להיות חירש ולרקוד בגאווה


אנתוני האנטר תמיד היה דחוי בבית הספר בגלל החירשות שלו. האנשים לא הקשיבו לו, עד שהוא החל לרקוד. כעת הוא הקים את הפסטיבל הבינלאומי לריקודי חירשים שבו חירשים מכל העולם מלמדים, לומדים ומופיעים.

מערכת abiliko 28.09.17

אנתוני האנטר מלמד ריקוד

הרקדנים האלה לא מסוגלים לשמוע, אך זה לא מונע מאנתוני האנטר ללמד אותם לרקוד. כשהיה בתיכון הוא חש דחוי בגלל החירשות שלו. האנשים לא הקשיבו לו, עד שהוא החל לרקוד.

כעת הוא יצר והקים את הפסטיבל הבינלאומי לריקודי חירשים שבו אנשים חירשים מכל רחבי העולם מלמדים, לומדים ומופיעים. הוא לא שומע את הקצב אבל הוא נעזר באינטסטיקטים של החירשות כדי ליצור לעצמו את הקצב.

 

"אנשים עם מוגבלות שמיעה לא מקבלים הזדמנות להופיע, ורציתי ליצור פלטפורמה שבו אמנים חירשים יכולים לבוא, ליצור ולהופיע. אני יודע מה זה להרגיש לבד ודחוי, " מספר אנתוני. "הריקוד מעניק הזדמנות לאנשים להיפגש כקהילה, לשחרר את מה שכלוא בגוף או בנפש. לרקוד כשאתה שמח, כשאתה עצוב, כשאתה כועס. הריקוד מאפשר להביע את כל זה."

המסר שלו? "אני רוצה שהאנשים השומעים יקשיבו לחירשים, שיאפשרו להם להראות מי הם, מי אני. אני רוצה להיות גא במי שאני. החירשות היא מקור הכוח שלי."

 

איך אתם רואים את המוגבלות שלכם? גאווה או מכשול? מקור כוח או מקור חולשה?  

 





תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה