<?xml version="1.0" encoding = "windows-1255"?>
<?xml:stylesheet type="text/xsl" href="gen.xsl"?>
<dic xmlns="x-schema:dic_schema.xml">

<term id="t001">
<hname>אדנין</hname>
<ename>ADENINE</ename>
<sect>
<tir>מיוונית aden=בלוטה</tir>
תרכובת בסיס חנקני בעל מבנה טבעתי כפול ונגזרת של פורין.<br />
גם אחד מחמשת הנוקליאוטידים שהם אבני הבניין של דנ"א ושל רנ"א וסימנו A.
</sect><sect type="expln">הבסיס החנקני, אדנין, יחד עם סוכר (ריבוז או דאוקסיריבוז) וזרחה יוצרים את הנוקלאוטיד אדנין. אדנין שסימנו A מתקשר אך ורק עם תימין שסימנו T באמצעות שני קשרי מימן ויחד הם יוצרים "שלב" בסולם הדנ"א. ליצירת "שלב" בסולם הרנ"א, אדנין מתקשר אך ורק עם אורציל שסימנו U.</sect>
<sect type="see">
<url href="t006">פורין</url>
<url href="t008">נוקליאוטיד</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t031">רנ"א</url>
<url href="t009">ריבוז</url>
<url href="t010">דאוקסיריבוז</url>
<url href="t011">זרחה</url>
<url href="t002">תימין</url>
<url href="t003">אורציל</url>
</sect></term>

<term id="t002">
<hname>תימין</hname>
<ename>THYMINE</ename>
<sect>תרכובת בסיס חנקני בעל מבנה טבעתי ונגזרת של פירימידין.<br />
גם אחד מארבעת הנוקליאוטידים, שהם אבני הבניין של דנ"א, והוא אינו נמצא ברנ"א וסימנו T.</sect>
<sect type="expln">הבסיס החנקני, תימין, יחד עם סוכר (דאוקסיריבוז) וזרחה יוצרים את הנוקלאוטיד תימין. תימין שסימנו T מתקשר אך ורק עם אדנין שסימנו A באמצעות שני קשרי מימן ויחד הם יוצרים "שלב" בסולם הדנ"א.</sect>
<sect type="see">
<url href="t007">פירימידין</url>
<url href="t008">נוקליאוטיד</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t011">זרחה</url>
<url href="t001">אדנין</url>
</sect></term>

<term id="t003">
<hname>אורציל</hname>
<ename>URACIL</ename>
<sect>תרכובת בסיס חנקני בעל מבנה טבעתי. נגזרת של פירימידין.<br />
גם אחד מארבעת הנוקליאוטידים שהם אבני הבניין של רנ"א. הוא איננו נמצא בדנ"א וסימנו U.</sect>
<sect type="expln">הבסיס החנקני, אורציל, יחד עם סוכר (ריבוז) וזרחה יוצרים את הנוקלאוטיד אורציל. אורציל שסימנו U מתקשר אך ורק עם אדנין שסימנו A באמצעות שני קשרי מימן ויחד הם יוצרים "שלב" בסולם הרנ"א.</sect>
<sect type="see">
<url href="t007">פירימידין</url>
<url href="t008">נוקליאוטיד</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t031">רנ"א</url>
<url href="t009">ריבוז</url>
<url href="t011">זרחה</url>
<url href="t001">אדנין</url>
</sect></term>

<term id="t004">
<hname>גואנין</hname>
<ename>GUANINE</ename>
<sect>
<tir>בניב ארץ פרו huanu=זבל</tir>
תרכובת בסיס חנקני בעלת מבנה טבעתי כפול ונגזרת של פורין.<br />
גם אחד מחמשת הנוקליאוטידים שהם אבני הבניין של הדנ"א ושל הרנ"א וסימנו G.</sect>
<sect type="expln">הבסיס החנקני, גואנין, יחד עם סוכר (ריבוז או דאוקסיריבוז) וזרחה יוצרים את הנוקלאוטיד גואנין. גואנין שסימנו G מתקשר אך ורק עם ציטיזין שסימנו C באמצעות שלשה קשרי מימן ויחד הם יוצרים "שלב" בסולם הדנ"א או הרנ"א.</sect>
<sect type="see">
<url href="t006">פורין</url>
<url href="t008">נוקליאוטיד</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t031">רנ"א</url>
<url href="t009">ריבוז</url>
<url href="t010">דאוקסיריבוז</url>
<url href="t011">זרחה</url>
<url href="t005">ציטוזין</url>
</sect></term>

<term id="t005">
<hname>ציטוזין</hname>
<ename>CYTOSINE</ename>
<sect>
<tir>מיוונית kytos=חלול</tir>
תרכובת בסיס חנקני בעלת מבנה טבעתי ונגזרת של פירימידין. שמו של אחד מחמשת הנוקליאוטידים שהם אבני הבניין של דנ"א או רנ"א וסימנו C.</sect>
<sect type="expln">הבסיס החנקני, ציטוזין, יחד עם סוכר (ריבוז או דאוקסיריבוז) וזרחה יוצרים את הנוקלאוטיד ציטוזין. ציטוזין שסימנו C מתקשר אך ורק עם גואנין שסימנו G באמצעות שלשה קשרי מימן ויחד הם יוצרים "שלב" בסולם הדנ"א או הרנ"א.</sect>
<sect type="see">
<url href="t007">פירימידין</url>
<url href="t008">נוקליאוטיד</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t031">רנ"א</url>
<url href="t009">ריבוז</url>
<url href="t010">דאוקסיריבוז</url>
<url href="t011">זרחה</url>
<url href="t004">גואנין</url>
</sect></term>

<term id="t006">
<hname>פורין</hname>
<ename>PURINE</ename>
<sect><tir>מלטנית purus=נקי, טהור</tir>
תרכובת אורגנית בעלת מבנה טבעת כפול מכילי חנקן: טבעת פירימידין (משושה) וטבעת אימדזול דחוסות זו לזו.</sect>
<sect type="expln">הפורינים משתתפים במבנה הנוקלאוטידים. הדוגמאות הנפוצות הם: גואנין ואדנין.</sect><sect type="see">
<url href="t001">אדנין</url>
<url href="t004">גואנין</url>
<url href="t007">פירימידין</url>
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
</sect></term>

<term id="t007">
<hname>פירימידין</hname>
<ename>PYRIMIDINE</ename>
<sect><tir>מיוונית pur=אש</tir>
תרכובת אורגנית הטרוציקלית הבנוייה טבעת משושה ובה שני אטומי חנקן.</sect>
<sect type="expln">דוגמאות: ציטוזין, תימין ואורציל. הפירמידינים הם אחד המרכיבים של הנוקלאוטידים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t005">ציטוזין</url>
<url href="t002">תימין</url>
<url href="t003">אורציל</url>
<url href="t006">פורין</url>
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
</sect></term>

<term id="t008">
<hname>נוקלאוטיד</hname>
<ename>NUCLEOTIDE</ename>
<sect><tir>מלטנית nucleos=גרעין התא</tir>
תרכובת אורגנית קטנה המורכבת משייר סוכר חמש פחמני (ריבוז או דאוקסיריבוז), בסיס חנקני (פורין או פירימידין) וחומצה זרחתית (זרחה).</sect>
<sect type="expln">הנוקלאוטידים הם יחידות הבניין של חומצות הגרעין: הדנ"א או הרנ"א. הם מכונים על פי שם הבסיס החנקני המרכיב אותה. הם משמשים "אות" בקוד הגנטי ורצף של שלושה מהווים את "המילה". חמשת הנוקלאוטידים הנפוצים: אדנין, גואנין, ציטוזין, תימין, אורציל.</sect>
<sect type="see">
<url href="t007">פירימידין</url>
<url href="t006">פורין</url>
<url href="t009">ריבוז</url>
<url href="t010">דאוקסיריבוז</url>
<url href="t011">זרחה</url>
<url href="t001">אדנין</url>
<url href="t004">גואנין</url>
<url href="t002">תימין</url>
<url href="t003">אורציל</url>
<url href="t005">ציטוזין</url>
</sect></term>

<term id="t009">
<hname>ריבוז</hname>
<ename>RIBOS</ename>
<sect>
<tir>מלטינית ribes=צימוק</tir>
חד-סוכר, מולקולה טבעתית בעלת חמישה פחמנים.</sect>
<sect type="expln">אחד משלשת המרכיבים של נוקלאוטיד ברנ"א. על שמו נקראת חומצת הגרעין RNA - Ribo Nucleic Acid.</sect>
<sect type="see">
<url href="t015">חומצת גרעין</url>
<url href="t031">רנ"א</url>
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
</sect></term>

<term id="t010">
<hname>דאוקסיריבוז<subnm> - דיאוקסיריבוז</subnm></hname>
<ename>DEOXYRIBOSE</ename>
<sect><tir>מלטנית de=להסיר</tir>סוג סוכר, מולקולה טבעתית בעלת חמישה פחמנים ולו אטום חמצן פחות מריבוז.</sect>
<sect type="expln">הוא אחד משלשת המרכיבים של הנוקלאוטיד בדנ"א. על שמו נקראת חומצת הגרעין DNA - Deoxyribo Nucleic Acid.</sect>
<sect type="see">
<url href="t009">ריבוז</url>
<url href="t015">חומצת גרעין</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
</sect></term>

<term id="t011">
<hname>זרחה</hname>
<ename>PHOSPHO ACID</ename>
<sect><img>../imgen/phospho.gif</img>
חומצת זרחתית, אחד המרכיבים של הנוקלאוטיד.</sect>
<sect type="expln">הזרחה יחד עם הסוכר יוצרים את שלד חומצת הגרעין. הזרחה מתקשרת לאטום הפחמן החמישי שבסוכר שבנוקלאוטיד וכן לפחמן השלישי שבסוכר שבנוקלאוטיד הקודם.</sect>
<sect type="see">
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t031">רנ"א</url>
<url href="t015">חומצת גרעין</url>
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
</sect></term>

<term id="t012">
<hname>בסיס חנקני</hname>
<ename>NITROGENOUS BASE</ename>
<sect>בסיס המכיל חנקן ואחד ממרכבי הנוקלאוטיד. לפעמים הכוונה לנוקלואוטיד.</sect>
<sect type="expln">חמשת הבסיסים הנפוצים: אדנין, גואנין, ציטוזין, תימין, אורציל.</sect>
<sect type="see">
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
<url href="t013">רצף בסיסים</url>
<url href="t014">זוג בסיסים</url>
</sect></term>

<term id="t013">
<hname>רצף בסיסים</hname>
<ename>BASE SEQUENCE</ename>
<sect>הסדר המסוים שבו נוקלאוטיד מסוים מצוי ליד נוקלאוטיד הבא בגדיל של דנ"א או רנ"א.</sect>
<sect type="see">
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
<url href="t012">בסיס חנקני</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t031">רנ"א</url>
</sect></term>

<term id="t014">
<hname>זוג בסיסים</hname>
<ename>BASE PAIR</ename>
<sect>שני בסיסים חנקניים בנוקלאוטידים המצויים בשני גדילים שונים של חומצת גרעין, והקשורים ביניהם בקשרי מימן.</sect>
<sect type="expln"> בסליל הדנ"א הכפול אדנין קשור לתימין וגואנין קשור לציטוזין. כאשר גדיל של רנ"א שליח נוצר מול גדיל דנ"א במהלך תעתוק, אורציל מתקשר לאדנין שבדנ"א.</sect>
<sect type="see">
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
<url href="t013">רצף בסיסים</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t031">רנ"א</url>
<url href="t156">מוטציה</url>
<url href="t015">חומצת גרעין</url>
<url href="t205">תעתוק</url>
</sect></term>

<term id="t015">
<hname>חומצת גרעין</hname>
<ename>NUCLEIC ACID</ename>
<sect>שרשרת חד-גדילית או דו-גדילית ארוכה של נוקלאוטידים המקושרים בזה אחר זה בזרחה שלהם.<br />גם שם כולל למולקולות דנ"א ורנ"א.</sect>
<sect type="expln">חומצות גרעין שונות זו מזו ברצף הבסיסים, ובד"כ מולקולת רנ"א היא חד-גדילי, ואילו מולקולת דנ"א היא דו-גדילי. ההבדל בין דנ"א לרנ"א הוא בשייר הסוכר. שייר הסוכר בדנ"א הוא דיאוקסיריבוז ואילו ברנ"א הוא ריבוז. כמו כן, במולקולות דנ"א מצוי הבסיס החנקני, תימין, שאינו מצוי ברנ"א. ברנ"א האורציל מחליף את התימין.</sect>
<sect type="see">
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t031">רנ"א</url>
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
<url href="t013">רצף הבסיסים</url>
</sect></term>

<term id="t016">
<hname>גלאי</hname>
<ename>PROBE</ename>
<sect>מולקולה מסומנת, למשל על ידי אטום רדיואקטיבי, המשמשת לזיהוי ולאיתור מולקולה אחרת.
</sect></term>

<term id="t017">
<hname>גלאי דנ"א</hname>
<ename>DNA PROBE</ename>
<sect>קטע דנ"א קצר מסומן (בסימון רדיואקטיבי או פלואורסצנטי), המשמש לאיתור מולקולה אחרת. הגלאי משמש לגילוי רצפים משלימים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t013">רצף הבסיסים</url>
</sect></term>

<term id="t018">
<hname>דנ"א</hname>
<ename>DNA<subnm> - DEOXYRIBONUCLEIC ACID</subnm></ename>
<sect>חומצת גרעין נושאת התורשה, ברוב היצורים היא מורכבת משני גדילים בעלי קוטביות הפוכה השזורים זה סביב זה. כל גדיל בנוי מרצף נוקלאוטידים אשר כל אחד מהם מורכב משייר של חומצה זרחתית וסוכר (דיאוכסיריבוז) המהווים את שידרת הגדיל, ושייר של אחד מארבעה בסיסים חנקניים: אדנין, גואנין, ציטוזין או תימין. הגדילים מלופפים זה בזה. גדיל אחד קשור למשלים לו באמצעות קשרים כימיים חלשים (קשרי מימן) בין אדנין לתימין ובין גואנין לציטזין.</sect>
<sect type="expln">מולקולת הדנ"א היא החומר התורשתי ומצויה ברוב סוגי התאים. אולם בכמה נגיפים ממלא תפקיד זה הרנ"א. מולקולת דנ"א מכתיבה את מבנה החלבונים, ובסופו של דבר את התכונות התורשתיות האופייניות לכל מין.</sect>
<sect type="see">
<url href="t015">חומצת גרעין</url>
<url href="t031">רנ"א</url>
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
</sect></term>

<term id="t019">
<hname>דנ"א משובט</hname>
<ename>CLONED DNA</ename>
<sect>עותקים רבים זהים של קטע דנ"א שהוחדרו לתוך פלסמידים או נשאים אחרים של תוצרי השיבוט.</sect>
<sect type="see">
<url href="t037">פלסמיד</url>
<url href="t015">חומצת גרעין</url>
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
</sect></term>

<term id="t020">
<hname>דנטורציה</hname>
<ename>DENATURATION</ename>
<sect>
<tir>מלטינית de=קדומת המראה על ביטול מצב קודם, natura=טבע</tir>
אבדן המבנה התלת ממדי של מולקולת חלבון או חומצת גרעין.</sect>
<sect type="expln">דנטורציה גורם בדרך כלל לאבדן הפעילות הפיסיולוגית עקב ניתוק קשרי מימן וקשרים חלשים אחרים בתוכה.</sect>
<sect type="see">
<url href="t015">חומצת גרעין</url>
<url href="t024">חלבון</url>
</sect></term>

<term id="t021">
<hname>היסטון</hname>
<ename>HISTONE</ename>
<sect><tir>מיוונית histos=רקמה</tir>
מולקולת חלבון שעליה מלופפת מולקולת דנ"א בנוקלואוזום שבתאים איקריוטים.</sect>
<sect type="expln">ההיסטונים אחראים במידה רבה לארגונו המבני של הכרומוזום. ארבעה סוגי היסטונים מרכיבים את ליבת הנוקלואזום (שתי מולקולות מכל סוג, ובסך הכל שמונה מולקולות). הם יוצרים מעין כדורים פחוסים. כל "כדור" מלופף בשרשרת הדנ"א. היסטון הוא חלבון בסיסי המכיל אחוז גבוה של חומצות אמינו: ארגינין וליסין.</sect>
<sect type="see">
<url href="t040">איקריוט</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t024">חלבון</url>
<url href="t036">נוקלאוזום</url>
</sect></term>

<term id="t022">
<hname>שכפול</hname>
<ename>REPLICATION</ename>
<sect>
<tir>מלטינית replicatio=קיפול, קפל</tir>
תהליך של בניית מולקולת דנ"א על פי מולקולת דנ"א אחרת.</sect>
<sect type="expln">בדרך כלל השכפול הוא משמר למחצה: כל אחת משתי המולקולות "החדשות" בנויה מגדיל אחד, שמקורו במולקולה המקורית של הדנ"א, ומגדיל חדש.</sect>
<sect type="see">
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t015">כרומוזום</url>
</sect></term>

<term id="t023">
<hname>חומצת אמינו</hname>
<ename>AMINO ACID</ename>
<sect>
<img>../genimg/aminoacid.gif</img>
תרכובת המכילה קבוצה אמינית (NH2-) וקבוצה קרבוקסילית (COOH-).
</sect>
<sect type="expln">קיימות 20 חומצות אמינו והן אבני הבניין של החלבונים וחומרי מוצא לתרכובות חשובות לגוף. גוף האדם מסוגל לסנטנז חלק מהחומצות אמינו אבל 10 מהם אין הוא מסוגל לסנטז ולכן הן נקראות חומצות אמינו חיוניות. ואילו הן: איזולויצין, ארגינין, היסטידין, ולין, לויצין, ליזין, טריפטופן, מתיונין, פנילאלנין ותראונין.</sect>
<sect type="see">
<url href="t024">חלבון</url>
</sect></term>

<term id="t024">
<hname>חלבון</hname>
<ename>PROTEIN</ename>
<sect>
<tir>מיוונית proteion=ראשון</tir>
תרכובת אורגנית גדולה, מורכבת מרצף אחד או יותר של חומצות אמינו הקשורות ביניהן בקשרים פפטידיים.
</sect>
<sect type="expln">החלבונים הם המרכיב העיקרי של האנזימים ושל רבים ממרכיבי המבנה של התא. בכל חלבון יש רצף ייחודי-לו של חומצות אמינו בשרשרות הפוליפפטידיות. רצפים אילו הם הבסיס למבנה התלת ממדי ולתכונות החלבון.</sect>
<sect type="see">
<url href="t023">חומצת אמינו</url>
<url href="t030">פפטיד</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t013">רצף הבסיסים</url>
</sect></term>

<term id="t025">
<hname>חלבון נשא</hname>
<ename>CARRIER PROTEIN</ename>
<sect>סוג של חלבון הובלה, הקושר חומרים ייחודיים ומשנה את צורתו באופנים המאפשרים העברת אותם חומרים מבעד לקרום התא (ממברנת הפלסמה).</sect>
<sect type="expln">יש חלבונים נשאים המתפקדים באורח פסיווי ויש שתפקודם מחייב תוספת אנרגיה.</sect>
<sect type="see">
<url href="t023">חומצת אמינו</url>
<url href="t084">קרום התא</url>
</sect></term>

<term id="t026">
<hname>חלבון קולטן</hname>
<ename>RECEPTOR PROTEIN</ename>
<sect>מולקולת חלבון המצוייה על פני ממברנת הפלסמה ו/או בתוך הציטופלסמה, הנקשרת למולקולות שמחוץ לתא, כולל הורמון או מעביר עיצבי. הקישור מפעיל שינויים בפעילות התא.</sect>
<sect type="see">
<url href="t023">חומצת אמינו</url>
<url href="t084">קרום התא</url>
</sect></term>

<term id="t027">
<hname>חלבון תעלה</hname>
<ename>CHANNEL PROTEIN</ename>
<sect>מקרומולקולה חלבונית השקועה בקרום התא ומשמשת כנקב שדרכו חוצים את הקרום יונים וחומרים המומסים במים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t023">חומצת אמינו</url>
<url href="t084">קרום התא</url>
</sect></term>

<term id="t028">
<hname>חלבון היכרות</hname>
<ename>RECOGNITION PROTEIN</ename>
<sect>חלבון בשטח פני התא, שאותו מכירים תאים מאותו סוג. הוא מסייע להכוונת ארגונם של התאים לרקמות במהלך ההתפתחות, ומתווך בפעילויות גומלין בין תאים.
</sect></term>

<term id="t029">
<hname>חלבון מווסת</hname>
<ename>REGULATORY PROTEIN</ename>
<sect>חלבון המגביר או בולם את קצב התעתוק של גן.</sect>
<sect type="see">
<url href="t130">דכאן</url>
<url href="t162">משרן</url>
</sect></term>

<term id="t030">
<hname>פפטיד</hname>
<ename>PEPTIDE</ename>
<sect>מולקולה המורכבת מרצף קצר (שתיים או יותר) של חומצות אמינו.</sect>
<sect type="expln">לעיתים הכוונה לחלבון קצר או קטע מחלבון גדול יותר.</sect>
<sect type="see">
<url href="t024">חלבון</url>
<url href="t023">חומצת אמינו</url>
<url href="t038">פוליפפטיד</url>
</sect></term>

<term id="t031">
<hname>רנ"א</hname>
<ename>RNA</ename>
<sect>חומצת גרעין, חומצה ריבו-נוקליאית - בדרך כלל, מולקולה חד גדילית המורכבת משרשרת נוקלאוטידים.</sect>
<sect type="expln">מוכרים שלשה סוגים עיקריים: רנ"א שליח, רנ"א ריבוזומי ורנ"א מוביל. בנגיפים מסוימים רנ"א הוא מולקולת התורשה.</sect>
<sect type="see">
<url href="t015">חומצת גרעין</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
</sect></term>

<term id="t032">
<hname>רנ"א מוביל</hname>
<ename>TRANSFER RNA<subnm>- tRNA</subnm></ename>
<sect>סוג של רנ"א הקושר ומוליך חומצת אמינו ייחודית אל הריבוזומים לסינתזת חלבון.</sect>
<sect type="expln">רנ"א מוביל הנו מולקולה קטנה יחסית. גדיל הרנ"א מקופל למבנה תלת מימדי. בקצה אחד אתר קשירה לחומצת אמינו ובקצה אחר אתר קשירה לקודון (שלשה נוקלאוטידים) המצוי ברנ"א שליח הנקרא אנטיקודון.</sect>
<sect type="see">
<url href="t015">חומצת גרעין</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t089">ריבוזום</url>
<url href="t089">קודון</url>
<url href="t024">חלבון</url>
<url href="t034">רנ"א שליח</url>
</sect></term>

<term id="t033">
<hname>רנ"א ריבוזומי</hname>
<ename>RIBOSOMAL RNA<subnm>- rRNA</subnm></ename>
<sect>סוג של מולקולת רנ"א המרכיב יחד עם כשמונים חלבונים את הריבוזומים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t015">חומצת גרעין</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t089">ריבוזום</url>
</sect></term>

<term id="t034">
<hname>רנ"א שליח</hname>
<ename>MESSENGER RNA<subnm>- mRNA</subnm></ename>
<sect>סוג של מולקולת רנ"א המהווה תעתיק של קטעי דנ"א. המידע שבתעתיק זה מתורגם לחלבונים שונים בציטופלסמה.</sect>
<sect type="expln">קטעים של מולקולת הדנ"א, המהווים תבנית, שעל פיה נבנה, בעזרת אנזימים מיוחדים לדבר, רנ"א ראשוני, שהרכב הבסיסים שלו משלים לזה של אחד הגדילים שבקטע הדנ"א. הרנ"א הראשוני עובר תהליך של שחבור, השמטת אינטרונים והשארת האקסונים, בעודו בגרעין. רק לאחר השחבור הרנ"א מגיע לריבוזומים שבציטופלסמה ושם רצף הקודונים שברנ"א מתורגם לרצף של חומצות אמינו. הרנ"א השליח המגיע מהגרעין לריבוזומים שונה מאוד באורכו מהרנ"א הראשוני.</sect>
<sect type="see">
<url href="t205">תעתוק</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t089">ריבוזום</url>
<url href="t013">רצף בסיסים</url>
<url href="t076">אינטרון</url>
<url href="t100">אקסון</url>
<url href="t082">ציטופלסמה</url>
</sect></term>

<term id="t035">
<hname>נוקלאואיד</hname>
<ename>NUCLEOID</ename>
<sect>
<tir>מלטינית nucleos=גרעין</tir>
אזור בתא החיידק שבו הדנ"א מאורגן בנפרד מיתר מרכיבי הציטופלסמה.
</sect></term>

<term id="t036">
<hname>נוקלאוזום</hname>
<ename>NUCLEOSOME</ename>
<sect>
<tir>מלטינית nucleos=גרעין</tir>
גופיף המורכב מארבעה זוגות חלבונים הסטוניים, שעליו מלופף החוט של הדנ"א בתאים איקריוטיים.</sect>
<sect type="expln">ארבעה סוגי היסטונים מרכיבים את ליבת הנוקלואזום (שתי מולקולות מכל סוג, ובסך הכל שמונה מולקולות). הם יוצרים מעין כדורים פחוסים. חוט הדנ"א מלפפת "כדור" בשני ליפופים כמעט מלאים (למעשה רק 1.75 ליפופים) ומקשרת בין כדור אחד למשנהו.</sect>
<sect type="see">
<url href="t015">חומצת גרעין</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t050">גרעין</url>
<url href="t021">היסטונים</url>
</sect></term>

<term id="t037">
<hname>פלסמיד</hname>
<ename>PLASMID</ename>
<sect>מולקולה טבעתית קטנה של דנ"א בציטופלסמה של תא החיידק, הכוללת גנים בודדים ומוכפלת ללא תלות בכרומוזום החיידק. משמשת כוקטור (נשא) לשיבוט גנים.
</sect></term>

<term id="t038">
<hname>פוליפפטיד</hname>
<ename>POLYPEPTIDE</ename>
<sect>
<tir>מיוונית polys=הרבה, pepto=לרכך, להבשיל, לעכל</tir>
מולקולה המורכבת משלשה או יותר חומצות אמינו הקשורים ביניהן בקשרים פפטידיים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t023">חומצת אמינו</url>
<url href="t024">חלבון</url>
<url href="t030">פפטיד</url>
</sect></term>

<term id="t039">
<hname>פרוקריוט</hname>
<ename>PROKARYOTE</ename>
<sect>
<tir>מיוונית PRO=לפני, KARYON=גלעין, אגוז</tir>
תא או יצור שהחומר התורשתי שלו איננו מאורגן בגרעין בעל קרום.
</sect>
<sect type="expln">כגון תא חיידק שהדנ"א שבו אינו כלול בגרעין ולא מצויים בו אברונים מתוחמי ממברנה אחרים האופייניים לתא האיקריוטי.
</sect></term>

<term id="t040">
<hname>איקריוט</hname>
<ename>EUCARYOTE<subnm> - EUKARYOTE</subnm></ename>
<sect>
<tir>מיוונית eu=טוב, karyon=אגוז, גלעין</tir>
תא או ייצור שלכל אחד מתאי גופם גרעין מוקף קרום (ממברנה)</sect>
<sect type="expln">כל הייצורים כולל חד-תאיים הם איקריוטים פרט לחיידקים ואצות כחוליות.
</sect></term>

<term id="t041">
<hname>אברון</hname>
<ename>ORGANELLE</ename>
<sect>
<tir>מיוונית organon=מכשיר</tir>
כינוי לגוף קטן, תוך תאי, הנמצא בכל סוגי התאים ומתוחם בקרום (ממברנה) משלו והוא מתפקד כיחידת פעולה המבצעת פעילויות חיים מיוחדות.
</sect><sect type="expln">
ישנם אברונים האחראים על הפרשת חומרים מן התא לסביבתו, ואחרים מבצעים תהליכי נשימה תאית. האברון הבולט ביותר בתא ברוב התאים הוא גרעין התא.
הריבוזום אינו אברון מכוון שהוא אינו מתוחם בקרום.
</sect><sect type="see">
<url href="t050">גרעין</url>
<url href="t074">מיטוכונדריה</url>
<url href="t066">ליזוזום</url>
</sect></term>

<term id="t042">
<hname>סמן דנ"א</hname>
<ename>DNA MARKER</ename>
<sect>קטע של דנ"א שנמצא במיקום מסוים על כרומוזום ושונה מאדם לאדם. משתמשים בסמני דנ"א כנקודת מוצא לגילוי גנים.
</sect></term>

<term id="t043">
<hname>אקסוציטוזה</hname>
<ename>EXOCYTOSIS</ename>
<sect>הוצאת חומר אל מחוץ לתא באמצעות בועית, שהקרום שלה מתאחה עם קרום התא, כך שתוכן הבועית משתחרר מחוץ לתא.
</sect></term>

<term id="t044">
<hname>בועית</hname>
<ename>VESICULE</ename>
<sect>
<tir>vesicula=שלפוחית קטנה</tir>
שלפוחית קטנה, עטופה קרום, בתוך הציטופלסמה של תא אחד. קיימים מגוון של בועיות המתפקדים בהובלה, או באגירה או בעיכול של חמרים, או בפעילות אחרת.
</sect></term>

<term id="t045">
<hname>בועית מתכווצת</hname>
<ename>CONTRACTILE VACUOLE</ename>
<sect>
<tir>CONTRACTUS =לקרב זה אל זה</tir>
בתאים מסויימים מדור או אברון תאי מוקף ממברנה, הקולט עודפי מים שבגוף התא ואחר-כך מתכווץ ומסלק את המים אל מחוץ לתא, דרך נקב.
</sect></term>

<term id="t046">
<hname>אברון גולגי</hname>
<ename>GOLGI BODY</ename>
<sect>אברון בתא בו מתרחשים תהליכי עיבוד של חומרים, אינזימים הורמונים וכדומה, שהתא מפריש החוצה. בתום תהליך העיבוד חומרים אלה נכלאים בתוך בועיות המסייעת להם לצאת מהתא או להעברתם לאתרים ייחודיים בתוך הציטופלסמה.
</sect>
<sect type="expln">
מערכת גולגי מפותחת בעיקר בתאים המייצרים חומרים להפרשה, לדוגמה, בתאי הלבלב המייצרים אנזימים של עיכול.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t044">בועית</url>
<url href="t082">ציטופלסמה</url>
<url href="t084">קרום התא</url>
</sect></term>

<term id="t047">
<hname>גופיף צהוב</hname>
<ename>CORPUS LUTEUM</ename>
<sect>בלוטה הנוצרת מזקיק בשל שפקע והביצית הבלתי בשלה השתחררה ממנו. הגופיף מפריש פרוגסטרון ומעט אסטרוגן, שני הורמונים המשמרים את הציפוי הפנימי של הרחם (אנדומטריום) ומשפיעים על התפתחות השליה וההריון.</sect>
<sect type="expln">הפרשת ההורמונים נועדה להכין את רירת הרחם לקליטת ביצית מופרית. אם לא חלה השרשה של ביצית מופרית, הגופיף הצהוב מתנוון, אבל אם יש השרשה הוא ממשיך להפריש פרוגסטרון עד לחודש הרביעי להריון, שלב בו השליה מקבלת תפקיד זה.</sect>
<sect type="see">
<url href="t176">פרוגסטרון</url>
<url href="t108">אסטרוגן</url>
<url href="t194">שחלה</url>
<url href="t113">ביוץ</url>
</sect></term>

<term id="t048">
<hname>גופיף קוטבי</hname>
<ename>POLAR BODY</ename>
<sect>כל אחד משלושה תאים, שאינם הופכים לתא ביצית ומתנוונים, מתוך ארבעת התאים שנוצרים במהלך יצירת תא ביצית בשל.</sect>
<sect type="expln">במהלך יצירת תא רבייה מתא המכיל כמות רגילה של כרומוזומים נוצרים ארבעה תאים עם מחצית מכמות הכרומוזומים. במהלך יצירת הביצית אצל האישה רק אחת מגיעה לידי הפריה ושלושת האחרים, הנקראים גופים קוטביים מתנוונים. בזקיק שמתחיל להתפתח מושלמת המיוזה הראשונה של האואוציט הראשוני. תא אחד יהווה ימשיך ויתפתח לכדי ביצית בשלה. השני, נקרא הגוף הקוטבי הראשון, ממשלים את המיוזה השניה, שתוצאתה שני גופים קוטביים שניוניים המתנוונים בהמשך. הביצית הבשלה משלימה את המיוזה השניה ברגע ההפריה. התוצאה ביצית מופרית ותא קוטבי (השלישי) שיתנוון בהמשך.</sect>
<sect type="see">
<url href="t052">זקיק</url>
<url href="t216">זקיק ראשוני</url>
<url href="t081">אואוציט</url>
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t140">הפלואיד</url>
<url href="t212">מטפאזה</url>
</sect></term>

<term id="t049">
<hname>גופיף בר</hname>
<ename>BARR BODY</ename>
<sect>כרומוזום X דחוס הנצפה בתאים של נקבות ממחלקת היונקים.</sect>
<sect type="expln">כאשר צובעים תא, שלא בשעת חלוקה, נצפה סמוך לקרום הגרעין גופיף צבוע כהה יותר משאר הגרעין. גופיף זה הוא כרומוזום X, שאינו משמש דגם לבניית דנ"א ולפיכך לא נוצרים על פיו חלבונים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t078">מעטפת הגרעין</url>
<url href="t215">השבתת כרומוזום X</url>
<url href="t058">כרומוזום X</url>
<url href="t062">כרומוזום הומולוגי</url>
</sect></term>

<term id="t050">
<hname>גרעין</hname>
<ename>NUCLEUS</ename>
<sect>אברון, בדרך כלל הגדול ביותר בתא, מכיל בתוכו חומר התורשה של התא, דנ"א, ומשמש מרכז פיקוח ובקרה על כל התהליכים המתרחשים בתא.</sect>
<sect type="expln">
מעטפת הגרעין (קרום כפול) מבודדת את הגרעין מהציטופלסמה ובה נקבים זעירים המאפשרים מעבר חומרים בין הגרעין לציטופלסמה.<br />
ישנם יצורים, פרוקריוטים, ללא גרעין, אך יש להם דנ"א באזור מוגדר של התא.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t078">מעטפת הגרעין</url>
<url href="t082">ציטופלסמה</url>
<url href="t039">פרוקריוט</url>
<url href="t040">איקריוט</url>
<url href="t051">גרעינון</url>
</sect></term>

<term id="t051">
<hname>גרעינון</hname>
<ename>NUCLEOLUS</ename>
<sect>
אברון בעל מבנה כדורי בתוך גרעין התא, שנעלם בשלב חלוקת התא, בו מצטבר בעיקר רנ"א המשמש לבניית ריבוזומים.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t050">גרעין</url>
<url href="t031">רנ"א</url>
<url href="t089">ריבוזום</url>
</sect></term>

<term id="t052">
<hname>זקיק</hname>
<ename>FOLLICLE</ename>
<sect>שם כולל לביצית שבשלבים הראשונים הוא מוקף בתאים בלבד ולאחר מכן הוא מוקף אנטרום - חלל מלא נוזלים.
</sect></term>

<term id="t053">
<hname>זיגוטה</hname>
<ename>ZYGOTE</ename>
<sect>
<tir>מיוונית zygos=הצמדה</tir>
ביצית מופרית לפני ההתלמה והתחלקות לתאים אחרים.
</sect>
<sect type="expln">
התא שנוצר מאיחוד שני תאים הפלואידיים בעלי כרומוזום מין שונה. זהו בדרך כלל התא הראשון של העובר (יצור דיפלואידי חדש) המתקבל מהאיחוי של גרעין תא זרע עם גרעין ביצית (הפריה).
</sect>
<sect type="see">
<url href="t055">הפריה</url>
<url href="t140">הפלואיד</url>
<url href="t129">דיפלואיד</url>
</sect></term>

<term id="t054">
<hname>השתהות באנאפזה</hname>
<ename>ANAPHASE LAG</ename>
<sect>שבוש אשר קורה בעת חלוקת התא, בשלב אנאפאזה, כאשר כרומוזום אחד נכשל להוות חלק מגרעין של אחד מתאי הבת. 
</sect>
<sect type="expln">
המנגנון של החלצות מטריזומיה ואובדן של כרומוזום עודף.
</sect><sect type="see">
<url href="t055">הפריה</url>
</sect></term>

<term id="t055">
<hname>הפריה</hname>
<ename>FERTILIZATION</ename>
<sect>
<tir>FERTILIS=לשאת, ללדת</tir>
 איחוי גרעין תא זרע עם גרעין תא ביצית. התוצאה ביצית מפורית, זיגוטה.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t053">זיגוטה</url>
</sect></term>

<term id="t056">
<hname>יצירת האיברים</hname>
<ename>ORGANOGENESIS ORGAN FORMATION</ename>
<sect>שלב התפתחותי, שבו שכבות העובר הראשוניות (שכבות הנבט נחלקות לתת אוכלוסיות של תאים, ושושלות תאים שונות מתמיינות למבנים ולתפקידים ייחודיים; זהו הבסיס לצמיחה ולהתמחות של הרקמות שבעקבותיו האיברים השונים מתאפיינים בתכונותיהם הכימיות והפיסיקליות המיוחדות.
</sect></term>

<term id="t057">
<hname>כרומוזום</hname>
<ename>CHROMOSOME</ename>
<sect>
<tir>מיוונית soma=גוף, chroma=צבע</tir>
מבנה דמוי חוט המצוי בכל גרעיני התא (מלבד תאי דם אדומים) ומכיל את החומר התורשתי (DNA) וחלבונים המצורפים אליו.</sect>
<sect type="expln">הכרומוזום הוא המארז של הדנ"א. הדנ"א נושא בחובו את הוראות הגדילה, ההתפתחות והתפקודים של הגוף. ניתן להבחין בכרומוזומים בצורתם המוגדרת במהלך חלוקת התא, כאשר הדנ"א הוכפל, נדחס, ומתעבה מספיק. לאחר חלוקת התא הכרומוזומים מאבדים את צורתם המוגדרת וצבעים הצובעים כרומוזומים צובעים את הגרעין כולו, ומעתה הכרומוזומים נקראים כרומוטין. כל כרומוזום מחולק לשתי זרועות המחוברים ביניהם על ידי צנטרומר. תאי האדם מכילים 46 כרומוזומים. והם מאורגנים ב-23 זוגות כרומוזומים הומולוגיים. קיימים 22 זוגות כרומוזומים אוטוזומלים וזוג אחד של כרומוזומי מין X ו-Y.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t063">כרומוזומי מין</url>
<url href="t050">גרעין</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
</sect></term>

<term id="t058">
<hname>כרומוזום X</hname>
<ename>X - CHROMOSOME</ename>
<sect>כרומוזום מין הגורם להתפתחות העובר לנקבה אך ורק בהיעדרו של כרומוזום Y.</sect>
<sect type="see">
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t053">זיגוטה</url>
<url href="t063">כרומוזומי מין</url>
</sect></term>

<term id="t059">
<hname>כרומוזום Y</hname>
<ename>Y - CHROMOSOME</ename>
<sect>כרומוזום מין הגורם לעובר אנושי להתפתח לזכר.</sect>
<sect type="see">
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t053">זיגוטה</url>
<url href="t063">כרומוזומי מין</url>
</sect></term>

<term id="t060">
<hname>כרומוזום אבהי</hname>
<ename>PATERNAL CHROMOSOME</ename>
<sect>
כרומוזום שמקורו באב.
</sect>
<sect type="expln">
בחלוקת הפחתה השנייה, מיוזה ll, כרומטידות אחיות נפרדות האחת מעל פני אחותה והן מתחלקות בין שני תאי בת. כל אחד משני התאים הוא תא הפלואידי, גמאטה. בתאים הפלואידיים, הגרעין מכיל מערך יחיד של כרומוזומים, אך מערך זה איננו אקראי. יש לו נציג אחד מכל זוג הומולוגיים או מהאב או מהאם. 
</sect>
<sect type="see">
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t062">כרומוזום הומולוגי</url>
<url href="t063">כרומוזום מין</url>
<url href="t064">כרומטידה</url>
<url href="t053">זיגוטה</url>
<url href="t213">מיוזה</url>
</sect></term>

<term id="t061">
<hname>כרומוזום אמהי</hname>
<ename>MATERNAL CHROMOSOME</ename>
<sect>
כרומוזום שמקורו באם.
</sect>
<sect type="expln">
בחלוקת הפחתה השנייה, מיוזה ll, כרומטידות אחיות נפרדות האחת מעל פני אחותה והן מתחלקות בין שני תאי בת. כל אחד משני התאים הוא תא הפלואידי, גמאטה. בתאים הפלואידיים, הגרעין מכיל מערך יחיד של כרומוזומים, אך מערך זה איננו אקראי. יש לו נציג אחד מכל זוג הומולוגיים או מהאב או מהאם. 
</sect>
<sect type="see">
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t062">כרומוזום הומולוגי</url>
<url href="t063">כרומוזום מין</url>
<url href="t064">כרומטידה</url>
<url href="t053">זיגוטה</url>
<url href="t213">מיוזה</url>
</sect></term>

<term id="t062">
<hname>כרומוזום הומולוגי</hname>
<ename>HOMOLOGOUS CHROMOSOME</ename>
<sect>
<tir>מיוונית logos=סדר, homos=שווה</tir>
אחד מבני זוג של כרומוזומים, הזהים זה לזה בגודלם, בצורתם ובגנים שבהם לאותן תכונות, והמסתדרים זה לאורכו של זה בעת חלוקת המיוזה הראשונה.
</sect>
<sect type="expln">
כל כרומוזום נושא מערך גנים, האחראים לתכונות התורשתיות של התא. זוג הומולוגים מכילים אותם גנים, אם כי ייתכנו הבדלים בדרך שבה מתבטאים הגנים בתא.<br />
כרומוזומי המין שונים זה מזה מבחינות אלה, ואף-על-פי-כן הם מתפקדים כהומולוגים במיוזה.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t064">זיגוטה</url>
<url href="t063">כרומוזום מין</url>
<url href="t213">מיוזה</url>
</sect></term>

<term id="t063">
<hname>כרומוזום מין</hname>
<ename>SEX CHROMOSOME</ename>
<sect>במינים רבים של בעלי חיים ובמיעוט מהצמחים - כרומוזום שהימצאותו בזיגוטה (ביצית מופרית) קובע את מין הפרט שיתפתח ממנה.</sect>
<sect type="expln">אצל האדם הכוונה לכרומוזום X וכרומוזום Y הקשורים לקביעת המין. לנשים נורמליות יש XX, לגברים נורמליים XY.
<ul>
<li>גבר לו יש שלשה כרומוזומי מין XYY יתאפיין בקומה גבוה במיוחד, אינטליגנציה נמוכה במקצת מהתקין והפרעות התנהגותיות.</li>
<li>גבר לו יש שלשה כרומוזומי מין XXY יתאפיין במבנה גוף גבוה ורזה, עם אשכים קטנים, חוסר זרע, שדיים מוגדלים ומיעוט שיער על הגוף והפנים.
תסמונת עם סטיה כרומוזומית זאת נקראת תסמונת קליינרפלטר.</li>
<li>אישה לה יש XXX עלול להתאפיין בדרגה מסוימת של פיגור שכלי.</li>
<li>אישה לה יש כרומוזום X בודד תלקה בתסמונת טרנר. נשים עם תסמונת טרנר יש להם איברי מין נשיים חיצוניים, אך אין להם שחלות ווסת ולכן הם אינן פוריות. נשים אלה הן נמוכות. רובן המכריע נורמלי מבחינה שכלית.</li>
</ul>
</sect>
<sect type="see">
<url href="t070">אוטוזום</url>
<url href="t053">זיגוטה</url>
</sect></term>

<term id="t064">
<hname>כרומטידה</hname>
<ename>CHROMATID</ename>
<sect><img>../genimg/mispur.gif</img></sect>
<sect>אחד משני עותקים של כרומוזום שהוכפל ועדיין קשור בצנטרומר משותף לעותק השני.</sect>
<sect type="expln">כל כרומטידה נשארת מחוברת לאחותה בצנטרומר עד שהן נפרדות במיוזה השניה. מכאן ואילך כל כרומטידה היא כרומוזום.</sect>
<sect type="see">
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t062">כרומוזום הומולוגי</url>
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t183">צנטרומר</url>
</sect></term>

<term id="t066">
<hname>ליזוזום</hname>
<ename>LYSOSOME</ename>
<sect>אברון העיכול העיקרי של התא, מכיל אנזימים המסוגלים לפרק רב-סוכרים, חלבונים, חומצות גרעין ומספר ליפידים.
</sect></term>

<term id="t067">
<hname>המסה</hname>
<ename>LYSIS</ename>
<sect><tir>מיוונית lysis=להתיר, לרופף</tir>הרס נרחב של מבנה ממברנת הפלסמה, המביא למות התא.
</sect></term>

<term id="t068">
<hname>ליפיד</hname>
<ename>LIPID</ename>
<sect>תרכובת שעיקרה פחמן ומימן, שאינה נמסה היטב במים אבל נמסה בממיסים לא קוטביים (כמו אתר).</sect>
<sect type="expln">הליפידים משמשים בתאים כמאגרי אנרגיה וכחומר מבנה, במיוחד בממברנות. עם הליפידים נמנים גם הורמונים מסוימים וחומרים אחרים, כמו מלחי מרה.
</sect></term>

<term id="t069">
<hname>מורפוגנזה</hname>
<ename>MORPHOGENESIS</ename>
<sect><tir>מיוונית genesis=התהוות, morphe=צורה</tir>תהליך שבו תאי עובר שהתמיינו מתארגנים לרקמות ולאיברים, כשהם נתונים לבקרה גנטית ולהשפעות הסביבה.
</sect></term>

<term id="t070">
<hname>אוטוזום</hname>
<ename>AUTOSOME</ename>
<sect><tir>מיוונית soma=גוף, autos=עצמו</tir>כל אחד מהכרומוזומים בגרעין תא שאינו כרומוזום מין.</sect>
<sect type="expln">בבני אדם, 22 אוטוזומים. מחלה או הפרעה אוטוזומלית משמעותה מחלה שמקורה בכרומוזום שאינו כרומוזום מין.</sect>
<sect type="see">
<url href="t063">כרומוזום מין</url>
<url href="t203">תורשה אוטוזומלית רצסיבית</url>
</sect></term>

<term id="t071">
<hname>מחזור חיי התא</hname>
<ename>CELL CYCLE</ename>
<sect>האירועים שבמהלכם התא גדל בממדיו, מכפיל בקירוב את מרכיבי הציטופלסמה, מכפיל את הדנ"א ואחר-כך הגרעין מתחלק לשניים ובעקבותיו מתחלקת הציטופלסמה. משך המחזור הוא מהיווצרותו של תא חדש ועד להשלמת חלוקתו.</sect>
<sect type="expln">בתאים איקריוטים: שלב G1 הוא משך הזמן לאחר המיטוזה, התחלת הכפלת הדנ"א בתא. בשלב ה-S שלב הסינתזה, נעשית רוב הכפלת הדנ"א. שלב G2 הוא שלב השלמת הכפלת הדנ"א ושלב ה -M הוא השלב שבו מתרחשת המיטוזה. כל שלבים מכונים בשם כולל אינטרפאזה. G משמעותו Gap. S משמעותו Synthesis. M משמעותו Metosis.</sect>
<sect type="see">
<url href="t082">ציטופלסמה</url>
<url href="t208">אינטרפאזה</url>
</sect></term>

<term id="t072">
<hname>מחזור חיים</hname>
<ename>LIFE CYCLE</ename>
<sect>סדרת ארועים מתוכנתת גנטית וחוזרת על עצמה בחיי הפרטים השונים של אותו מין, ובמהלכה היצורים גדלים, מתפתחים, מקיימים את עצמם, מתרבים ומתים.
</sect></term>

<term id="t073">
<hname>חילוף חומרים<subnm> - מטבוליזם</subnm></hname>
<ename>METABOLISM</ename>
<sect> כלל הריאקציות האנזימיות שבמהלכן התאים קולטים ,ומנצלים אנרגיה. באמצעות הריאקציות האלה התאים משנים, מסנתזים, אוגרים מפרקים ומסלקים מתוכם חומרים בדרכים התורמות לגדילתם, לשרידותם ולרבייתם.</sect>
<sect type="see">
<url href="t250">קטבוליזם</url>
<url href="t207">אנבוליזם</url>
</sect></term>

<term id="t074">
<hname>מיטוכונדריון</hname>
<ename>MITOCHONDRION</ename>
<sect>אברון המצוי ברוב התאים האיקריוטים. הוא מהווה את מרכז הפעילות של חילוף החומרים בתא: תהליכי פירוק חומרים בתא, אגירת אנרגיה והעמדתה בצורה זמינה לתהליכים אחרים, באמצעות מולקולות ATP.</sect>
<sect type="expln">במיטכונדריון כמויות קטנות של דנ"א ורנ"א הדומים במבנם לדנ"א שבתאים פרוקריוטים. חרף יכולתו של הדנ"א לייצר חלבונים, המיטכונדריה אינן עצמאיות מבחינה גנטית והן תחת פיקוח של גרעין התא.
</sect></term>

<term id="t075">
<hname>אי-הפרדה</hname>
<ename>NONDISJUNCTION</ename>
<sect>כשלון בהיפרדות התקינה בין כרומוזומים הומלוגיים או כרומטידות אחיות בעת המיטוזה או המיוזה.</sect>
<sect type="expln">בשלב המיוזה הראשונה כרומוזומים הומולוגיים אינם נפרדים לשני תאי בת. התוצאה - ביצית או תא זרע המכיל שני עותקים שונים של אותו כרומוזום. בשלב המיוזה השניה הכרומטידות האחיות לא נפרדות. התוצאה - ביצית או תא זרע המכיל שני עותקים זהים של אותו כרומוזום.</sect>
<sect type="see">
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t062">כרומוזום הומולוגי</url>
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t064">כרומטידה</url>
</sect></term>

<term id="t076">
<hname>אינטרון</hname>
<ename>INTRON</ename>
<sect>
קטע של דנ"א לא מקודד (שאינו מתורגם לחלבון) בתוך גן או בתעתיק הראשוני של מולקולת רנ"א שליח.
</sect>
<sect type="expln">
האינרטון בתעתיק הראשוני של מולקולת רנ"א שליח מורחק מהרנ"א בתהליך של שחבור.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t123">גן</url>
<url href="t205">תעתוק</url>
<url href="t196">שחבור</url>
<url href="t100">אקסון</url>
</sect></term>

<term id="t077">
<hname>אופרון</hname>
<ename>OPERON</ename>
<sect>
<tir>מלטינית operari=לעבוד</tir>
קבוצת של כמה גנים שכנים ואזורי הבקרה שלהם, המתועתקים כיחידה אחת למולקולת רנ"א שליח אחת.
</sect>
<sect type="expln">
קבוצת גנים הפועלים כיחידה תפקודית אחת להם בקרה משותפת, שמווסתת את ייצורם של אנזימים וחלבונים אחרים.
דוגמה: אופרון הלקטוז בחיידק א. קולי.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t034">רנ"א שליח</url>
</sect></term>

<term id="t078">
<hname>מעטפת הגרעין</hname>
<ename>NUCLEAR ENVELOPE</ename>
<sect>ממברנה כפולה (שני קרומים) המקיפה את גרעין התא.</sect>
<sect type="see">
<url href="t085">קרום הגרעין</url>
<url href="t084">קרום התא</url>
</sect></term>

<term id="t079">
<hname>אואוגנזה</hname>
<ename>OOGENESIS</ename>
<sect><tir>מיוונית oion=ביצה, genesis=התהוות</tir>תהליך יצירה של גמטה נקבית, מתא נבט (germ cell) ועד לביצית.</sect>
<sect type="see">
<url href="t121">גמטה</url>
<url href="t097">תא נבט</url>
</sect></term>

<term id="t080">
<hname>אואוגוניום</hname>
<ename>OOGONIUM</ename>
<sect>תא נבט ראשוני שהוא תא מוצא לביצית.</sect>
<sect type="expln">בשחלה העוברית אצל האדם מתרבים האואוגוניה (ביחיד אואוגוניום) עד שמספרם מגיע לשבע מליון בערך.</sect>
<sect type="see">
<url href="t121">גמטה</url>
<url href="t097">תא נבט</url>
</sect></term>

<term id="t081">
<hname>אואוציט</hname>
<ename>OOCYTE</ename>
<sect><tir>מיוונית oion=ביצה, kytos=חלול</tir>תא ביצית לא בשל בתהליך מיוזה.</sect>
<sect type="expln">מבדילים בין אואוציט ראשוני (primary oocyte) המתקבל מחלוקת הפחתה ראשונה ובו כרומטידות אחיות, ובין אואוציט שניוני (secondary oocyte) המתקבל מחלוקת הפחתה שניה, שהוא תא הפלואידי.</sect>
<sect type="see">
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t097">תא נבט</url>
</sect></term>

<term id="t082">
<hname>ציטופלסמה</hname>
<ename>CYTOPLASM</ename>
<sect>תוכן התא למעט קרום התא ואברוני התא.</sect>
<sect type="expln">תוכן התא המורכב מתמיסה מימית צמיגה למדי ונתחם על ידי קרום התא (וקרומים של אברונים אחרים). הציטופלסמה היא עיקר המסה של התאים, והיא עשירה בחומרים רבים: מלחים, חלבונים, סוכרים ועוד.</sect>
<sect type="see">
<url href="t084">קרום</url>
<url href="t041">אברון</url>
</sect></term>

<term id="t083">
<hname>אשך</hname>
<ename>TESTIS<subnm> - TESTICLE</subnm></ename>
<sect>אחד מזוג בלוטות המין הזכריים שמייצרים תאי זרע ומפרישים את הורמון המין הזכרי טסטוסטרון.
</sect></term>

<term id="t084">
<hname>קרום התא</hname>
<ename>CELL MEMBRANE<subnm> - PLASMA MEMBRANE</subnm></ename>
<sect>מעטפת דו שכבתית של מולקולות שומניות (ליפידים), התוחמת את הציטופלסמה של כל התאים ובה מוטבעות מולקולות חלבון: חלקן בתוך שכבת השומנים, וחלקן בולטות משני צידיה.</sect>
<sect type="expln">קרום התא משמש חיץ בין התא לסביבתו החיצונית ובין התא לתא בשכנותו. המבנה של הקרום מאפשר לתא לברור את החומרים הנכנסים אליו והיוצאים ממנו, וכן לקלוט אותות מחוץ לתא.
</sect></term>

<term id="t085">
<hname>קרום הגרעין</hname>
<ename>NUCLEAR MEMBRANE</ename>
<sect>מעטפה דו שיכבתית בין גרעין תא לציטופלסמה.
</sect></term>

<term id="t086">
<hname>רבייה</hname>
<ename>REPRODUCTION</ename>
<sect>התהליכים שבהם נוצר דור חדש של תאים, או של פרטים רב-תאיים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t121">גמטה</url>
<url href="t087">רבייה אלמינית</url>
</sect></term>

<term id="t087">
<hname>רבייה אלמינית</hname>
<ename>ASEXUAL REPRODUCTION</ename>
<sect>רבייה שלא באמצעות גמטות.</sect>
<sect type="expln">הצאצאים הם בני הורה יחיד ויורשים רק את הגנים של אותו הורה.</sect>
<sect type="see">
<url href="t121">גמטה</url>
</sect></term>

<term id="t088">
<hname>רבייה מינית</hname>
<ename>SEXUAL REPRODUCTION</ename>
<sect>רבייה שבה הצאצאים נוצרים מהאיחוי של גמטות שמקורן בשני הורים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t121">גמטה</url>
<url href="t055">הפריה</url>
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t053">זיגוטה</url>
</sect></term>

<term id="t089">
<hname>ריבוזום</hname>
<ename>RIBOSOME</ename>
<sect><tir>מלטנית ribes=צימוק; מיוונית soma=גוף</tir>אברון תוך-תאי בציטופלסמה עליו נעשה תרגום רנ"א לרצף חומצות אמינו.</sect>
<sect type="expln">הריבוזום השלם מורכב משתי תת-יחידות: מולקולת רנ"א ריבוזומי וחלבון. הוא משתתף בקשירת חומצות אמינו אלה לאלה וביצירת שרשרות פוליפפטידיות.</sect>
<sect type="see">
<url href="t024">חלבון</url>
<url href="t023">חומצת אמינו</url>
<url href="t038">פוליפפטיד</url>
<url href="t082">ציטופלסמה</url>
</sect></term>

<term id="t090">
<hname>תרגום</hname>
<ename>TRANSLATION</ename>
<sect>בניית רצף חומצות אמינו בריבוזומים על פי הקודונים ברנ"א שליח.</sect>
<sect type="see">
<url href="t024">חלבון</url>
<url href="t023">חומצת אמינו</url>
<url href="t185">קודון</url>
<url href="t034">רנ"א שליח</url>
<url href="t089">ריבוזום</url>
<url href="t170">פוליזום</url>
</sect></term>

<term id="t091">
<hname>אונקוגן</hname>
<ename>ONCOGENE</ename>
<sect><tir>מיוונית oncos=גידול</tir>כל גן בעל פוטנציאל לגרימת התמרה סרטנית בתא.</sect>
<sect type="expln">צורה משופעלת של פרוטואונקוגן. הוא מפעיל ומווסת תהליכים במחזור חיי התא. פעילותו מוסיפה תפקיד חדש לתא, ובתנאים מסויימים הוא יכל להפוך תא תקין לתא סרטני.</sect>
<sect type="see">
<url href="t177">פרוטו-אונקוגן</url>
<url href="t071">מחזור חיי התא</url>
</sect></term>

<term id="t092">
<hname>תא</hname>
<ename>CELL</ename>
<sect>המבנה הפשוט ביותר שגלומות בו מרבית תכונות החיים.</sect>
<sect type="expln">התא הוא יחידה מאורגנת ולה אירגון צורני, כימי ופיסקאלי המאפשרים קיום עצמאי, גידול והתרבות על ידי חלוקה אם בתוכה מידע תורשתי האצור בדנ"א או ברנ"א, ומחוצה לה תנאים מתאימים, ובכללם מקורות אנרגיה וחומרי גלם נאותים.
</sect></term>

<term id="t093">
<hname>ביצית<subnm> - תא ביצית</subnm></hname>
<ename>OVUM<subnm> - EGG</subnm></ename>
<sect>תא רבייה (גמטה) בשל של נקבה.
</sect></term>

<term id="t094">
<hname>תא זרע</hname>
<ename>SPERM CELL; MALE GAMETE ;SPERMATOZOON</ename>
<sect>תא רבייה (גמטה) בשל של זכר.
</sect></term>

<term id="t095">
<hname>תא סומטי</hname>
<ename>SOMATIC CELL</ename>
<sect><tir>מיוונית soma=גוף</tir>כל תא שאינו תא רבייה.</sect>
<sect type="see">
<url href="t121">גמטה</url>
<url href="t097">תא נבט</url>
</sect></term>

<term id="t096">
<hname>תא מוצא</hname>
<ename>STEM CELL</ename>
<sect>בבעלי חיים רב-תאיים אחד מקבוצת התאים חסרי ההתמחות, שאוכלוסייתם מתחדשת בהתמדה על-ידי חלוקות מיטוזה; חלק מצאצאי התאים האלה מתחלקים גם הם ומתמיינים לטיפוסי תא ייחודיים.
</sect></term>

<term id="t097">
<hname>תא נבט</hname>
<ename>GERM CELL</ename>
<sect>אחד משורת תאים הנשמרת לצורך רבייה מינית, לצורך התפתחות גמטות.</sect>
<sect type="see">
<url href="t095">תא סומטי</url>
<url href="t121">גמטה</url>
</sect></term>

<term id="t098">
<hname>הגברה<subnm> - ריבוב</subnm></hname>
<ename>AMPLIFICATION</ename>
<sect>התווספות של שלישיית נוקלאוטידים אחת או יותר לרצף של שלישיית נוקלאוטידים החוזרת על עצמה בתהליך כימי בעת העברת הגן מההורה לצאצא.
</sect>
<sect type="expln">
ריבוב שלישיית נוקלאוטידים החוזרת ונשנית הינו מאורע נדיר אבל לאחר שהמוטציה התרחשה אזי המוטציה כבר אינה נדירה ומספר השלשות גדל מדור לדור.
לעיתים ההגברה המתרחשת בתהליך חלוקה תא רגילה או במהלך יצירת תאי זרע.
</sect></term>

<term id="t099">
<hname>היברידיזציה (הכלאה) של חומצות גרעין</hname>
<ename>NUCLEIC ACID HYBRIDIZATION</ename>
<sect>זיווג בסיסים בין רצפי נוקלאוטידים ממקורות שונים, כגון זה המשמש בהנדסה גנטית ובחקר היחסים האבולוציוניים בין מינים שונים על-פי הדמיון והשוני בדנ"א וברנ"א.
</sect></term>

<term id="t100">
<hname>אקסון</hname>
<ename>EXON</ename>
<sect>קטע של דנ"א מקודד (שמתורגם לחלבון) בתוך גן או בתעתיק הראשוני של מולקולת רנ"א שליח.
</sect>
<sect type="expln">
הרנ"א שליח הראשוני מורכב בין היתר מאקסונים מופרדים על ידי קטעי אינטרונים. בתהליך השחבור נשארים האקסונים ברנ"א השליח והם אילו המתורגמים לרצף חומצות אמינו של החלבון.
האינרטון בתעתיק הראשוני של מולקולת רנ"א שליח מורחק מהרנ"א בתהליך של שחבור.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t123">גן</url>
<url href="t205">תעתוק</url>
<url href="t196">שחבור</url>
<url href="t076">אינטרון</url>
</sect></term>

<term id="t101">
<hname>אלל</hname>
<ename>ALLELE</ename>
<sect><tir>מיוונית allelon=הדדי</tir>אחד מתוך שני ביטויים (מופעים) או יותר של אותו גן.<br />גם, כל אחת מהמוטציות של אותו גן.</sect>
<sect type="expln">לכל אדם יש לכל היותר שני ביטויים של אותו גן. אף על פי כן, באוכלוסיה תיתכן מספר אללים (חלופות של אותו גן) למשל סוג דם יכל להיות: A, B, AB, O.</sect>
<sect type="see">
<url href="t123">גן</url>
<url href="t175">פנוטיפ</url>
<url href="t127">גנוטיפ</url>
</sect></term>

<term id="t102">
<hname>אלל דומיננטי</hname>
<ename>DOMINANT ALLELE</ename>
<sect>אלל הממסך את הביטוי של בן זוגו המצוי בכרומוזום ההומולוגי.</sect>
<sect type="expln">אלל שהשפעתו ניכרת הן במצב הטרוזיגוטי והן במצב הומוזיגוטי. למשל, באחד הגנים, הקובע את צבע הפרווה בשורק, מוכרים שני אללים: האלל B (פרווה שחורה) דומיננטי על האלל b (פרווה חומה). המשמעות היא: שורק עם שני אללים B ו-b פרוותו תמיד תהיה שחורה. מאידך, לשורק בעל פרווה שחורה ייתכנו שני סידורי אללים BB (הומוזיגוט) או Bb (הטרוזיגוט).</sect>
<sect type="see">
<url href="t123">גן</url>
<url href="t175">פנוטיפ</url>
<url href="t127">גנוטיפ</url>
<url href="t062">כרומוזום הומולוגי</url>
<url href="t131">הומוזיגוט</url>
<url href="t135">הטרוזיגוט</url>
<url href="t103">אלל רצסיבי</url>
<url href="t184">קודומיננטיות</url>
</sect></term>

<term id="t103">
<hname>אלל רצסיבי</hname>
<ename>RECESSIVE ALLELE</ename>
<sect>אלל המתבטא במלואו רק במצב ההומוזיגוטי.</sect>
<sect type="expln">במצב הטרוזיגוטי זהו אלל שביטויו ממוסך לגמרי או חלקית על-ידי ביטוי בן-זוגו הדומיננטי. פרט, שחלה במחלה רצסיבית, ירש שני אללים רצסיבים בעלי השפעה שלילית על הגוף.</sect>
<sect type="see">
<url href="t123">גן</url>
<url href="t175">פנוטיפ</url>
<url href="t127">גנוטיפ</url>
<url href="t062">כרומוזום הומולוגי</url>
<url href="t131">הומוזיגוט</url>
<url href="t135">הטרוזיגוט</url>
<url href="t102">אלל דומיננטי</url>
<url href="t184">קודומיננטיות</url>
</sect></term>

<term id="t104">
<hname>אנאיפלואידיה</hname>
<ename>ANEUPLOIDY</ename>
<sect><tir>מיוונית an=בלי, eu=טוב, aploos=יחיד</tir>שינוי במספר התקין של הכרומוזומים בתאים, בעקבות כרומוזום עודף או חסר.</sect>
<sect type="see">
<url href="t129">דיפלואידי</url>
<url href="t174">פוליפלואידיה</url>
<url href="t148">טריזומיה</url>
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t062">כררומזום הומלוגי</url>
<url href="t158">מספר כרומוזומי</url>
</sect></term>

<term id="t105">
<hname>אנזים</hname>
<ename>ENZYME</ename>
<sect>מולקולה גדולה, בדרך כלל חלבון, המזרזת מאד ריאקציות כימיות בין תרכובות הייחודיות לכל אנזים.</sect>
<sect type="expln">הזירוז נעשה באתרים הפעילים שבמולקולת האנזים. החומר שעליו פועל אנזים מסוים נקרא סובסטרט.</sect>
<sect type="see">
<url href="t165">סובסטרט</url>
<url href="t112">אתר פעיל</url>
</sect></term>

<term id="t106">
<hname>אנזים קיטוע</hname>
<ename>RESTRICTION ENZYME</ename>
<sect>אנזים המצוי בחיידקים הקוטע דנ"א זר שחדר לתא החיידק, למשל באמצעות נגיף, למקטעים קצרים.</sect>
<sect type="expln">כל אנזים החותך דנ"א באתר ייחודי בדרך כלל ארבע או שישה נוקלאוטידים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t105">אנזים</url>
<url href="t165">סובסטרט</url>
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
</sect></term>

<term id="t107">
<hname>אנטיקודון</hname>
<ename>ANTICODON</ename>
<sect>רצף של שלושה נוקלאוטידים במולקולת רנ"א מוביל, המסוגל להזדווג עם קודון שברנ"א שליח.</sect>
<sect type="see">
<url href="t185">קודון</url>
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
<url href="t032">רנ"א מוביל</url>
<url href="t034">רנ"א שליח</url>
</sect></term>

<term id="t108">
<hname>אסטרוגן</hname>
<ename>ESTROGEN</ename>
<sect>הורמון מין המסייע להבשלת תאי ביצית.</sect>
<sect type="expln">האסטרוגן גורם לשינויים בציפוי הרחם במהלך מחזור הוסת ומשמר את תכונות מין משניות ומשפיע גם על התפתחות הגוף וגידולו.
</sect></term>

<term id="t109">
<hname>אפיסטזה</hname>
<ename>EPISTASIS</ename>
<sect>סוג של פעילות גומלין בין גנים, שבו שני האללים של גן אחד משפיעים על התבטאות האללים של גן אחר.</sect>
<sect type="see">
<url href="t101">אלל</url>
</sect></term>

<term id="t110">
<hname>אתר בקרה</hname>
<ename>CONTROL SITE</ename>
<sect>רצף בדנ"א שאליו נקשרים חלבונים מווסתים (גורמי תעתוק) המעורבים בבקרת ההתבטאות של גנים מבניים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t161">מקדם</url>
<url href="t160">מפעיל</url>
</sect></term>

<term id="t111">
<hname>אתר גנטי</hname>
<ename>GENE LOCUS</ename>
<sect>המיקום של גן בכרומוזום.
</sect></term>

<term id="t112">
<hname>אתר פעיל</hname>
<ename>ACTIVE SITE</ename>
<sect>אזור מוגדר על פני מולקולת אנזים, שאליו נקשר הסובסטרט ובו מתרחשת ריאקציה ייחודית שמזרז האנזים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t105">אנזים</url>
<url href="t165">סובסטרט</url>
</sect></term>

<term id="t113">
<hname>ביוץ</hname>
<ename>OVULATION</ename>
<sect>תהליך בו ביצית בלתי בשלה (אואוציט שניוני) חורגת מזקיק בשל, נופלת לפתח החצוצרה ומתמקמת על דופן החצוצרה. לאחר מכן, הביצית נודדת מן השחלה לאורך החצוצרה אל הרחם.</sect>
<sect type="see">
<url href="t194">שחלה</url>
<url href="t081">אואוציט</url>
<url href="t052">זקיק</url>
</sect></term>

