואילו המתורגמנית לי דן "תצא לאור". כך יכלו הצופים להבין איך זה להיות "כלוא" בבועה קטנה. ראו צילום מסך:
Screenshot_1
מתוך הקמפיין The bubble project

 

והנה: אם רוצים, אפשר להגדיל את הבועה ואפילו ניתן להבין את מה שנאמר! הקמפיין זיכה את משרד הפרסום, לראשונה בתולדותיו בפרס בתחרות "קאן" הבינלאומית בקטגורית המדיה.

כמו סוגיות רבות בתחום האנשים עם מוגבלות, גם כאן קובע העיקרון "שום דבר עלינו בלעדינו": על גופי השידור להיות בתקשורת שוטפת ועקבית עם נציגי אוכלוסיית החירשים. יש כאן סוגיות חשובות רבות, שיש לדון עליהן במשותף: מיהם המתורגמנים המתאימים לתרגום? אילו תוכניות מתאימות לתרגום לשפת הסימנים? מי קובע ? ואחת הסוגיות החשובות: איך על ה"בועה" להיראות?

אין מילים נעימות להגיד את זה: המצב כיום הוא חרפה.

בשנת 2019 החליט תאגיד כאן להנגיש את שלושת משדרי האירוויזיון (שני חצאי גמר וגמר) לכלל האנשים עם מוגבלות: כתוביות ושפת הסימנים לציבור כבדי השמיעה והחירשים, תיאור קולי לאנשים לקויי ראייה ועיוורים ופישוט לשוני לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. את המיזם מטעם "כאן" הובילה עינב יעקבי, מנהלת מוצר בחטיבת הדיגיטל של "כאן".
האתגר בהעברת שידורי האירוויזיון לחירשים וכבדי שמיעה הופקד בידי צוות Sign Now, בהובלת היזם תומר לוי. המתורגמנים שנרתמו לפרויקט, חירשים ושומעים כאחד, היו: אלה אוחוטין, לי דן, מאור בן זאב, שירי אופיר ושירית כהן קוקה. משדר האירוויזיון המונגש (עם "בועה" מוגדלת), שודר בערוץ יוטיוב מיוחד, בערוצי הדיגיטל של כאן ובערוץ 23 בטלוויזיה.

Screenshot_3
המתורגמנית לי דן בשידור האירוויזיון. צילום מתוך סרט התעודה "העזנו לחלום" מאת אורנה בן דור

 

שמחתי להיות חלק מאלו שליוו את "כאן" בדרך להגשמת החלום. לפניכם ראיון של עינב מ"כאן" ושלי, אצל העיתונאית קרן נויבך.

לאחר פריצת הדרך במשדר האירוויזיון, המשיך התאגיד להנגיש באמצעות "בועה מוגדלת" משדרים נוספים, ביניהם משדרי הבחירות האחרונים ומשדרי החדשות המיוחדים במהלך השבועות הראשונים של ימי הקורונה. הנה צילום מסך לפניכם:
tal
המתורגמן טל בוסידן בתוכנית מדגם בחירות 2020 בכאן11 (שידור מונגש)

 

נראה נהדר.

 

כעת חזרנו לשיגרה, והבועה חזרה להיות קטנטונת ממש. תראו:
https://idogranot.files.wordpress.com/2020/05/sarah.png
המתורגמנית שרה גבאי באולפן שישי (חדשות12).

 

צריך להגיד את האמת. עם בועה כזו קטנטונת, כבר עדיף בלי. כך זה לא יכול להימשך. את הבועה הזו חובה להגדיל.

 

מתוך הבלוג של עידו גרנות





תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה