יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הריון ראשון בגיל 27


talishlivko מתוך הבלוג של talishlivko



 

 

להריון שלי הגעתי קצת קלולס, לא בדיוק תכננתי אותו מצד אחד, אבל זאת גם לא ממש הייתה הפתעה, וזה בא מבחינתי בדיוק בזמן, בגיל 27, שנתיים אחרי החתונה, מה גם שבכל מקרה נטלתי חומצה פולית ליתר ביטחון. רוב החברות שלי עוד לא היו נשואות (שלא לדבר על הריון), והאמת שכל התחום הזה היה לי חדש מאוד ומלהיב. ידעתי שיש בחילות בוקר (אבל לא היו לי כמעט בכלל), ידעתי שאני אמורה להרגיש קצת עייפות ורצון לישון (טוב, זה בהחלט קרה) וגם שמעתי משהו על דיקור מי שפיר (אבל ידעתי שזה לא מיועד לבחורות צעירות כמוני).

אולטרסאנד צוואר העובר

בשבוע 11 הלכתי לעשות אולטרסאונד של צוואר העובר (מה שהם מכנים "שקיפות עורפית"), ומייד אחריה בדיקת דם. אני חשבתי שזה נועד לבדוק שההריון מתפתח כראוי, אבל מסתבר שאלו בדיקות שבאות בכלל לברר אם יש לעובר תסמונת דאון. כעבור ימים אחדים נפגשתי עם הגינקולוגית שלי, לדון בתוצאות הבדיקות. לפי האולטרסאונד (היא אמרה משהו על "ממצא סומוגרפי", או שזה בכלל היה "סונוגרפי"? אני לא בטוחה) בשילוב בדיקת הדם, יש סיכון של 1:110 שלעובר שלי יש תסמונת דאון.

 

 

"מה זאת אומרת... סיכון של??", תמהתי. "התוצאות לא חד משמעיות?!". הרופאה הסבירה לי שסקר ביוכימי שליש ראשון (כך, מסתבר, נקראת בדיקת הדם) ביחד עם אולטרסאונד שקיפות עורפית ותוך שקלול הגיל שלי – נותנים סיכון סטטיסטי לתסמונת דאון, אבל לא נחשבים לאבחנה חד משמעית. אם הסיכון גבוה מ-1 ל-380 (כלומר, מספר נמוך יותר, כמו שאני קיבלתי, 1 ל-110), הנבדקת מופניית לדיקור מי שפיר לצורך בדיקה כרומוזומלית."אז קדימה!", אמרתי בצעקה, נשכבת באימפולסיביות על המיטה הגינקולוגית, "בואי נעשה אותו עכשיו. חבל על כל דקה!". היא חייכה, החזיקה לי את היד, והסבירה שדיקור מי שפיר זה לא כמו דקירת מחט של בדיקת דם, אלא פרוצדורה שיש לה סיכונים.  אחרי מחקרים רבים שבדקו זאת, היא המשיכה, הבינו שלפני שבוע 17 אסור לבצע דיקור, כי זה מסוכן מדי גם לאם וגם לעובר, ושהיא לא מתכוונת לסכן אותי בשום צורה. לקח לי כמה שניות לעכל את המידע החדש. "ואין בדיקה אחרת שאפשר לעשות כבר עכשיו?", שאלתי. "בהחלט יש", ענתה הרופאה, "זאת בדיקת דם גנטית מאוד מדוייקת שנקראת NIPT, שמצליחה 'לדלות' את החומר הגנטי של העובר מתוך הדם שלך – ולהגיע למסקנות חד משמעיות לגבי הכרומוזומים שלו".

בדיקת NIPT

"הבדיקה היא מאוד מדוייקת", היא הסבירה, "משום שהיא בודקת את ה-DNA של העובר ממש – ולא סמנים עקיפים, כמו כל מיני חלבונים שיכולים להעיד על בעיה ויכולים גם לא. שלא כמו בדיקות הסקר האחרות, היא נותנת תשובה חד משמעית של תקין או לא תקין בדיוק של 99%". "אז למה לא הצעת לי אותה מייד?", שאלתי. "אני רציתי להציע ועמדתי לעשות זאת", היא ענתה, "אבל לא הספקתי – ישר קפצת ואמרת: בואי נעשה עכשיו דיקור מי שפיר!". "אוקיי", חייכתי. "אז אפשר לעשות עכשיו NIPT?", שאלתי.

"בהחלט", ענתה הגינקולוגית. "קחי בחשבון שזו בדיקה פרטית, יש לך עליה החזר של מרבית הסכום מקופת החולים – זה הטלפון של החברה, תסדירי את עניין התשלום ותחזרי אלי, אקח לך שתי מבחנות של דם. אין צורך בצום או בכל הכנה אחרת". "תוך כמה זמן יש תשובות?", שאלתי. "זה חוזר בתוך שבועיים – גם אלייך וגם אלי. אם יגלו בבדיקה שהכל בסדר – סיכון נמוך לתסמונת, כלומר 99.9% שאין תסמונת דאון – אז לא צריך דיקור מי שפיר ולא צריך עוד שום בירור בכל שאלה כרומוזומלית".

"ואם זה חלילה חוזר עם תשובה שיש תסמונת דאון?", המשכתי. "אז אין ברירה", הסבירה הדוקטור, "אלא לעשות דיקור מי שפיר כדי שנהיה בטוחים לחלוטין באבחנה". "אז גם זאת לא בדיקה חד משמעית?", תהיתי.  "בגלל שזאת בדיקה שנחשבת 'בדיקת סקר' ולא בדיקה אבחנתית – אנחנו רוצים לאשרר באופן הכי מוסמך שאפשר תוצאות שמעידות על תסמונת. אבל כמו שאת מבינה, אנחנו מאוד סומכים על הבדיקה, ואם היא שוללת תסמונת דאון – אנחנו יודעים שאין תסמונת דאון לעובר, או שהסיכון לכך הוא מאוד מאוד קטן".

15 דקות לאחר מכן כבר הייתי עם שתי מבחנות דם פחות בגוף, כעבור 10 ימים קיבלתי את התשובה המשמחת והמרגיעה שהכל בסדר, והבדיקה עברה בהצלחה מרובה. לעובר הקטן שלי אין תסמונת דאון.

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה