יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הבלוג של הקול שבפנים



כשצעירים עוברים משבר נפשי מלווים לכך מטענים רבים.

תחושת אשמה, סטיגמה חברתית ועצמית, מפח נפש של בני המשפחה, שלעתים קרובות לא יודעים איך להגיב למצב ואיך לעזור.

הצעיר.ה נוטה להסתגר בחדר, להימנע מקשרים משפחתיים וחברתיים, ולעתים גם מאינטראקציות פשוטות.

כל ניסיון להושיט יד זוכה להתעלמות או להדיפה.

חלק מהצעירים שנוטלים כדורים פסיכיאטריים סובלים מתופעות לוואי, וחלק מסרבים לקחת אותם. ייתכן שכבר איבדו אמון במערכת, בהורים ובאחים, במטפלים ובעצמם – ומה שהתחיל כמשבר נקודתי, טורף את הקלפים.

מחלת נפש?

אנו רואים את זה אחרת.

גם טום אינסל, פסיכיאטר שעמד בראש המכון הלאומי לבריאות הנפש בארצות הברית בשנים 2002-2015. הוא הוביל לכך שהמכון זנח את ה-DSM – ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שעליו מבוססת הפרקטיקה הפסיכיאטרית. הוא טען שה-DSM נכשל בתפקידו לספק בסיס תיאורטי פרודוקטיבי למחקר, ושהפרקטיקה שהוא מקדם לא אפקטיבית.

אנו מבינים את לב הבעיה: משברים נפשיים ממושכים מובילים לירידה דרמטית בתחושת הערך העצמי, לחסמים קיצוניים בהנעה פנימית, לפגיעה במיומנויות של התארגנות עצמית וניהול זמן, לחוסר תפקוד.

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר הוא למצוא את הדרך ללבם של צעירים, להדליק ניצוץ של חיות ותקווה, להראות את האפשרויות שקיימות עבורם, תוך חיבור לעולמם הפנימי. מניסיוננו, זה לא יכול לעבוד בלי צניעות, סקרנות ואמפתיה.

סופ"ש נעים וחמים,

מצוות הקול שבפנים

 

לשיחת ייעוץ ללא עלות - 050-6447388

אוריה, מנהל מקצועי של הקול שבפנים


תגובות
אין תגובות לפוסט

קלי מקגוניגל מסבירה בהרצאה קצרה איך התפיסה הרווחת על סטרס מזיקה, ואיך שינוי בתפיסה הזאת, לאור ממצאים שעלו בשנים האחרונות, יכול להיטיב עם אנשים. ההבנה שסטרס הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, ושהימצאותו יכולה להעיד על התגייסות של הגוף, קוראת תיגר על התפיסה שמדגישה את היותו גורם סיכון למחלות.

לצפייה:

https://www.ted.com/talks/kelly_mcgonigal_how_to_make_stress_your_friend#t-852867

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

 *פתיח, למי שלא קרא פוסטים קודמים*

אני אוריה, המנהל המקצועי של הקול שבפנים.

אנחנו מספקים שירות למשפחות של צעירים במשבר נפשי, ומגיעים עד לבית המשפחה,

שם ההתערבות מתקיימת בסביבה הטבעית.

המטרה שלנו לאפשר לעבור את המשבר האישי והמשפחתי עם תמיכה אפקטיבית,

להוריד את רמות הסטרס בבית ולעזור ביצירת סדר, ולהוביל לשיפור בתפקודו של הצעיר.ה.

מידע נוסף באתר שלנו: www.voiceover-israel.com

 

והפעם - מחשבות על פסיכוזה

התכנים שעולים במהלך פסיכוזה מתכתבים עם ההיסטוריה האישית, המשפחתית והחברתית של האדם. היכרות עמם יכולה לסייע ביצירת שפה משותפת ואמון מחודש בינו לבין בני משפחה וחברים.

החלק הקשה ביותר במשבר פסיכוטי הוא לאו דווקא המרכיב הפסיכוטי שבו. פסיכוזה יכולה להיות דרך ביטוי של משבר רוחני, פורקן של כאבים ופחדים עמוקים, שחרור כל העכבות, תהליך פסיכולוגי רדיקלי שטומן בחובו תובנה.

הפסיכוזה יוצרת ניתוק חריף מהסביבה, ולא פחות מכך ניתוק חריף של הסביבה מהאדם. יש לכך השלכות הרסניות, שמחמירות את המשבר ומובילות להסתגרות הולכת וגוברת ולחוסר תפקוד קיצוני, גם אחרי שהפסיכוזה עוברת.

צעירים רבים מעדיפים להישאר עם הקולות, עם מה שמתרחש בעולמם הפנימי – גם במחיר של ניתוק מהחברה, אבל זה לא חייב להיות כך. שמירה על קשר מצדם של בני משפחה וחברים פועלת בכיוון ההפוך, ויכולה בסופו של יום להחזיר אותם הביתה.

לקריאת הכתבה המלאה: https://www.haaretz.co.il/…/psych…/uriyamoyal/BLOG-1.6786367


סופ"ש טוב,

מכל צוות הקול שבפנים (עירד, מיכל, עופר ואוריה)

לייעוץ טלפוני ללא עלות ניתן ליצור איתי קשר - 050-6447388


תגובות
אין תגובות לפוסט

 *פתיח, למי שלא קרא פוסטים קודמים*

אני אוריה, המנהל המקצועי של הקול שבפנים.

אנחנו מספקים שירות למשפחות של צעירים במשבר נפשי, ומגיעים עד לבית המשפחה,

שם ההתערבות מתקיימת בסביבה הטבעית.

המטרה שלנו לאפשר לעבור את המשבר האישי והמשפחתי עם תמיכה אפקטיבית,

להוריד את רמות הסטרס בבית ולעזור ביצירת סדר, ולהוביל לשיפור בתפקודו של הצעיר.ה.

מידע נוסף באתר שלנו: www.voiceover-israel.com

 

והפעם - הקשר בין קשרים חברתיים למשברים נפשיים בראי המאה ה-21

תקציר: טום אינסל הפך מפסיכיאטר שדבק במודל הביולוגי - שלפיו הפרעת נפש היא פועל יוצא של מאזן ביוכימי משובש במוח - לפסיכיאטר שמאמץ תפיסה חברתית, מבוססת מחקר, שלפיה לקשרים חברתיים השפעה מכרעת על המצב הנפשי; מחסור מתמשך בהם יכול למשל להוביל להתפרצות של משבר פסיכוטי; לחילופין, בהינתן תמיכה משפחתית וחברתית מספקת, ניתן למנוע משבר כזה אם מזהים אותו בשלביו המוקדמים. מחוקר מוח שעורך ניסויים על מכרסמים ומשליך מהם על נפש האדם, הפך ליזם נלהב בעמק הסיליקון ולנשיא הסטרט-אפ MindStrong, שמטרתו לנטר בריאות נפשית באמצעות סמרטפונים, לזהות משברים נפשיים בשלביהם המוקדמים ולספק טיפול מניעתי.

טום אינסל עמד בשנים 2002-2015 בראש המכון הלאומי לבריאות הנפש בארצות הברית – גוף המחקר הגדול ביותר בתחום. המהפכה התודעתית שעבר באופן שבו הוא תופס את עולם בריאות הנפש ופועל בו מספרת סיפור גדול של מגמה בהיסטוריה שאנחנו עדים לה בעשרות השנים האחרונות, ובימים אלה ממש, כאן בישראל, עם פתיחתן של חלופות אשפוז חשובות מאין כמוהן.

אי שם בשנת 2010 התחיל אינסל לשחרר הצהרות מפתיעות על כך שהפסיכיאטריה והמכון שהוא עומד בראשו נכשלים באופן מתמשך ולא עומדים במשימתם: לספק מענה טיפולי אפקטיבי למתמודדים עם קשיים נפשיים. הוא התייחס, בכתב ובנאומים ציבוריים למגוון נושאים והעלה טענות לא מובנות מאליהן בהתחשב בתפקידו: תעשיית התרופות נכשלת בפיתוח תרופות חדשות ואפקטיביות לדיכאון, הפרעות ביפולריות וסכיזופרניה; בין הענף האקדמי של הממסד הפסיכיאטרי לחברות התרופות מתקיימים קשרים חבריים מדי; המכון הלאומי השקיע מיליארדי דולרים במהלך כהונתו ופיתח בחוסר התאמה צורם מיעוט של מענים טיפוליים. אלה הם, למען הסר ספק, ציטוטים של אינסל עצמו.

הוא כתב בלוג על הכישלון של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, ה-DSM, לספק בסיס תיאורטי פרודוקטיבי למחקר, והוביל לכך שהמכון הלאומי לבריאות הנפש בארצות הברית זנח אותו. ההחלטה הזאת זעזעה את הממסד הפסיכיאטרי. אבל אינסל לא התרגש. הוא עמד על כך שבזמן שפיתוחים רפואיים ב-50 שנים האחרונות של המאה ה-20 הביאו לירידה במקרי מוות בעקבות לוקמיה בילדות, מחלות לב ואיידס (ב-50% או יותר), הפרקטיקה הפסיכיאטרית שמקדם ה-DSM לא הובילה לירידה בשיעור ההתאבדויות או במוגבלויות תפקוד בשל דיכאון או סכיזופרניה.

אינסל, באמצע שנות ה-60 לחייו, עזב את המכון הלאומי לבריאות הנפש שכולל כ-3,000 חוקרים ממומנים כדי לקדם את הפרקטיקה שבה הוא מאמין כיום, המבוססת על השינוי התפיסתי שעבר ועל האמצעים הטכנולוגיים המתפתחים. על פיו, בכל רגע נתון, אחד משבעה אנשים (מתוך 7.5 מיליארד שחיים בעולם) מתמודד עם קושי נפשי. "אנחנו לא הולכים להגיע לכל האנשים האלה באמצעות העסקת עוד פסיכיאטרים", הוא אומר. "אבל אולי נוכל להגיע אליהם באמצעות סמארטפונים".

סמארטפון, לשיטתו של אינסל – ושל עוד חברות וצוותי מחקר שפועלים בעמק הסיליקון בכיוונים דומים – יכול לעקוב אחרי התנהגויות יומיומיות שמשקפות מצב נפשי. כשאנשים מתחילים לשקוע בדיכאון, למשל, ההתנהגות שלהם יכולה להשתנות בכמה אופנים שיכולים להיות מנוטרים על ידי פונקציות מובנות בסמארטפון: מיקרופונים, מדי תאוצה, יחידות GPS ומקלדות.

אלה הן כמה דוגמאות לשינויים אפשריים בהתנהגות, מסביר אינסל, במצב של דיכאון: אנשים מדברים עם פחות אנשים, או עושים זאת באופן איטי יותר ועם אוצר מילים מצומצם יותר. הם ממעטים לחזור לשיחות, הודעות, מיילים והתכתבויות בפייסבוק וטוויטר. הם עשויים להרים את הסמארטפון באופן איטי מהרגיל, לבלות פחות זמן במקומות ציבוריים ויותר זמן בבית. אדם ששוקע במצב פסיכוטי, למשל, עשוי לשנות את האופן שבו הוא מתבטא מילולית, מבחינת תחביר וקצב הדיבור.

מכיוון שהזיהוי ייעשה בשלב מוקדם, אומר אינסל, המענה הטיפולי יכלול מינונים תרופתיים נמוכים יותר. "ככל שההתערבות מוקדמת יותר", הוא אומר, "התוצאות טובות יותר". כלומר במקום לזהות ולטפל, יהיה ניתן לדבריו לחזות ולמנוע.

כדי להבין מה הולכת להיות הפרקטיקה של MindStrong, אינסל מציע להסתכל על שתי חברות שכבר פועלות בתחום. חברת 7Cups (שבה הבת שלו עובדת) מספקת ייעוץ ותמיכה מבוססי-התכתבות עבור אנשים עם חרדה ודיכאון. האפליקציה שלה מציעה תמיכת עמיתים בזמן אמת, של אנשים שמתמודדים עם חוויות נפשיות דומות, וכן אפשרות לפנות לקואצ'רים, מטפלי בריאות נפש מוסמכים, יועצים ופסיכולוגים. מנכ"ל 7Cups, גלן מוריארטי, מספר שהאוכלוסייה שלהם צעירה בעיקרה: 90% מתחת לגיל 35. החדשנות במודל הזה, מסביר אינסל, היא בכך שהוא מספק מענה לאנשים שלא בהכרח רוצים לדבר עם מטפלים. הם רוצים לעזור אחד לשני עם סמארטפון ואפליקציה.

חברה נוספת שפועלת בתחום היא Prime – ראשי תיבות של: Personalized Real-time Intervention for Motivation Enhancement. ובתרגום חופשי לעברית: התערבות אישית בזמן אמת להגברת המוטיבציה. Prime פותחה בהשראת מחקר שהצביע על כך שקשרים חברתיים ותמיכת עמיתים מביאים לשיפור המצב הנפשי בהתמודדות עם דיכאון וסכיזופרניה. האפליקציה פותחה לאנשים בגילאי 14-30 שאובחנו בסכיזופרניה.

האפליקציה מספקת רשת תמיכה של עמיתים – במקרה הזה, של כאלה שעברו אפיזודות פסיכוטיות – וגישה מידית למטפלים שיכולים לעזור בעת הצורך. כיום, לפחות חמישה מטפלים זמינים וכ-50 משתמשים פעילים באפליקציה, בכל רגע נתון. רובם עושים שימוש על בסיס יומי. מפידבק שלהם עולה כי עצם האפשרות להיות בקשר עם משתמשים אחרים, נורמטיביים ומתפקדים, שגם מתמודדים עם סכיזופרניה, מספקת להם הטבה משמעותית. Prime יכולה לבצע על בסיס איסוף נתונים זיהוי של שלבים מוקדמים בהידרדרות המצב הנפשי.

ואם זה עדיין לא נאיבי להתייחס אל סוגיית הפרטיות, בהתחשב בכל המידע שכבר נאסף עלינו, אינסל מתייחס לכך בהקשר לאג'נדה של MindStrong. האפליקציה תאסוף מידע רק על בסיס אישור משתמשים, וכך המידע יהיה מוצפן באבטחה גבוהה. בנוסף, המידע שייאסף יהיה בעיקר ברמת מטא-דאטה, לצורך איסוף סטטיסטיקות, זיהוי מאפיינים ומגמות, ולא יכלול למשל תכנים של שיחות ספציפיות.

בימיו הצעירים כחוקר מוח בלתי נלאה, אינסל ערך ניסויים על נברנים. הנחת העבודה הבסיסית שלו היתה שמאחורי ההתנהגות האנושית קיים מכניזם ביולוגי שניתן להבחין ולהתערב בו באופן ביוכימי (תרופתי) שיוביל לשינוי בהתנהגות. כיום זנח את התפיסה הזאת ואימץ את העיקרון שלפיו קשרים חברתיים משפיעים באופן עמוק על המצב הנפשי. על כך הוא מפרגן לעבודתה של דניאל שלוסר, פסיכולוגית קלינית ומפתחת אפליקציית Prime. "היא הצליחה לשכנע אותי שאנשים שמתמודדים עם מצבים פסיכוטיים משתוקקים לקשרים חברתיים", אמר. "זאת היתה קריאת התעוררות גדולה עבורי".

שמעתי על מקטרגים שביקרו את אינסל על ההתנשאות שלו כביכול – שהרי אם הבין רק היום, אחרי עשרות שנים בתחום, שגם אנשים במצבים פסיכוטיים מעוניינים בקשרים חברתיים, ייתכן שבאמת בילה יותר מדי זמן בחברת נברנים. עם התסכול או בלעדיו, אני חושב שצריך לברך על הצטרפותו של אינסל למועדון ההולך ומתרחב, בישראל ובעולם, של אנשים שמבינים את ההשפעה של קשרים חברתיים על הבריאות הנפשית – ואת התפיסה שלפיה אורח החיים המערבי מרחיק בין אנשים ודוחק, לעתים קרובות מדי, לפינות חשוכות של בדידות וניכור.

סופ"ש חמים,

מכל צוות הקול שבפנים (מיכל, עירד, עופר ואוריה)

לייעוץ טלפוני ללא עלות ניתן ליצור איתי קשר - 050-6447388


תגובות
אין תגובות לפוסט

 *פתיח, למי שלא קרא פוסטים קודמים*

אני אוריה, המנהל המקצועי של הקול שבפנים.

אנחנו מספקים שירות למשפחות של צעירים במשבר נפשי, ומגיעים עד לבית המשפחה,

שם ההתערבות מתקיימת בסביבה הטבעית.

המטרה שלנו לאפשר לעבור את המשבר האישי והמשפחתי עם תמיכה אפקטיבית,

להוריד את רמות הסטרס בבית ולעזור ביצירת סדר, ולהוביל לשיפור בתפקודו של הצעיר.ה.

מידע נוסף באתר שלנו: www.voiceover-israel.com

 

כמו בכל שבוע, משתדל להביא תוכן מעניין :)

 

והפעם - משל ההינדיק של רבי נחמן מברסלב

בן מלך נפל לשיגעון והכריז שהוא תרנגול הודו. הוא התיישב ערום מתחת לשולחן וניקר פירורי לחם מהרצפה. הרבה רופאים הגיעו לארמון וניסו לעזור ללא הצלחה, והמלך כבר התייאש. יום אחד הגיע חכם והציע פתרון אחר.

הוא התפשט והתיישב מתחת לשולחן עם בן המלך, ניקר איתו פירורי לחם. בן המלך שאל בתדהמה: "מה אתה עושה פה?" – החכם השיב: "מה שאתה עושה פה." – בן המלך אמר: "אני הינדיק." – החכם השיב: "גם אני."

עבר זמן, ובן המלך התרגל לנוכחותו של החכם, שהכיר כהינדיק. יום אחד אמר החכם לבן המלך שגם הינדיק יכול ללבוש בגדים. החכם התלבש, ובן המלך אחריו. אחר-כך הציע החכם שגם אפשר לאכול מהשולחן, אוכל טעים ומזין בהרבה מפירורי לחם, והוא התיישב ואכל, ובן המלך איתו. בסופו של דבר, אמר החכם: "גם הינדיק יכול לבלות במחיצת בני-אדם" – ובן המלך חזר לחיות בין אנשים, בדרכו, וכהינדיק.

 

סופ"ש חמים,

מכל צוות הקול שבפנים (מיכל, עירד, עופר ואוריה)

לייעוץ טלפוני ללא עלות ניתן ליצור איתי קשר - 050-6447388


תגובות
אין תגובות לפוסט

שוב סופ"ש חורפי...
אני מאוד אוהב. מקווה שגם אתם.

*פתיח, למי שלא קרא פוסטים קודמים*
אני אוריה, המנהל המקצועי של הקול שבפנים.
אנחנו מספקים שירות למשפחות של צעירים במשבר נפשי, ומגיעים עד לבית המשפחה,
שם ההתערבות מתקיימת בסביבה הטבעית.

המטרה שלנו לאפשר לעבור את המשבר האישי והמשפחתי עם תמיכה אפקטיבית,
להוריד את רמות הסטרס בבית ולעזור ביצירת סדר, ולהוביל לשיפור בתפקודו של הצעיר.ה.
מידע נוסף באתר שלנו: www.voiceover-israel.com

כמו בכל שבוע, משתדל להביא תוכן מעניין ושימושי :)

 

והפעם - מודל אפר"ת מהגישה הקוגניטיבית-התנהגותית.

אפר"ת = אירוע-פרשנות-רגש-תגובה.
מטרת המודל היא לאפשר זיהוי של דפוסי חשיבה אוטומטיים (או מחשבות אוטומטיות) ולחולל בהם שינוי.

אנשים עוברים חיים שלמים עם מחשבות אוטומטיות, שהן סוג של עמדות מוצא, משקפיים שדרכם הם מפרשים את מה שקורה בחייהם, ושלרוב עדיף בלעדיהם.

דוגמא: טל, בחור צעיר וחסר ביטחון, יושב על הבר ורואה בחורה שמוצאת חן בעיניו. היא מסתכלת עליו לרגע וכבר מסיטה את המבט. הפרשנות שלו היא שהיא לא מעוניינת בו, וזה לא מפתיע אותו בכלל, כי הוא תופס את עצמו כלוזר (מחשבה אוטומטית). מכאן עולים אצלו רגשות של ניכור, עוד חוסר ביטחון ומועקה, וזה מביא לתגובה של הימנעות.

נשתמש במודל אפר"ת עבור טל, וניצור פרשנות אלטרנטיבית.
אירוע (אובייקטיבי) = הבחורה הסתכלה עליו והסיטה את המבט.
פרשנות = היא מתביישת, כמוני, והיא גם לא רוצה לנעוץ מבט.
רגש = סקרנות, הזדהות, קצת יותר ביטחון.
תגובה = חיוך.
מכאן, דברים יכולים להשתנות.

במסגרת ההתערבות של הקול שבפנים, אנו משתמשים במודל אפר"ת כדי לעזור לצעירים ולבני משפחה לזהות דפוסי חשיבה אוטומטיים לא רצויים, ולהחליף אותם בהסתכלות פתוחה, נקייה וסקרנית יותר, שמובילה לפחות ביקורתיות ויותר חמלה, ומאפשרת לעשות יותר ולחשוב פחות.

סופ"ש חמים,
מכל צוות הקול שבפנים (מיכל, עירד, עופר ואוריה)
לייעוץ טלפוני ללא עלות ניתן ליצור איתי קשר - 050-6447388

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

קודם כל, כיף שהגיע הסופ"ש.

*פתיח, למי שלא קרא פוסטים קודמים*
אני אוריה, המנהל המקצועי של הקול שבפנים.
אנחנו מספקים שירות למשפחות של צעירים במשבר נפשי, ומגיעים עד לבית המשפחה,
שם ההתערבות מתקיימת בסביבה הטבעית.

המטרה שלנו לאפשר לעבור את המשבר האישי והמשפחתי עם תמיכה אפקטיבית,
להוריד את רמות הסטרס בבית ולעזור ביצירת סדר, ולהוביל לשיפור בתפקודו של הצעיר.ה.
מידע נוסף באתר שלנו: www.voiceover-israel.com

 

כמו בכל שבוע, משתדל להביא תוכן איכותי :)
הפעם - באיזה אופן ישפיע המיינדפולנס על עולם בריאות הנפש?
שיחה עם עודד ארבל, שהקים את מרפאת המיינדפולנס במרכז בריאות הנפש באר שבע

 

מיינדפולנס, ובעברית מודעות קשובה או קשיבות, מתואר כ"הפניה מכוונת של תשומת הלב למה שקורה עכשיו, ובאופן לא שיפוטי", וגם כ"ראייה עמוקה, חודרת וחסרת קונספציות אל תוך טבע התודעה וטבע העולם". מחקרים רבים תומכים בכך שתרגול שיטתי מסייע להפחתה של סטרס, דיכאון, חרדה, תסמינים פסיכוסומטיים, רמת כאב, הפרעות קשב וריכוז והפרעות פסיכוטיות. תרגול של 45 דקות ביום במשך כמה שבועות מוביל לשיפור בחוסן הנפשי וביכולת ההכלה של מצבים קשים.

בבסיסו של המיינדפולנס מונחים יסודות בודהיסטיים שהתפתחו לפני יותר מ-2,500 שנה, בהם שלווה המושגת באמצעות שחרור מחשיבה קיצונית וחופש המושג דרך חוסר היקשרות לחוויות, למשל מחשבות נוירוטיות והשתוקקויות בלתי נלאות לעצמי משופר.

עיקר עניינה של דרך הבודהה הוא בשחרור מסבל, והחיבור לעולם בריאות הנפש הוא טבעי. בעשורים האחרונים קיימת מגמה של הטמעת פרקטיקות טיפוליות המבוססות על תרגול מיינדפולנס כטיפול בקשיים נפשיים, בין השאר על רקע אכזבה מהטיפולים המסורתיים והתרופתיים ומגישות פסיכואנליטיות. מחקר שנעשה במרפאת המיינדפולנס שבמרכז בריאות הנפש בבאר שבע הראה שהשתתפות בסדנת קשיבות שכללה שמונה מפגשים בני שעתיים הביאה לירידה בביקורתיות ולעלייה בחמלה שהמשתתפים חשו והפגינו כלפי עצמם.

למרות המחקרים הרבים התומכים והפופולריות בציבור, הדרכים שבהן המיינדפולנס יתעצב וייטמע בתחום בריאות הנפש מעוררות שאלות מעניינות. האם ישמש ככלי נקודתי וטכניקה ספציפית (תרגולים קצרים של כמה דקות), או שמא האופק הרוחני הטרנספורמטיבי שהוא טומן בחובו – באמצעות תרגול מעמיק על בסיס יומי – יביא אותו לקדמת הבמה התרפויטית?

המציאות הקדחתנית של חיינו תומכת באפשרות הראשונה, הזמינה, המיידית והיעילה במידת מה, בעוד שהאפשרות השנייה דורשת השקעת זמן לא מבוטל, התמסרות ונחישות אל מול קשיים שעולים בתרגול, אך היא גם עשויה להיות אפקטיבית בהרבה ומשנת חיים, כפי שמתרגלים ותיקים מעידים.

כדי לבחון את הסוגיה פניתי לד"ר עודד ארבל, פסיכיאטר אינטגרטיבי ופסיכותרפיסט, שהקים לפני עשר שנים את מרפאת המיינדפולנס החדשנית במרכז לבריאות הנפש באר שבע ומנהל אותה מאז. המרפאה פתוחה למטופלים, לאנשי טיפול ולציבור הרחב כאחד. ד"ר ארבל אף מכשיר קב"נים בצה"ל בתחום המיינדפולנס, ומתאר חוויה שונה מאוד מימיו כקצין קרבי, שבה הוא יושב על הרצפה עם קצינים, מודט ומדבר איתם על זיקות גומלין (interconnectedness) וחמלה.

אחד האתגרים של פיתוח קשיבות אצל מטופלים עם קשיים נפשיים קשור לכך שהתרגול דורש משאבים פנימיים, מוטיבציה, כוח רצון והתמדה, לא בדיוק דברים שמאפיינים את מי שחווה משבר נפשי שכולל דיכאון, חרדה או פסיכוזה. איך אפשר להתמודד עם האתגר הזה?

"מושג מרכזי בחשיבה הבודהיסטית נקרא 'אופאיה' - שימוש מיומן באמצעים, כלומר יכולתו וכישרונו של הבודהה בזמנו ושל המורים ההולכים בדרכו היום למצוא פתרונות יצירתיים על מנת לרפא ולהועיל. ברוח זו, העבודה המרכזית שלנו היא עבודה של הנגשה ותרגום.

"כמו מורים מערביים רבים וקלינאים, אנחנו (במרפאת המיינדפולנס בבאר שבע, א"מ) משקיעים מאמץ למצוא דרכים להביא את העיקר ולרתום אנשים, גם במצבים קשים, לתרגול ולפתיחת פתח להבנות, לדרכי חשיבה ולאורחות חיים חדשים.

"אנחנו משתמשים בכלים מבוססי רשת, שולחים הודעות טקסט, מסבירים בשפה המתאימה לאוכלוסייה שעובדים איתה, ובעיקר בוחרים מתוך אוקיינוס החוכמה הבודהיסטית התערבויות המתאימות לסוג המצוקה שאנו מתמודדים איתה".

הפרעות נפשיות מתפרצות לרוב בגיל ההתבגרות ובבגרות הצעירה (24-16). האם התרגול בתקופה המורכבת והקונפליקטואלית הזאת אפשרי וישים?

"לא רק שהוא אפשרי וישים, אלא שזו תקופה חשובה ובעלת פוטנציאל מיוחד לטרנספורמציה עמוקה. זה זמן בחייו של אדם שהדעות בו פחות מקובעות וההרגלים חרותים עמוק פחות בתודעה. זה חלון הזדמנויות להכניס תרגול של מדיטציה וראייה רחבה יותר של העולם, ואני בעצמי התחלתי בגיל הזה. בנוער יש עדיין מידה בריאה וטובה של סקרנות ותודעת מתחיל, ודווקא בתקופה כל כך סוערת ותגובתית רגשית נפלא להכניס תרגול שעיקרו מתינות, סובלנות לתסכול והכלה".

התאבדות היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב בני נוער, אחרי תאונות דרכים. האם תרגול בתקופה הזאת יכול למנוע התפתחות של דיכאונות ומצבי קיצון, שלעתים מסכנים חיים?

"התערבויות מבוססות מיינדפולנס הוכחו במחקר כיעילות במניעת משברים אובדניים והתמודדות עמם ובמצבים דיכאוניים. אצל אלו המתמודדים עם מצוקה נפשית משמעותית, הן מאפשרות שורה של שינויים עדינים הקשורים בוויסות הרגשי, בפיתוח יכולת הכלה, בהתבוננות ועוד".

מרפאת המיינדפולנס בבאר שבע מספקת שירותים גם לבני נוער ולצעירים, ויכולה אולי לשמש מקרה בוחן להתפתחות שדה המיינדפולנס בתחום בריאות הנפש. איך אתה רואה את זה?

"המרפאה שלנו במרכז לבריאות הנפש באר שבע היא פרויקט חלוצי בקנה מידה עולמי: מרכז מיינדפולנס שפועל בלבו של בית חולים פסיכיאטרי ממשלתי, מסורתי, המעניק טיפולים למטופלים מאושפזים, מבוגרים ונוער, למטופלי חוץ, לאוכלוסייה נורמטיבית מהאזור שמתמודדת עם סטרס ולאנשי צוות. אנחנו מפעילים גם בית ספר להכשרת מטפלים בטיפול מבוסס מיינדפולנס.

"בשבילי מדובר בנווה מדבר ובפלא - משרד הבריאות הישראלי הוא בעליו החוקיים של 100 כריות מדיטציה. עם זאת, יש עוד המון מקום לגדילה. אנחנו צוות קטן של שני מטפלים, ד"ר קרן ריינר נוי ואני, ועוד שורה של מתנדבים, שנותנים שירות לכ-150 איש בשבוע. ההתפתחות עשויה להיות בהיבט של טיפולים פרטניים מבוססי מיינדפולנס, התערבויות לצוותים למניעה ולטיפול בשחיקה והנגשה של השיטה ללב לבו של המערך האשפוזי, הוא המחלקות הסגורות".

למיינדפולנס ספקטרום יישומי רחב, מכלי נקודתי וטכניקה ספציפית ועד לאורח חיים עם אופק רוחני, טרנספורמטיבי ומעמיק. מהי גישתכם המקצועית?

"הבודהה עצמו, כמו כל מי שאני מכיר כמעט, ממטופלים ועד מחפשים רוחניים, הגיע לישיבה על הכרית ולתרגול מתוך תחושה של מצוקה ומתוך כך העמיק ונפתח לאופק רוחני רחב יותר. מניסיוני, רבים חשים שהקורסים שלנו הם פתיחה של דלת למרחב רוחני עמוק, ואנחנו משתדלים מאוד ללמד מיינדפולנס באופן מעמיק ולא אינסטרומנטלי מתוך חיבור לרעיונות ולפילוסופיה העומדת מאחורי השיטה. באופן הזה אנחנו לא מצמצמים את השדה אלא מציעים מסגרות להעמקה וללמידה מעבר לקורסים הבסיסיים שמתמקדים בטכניקה. אני לא מתלהב משימוש שעושה הפשטת יתר ומנותק משדה אתי של חמלה ושל חוכמה, ולטעמי חשוב שיהיה חלק מהארוחה המזינה שמיינדפולנס יכול להציע".

אתה מתחבר לביקורת שלפיה המיינדפולנס עובר רדוקציה מערבית, במובן שהוא משמש כלי תועלתני לשמירה על פרודוקטיביות של אינדיבידואלים בשוק החופשי?

"בפירוש אפשר לראות מגמה כזאת, התואמת את רוח התקופה. הכמיהה להשיג משהו אינסטנט משתלבת במה שאני קורא לו 'מה-יוצא-לי-מזה מיינד', שהוא בדיוק המיינד המנוגד לתרגול המדיטטיבי. יש שמתנגדים לשימוש ציני של מעסיקים במיינדפולנס ככלי להגברת יצירתיות ויעילות, אלא שבעיני האינטרס של המעסיק לגיטימי, וזו עשויה להיות ברכה גדולה לחייו האישיים של מי שיושב ומתרגל על חשבון שעות העבודה. אני מקווה שיש שם גם מורים טובים, שיידעו לכוון את האימון למקום נקי".


עבודתו של עודד ארבל ושותפיו מוערכת מאוד, והלוואי ולעוד אנשים יתאפשר לקחת חלק בתרגול מדיטטיבי (מיינדפולנס, מדיטציה על צורותיהן השונות, יוגה - שבמקורה העתיק נועדה לאפשר מדיטציה). תרגול שיכול להיות לא פחות מאשר משנה חיים.


סופ"ש חמים,
מכל צוות הקול שבפנים (מיכל, עירד, עופר ואוריה)
לייעוץ טלפוני ללא עלות ניתן ליצור איתי קשר - 050-6447388


תגובות
אין תגובות לפוסט

 

איזה גשם מטורף – מקווה שכולם במקום מבטחים ונוהגים בזהירות.

 

*פתיח, למי שלא קרא פוסטים קודמים*

אני אוריה, המנהל המקצועי של הקול שבפנים.

אנחנו מספקים שירות למשפחות של צעירים במשבר נפשי, ומגיעים עד לבית המשפחה,

שם ההתערבות מתקיימת בסביבה הטבעית.

 

המטרה שלנו לאפשר לעבור את המשבר האישי והמשפחתי עם תמיכה אפקטיבית,

להוריד את רמות הסטרס בבית ולעזור ביצירת סדר, ולהוביל לשיפור בתפקודו של הצעיר.ה.

מידע נוסף באתר שלנו: www.voiceover-israel.com

 

וכמו בכל שבוע, משתדל להביא תוכן מעניין :)

והפעם - איך שימוש נכון בשפת גוף, לאורך זמן, יכול לסייע לצעירים עם ביטחון עצמי נמוך?

הורמון הוא חומר מעניין שמוביל מסרים בין תאים בגוף, שמאפשרים לנו להרגיש דברים, לקבל החלטות ולפעול בדרכים מסוימות; הוא מוליך עצבי (Neurotransmitter) שמשתחרר במצבים שונים ומשפיע על התפקוד ברמה הפיזיולוגית והרגשית.

מחקר מתחום הפסיכולוגיה החברתית מלמד אותנו שיש לנו יכולת השפעה ישירה על ההורמונים שלנו. את המחקר הובילה איימי קאדי, פסיכולוגית חברתית, שעוסקת ביחסי כוח חברתיים, רגשות, תקשורת לא מילולית והשפעה של מצבים חברתיים על רמות הורמונים. היא נמנית על הסגל האקדמי של בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד.

מחקרים סוציולוגיים קודמים הראו שהתקשורת הלא-מילולית שלנו - שפת גוף, הבעות פנים, אינטונציה - קובעת איך אחרים תופסים וחווים אותנו. המחקר של איימי קאדי מתכנס למסקנה בכיוון הפוך: הוא מראה שהתקשורת הלא-מילולית שלנו משפיעה על האופן שבו אנחנו תופסים וחווים את עצמנו. בפשטות, תוצאות המחקר מלמדות שהגוף משפיע על המחשבות והרגשות, המחשבות והרגשות משפיעות על ההתנהגות, וההתנהגות משפיעה על התוצאה החברתית.

המשתתפים במחקר חולקו לשתי קבוצות. המשתתפים בקבוצה הראשונה התבקשו לשבת באופן שפוף ובמנחי גוף סגורים, לצמצם את המקום שלהם במרחב, להצליב רגליים או לשלב ידיים ולהוריד את הראש. המשתתפים בקבוצה השנייה התבקשו לעשות את ההפך: לשבת זקוף, למתוח איברים, להניח ידיים על הצוואר בפיסוק נינוח, לפתוח את החזה ולתפוס מקום.

המשתתפים משתי הקבוצות שהו עם התנוחות שבהן התבקשו להיות במשך שתי דקות. אז לקחו דגימות רוק שלהם וגילו את הדבר הבא: בקבוצה הראשונה, השפופה והסגורה, רמת הטסטוסטרון ירדה ב10% ורמת הקורטיזול עלתה ב15%. ואילו בקבוצה השנייה, הזקופה והפתוחה, התקבלו תוצאות הפוכות: רמת הטסטוסטרון עלתה ב-20% ורמת הקורטיזול ירדה ב-25%. טסטוסטרון נחשב להורמון השליטה, והוא מקושר לאסרטיביות, ביטחון עצמי ואופטימיות. קורטיזול מקושר למתח נפשי. כך שמבחינה הורמונלית, האנשים בקבוצה השנייה חוו יותר ביטחון עצמי ונינוחות ופחות מתח נפשי.

אבל עורכי המחקר רצו לבדוק את ההשפעה גם ברמה היישומית, והם ערכו מחקר נוסף באותה מתכונת, רק שהפעם המשתתפים שחולקו לשתי קבוצות, היו צריכים לעבור ראיון עבודה. המראיינים ישבו בהבעה קפואה ולא הגיבו לשפת הגוף של המשתתפים. הראיונות צולמו והועברו למסווגים, שלא ידעו שום דבר על תנאי המחקר, והיו צריכים להחליט אילו אנשים הם מקבלים לעבודה. הם העדיפו באופן מובהק את האנשים שישבו בתנוחות גוף זקופות ופתוחות. שפת הגוף היתה חשובה הרבה יותר מהדברים שהמשתתפים אמרו, מהמבנה התחבירי של המשפטים שלהם. שפת הגוף הפתוחה, הנינוחה והמשוחררת יותר היא זו שקבעה.

התפיסה ההוליסיטית מציעה שגוף ונפש הם, אחרי הכל, ביטויים שונים של אותו הדבר. הנפש לא ראשונה לגוף, והגוף לא ראשון לנפש. הדברים קורים בבת-אחת, במקביל, משפיעים ומושפעים בעת ובעונה אחת. אין ביניהם יחסים ליניאריים של סיבה ומסובב. רמה גבוהה של טסטוסטרון היא לא הסיבה שאנחנו מרגישים ביטחון עצמי, אלא בגדר ביטוי פיזיולוגי להוויה של ביטחון עצמי. התפיסה הזאת מתיישבת גם עם תוצאות המחקר. היחסים בין גוף לנפש דורשים התערבות בכל המימדים: הפיזיים, הרגשיים, המחשבתיים והרוחניים.

המחקר של איימי קאדי מראה באופן מעניין את יכולת ההשפעה על מה שקורה בתוכנו – ברמה הפיזיולוגית, המחשבתית והרגשית. ההשפעה הזאת מתבטאת בהתנהגות ובתוצאות החברתיות שלה, שמשפיעות על כל תחומי החיים.

סופ"ש חמים ונעים,

מכל צוות הקול שבפנים (מיכל, עירד, עופר ואוריה)

לייעוץ טלפוני ללא עלות ניתן ליצור איתי קשר - 050-6447388


* הדוב הוא סמל אינדיאני לחיבור לקרקע וביטחון


תגובות
אין תגובות לפוסט

שלום לכולם,

*פתיח, למי שלא קרא פוסטים קודמים*

אני אוריה, המנהל המקצועי של הקול שבפנים.
אנחנו מספקים שירות למשפחות של צעירים במשבר נפשי, ומגיעים עד לבית המשפחה,
שם ההתערבות מתקיימת בסביבה הטבעית.

המטרה שלנו לאפשר לעבור את המשבר האישי והמשפחתי עם תמיכה אפקטיבית,
להוריד את רמות הסטרס בבית ולעזור ביצירת סדר, ולהוביל לשיפור בתפקודו של הצעיר.ה.

מידע נוסף באתר שלנו: www.voiceover-israel.com

 

כמו בכל שבוע, אשתדל להביא לכאן תוכן מעניין ומשמעותי.

בדצמבר 2017 אמר חיים בלמקר, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, כי אין עדות לכך שהפרעת נפש היא פועל יוצא של מאזן ביוכימי משובש. למה בדיוק הוא התכוון?

על פי התפיסה הפסיכיאטרית המסורתית מאזן ביוכימי משובש (המתבטא למשל בירידה ברמות הסרוטונין או בעלייה ברמות הדופמין) מוביל להפרעות נפשיות כמו דיכאון או פסיכוזה. אך כפי שאמר ד"ר בלמקר, אף אחד עדיין לא יודע לומר אם השינוי במאזן הביוכימי מוביל למשבר הנפשי, או שמא הוא נוצר כתוצאה ממנו, כלומר מהווה שיקוף שלו, אך לא גורם לו.

בתרבות המערבית התבססה לה הנחת יסוד שמעולם לא הוכחה, והיא שמקור כל הרגשות, התחושות והמצבים הנפשיים הוא מוחי. חשוב לעמוד על ההבדל הדק והחשוב: הידע הקיים אכן מצביע על כך שקיים קשר הדוק בין המצב הנפשי לבין הורמונים כמו אדרנלין, טסטוסטרון, קורטיזול, דופמין וסרוטונין. אבל לא נכון לומר בעליל, שהתפרצות של משבר נפשי נובעת ממאזן ביוכימי משובש. אנחנו עדיין לא יודעים את זה.

את השאלה השנייה – איך כל זה משפיע על הגישה שלנו לצעירים במשבר נפשי – אולי עדיף להשאיר פתוחה, לתהליך אישי של רפלקציה, שיכול להיות אפקטיבי פי כמה.

סופ"ש חמים ונעים,

מכל צוות הקול שבפנים (מיכל, עירד, עופר ואוריה)

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

מצרף מאמר שכתבתי.

במקרים רבים יש קורלציה בין קשיים נפשיים לשימוש בקנאביס בגילאים צעירים (16-30).

אשמח לשמוע מה דעתכם וללמוד מניסיונכם.

https://www.haaretz.co.il/wellbeing/health-blogsold/2.8861/uriyamoyal/BLOG-1.6659266

סופ"ש נעים,

אוריה


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה