תת-תריסיות מלידה - טיפול ומעקב

א. מה צופן העתיד לתינוקות עם תת-תריסיות מלידה? | ב. אילו טיפולים רפואיים ניתנים? | ג. נטילת תחליפים להורמוני התריס | ד. ניטור | ה. דיאטה – כללי תזונה נכונה | ו. קבלת יעוץ והדרכה | ז. מילות מפתח לחיפוש באינטרנט | ח. אתרים מומלצים בעברית | ט. אתרים מומלצים באנגלית

א. מה צופן העתיד לתינוקות עם תת-תריסיות מלידה?

קשה לנבא את ההשפעות של תת-תריסיות על ההתפתחות השכלית של התינוק משלוש סיבות -

1. הראשונה, למרות הרמה הנמוכה של הורמוני התריס הם בכל זאת  יכולים להספיק להתפתחות תקינה של התינוק.
2. השניה, למרות העיכוב ההתפתחותי התינוק יכל להדביק את הפער בעקבות הטיפול באלטרוקסין.
3. השלישית, ההשפעות הסביבתיות יכולות לשפר את ההתפתחות השכלית.

מטרתם של איתור וטיפול מוקדמים היא למנוע פיגור שכלי חמור ואף סיבוכים נוירולוגיים. ככלל, ככל שהטיפול יתחיל מוקדם יותר, הילד יוכל להגיע למלוא הפוטנציאל השכלי שלו. לרוע המזל, למרות טיפול מוקדם ומתאים מספר ילדים יפגינו עיכובים בתחומים כמו הבנת הנקרא וחשבון בכיתה ג'. חלקם יגלו שיפור עד כיתה ו'. נמצא, שתוצאות טיפול גרועות יושגו אצל תינוקות עם עיכוב בהתפתחות העצמות כבר בעת איתור המחלה או אצל תינוקות שהטיפול לאיזון ההורמונים אצלם התארך מאוד. שיפור מתמשך בתוצאות מבחני אינטליגנציה נרשם עד לאחר גיל ההתבגרות ובכל זאת קיימת אפשרות שמספר בעיות קוגניטיביות יוותרו כמו הפרעות בראיה המרחבית, בשפה ובמוטוריקה העדינה, וייתכנו גם הפרעות בקשב ובזיכרון.

ב. אילו טיפולים רפואיים ניתנים?

הנזקים השכליים והסיבוכים הנוירולוגיים, הנגרמים כתוצאה מקרטיניזם אנדמי, הם בלתי הפיכים ואינם ניתנים לריפוי, לכן הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה באמצעות אספקת יוד. אף על פי כן, מספר מחקרים הראו שיפור זעיר בעקבות מתן יוד או תחליף להורמון  (אלטרוקסין)  לילדים עם קרטיניזם אנדמי. לרוע המזל, מדינות שאינן יכולות לספק יוד דרך המזון כדי למנוע קרטיניזם, אף יתקשו לספק  דרכי טיפול אחרות - יוד או אלטרוקסין.
הטיפול העיקרי במקרה של תת-תריסיות מלידה הוא איתור מוקדם מיד לאחר הלידה ומתן תחליפים להורמוני התריס, ניטור אחר רמות ההורמונים של התינוק, שמירה על כללי תזונה נכונה ומעקב חינוכי לימודי.

ג. נטילת תחליפים להורמוני התריס

טיפול באמצעות תחליפים הורמונליים הנו הכרחי ונמשך לאורך כל חייו של המטופל. למרות שקיימים מספר תחליפים להורמוני התריס הרי לבותירוקסין (שם התרופה בארץ: "אלטרוקסין" או "אלתרוקסין") היא התחליף הסינתטי המקובל ביותר בגלל שהיא בטוחה, יעילה, זולה, נלקחת ומנוטרת בקלות. היא אינה גורמת בדרך כלל לתופעות לוואי נפשיות, אם כי הרעלת אלטרוקסין עשויה לגרום לדפיקות לב מואצות, לעצבנות, חרדה, הפרעות שינה ולשינויים הדומים באופיים לאלו הנגרמים מפעילות יתר של הבלוטה. התרופה אינה חודרת דרך השליה אל העובר ולכן היא בטוחה בעת הריון. ישנם חוקרים הממלצים על נטילת התרופה אלטרוקסין בלילה ועל קיבה ריקה (ראה תוצאות מחקר).

שיפור בתסמינים של תת-תריסיות אמור להתחיל לאחר חמישה ימים של טיפול באלטרוקסין. היילוד יטיל יותר שתן ויתחיל לאבד מהנפיחות האופיינית. התיאבון, האכילה, הערנות והפעלתנות יגברו וכך גם הבכי. צבע העור ישתפר. ההיפוטוניה (מתח שרירים ירוד)  תיעלם, והילד יתחיל לרכוש מיומנויות חדשות וכל זה לאחר מספר שבועות. (ראה בתמונה תינוק לפני טיפול, ראה תקריב של הראש, ראה בתמונה תינוק לאחר טיפול, ועוד תמונה של התינוק לאחר טיפול)

מתן מינונים גבוהים של אלטרוקסין לא יאיץ את גדילת הילד ולא יהפוך אותו לחכם יותר. הגדלת המינון על ידי הרופא בעקבות גדילת הילד יכולה לגרום להיפראקטיביות זמנית המשתפרת עם הזמן.

התרופה מצויה רק בטבליות או זריקות, שכן הכנת תרחיפים נוזליים היא בעייתית ודבר זה מקשה על נתינתה ליילודים ותינוקות. יש צורך בריסוק הטבלית תכוף לנתינתה, בהמסתה במעט נוזל ונתינתה באמצעות טפטפת או מזרק. המסת הטבלית בבקבוק מלא - אסורה. אפשרות נוספת עבור תינוקות גדולים יותר היא שחיקת הטבלית באמצעות החניכיים עד להמסתה הגמורה. תינוקות לועסים את הטבלית ברצון ללא בעיות או טרוניות.

ד. ניטור

ניטור אחר תינוקות צריך להיעשות באמצעות בדיקות מעבדה ובדיקות רפואיות הכוללת: גובה, משקל, קצב התפתחות, ומצב בריאות כללית. בדיקות מעבדה שגרתיות ל- T3, T4 ו- TSH אמורות להתבצע שוב אחרי ארבעה עד שישה שבועות ממועד תחילת הטיפול. אחר-כך מדי חודש עד שלשה חודשים במשך השנה הראשונה ואחר כך כל חודשיים עד ארבעה חודשים בשנה השניה והשלישית. לילדים, הגדולים מגיל 3, המרווח בין בדיקה לבדיקה אמור להתארך אך לא מעל לארבעה-שישה חודשים. שינוי במינון דורש בדיקות מעבדה תכופות יותר עד לאיזון אופטימלי.

ה. דיאטה - כללי תזונה נכונה

תזונה הכוללת תוספת יוד ומוגבלת במזון המעכב קליטת יוד מומלצת למניעת קרטיניזם אנדמי במיוחד באזורים המועדים.
באופן כללי, הגבלה באכילה של מוצרי מזון הגורמים לזפק מומלצת גם לאותם ילדים המקבלים תחליפים להורמוני התריס. ואילו כוללים: אספרגוס, כרוב, אפונה, עלי לפת, ברוקולי, תרד, כרוב ניצנים, חסה, פולי-סויה ועוד. תחליף חלב-אם המבוסס על סויה עלול לעכב קליטתה של התרופה אלתרוקסין (לבותירוקסין, levothyroxine). ישנם חוקרים הממלצים על נטילת התרופה אלטרוקסין בלילה ועל קיבה ריקה.

ו. קבלת יעוץ והדרכה

הטיפול בתת-תריסיות פשוט וברור. למרות זאת, בגלל הנזק העצום שיכל להיגרם בעקבות טיפול חסר או טיפול יתר רופאים חסרי ניסיון טיפולי ביילודים עם תת-תריסיות (אמיתית או חולפת) חייבים להתייעץ עם אנדוקרינולוג.

כל ההורים צריכים לקבל הסבר מפורט אודות מחלת ילדם וההשלכות ההרסניות לבריאותם הגופנית והשכלית ומאידך התועלת הרבה הצומחת מטיפול מוקדם ומתאים. יתר על כן, הדרכת ההורים צריכה לכלול הנחיות ברורות בקשר לנטילת האלתרוקסין, לנטור אחר רמות ההורמונים ולזמנים ותדירות הביקורים אצל הרופא. במידה ומתגלה תת-תריסיות אצל היילוד מרבית ההורים בישראל מסוגלים לקבל הדרכה לשימוש בתרופה וליישמה בהצלחה. במידה והורים אינם מסוגלים לעמוד בדרישות אילו מכל מיני סיבות יש להפנותם לטיפול סוציאלי ובמקרים קיצוניים לבקש התערבות פקידי סעד באזור המגורים.

כל היילודים והתינוקות עם תת-תריסיות צריכים לעבור הערכות מקצועיות בתחומי התפתחות, נוירולוגיה ופסיכולוגיה. הערכות הללו חשובות במיוחד לאותם ילדים שהטיפול בהם התאחר או לא התבצע כראוי. גם ילדים שאותרו מוקדם, אבל התגלו בהם תסמינים גופניים לתת-תריסיות, נמצאים בסיכון גבוה. בארץ מומלץ לפנות למרכזים להתפתחות הילד בהם ניתן לקבל אבחון וטיפול על ידי צוות רב מקצועי. בגילאים מבוגרים יותר ההורים צריכים לעקוב בתשומת לב מיוחדת אחר התקדמות ילדיהם בלימודים ולדרוש הערכות מקצועיות וטיפולים בהקדם האפשרי כשהבעיות מתחילות לצוץ.

מומלץ לבני זוג להם קרוב עם תת-תריסיות מלידה המעוניינים להרחיב את משפחתם לקבל יעוץ גנטי למרות שרק חלק קטן מהמקרים של תת-תריסיות עובר בתורשה.

ז. מילות מפתח לחיפוש באינטרנט

בלוטת התריס, בלוטת המגן, תירואיד, בלוטת הפרשה פנימית, בלוטת יותרת-המוח, היפופיזה, היפותירואידיזם, תת-פעילות בלוטת התריס, תת-תריסיות, הפרעות של חסר ביוד,. זפק, זפקת, גויטר, בצקת רירית, מקסדמיה, תירוקסין, טריודותירונין, תירוגלובולין, פרוקסידאז, תירוטרופין, קרטיניזם, קרטנת, קרטיניות, לבותרוקסין, אלטרוקסין, אלתרוקסין,

congenital hypothyroidism, endemic cretinism, goiter, myxedema, endocrine gland, thyroxine, tetraiodothyronine, T4, L-3,5,3',5'-tetraiodothyronine, hyperthyroxinemia, euthyroid, levothyroxine, Levothroid, Levoxyl, Synthroid L-thyroxine, triiodothyronine, T3, L-3,5,3'-triiodothyronine, thyroglobulin, hyperthyroidism, hypothyroidism, iodization of salt, iodination, diiodotyrosine, thyroid stimulating hormone, TSH, thyrotropin , thyroid stimulating hormone, TRH, iodine deficiency disorders, IDD

ח. אתרים מומלצים בעברית

1. הפורטל DOCTORS - תת-תריסיות
2. גדילה - תת-תריסיות מלידה

ט. אתרים מומלצים באנגלית

1. emedicine- תת-תריסיות מלידה
2. THYROID DISEASE MANAGER – פרקים:1, 15, 20 בספר נהדר
3. ThyroLink – באתר מאמרים הכתב העת Thyroid International
4. The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism – ההיסטוריה של סריקת יילודים
5. The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism – אודות "לוכד היודידים" ויותר מזה
6. Council for the Control of Iodine Deficiency Disorders – הפרעת חסר יוד
7. The American Academy of Family Physicians – הטיפול בתת-תריסיות (לא מלידה)