מוגבלות ואופנה - הולך יחד?


למרות ההתקדמות בשנים האחרונות ולמרות פלח השוק האדיר של אנשים עם מוגבלות, חברות ההלבשה עדיין לא מציעות מספיק קולקציות שהן גם אופנתיות וגם מתאימות לאנשים עם מוגבלות המתקשים בהלבשה ובתנועה. חלק מהחברות שכן מציעות הלבשה כזאת, לא מתייעצות עם אנשים עם מוגבלות בתהליך העיצוב. מה הסיבה לכך וכיצד ניתן לשנות זאת?

מערכת abiliko 05.10.18

שלושה דוגמנים עם מוגבלות, צילום מסך מכתבה באתר CNBC

יותר ויותר חברות אופנה מייצרות בגדים ייעודיים לאנשים עם מוגבלות. כך, רשת TARGET השיקה קולקצייה יעודית וחברת טומי הילפיגר עשתה זאת כמה חודשים קודם לכן. בימים אלה גם "מרקס אנד ספנסר" השיקה קו חדש להלבשה נוחה עבור ילדים עם מוגבלות, וחברת NIKE השיקה נעל נוחה עבור אנשים המתקשים בשריכה.

בכתבה מעניינת שהתפרסמה באתר VICE מתראיינת האקטיביסטית ליז ג'קסון והיא טוענת שחברות האופנה לא עושות די כדי לקדם הכללה. היא טוענת שיש חברות האופנה המקדמות ומייצרות בגדים לאנשים עם מוגבלות, אך בלי לבקש את חוות דעתם וניסיונם, ובכך הן מראות שמה שחשוב להן הוא רק יחסי הציבור והדימוי החברתי שלהן; שעיצוב בגדים ייעודיים הוא בגדר ''מעשה טוב'' ולא השקעה כלכלית. אופנה מוכרת לא רק בגדים אלא סגנון חיים ו-וייב, וכנראה שחברות האופנה לא מאמינות שמוגבלות היא דבר נחשק ומוֹכר.

היא מציינת את חברת ZAPPOS שהציגה בקטלוג שלה נער קטוע יד (שזה דבר חיובי בפני עצמו) שפשוט לבש קרדיגן עם שרוול אחד מידלדל ריק.

 

 

לצד זאת, מרתק ומרגש להיתקל בכתבות על יזמים ויזמות, דוגמנים ודוגמניות העם מוגבלות, ששמים להם למטרה לקדם את הרעיון של ביגוד שהוא גם אופנתי וגם נגיש.

 

בכתבה באתר CNBC מתראיינים כריסטינה מלון, שאיבדה את יכולת התנועה בידיים בגיל 26 והיא כעת עוסקת באופנה מכלילה; הדוגמנית ג'יליאן מרקדו שמתמודדת עם ניוון שרירים ומדגמנת עבור חברות אופנה, המספרת שכילדה לא ראתה אף אדם הדומה לה במגזיני האופנה אז החליטה להיות זו שתופיע במגזינים; וניק סנטונסטסו, שרירן ודוגמן שנולד ללא ידיים ועם זרוע אחת בלבד ובדומה למרקדו החליט להיות הראשון שנראה כמוהו שיהיה בעולם האופנה.

ב-OPEN STYLE LAB מפגישים א.נשים עם מוגבלות עם מעצבים, מהנדסים ומרפאות בעיסוק כדי ליצור עיצובים סקסיים ונגישים המסירים את הסטיגמות מהמוגבלות. זה מאתגר, אומרת אחת מהמנהלות, כי זה צריך לפנות לכולם אך בו זמנית לענות לצרכים וקשיים של אנשים ספציפיים. כריסטינה מלון אומרת שחברות אופנה נוהגות לטעון ש"אנחנו לא עוסקים בסוג כזה של צדקה", אבל בסופו של דבר כולנו מזדקנים וכולנו נעשים מוגבלים בדרך זו או אחרת, וג'יליאן מרקדו מסכמת:"כולנו לובשים בגדים וכולנו רוצים להיראות מהממים".  

 

איך ניתן לשנות את המצב הנוכחי? איך להעביר את המסר שאופנתי ונגיש הם לא דברים מנוגדים? איך להביא לכך שאופנה נגישה תהיה דבר ברור מאליו ומתבקש בכל חברת הלבשה ואופנה? נשמח לתגובות!





תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה