אפוטרופסות - מונחי יסוד

א. הקדמה | ב. סוגים של שונים של אפוטרופסות | ג. מונחי יסוד שראוי להכירם | ד. מהי אפוטרופסות? | ה. אפוטרופסות - שלילת חירות לעומת הגנה

א. הקדמה

חומר זה מבוסס על דף הנחיות והסברים למועמדים לתפקיד אפוטרופוס על פי צו מינוי של האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי. המידע במאמר זה מהווה הקדמה למאמרים הבאים.

שימו לב, הורה הינו אפוטרופוס טבעי של ילדו עד גיל 18, ולאחר מכן ניתן להאריך את האפוטרופסות רק עפ"י הוראת בית משפט כדי לשמור על זכויותיו של הילד.

ב. סוגים של שונים של אפוטרופוסות

המונח אפוטרופוס מקורו ביוונית (אֶפִּיטְרוֹפּוֹס) ומשמעותו נאמן, משגיח, אדמיניסטרטור, מוציא לפועל. בהלכה היהודית מצוי בעיקר השימוש של אפוטרופוס במובן של מפקח על נכסי יתומים קטנים במובן של מורשֶה. ישנם כמה סוגים שונים של אפוטרופוסות, עיקר עניינו של מאמר זה בשני הסוגים האחרונים:

1. אפוטרופוסות על עיזבון;
2. אפוטרופוסות על הקדש לצורכי צדקה;
3. אפוטרופוסות על נכסי קטינים או על קטינים עצמם שאין הוריהם בחיים או שהם מנועים מלמלא את תפקידם מכל סיבה שהיא;
4. אפוטרופוסות לפסול דין, שהוא אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענייניו;
5. אפוטרופוסות לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו.

ג. מונחי יסוד שראוי להכירם

1. חסוי - מי שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס או מי שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס כאמור בסעיפים 3 עד 5 בהקדמה למעלה, והוא אף כשעדיין לא הוברר אם נתקיימו התנאים למינוי, הכל לפי העניין. ניתן למנות לחסוי אפוטרופוס למטרת ניהול נכסי החסוי ואין צורך להוכיח פסלות משפטית מבחינה נפשית או שכלית; חסוי הוא שם תואר; אין הוא פסול-דין ומספיק להוכיח כי החסוי אינו יכול לדאוג לענייניו מכל סיבה שהיא.
2. הגבלת כשרות ושלילת כשרות משפטית - משמעות ההבחנה בין הגבלת כשרות לשלילת כשרות הינה מהותית. במקרה של אי כשירות מוחלטת, פעולתו העצמית של הבלתי כשר בטלה ומבוטלת מעיקרה, אינה ניתנת לאישור למפרע וגם הסכמה מראש אינה מועילה.
   במקרה של כשרות מוגבלת, הבלתי כשר יכול לבצע בעצמו את הפעולה, אלא שהיא טעונה הסכמת הנציג או אישורו.
3. אפוטרופוס שלא על פי מינוי - הוא אדם שנוהג כאפוטרופוס לכל דבר: מטפל בחסוי ודואג לענייניו ובעל השפעה על חסוי. מבחינים בין שני סוגים:
   1. אפוטרופוס טבעי - אדם שהאפוטרופסות שלו היא טבעית כמו זאת של הורים על ילדיהם הקטנים עד הגיעם לגיל 18 שנה. בית המשפט עלול לשלול את הזכות הבסיסית מהורים שאינם ממלאים את חובתם כלפי ילדיהם או למנות אדם נוסף.
   2. אפוטרופס בפועל - הוא אדם שאפוטרופסות שלו לא מבוססת על מינוי בית משפט כמו זאת של סבתא על נכדיה שהוריהם נפטרו או הורים לבחור עם פיגור שכלי שלא פנו להתמנות לאפוטרופוסים מכל סיבה שהיא, או קרוב משפחה אחר בעל השפעה רבה על החסוי. מי שפועל כאפוטרופוס בפועל, חובותיו ואחריותו כלפי החסוי יהיו לפי החוק, אף אם לא נתמנה כלל או שהיה פגם במינויו או שהתפטר או פוטר או שפקעה אפוטרופוסותו. אך, הוא לא יכול מטבע העניין לייצג את החסוי בענייני רכוש בפני מוסדות ובבתי חולים.
4. אפוטרופוס על פי מינוי - הוא אדם או תאגיד שבית המשפט מינה לדאוג לצרכיו ולרווחתו של אדם שאינו מסוגל לדאוג בעצמו לענייניו כולם או לחלקם. בית המשפט יכול למנות אפוטרופוס לפי העניין המובא לפנייו. ואילו הם סוגי האפוטרופוסים:
   1. אפוטרופוס לגוף ולרכוש - סוג האפוטרופוסות השכיח ביותר על אנשים עם פיגור שכלי בפרט ופסול דין בכלל בקרב בני המשפחה. אפוטרופוס שהוא תאגיד מתמנה בד"כ להשגיח אך ורק על רכושו של החסוי.
   2. אפוטרופוס לרכוש - אפוטרופוס שכל ענינו לדאוג לרכושו ולגמלה של החסוי.
   3. אפוטרופוס לעניינים אישיים (לגוף) - אפוטרופוס שכל ענינו לדאוג לחוסה עצמו, מגורים, מזון, הלבשה, נקיון ועוד.
   4. אפוטרופוס לדין - הוא אפוטרופוס שאינו של קטין או של פסול דין והוא חייב לדאוג לעניינים שנמסרו לו על ידי בית המשפט. למשל בית המשפט יכל למנות אפוטרופוס לאישה שמתוך ייאוש עלולה לחתום על הסכם גרושין ולאבד את כל רכושה. במקרה זה המינוי הוא מצומצם לעניין מאוד מסויים, והוא מסתיים מיד לאחר הגרושין.
   5. אפוטרופוס זמני - אפוטרופוס שאינו של קטין או של פסול דין חייב לדאוג לעניינים שנמסרו לו על ידי בית המשפט לפרק זמן מוגבל שנקבע על ידי בית המשפט.
   6. אפוטרופוס נוסף - בית המשפט רשאי, אם ראה סיבה מיוחדת לכך, למנות לחסוי יותר מאפוטרופוס אחד, משעשה כן, יחליט בית המשפט אם להטיל את תפקידי האפוטרופסות על האפוטרופוסים במשותף או לחלקם ביניהם. סיבות לדוגמא: האם זקנה מאוד וראוי למנות עמה את אחת האחיות. אחד האחים מוכן לקחת אחריות ובתנאי שאח נוסף יצטרף אליו.
   
   האפוטרופוס על פי מינוי שונה מן האפוטרופוס הטבעי והאפוטרופוס למעשה בחמישה דברים: 1. נדרשת הסכמתו למינוי (סעיף 37 לחוק הכשרות); 2. יועדף אפוטרופוס שבנסיבות הענין מתאים ביותר לטובת החסוי (סעיף 35 לחוק הכשרות); 3. ככל האפשר תשמע דעתו של החסוי לפני המינוי (סעיף 36 לחוק הכשרות); 4. בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשתו של האפוטרופוס או של היועץ המשפטי לממשלה ואף מיוזמתו של בית המשפט, לתת לאפוטרופוס הוראות בכל ענין הנוגע למילוי תפקידיו (סעיף 44 לחוק הכשרות); 5. בית המשפט רשאי לפטר את האפוטרופוס אם לא מילא תפקידיו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו (סעיף 61 לחוק הכשרות). מינויו של אפוטרופוס על פי מינוי נעשה, אפוא, אחרי בדיקה ובחינה של התאמתו למלא את התפקיד, לפי שיקול דעתו של בית המשפט, והוא עומד בפיקוחו של בית המשפט עד שחרורו מתפקידו. המסקנה העולה מכל אלה היא כי האפוטרופוס הטבעי והאפוטרופוס למעשה הם אנשים המשמשים בפועל כאפוטרופסים, בלי שנבחנה יכולתם למלא את התפקיד, בלי פיקוח ממשי על מעשיהם ואף על פי שאולי אינם מתאימים כלל לשמש כאפוטרופסים. אכן, יתכן שאילו היה בית המשפט בא למנות אנשים אלה היה מוצא אותם ראויים לכך, אולם אי אפשר להניח זאת מראש ובדרך כלל. כמו כן, ניתן להניח כי הורה המשמש אפוטרופוס טבעי יעשה את כל הדרוש לטובת ילדו וכך ניתן להניח שגם אדם שקיבל על עצמו לפעול למעשה כאפוטרופוס הוא מן הסתם בעל כוונות טובות. אולם, בהעדר מינוי על ידי בית המשפט - ובמיוחד בהעדר בדיקה ובחינה של ההתאמה לפני המינוי - יש מקום לחשש שלא נהירות להם כל המשמעויות המשפטיות של מעשיהם ושל מחדליהם.
5. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - החוק הנוהג כיום בישראל והוא החליף בשנת 1962 את משפט המג'לה (קובץ דינים אזרחיים עות'מאני). בכל מדינה ומדינה נוהגים דיני כשרות משפטית ואפוטרופוס שונים, והכל על מנהג המדינה ואופי התחיקה הנהוגה.

ד. מהי אפוטרופסות?

אפוטרופסות הנה הזכות והחובה להגן, לדאוג לצרכים, לנהוג במסירות ולנהל את העניינים של אדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם. במילוי תפקידיו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין. האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו, ברם בפעולות מסוימות (ראה פירוט בסעיף 47 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) אין הוא מוסמך לייצג את החסוי מבלי שבית המשפט אישרן מראש. כמו כן אין הוא מוסמך לייצג את החסוי ובפעולות משפטיות שיש בהן ניגוד אינטרסים בין החסוי לאפוטרופוס מבלי שבית המשפט אישרן מראש (ראה פירוט בסעיף 48). וכך מסיים הרמב"ם (משנה תורה, סוף הלכות נחלות) את דיני האפוטרופוסות: "אף על פי שאין האֶפִּיטְרוֹפּוּס צריך לעשות חשבון, כמו שביארנו, צריך [הוא] לחשב בינו לבין עצמו, לדקדק ולהיזהר הרבה מאביהן של אלו היתומים [כוונתו לקדוש ברוך הוא]...".

ה. אפוטרופוסות - שלילת חירות לעומת הגנה

מינוי אפוטרופוס על חסוי שולל ומגביל את כשרותו לבצע פעולות משפטיות ובמילים אחרות מגביל את חירותו ועצמאותו. נוסף על כך, החסוי חייב למלא אחרי הוראות האפוטרופוס בענייני האפוטרופסות שנקבעו על ידי בית המשפט. הטעם העיקרי להגבלות אלו הוא שמירה על המוגבל עצמו ועל רכושו על ענייני משפחתו ורכושה ועל ענייניה של החברה כולה. על כן, בית המשפט בבואו למנות אפוטרופוס ישקול מצד אחד את טובתו של החסוי, משפחתו והחברה לעומת שלילת חירותו ועצמאותו של החסוי באופן חלקי או מלא.

ועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) בדרך כלל ממליצה בדרכי הטיפול למנות אפוטרופוס למי שהיא קבעה בהחלטותיה שהוא מתפקד ברמה של פיגור שכלי. ראוי שההורים ורשויות הרווחה ימלאו אחר ההמלצה משום שלא רק יכולותיו השכליות של החסוי מוגבלות, אלא גם מיומנויות ההסתגלות שלו מוגבלות ולכן הוא זקוק להשגחה על פעולותיו כילד שיש לו דעת. מכוון שרבים מן הבוגרים עם פיגור שכלי נחשבים כילד שיש לו דעת, בית המשפט בבואו לקבוע לפני מינוי האפוטרופוס ישמע דעת החסוי אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו. מיותר לציין שאף האפוטרופוס בענייני האפוטרופסות חייב לשמוע את דעת החסוי ולאפשר לו לפנות לאדם נוסף (המקובל על האפוטרופוס) ולערער בפניו על החלטות האפוטרופוס.