הבשורה המרה בצד התקווה: טיפול בבני משפחה של מתמודדים עם מחלה נפשית - תמי קויפמן


במאמר זה עוסקת תמי קויפמן בפער בו עסוקים המטפל, המטופל וגם בני משפחותיהם של פגועי נפש. המאמר עוסק בנושא הטיפול בבני משפחותיהם של מתמודדי הנפש, אשר עוברים תהליכים נפשיים מאתגרים בתנועה שבין ידיעה לבין אי-ידיעה לצד תפקידו הכפול של המטפל כאיש הבשורה המרה וכנושא התקווה בתהליך הטיפולי. המאמר פורסם ב"בטיפולנט-פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל"

מערכת ממ“נ 02.02.20

במבוא למאמר "הבשורה המרה בצד התקווה: טיפול בבני משפחה של מתמודדים עם מחלה נפשית" משתפת תמי קויפמן בהבנה כי הבחירה לעסוק בטיפול, נובעת משילוב בין שאיפות, מטרות אישיות ותחושה של שליחות. תחושת השליחות נשענת על פי רוב על רצון אומניפוטנטי, ולעתים לא מודע, להציל את האחר ולסייע לו לחולל שינוי מיטיב בחייו ומתארת את תחושת הפער המשמעותי בין הרצון והמוטיבציה להשפיע ובין מה שאפשרי במציאות. פער זה הוא לעיתים מנת חלקו של המטופל, לעיתים מנת חלקו של המטפל ולעיתים של הדיאדה הטיפולית גם יחד. באופן שונה ודומה, נראה כי הפער בין הרצוי והמצוי או בין האידאלי והאפשרי, הוא הפער בו עסוקים גם בני משפחותיהם של פגועי נפש.
המאמר עוסק  בנושא הטיפול בבני משפחותיהם של מתמודדי הנפש, אשר עוברים תהליכים נפשיים מאתגרים בתנועה שבין ידיעה לבין אי-ידיעה. בתוך כך, אבקש להציג את תפקידו הכפול של המטפל כאיש הבשורה המרה וכנושא התקווה בתהליך הטיפולי.

קישור המאמר באתר "בטיפולנט" :

https://www.betipulnet.co.il/particles/%D7%94%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%A6%D7%93_%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94





תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה