6 דברים שיש להימנע מלעשות ולהגיד במפגש עם אנשים עם מוגבלות במקום העבודה


"מה קרה לך?", "למה מגיע לך יחס מיוחד?" "את/ה כל כך חכם/ה עבור אדם במצבך," ועוד כמה דברים מכעיסים שיכולים להוציא מהדעת אדם עם מוגבלות במקום העבודה (ובכלל בחיים)

מערכת abiliko 06.05.19

אדם בכיסא גלגלים במשרד, קובר את פניו בידיים, אדם עומד מאחוריו ונוגע בכיסא

האינטראקציות במקומות העבודה עם אנשים עם מוגבלות מזמנות לעתים רגעים לא נעימים, מביכים ואף מכעיסים. לא פעם אין מדובר בכוונות רעות אלא בחוסר מודעות או תפיסות עולם שגויות לגבי אנשים ללא מוגבלות, יכולותיהם, כישוריהם וזכויותיהם.

הבלוגרית אימאני ברברין (Imani Barbarin) כותבת בטור באתר The Muse רשימה של 6 דברים שיש להימנע מלעשות ולהגיד במפגש עם אנשים עם מוגבלות במקום העבודה וגם בכלל בחיים.

 

1. אל תשאלו "מה קרה לך?"

 מעבר לחוסר הנימוס הבסיסי שבשאלה, אנו ממילא נמצאים במצב הלא-מובן מאליו שהמעסיק שקיבל אותנו לעבודה ראה בנו את היכולות ולא רק את המוגבלות. אנו צריכים לתמרן בתוך איזון עדין שבו מצד אחד יש לנו מוגבלות ונדרשות עבורנו התאמות (לפעמים יקרות) ומצד שני אנו לא רוצים שהמוגבלות תאפיל על הערך שאנו מביאים למעסיק. העלאת נושא המוגבלות באופן ישיר עלול להציב אותנו בעמדה לא נוחה מול מי שיכול להביא לסיום ההעסקה שלנו.

 

2. אל תשאלו "למה מגיע לך יחס מיוחד?"

צריך להביר: זה לא יחס מיוחד. אלה התאמות (לא הקלות) המגיעות לנו כחוק המסייעות לנו לבצע את העבודה שלנו ביעילות המירבית. בניגוד לצ'ופרים והפינוקים שעובדים מקבלים לפעמים, התאמות כמו תוכנה קוראת מסך, גמישות בשעות העבודה או מסך מיוחד הם אביזרי עזר המאפשרים לנו להיות יעילים ותורמים כל כל עובד אחר בחברה.

 

3. אל תגידו "את/ה לא נראה/ית נכה!"

זה משפט המופנה לרוב לאנשים עם מוגבלות בלתי נראית. אל תשפטו את היכולות שלנו או את הזכאות שלנו להתאמות על בסיס מראה עיניים. מעבר לעובדה שזה לא נכון, הדבר עלול להביא לסביבת עבודה עוינת וחשדנית. חוץ מזה, אם אתם לא המעסיק או אחראי משאבי האנוש בחברה זה פשוט לא עניינכם.

 

4. אל תגעו בנו בלי לבקש רשות.

זה אולי נראה מוזר שצריך לציין את זה, אבל מגע באדם אחר (כל אדם) ללא רשות הוא פשוט דבר אסור. גם אם נראה כאילו אנו מתקשים לזוז או לבצע פעולה מסוימת, זה לא בהכרח המצב. אנו פשוט עושים דברים אחרת או קצת לאט יותר. מה עושים? שאלו אותנו אם אפשר לעזור וכבדו אם התשובה היא "לא". וכן, זה מתייחס גם למגע בכיסא הגלגלים, ההליכון או אביזר עזר אחר.

 

5. אל תגידו "את/ה כל כך חכם/ה עבור אדם במצבך"

זו אמירה מתנשאת ופטרונית. אל תניחו שאנשים עם מוגבלות אינם אינטיליגנטיים. העובדה היא שאנשים עם מוגבלות מוכשרים, יצירתיים ומשכילים מתקשים להשתלב במקומות העבודה בעיקר בגלל דעות קדומות ולא בגלל חוסר אינטיליגנציה או כישורים. אז אם אנחנו התקבלנו לעבודה, זה סימן שאנו ראויים לכך בדיוק כמוכם.

 

6. אל תתכננו מפגשים אחרי העבודה במקומות שאינם נגישים.

פעילויות פנאי משותפות לשעות אחרי העבודה הן חשובות לגיבוש החברתי. חשוב שכל אירוע שכזה יתקיים במקום נגיש לאנשים עם מוגבלויות כדי שלא נרגיש מודרים ומבודדים מחיי החברה.
דבר נוסף: אם חבר לעבודה עם מוגבלות מסרב או דוחיה הזמנות למפגשים האלה, זה לא בהכרח אומר שהוא לא מעוניין בהם. ייתכן שזה נובע מסוגיות הקשורות במוגבלות שלו שהוא לא מעוניין לחשוף.

 

מה דעתכם על העצות האלה? 

יש לכם מה להעיר, להוסיף, לשנות?

 

לטור המקורי





תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה