שיחות בבריאות הנפש - ראיון עם ד"ר שמעון כץ על מחקרו "התנתקות משירותי בריאות הנפש"


לאחר היעדרות ממושכת, מראיין מנחם סופר את דר' שמעון כץ, העו"ס של בית סוטריה. בראיון שמעון מפרט את ממצאי עבודת הדוקטורט שלו "התנתקות משרותי בריאות הנפש כתהליך של בניית חיים מחוץ לעולם החולי". ראיון מעניין שמן הסתם יעורר תגובות רבות. התכנית שלנו מדגישה לא לעשות צעדים פזיזים ללא התייעצות ובתאום עם הפסיכיאטר המטפל.

שיחות בבריאות הנפש 16.06.17

מתוך עבודת התזה של שמעון המציגות את גישת ההבראה והגישה השוללת מחלות נפשיות. 
לקריאה נוספת > 

גישת ההבראה

 

בניגוד לפרדיגמת ההחלמה, אשר כאמור הפכה לדומיננטית בעולם השיקום, חלק מהמשתתפים, וכן פעילים חברתיים ששהו במערכת[1], נוטים להאמין שריפוי מלא הוא אפשרות ריאלית עבור כל מי שמתמודד עם בעיות נפשיות. המשתתפים שנוטים לגישה זו אינם שוללים באופן עקרוני את האבחנה שהוצמדה להם בעבר, אלא שכיום הם מרגישים שאין זכר למחלה/הפרעה שפקדה אותם, וזאת בזכות תהליך אישי שהתרחש בתמיכתה של המערכת או מחוצה לה. את העובדה שכיום חייהם מתנהלים ללא סימנים של הפרעה כלשהי הם אינם מפרשים כרמיסיה של מחלה שעשויה לחזור (בהתאם לגישת ההחלמה), אלא כעדות לכך שהם הבריאו לחלוטין.

 

הגישה השוללת מחלות נפשיות

 

ניתוח הנתונים הראה, שבעבור כשליש עד מחצית מהמשתתפים במחקר זה, התפיסה של תהליך ריפוי, כמו גם החלמה, הפכו להיות זרים להם. נראה, שהסיבה לכך נובעת מהעובדה שבעבורם מצבי תודעה יוצאי דופן (מצבי קצה), או משברים כאלו ואחרים, אינם "מחלה נפשית" שיש להחלים או להבריא ממנה, אלא אפשרות לגיטימית, נורמלית (ולעיתים נעלית) של תודעה אנושית (ראו 3.4.4). במילים אחרות, תחושתם האישית של אותם משתתפים היא שהם לא התרפאו או החלימו, משום שהם מעולם לא היו חולים. לשיטתם, אנשים מקבלים את התווית של "חולה נפש" כאשר הם נמצאים במצוקה רגשית (כתוצאה ממספר גורמים כגון: תמיכה חברתית חסרה, משאבים דלים ויכולת התמודדות לקויה), שמונעת מהם לתפקד בחברה כפי שמצופה מהם. מצוקה רגשית, לדבריהם, על כל ההיבטים החריגים שהיא יכולה לייצר, איננה מחלה, והטיפול בה לא צריך להיות תרופתי, אלא רגשי, אמפתי ובהתאם לאסכולות מסוימות – רוחני/דתי.


להאזנה לראיון >





תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה