האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

גיילין ליאה (Gaelynn Lea) נולדה עם מחלת אוסטאוגנזיס אימפרפקטה שגורמת לעצמות להיות מאוד שבריריות ופריכות. בכיתה ד' היא גילתה את אהבתה למוזיקה ורצתה ללמוד לנגן על צ'לו. לצערה, המידות הקטנות שלה לא אפשרו לה להגיע למיתרים. בעזרת המורה לנגינה היא החלה לנגן על כינור כפי שמנגנים על צ'לו. האופן המיוחד שבו היא מנגנת על כינור אפשר לה לפתח צליל ייחודי והיא אף זכתה בתחרות ויצאה לסיבוב הופעות.

"מעולם לא ראיתי את המוגבלות שלי באופן שלילי אלא פשוט כאתגר מרגש," היא אומרת, אבל אל תגידו שהיא מעוררת השראה. "אמירות כאלה מגיעות מרחמים, כאילו הם אומרים 'אני לא יודע אם אני הייתי מצליח להתמודד עם זה, והנה היא מצליחה'."
אנשים שואלים אותה אם היא מאמינה שתצליח להתגבר על המוגבלות שלה, "התשובה היא לא כי המוגבלות היא חלק ממני," ומוסיפה, "יש תפיסה שמוטמעת כל כך חזק בציבור שחיים בגוף ללא מוגבלות כלשהי הם עדיפים על פני חיים עם גוף שהוא אחר. כל הבדיקות הגנטיות, כל סיומי ההריון בגלל חשש למחלה או מגבלה, מוטמעת בהם התפיסה שחיים עם גוף כמו שלי אינם ראויים לחיותם."

היא מתעצבנת כשהיא שומעת שיום אחד לא יהיו מוגבלויות בעולם. "אי אפשר להעלים מוגבלויות וזה לא נכון לנסות."

כיום היא מנסה לשנות את התפיסה החברתית לגבי מוגבלות ולעודד קבלה ואהבה של הגוף כפי שהוא. "הגוף שאיתו נולדים וחיים משפיע על האופן שבו חווים את העולם," והיא מסכמת, "אני לא רואה את המוגבלות כמרכיב שלילי בחיים שלי, כי אילולא המוגבלות לא הייתי יושבת ומשוחחת איתכם כאן על היצירה שלי"

למתעניינים, הנה הופעה חיה שלה ב-NPR