האם הדרישה לזכות בחירה במקום האשפוז לכל חולה בבריאות הנפש היא מוגזמת ?


דלתיים סגורות: אי שוויון במערכת הבריאות הציבורית האם הדרישה לזכות בחירה במקום האשפוז לכל חולה היא מוגזמת ? מאבק ארוך וניסיונות רבים לשינוי מדיניות בחירת מקום האשפוז עבור חולים בבריאות הנפש הובילו לנוהל חדש. בפועל, הנוהל החדש קשה ליישום, התנאים נותרו זהים והמציאות - עגומה ומאכזבת

מערכת ממ“נ 03.08.17

דלתיים סגורות: אי שוויון במערכת הבריאות הציבורית

מתוך כתבה מ- nrg  2/8/2017 :
"...בעבר - על פי "הסדר האזוריות" - למתמודדים בבריאות הנפש לא הייתה כל זכות בחירה בנוגע למקום שבו יאושפזו. בית חולים אזורי היה היעד היחיד לאשפוז עבור האוכלוסייה בסביבתו ורק אליו אוכלוסיה זו הורשתה להגיע. בשנת 2010 ו-2012 הוגשו שתי עתירות לבג"ץ על ידי בני הזוג צביאל רופא ודליה וירצברג-רופא, פעילים בתחום זכויות נפגעי הנפש אשר מובילים את המאבק לבחירה במקום אשפוז, מאחר שלמשרד הבריאות לא היה כל נוהל כתוב בעניין. 

כמו כן, ב-2014 הוגשה הצעת חוק שתאפשר בחירה בבית החולים ותבטל את הסדר האזוריות. בעקבות המאבק, משרד הבריאות פרסם בנובמבר 2014 נוהל חדש בשם "בחירת מקום אשפוז בבריאות הנפש" שנועד לסיים את המאבק ולפתור לכאורה את הבעיה. סעיף קטן ודרמטי בנוהל החדש מפרט כי תנאי לבחירה הוא תפוסת מיטות בבית החולים המבוקש שאינה עולה על 95% בזמן הנתון. משרד הבריאות אף פרסם באתרו דף ובו נתוני התפוסה במוסדות השונים המתעדכנים מדי יום..."  

 

לקריאת הכתבה המלאה ב-nrg >





תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה