האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

קודם כל, כיף שהגיע הסופ"ש.

*פתיח, למי שלא קרא פוסטים קודמים*
אני אוריה, המנהל המקצועי של הקול שבפנים.
אנחנו מספקים שירות למשפחות של צעירים במשבר נפשי, ומגיעים עד לבית המשפחה,
שם ההתערבות מתקיימת בסביבה הטבעית.

המטרה שלנו לאפשר לעבור את המשבר האישי והמשפחתי עם תמיכה אפקטיבית,
להוריד את רמות הסטרס בבית ולעזור ביצירת סדר, ולהוביל לשיפור בתפקודו של הצעיר.ה.
מידע נוסף באתר שלנו: www.voiceover-israel.com

כמו בכל שבוע, משתדל להביא תוכן איכותי :)
הפעם - באיזה אופן ישפיע המיינדפולנס על עולם בריאות הנפש?
שיחה עם עודד ארבל, שהקים את מרפאת המיינדפולנס במרכז בריאות הנפש באר שבע

מיינדפולנס, ובעברית מודעות קשובה או קשיבות, מתואר כ"הפניה מכוונת של תשומת הלב למה שקורה עכשיו, ובאופן לא שיפוטי", וגם כ"ראייה עמוקה, חודרת וחסרת קונספציות אל תוך טבע התודעה וטבע העולם". מחקרים רבים תומכים בכך שתרגול שיטתי מסייע להפחתה של סטרס, דיכאון, חרדה, תסמינים פסיכוסומטיים, רמת כאב, הפרעות קשב וריכוז והפרעות פסיכוטיות. תרגול של 45 דקות ביום במשך כמה שבועות מוביל לשיפור בחוסן הנפשי וביכולת ההכלה של מצבים קשים.

בבסיסו של המיינדפולנס מונחים יסודות בודהיסטיים שהתפתחו לפני יותר מ-2,500 שנה, בהם שלווה המושגת באמצעות שחרור מחשיבה קיצונית וחופש המושג דרך חוסר היקשרות לחוויות, למשל מחשבות נוירוטיות והשתוקקויות בלתי נלאות לעצמי משופר.

עיקר עניינה של דרך הבודהה הוא בשחרור מסבל, והחיבור לעולם בריאות הנפש הוא טבעי. בעשורים האחרונים קיימת מגמה של הטמעת פרקטיקות טיפוליות המבוססות על תרגול מיינדפולנס כטיפול בקשיים נפשיים, בין השאר על רקע אכזבה מהטיפולים המסורתיים והתרופתיים ומגישות פסיכואנליטיות. מחקר שנעשה במרפאת המיינדפולנס שבמרכז בריאות הנפש בבאר שבע הראה שהשתתפות בסדנת קשיבות שכללה שמונה מפגשים בני שעתיים הביאה לירידה בביקורתיות ולעלייה בחמלה שהמשתתפים חשו והפגינו כלפי עצמם.

למרות המחקרים הרבים התומכים והפופולריות בציבור, הדרכים שבהן המיינדפולנס יתעצב וייטמע בתחום בריאות הנפש מעוררות שאלות מעניינות. האם ישמש ככלי נקודתי וטכניקה ספציפית (תרגולים קצרים של כמה דקות), או שמא האופק הרוחני הטרנספורמטיבי שהוא טומן בחובו – באמצעות תרגול מעמיק על בסיס יומי – יביא אותו לקדמת הבמה התרפויטית?

המציאות הקדחתנית של חיינו תומכת באפשרות הראשונה, הזמינה, המיידית והיעילה במידת מה, בעוד שהאפשרות השנייה דורשת השקעת זמן לא מבוטל, התמסרות ונחישות אל מול קשיים שעולים בתרגול, אך היא גם עשויה להיות אפקטיבית בהרבה ומשנת חיים, כפי שמתרגלים ותיקים מעידים.

כדי לבחון את הסוגיה פניתי לד"ר עודד ארבל, פסיכיאטר אינטגרטיבי ופסיכותרפיסט, שהקים לפני עשר שנים את מרפאת המיינדפולנס החדשנית במרכז לבריאות הנפש באר שבע ומנהל אותה מאז. המרפאה פתוחה למטופלים, לאנשי טיפול ולציבור הרחב כאחד. ד"ר ארבל אף מכשיר קב"נים בצה"ל בתחום המיינדפולנס, ומתאר חוויה שונה מאוד מימיו כקצין קרבי, שבה הוא יושב על הרצפה עם קצינים, מודט ומדבר איתם על זיקות גומלין (interconnectedness) וחמלה.

אחד האתגרים של פיתוח קשיבות אצל מטופלים עם קשיים נפשיים קשור לכך שהתרגול דורש משאבים פנימיים, מוטיבציה, כוח רצון והתמדה, לא בדיוק דברים שמאפיינים את מי שחווה משבר נפשי שכולל דיכאון, חרדה או פסיכוזה. איך אפשר להתמודד עם האתגר הזה?

"מושג מרכזי בחשיבה הבודהיסטית נקרא 'אופאיה' - שימוש מיומן באמצעים, כלומר יכולתו וכישרונו של הבודהה בזמנו ושל המורים ההולכים בדרכו היום למצוא פתרונות יצירתיים על מנת לרפא ולהועיל. ברוח זו, העבודה המרכזית שלנו היא עבודה של הנגשה ותרגום.

"כמו מורים מערביים רבים וקלינאים, אנחנו (במרפאת המיינדפולנס בבאר שבע, א"מ) משקיעים מאמץ למצוא דרכים להביא את העיקר ולרתום אנשים, גם במצבים קשים, לתרגול ולפתיחת פתח להבנות, לדרכי חשיבה ולאורחות חיים חדשים.

"אנחנו משתמשים בכלים מבוססי רשת, שולחים הודעות טקסט, מסבירים בשפה המתאימה לאוכלוסייה שעובדים איתה, ובעיקר בוחרים מתוך אוקיינוס החוכמה הבודהיסטית התערבויות המתאימות לסוג המצוקה שאנו מתמודדים איתה".

הפרעות נפשיות מתפרצות לרוב בגיל ההתבגרות ובבגרות הצעירה (24-16). האם התרגול בתקופה המורכבת והקונפליקטואלית הזאת אפשרי וישים?

"לא רק שהוא אפשרי וישים, אלא שזו תקופה חשובה ובעלת פוטנציאל מיוחד לטרנספורמציה עמוקה. זה זמן בחייו של אדם שהדעות בו פחות מקובעות וההרגלים חרותים עמוק פחות בתודעה. זה חלון הזדמנויות להכניס תרגול של מדיטציה וראייה רחבה יותר של העולם, ואני בעצמי התחלתי בגיל הזה. בנוער יש עדיין מידה בריאה וטובה של סקרנות ותודעת מתחיל, ודווקא בתקופה כל כך סוערת ותגובתית רגשית נפלא להכניס תרגול שעיקרו מתינות, סובלנות לתסכול והכלה".

התאבדות היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב בני נוער, אחרי תאונות דרכים. האם תרגול בתקופה הזאת יכול למנוע התפתחות של דיכאונות ומצבי קיצון, שלעתים מסכנים חיים?

"התערבויות מבוססות מיינדפולנס הוכחו במחקר כיעילות במניעת משברים אובדניים והתמודדות עמם ובמצבים דיכאוניים. אצל אלו המתמודדים עם מצוקה נפשית משמעותית, הן מאפשרות שורה של שינויים עדינים הקשורים בוויסות הרגשי, בפיתוח יכולת הכלה, בהתבוננות ועוד".

מרפאת המיינדפולנס בבאר שבע מספקת שירותים גם לבני נוער ולצעירים, ויכולה אולי לשמש מקרה בוחן להתפתחות שדה המיינדפולנס בתחום בריאות הנפש. איך אתה רואה את זה?

"המרפאה שלנו במרכז לבריאות הנפש באר שבע היא פרויקט חלוצי בקנה מידה עולמי: מרכז מיינדפולנס שפועל בלבו של בית חולים פסיכיאטרי ממשלתי, מסורתי, המעניק טיפולים למטופלים מאושפזים, מבוגרים ונוער, למטופלי חוץ, לאוכלוסייה נורמטיבית מהאזור שמתמודדת עם סטרס ולאנשי צוות. אנחנו מפעילים גם בית ספר להכשרת מטפלים בטיפול מבוסס מיינדפולנס.

"בשבילי מדובר בנווה מדבר ובפלא - משרד הבריאות הישראלי הוא בעליו החוקיים של 100 כריות מדיטציה. עם זאת, יש עוד המון מקום לגדילה. אנחנו צוות קטן של שני מטפלים, ד"ר קרן ריינר נוי ואני, ועוד שורה של מתנדבים, שנותנים שירות לכ-150 איש בשבוע. ההתפתחות עשויה להיות בהיבט של טיפולים פרטניים מבוססי מיינדפולנס, התערבויות לצוותים למניעה ולטיפול בשחיקה והנגשה של השיטה ללב לבו של המערך האשפוזי, הוא המחלקות הסגורות".

למיינדפולנס ספקטרום יישומי רחב, מכלי נקודתי וטכניקה ספציפית ועד לאורח חיים עם אופק רוחני, טרנספורמטיבי ומעמיק. מהי גישתכם המקצועית?

"הבודהה עצמו, כמו כל מי שאני מכיר כמעט, ממטופלים ועד מחפשים רוחניים, הגיע לישיבה על הכרית ולתרגול מתוך תחושה של מצוקה ומתוך כך העמיק ונפתח לאופק רוחני רחב יותר. מניסיוני, רבים חשים שהקורסים שלנו הם פתיחה של דלת למרחב רוחני עמוק, ואנחנו משתדלים מאוד ללמד מיינדפולנס באופן מעמיק ולא אינסטרומנטלי מתוך חיבור לרעיונות ולפילוסופיה העומדת מאחורי השיטה. באופן הזה אנחנו לא מצמצמים את השדה אלא מציעים מסגרות להעמקה וללמידה מעבר לקורסים הבסיסיים שמתמקדים בטכניקה. אני לא מתלהב משימוש שעושה הפשטת יתר ומנותק משדה אתי של חמלה ושל חוכמה, ולטעמי חשוב שיהיה חלק מהארוחה המזינה שמיינדפולנס יכול להציע".

אתה מתחבר לביקורת שלפיה המיינדפולנס עובר רדוקציה מערבית, במובן שהוא משמש כלי תועלתני לשמירה על פרודוקטיביות של אינדיבידואלים בשוק החופשי?

"בפירוש אפשר לראות מגמה כזאת, התואמת את רוח התקופה. הכמיהה להשיג משהו אינסטנט משתלבת במה שאני קורא לו 'מה-יוצא-לי-מזה מיינד', שהוא בדיוק המיינד המנוגד לתרגול המדיטטיבי. יש שמתנגדים לשימוש ציני של מעסיקים במיינדפולנס ככלי להגברת יצירתיות ויעילות, אלא שבעיני האינטרס של המעסיק לגיטימי, וזו עשויה להיות ברכה גדולה לחייו האישיים של מי שיושב ומתרגל על חשבון שעות העבודה. אני מקווה שיש שם גם מורים טובים, שיידעו לכוון את האימון למקום נקי".

עבודתו של עודד ארבל ושותפיו מוערכת מאוד, והלוואי ולעוד אנשים יתאפשר לקחת חלק בתרגול מדיטטיבי (מיינדפולנס, מדיטציה על צורותיהן השונות, יוגה - שבמקורה העתיק נועדה לאפשר מדיטציה). תרגול שיכול להיות לא פחות מאשר משנה חיים.

סופ"ש חמים,
מכל צוות הקול שבפנים (מיכל, עירד, עופר ואוריה)
לייעוץ טלפוני ללא עלות ניתן ליצור איתי קשר - 050-6447388

איזה גשם מטורף – מקווה שכולם במקום מבטחים ונוהגים בזהירות.

*פתיח, למי שלא קרא פוסטים קודמים*

אני אוריה, המנהל המקצועי של הקול שבפנים.

אנחנו מספקים שירות למשפחות של צעירים במשבר נפשי, ומגיעים עד לבית המשפחה,

שם ההתערבות מתקיימת בסביבה הטבעית.

המטרה שלנו לאפשר לעבור את המשבר האישי והמשפחתי עם תמיכה אפקטיבית,

להוריד את רמות הסטרס בבית ולעזור ביצירת סדר, ולהוביל לשיפור בתפקודו של הצעיר.ה.

מידע נוסף באתר שלנו: www.voiceover-israel.com

וכמו בכל שבוע, משתדל להביא תוכן מעניין :)

והפעם - איך שימוש נכון בשפת גוף, לאורך זמן, יכול לסייע לצעירים עם ביטחון עצמי נמוך?

הורמון הוא חומר מעניין שמוביל מסרים בין תאים בגוף, שמאפשרים לנו להרגיש דברים, לקבל החלטות ולפעול בדרכים מסוימות; הוא מוליך עצבי (Neurotransmitter) שמשתחרר במצבים שונים ומשפיע על התפקוד ברמה הפיזיולוגית והרגשית.

מחקר מתחום הפסיכולוגיה החברתית מלמד אותנו שיש לנו יכולת השפעה ישירה על ההורמונים שלנו. את המחקר הובילה איימי קאדי, פסיכולוגית חברתית, שעוסקת ביחסי כוח חברתיים, רגשות, תקשורת לא מילולית והשפעה של מצבים חברתיים על רמות הורמונים. היא נמנית על הסגל האקדמי של בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד.

מחקרים סוציולוגיים קודמים הראו שהתקשורת הלא-מילולית שלנו - שפת גוף, הבעות פנים, אינטונציה - קובעת איך אחרים תופסים וחווים אותנו. המחקר של איימי קאדי מתכנס למסקנה בכיוון הפוך: הוא מראה שהתקשורת הלא-מילולית שלנו משפיעה על האופן שבו אנחנו תופסים וחווים את עצמנו. בפשטות, תוצאות המחקר מלמדות שהגוף משפיע על המחשבות והרגשות, המחשבות והרגשות משפיעות על ההתנהגות, וההתנהגות משפיעה על התוצאה החברתית.

המשתתפים במחקר חולקו לשתי קבוצות. המשתתפים בקבוצה הראשונה התבקשו לשבת באופן שפוף ובמנחי גוף סגורים, לצמצם את המקום שלהם במרחב, להצליב רגליים או לשלב ידיים ולהוריד את הראש. המשתתפים בקבוצה השנייה התבקשו לעשות את ההפך: לשבת זקוף, למתוח איברים, להניח ידיים על הצוואר בפיסוק נינוח, לפתוח את החזה ולתפוס מקום.

המשתתפים משתי הקבוצות שהו עם התנוחות שבהן התבקשו להיות במשך שתי דקות. אז לקחו דגימות רוק שלהם וגילו את הדבר הבא: בקבוצה הראשונה, השפופה והסגורה, רמת הטסטוסטרון ירדה ב10% ורמת הקורטיזול עלתה ב15%. ואילו בקבוצה השנייה, הזקופה והפתוחה, התקבלו תוצאות הפוכות: רמת הטסטוסטרון עלתה ב-20% ורמת הקורטיזול ירדה ב-25%. טסטוסטרון נחשב להורמון השליטה, והוא מקושר לאסרטיביות, ביטחון עצמי ואופטימיות. קורטיזול מקושר למתח נפשי. כך שמבחינה הורמונלית, האנשים בקבוצה השנייה חוו יותר ביטחון עצמי ונינוחות ופחות מתח נפשי.

אבל עורכי המחקר רצו לבדוק את ההשפעה גם ברמה היישומית, והם ערכו מחקר נוסף באותה מתכונת, רק שהפעם המשתתפים שחולקו לשתי קבוצות, היו צריכים לעבור ראיון עבודה. המראיינים ישבו בהבעה קפואה ולא הגיבו לשפת הגוף של המשתתפים. הראיונות צולמו והועברו למסווגים, שלא ידעו שום דבר על תנאי המחקר, והיו צריכים להחליט אילו אנשים הם מקבלים לעבודה. הם העדיפו באופן מובהק את האנשים שישבו בתנוחות גוף זקופות ופתוחות. שפת הגוף היתה חשובה הרבה יותר מהדברים שהמשתתפים אמרו, מהמבנה התחבירי של המשפטים שלהם. שפת הגוף הפתוחה, הנינוחה והמשוחררת יותר היא זו שקבעה.

התפיסה ההוליסיטית מציעה שגוף ונפש הם, אחרי הכל, ביטויים שונים של אותו הדבר. הנפש לא ראשונה לגוף, והגוף לא ראשון לנפש. הדברים קורים בבת-אחת, במקביל, משפיעים ומושפעים בעת ובעונה אחת. אין ביניהם יחסים ליניאריים של סיבה ומסובב. רמה גבוהה של טסטוסטרון היא לא הסיבה שאנחנו מרגישים ביטחון עצמי, אלא בגדר ביטוי פיזיולוגי להוויה של ביטחון עצמי. התפיסה הזאת מתיישבת גם עם תוצאות המחקר. היחסים בין גוף לנפש דורשים התערבות בכל המימדים: הפיזיים, הרגשיים, המחשבתיים והרוחניים.

המחקר של איימי קאדי מראה באופן מעניין את יכולת ההשפעה על מה שקורה בתוכנו – ברמה הפיזיולוגית, המחשבתית והרגשית. ההשפעה הזאת מתבטאת בהתנהגות ובתוצאות החברתיות שלה, שמשפיעות על כל תחומי החיים.

סופ"ש חמים ונעים,

מכל צוות הקול שבפנים (מיכל, עירד, עופר ואוריה)

לייעוץ טלפוני ללא עלות ניתן ליצור איתי קשר - 050-6447388

* הדוב הוא סמל אינדיאני לחיבור לקרקע וביטחון

שלום לכולם,

*פתיח, למי שלא קרא פוסטים קודמים*

אני אוריה, המנהל המקצועי של הקול שבפנים.
אנחנו מספקים שירות למשפחות של צעירים במשבר נפשי, ומגיעים עד לבית המשפחה,
שם ההתערבות מתקיימת בסביבה הטבעית.

המטרה שלנו לאפשר לעבור את המשבר האישי והמשפחתי עם תמיכה אפקטיבית,
להוריד את רמות הסטרס בבית ולעזור ביצירת סדר, ולהוביל לשיפור בתפקודו של הצעיר.ה.

מידע נוסף באתר שלנו: www.voiceover-israel.com

כמו בכל שבוע, אשתדל להביא לכאן תוכן מעניין ומשמעותי.

בדצמבר 2017 אמר חיים בלמקר, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, כי אין עדות לכך שהפרעת נפש היא פועל יוצא של מאזן ביוכימי משובש. למה בדיוק הוא התכוון?

על פי התפיסה הפסיכיאטרית המסורתית מאזן ביוכימי משובש (המתבטא למשל בירידה ברמות הסרוטונין או בעלייה ברמות הדופמין) מוביל להפרעות נפשיות כמו דיכאון או פסיכוזה. אך כפי שאמר ד"ר בלמקר, אף אחד עדיין לא יודע לומר אם השינוי במאזן הביוכימי מוביל למשבר הנפשי, או שמא הוא נוצר כתוצאה ממנו, כלומר מהווה שיקוף שלו, אך לא גורם לו.

בתרבות המערבית התבססה לה הנחת יסוד שמעולם לא הוכחה, והיא שמקור כל הרגשות, התחושות והמצבים הנפשיים הוא מוחי. חשוב לעמוד על ההבדל הדק והחשוב: הידע הקיים אכן מצביע על כך שקיים קשר הדוק בין המצב הנפשי לבין הורמונים כמו אדרנלין, טסטוסטרון, קורטיזול, דופמין וסרוטונין. אבל לא נכון לומר בעליל, שהתפרצות של משבר נפשי נובעת ממאזן ביוכימי משובש. אנחנו עדיין לא יודעים את זה.

את השאלה השנייה – איך כל זה משפיע על הגישה שלנו לצעירים במשבר נפשי – אולי עדיף להשאיר פתוחה, לתהליך אישי של רפלקציה, שיכול להיות אפקטיבי פי כמה.

סופ"ש חמים ונעים,

מכל צוות הקול שבפנים (מיכל, עירד, עופר ואוריה)

מצרף מאמר שכתבתי.

במקרים רבים יש קורלציה בין קשיים נפשיים לשימוש בקנאביס בגילאים צעירים (16-30).

אשמח לשמוע מה דעתכם וללמוד מניסיונכם.

https://www.haaretz.co.il/wellbeing/health-blogsold/2.8861/uriyamoyal/BLOG-1.6659266

סופ"ש נעים,

אוריה

שלום לכולם,

אני אוריה, המנהל המקצועי של הקול שבפנים. מאוד שמחים להצטרף לקהילה, ומקווים לתרום ולהיתרם.
אנחנו מספקים שירות למשפחות של צעירים במשבר נפשי, ומגיעים עד לבית המשפחה,
שם ההתערבות מתקיימת בסביבה הטבעית.

המטרה שלנו לאפשר לעבור את המשבר האישי והמשפחתי עם תמיכה אפקטיבית,
להוריד את רמות הסטרס בבית ולעזור ביצירת סדר, ולהוביל לשיפור בתפקודו של הצעיר.ה.

מצרף כאן מאמר שכתבתי על תפקיד המשפחה בהתמודדות של צעירים עם משבר נפשי:
https://bit.ly/2Kbpvv5

מידע נוסף באתר שלנו: www.voiceover-israel.com

אשתדל מאוד להביא לכאן תכנים מעניינים עם ערך.

שבוע טוב,

אוריה