<term id="t114">
<hname>אנליזה גנטית</hname>
<ename>GENETIC ANALYSE</ename>
<sect>בדיקה של דנ"א במעבדה לאבחון פגמים גנטיים.
</sect></term>

<term id="t115">
<hname>בקרה אלוסטרית</hname>
<ename>ALLOSTERIC CONTROL</ename>
<sect>בהקשר לאנזימים, בקרה על ריאקציה או על מסלול מטבולי באמצעות. הפעלה או דיכוי של אנזים, המופעלת באמצעות התקשרותו של מולקולה מווסתת לאתר בקרה (השונה מן האתר הפעיל) של אנזים או של חלבון אחר.</sect>
<sect type="see">
<url href="t105">אנזים</url>
<url href="t165">סובסטרט</url>
<url href="t112">אתר פעיל</url>
</sect></term>

<term id="t116">
<hname>בקרה שלאחר תרגום</hname>
<ename>POST-TRANSLATIONAL CONTROLS</ename>
<sect>בקרה הקובעת את השינויים החלים בשרשרת פוליפפטידית חדשה והופכים אותה למולקולה תפקודית של אנזים או של חלבון אחר.</sect>
<sect type="see">
<url href="t205">תעתוק</url>
<url href="t090">תרגום</url>
<url href="t038">פוליפפטיד</url>
<url href="t024">חלבון</url>
</sect></term>

<term id="t117">
<hname>בקרת התעתוק</hname>
<ename>CONTROLS TRANSCRIPTIONAL</ename>
<sect>תהליכים המשפיעים על העיתוי ועל רמת התעתוק של גן מסוים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t090">תרגום</url>
<url href="t038">פוליפפטיד</url>
<url href="t024">חלבון</url>
<url href="t123">גן</url>
</sect></term>

<term id="t118">
<hname>בקרת התרגום</hname>
<ename>TRANSLATIONAL CONTROLS</ename>
<sect>תהליכים המווסתים את הקצב שבו תעתיקי הרנ"א שליח, המגיעים לציטופלסמה, יתורגמו על פני הריבוזומים לשרשראות פוליפפטידיות.</sect>
<sect type="see">
<url href="t205">תעתוק</url>
<url href="t038">פוליפפטיד</url>
<url href="t024">חלבון</url>
<url href="t034">רנ"א שליח</url>
<url href="t089">ריבוזום</url>
<url href="t082">ציטופלסמה</url>
</sect></term>

<term id="t119">
<hname>בקרת עיבוד התעתיק</hname>
<ename>TRANSCRIPT PROCESSING CONTROLS</ename>
<sect>תהליכים המווסתים את עיבוד התעתיקים הראשוניים של רנ"א שליח והפיכתם לתעתיקים בשלים, לפני שיגורם מן הגרעין אל הציטופלסמה.</sect>
<sect type="see">
<url href="t205">תעתוק</url>
<url href="t034">רנ"א שליח</url>
<url href="t089">ריבוזום</url>
<url href="t082">ציטופלסמה</url>
<url href="t196">שחבור</url>
<url href="t076">אינטרון</url>
<url href="t100">אקסון</url>
</sect></term>

<term id="t120">
<hname>גונדה</hname>
<ename>GONAD</ename>
<sect>בלוטת המין. גם כינוי לאיבר הרבייה הראשוני בעובר שבו נוצרות הגמטות.</sect>
<sect type="see">
<url href="t121">גמטה</url>
</sect></term>

<term id="t121">
<hname>גמטה</hname>
<ename>GAMETE</ename>
<sect>תא רבייה בשל, המשתתף ברבייה מינית, ולו מערכת הפלואידית של כרומוזומים.</sect>
<sect type="expln">תאי זרע הוא דוגמא. הגמטה מכילה חצי מהספר הרגיל של הכרומוזומים בתא סומטי, ובה יש רק נציג אחד מכל זוג של כרומוזומים הומולוגיים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t140">הפלואידי</url>
<url href="t062">כרומוזום הומולוגי</url>
</sect></term>

<term id="t122">
<hname>גמטוגנזה</hname>
<ename>GAMETE FORMATION, GAMETOGENESIS</ename>
<sect>תהליך היווצרות של גמטות באמצעות חלוקת הפחתה.</sect>
<sect type="expln">בבעלי חיים, זהו השלב הראשון של התפתחות המתרחשת ברקמות הרבייה של ההורים ובה נוצרים ומבשילים תאי ביצית ותאי זרע.</sect>
<sect type="see">
<url href="t121">גמטה</url>
<url href="t120">גונדה</url>
</sect></term>

<term id="t123">
<hname>גן</hname>
<ename>GENE</ename>
<sect>
<tir>מיוונית genesthai=להיוולד, להיווצר</tir>
יחידת הכושר התורשתי לפתח תכונה מסוימת.</sect>
<sect type="expln">קטע דנ"א המכיל מידע בדבר תכונה תורשתית מסוימת. בד"כ כל גן מצוי באתר ייחודי לו.</sect>
<sect type="see">
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t111">אתר גנטי</url>
</sect></term>

<term id="t124">
<hname>גן בתאחיזת - X</hname>
<ename>X-LINKED GENE</ename>
<sect>כל גן בכרומוזום X.</sect>
<sect type="see">
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t058">כרומוזום X</url>
<url href="t063">כרומוזומי מין</url>
</sect></term>

<term id="t125">
<hname>גן בתאחיזת - Y</hname>
<ename>Y-LINKED GENE</ename>
<sect>כל גן בכרומוזום Y.</sect>
<sect type="see">
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t059">כרומוזום Y</url>
<url href="t063">כרומוזומי מין</url>
</sect></term>

<term id="t126">
<hname>גן מבני</hname>
<ename>STRUCTURAL GENE</ename>
<sect>גן המקודד לחלבון (להבדיל מגנים שמעורבים בוויסות ההתבטאות של גנים).</sect>
<sect type="expln">במונח "גן מבני" נכללים גם אזורים בדנ"א המקודדים לדנ"א שהוא חלק ממבנה התא או לדנ"א בעל פעילות אנזימית.</sect></term>

<term id="t127">
<hname>גנוטיפ</hname>
<ename>GENOTYPE</ename>
<sect>המרכיב הגנטי של תכונה כלשהי בפרט מסוים או סך-כל המרכיבים התורשתיים של יצור.</sect>
<sect type="expln">למשל, לאדם שסוג דמו AB הגנוטיפ שלו הוא אלל A בכרומוזום אחד ואלל B בכרומוזום ההומולוגי שלו. מאידך הגנוטיפ של של אדם שסוג דמו B יכל להיות BB או Bi. האלל I I i מבטא חוסר ייצור אנטיגן כלשהוא </sect>
<sect type="see">
<url href="t175">פנוטיפ</url>
<url href="t101">אלל</url>
</sect></term>

<term id="t128">
<hname>גנום</hname>
<ename>GENOME</ename>
<sect>סך כל הגנים השונים של יצור.</sect>
<sect type="expln">בתא של יצור חי הפלואידי מצוי גנום אחד, ואילו בתא של יצור חי דיפלואידי מצוי שני גנומים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t140">הפלואידי</url>
<url href="t129">דיפלואידי</url>
</sect></term>

<term id="t129">
<hname>דיפלואיד</hname>
<ename>DIPLOID</ename>
<sect>
<tir>מיוונית diploos=כפול</tir>
גרעין, תא או יצור בעל מערך כפול של כרומוזומים (גנום כפול). כל גן וכל כרומוזום מיוצג בשני עותקים.</sect>
<sect type="expln">מספר הכרומוזומים שבתאים הסומטיים (שאינם גמטות), ובתאי הנבט לפני המיוזה, ברוב המינים המתרבים ברבייה מינית. בתאים אלה יש לכל כרומוזום בן זוג התואם לו באורכו היחסי ובמיקום הצנטרומר שלו וגם בתוכנו. כרומוזומים השיכים לזוג תואם הם כרומוזומים הומולוגים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t140">הפלואיד</url>
<url href="t121">גמטה</url>
<url href="t128">גנום</url>
<url href="t097">תא נבט</url>
<url href="t062">כרומוזומים הומולוגיים</url>
</sect></term>

<term id="t130">
<hname>חלבון דכאן</hname>
<ename>REPRESSOR PROTEIN</ename>
<sect>
מולקולת חלבון הנקשרת לדנ"א ובקשירתה היא מעכבת תעתוק (יצירת הרנ"א שליח).
</sect>
<sect type="expln">
הדכאן הנו מולקולה מווסת הגורם לבלימת פעילותו של גן.
גנים רבים כוללים אזורי בקרה, שהם כשלעצמם אינם עוברים תעתוק, אך הם חיוניים לבקרה נאותה על תהליך התעתוק.
אזור הבקרה שוכן בקדמת הגן ('5 upstream region), וניתן להבחין בו במספר תת אזורים, כשלכל אחד מהם תפקיד סגולי.
אחד מהם הוא האתר שאליו נקשר האנזים פולימראז רנ"א - בחסרונו של תת אזור זה או מניעת התקשרות פולימראז הרנ"א לתת אזור זה ללא יהיה תעתוק של הגן. 
תת אזורים אחרים דווקא מונעים תעתוק יתר של הגן - הסרתם מונעים גורמת לתעתוק מתמיד בלתי מבוקר. לאתרים אלו נקשרים חלבונים סגוליים ובעקבות קשירתם חל שינוי ברמת התעתוק של הגן. חלבון שקשירתו מגבירה את קצב תעתוק הגן הוא משרן. 
</sect>
<sect type="see">
<url href="t173">פולימראז דנ"א</url>
<url href="t205">תעתוק</url>
<url href="t162">משרן</url>
</sect></term>

<term id="t131">
<hname>הומוזיגוט</hname>
<ename>HOMOZYGOTE</ename>
<sect>
<tir>מיוונית homos=שווה, zygon=עול</tir>
תא או יצור דיפלואידי בעל שני אללים זהים של גן מסויים השוכנים על פני כרומוזומים הומולוגים.</sect>
<sect type="expln">במצב הומוזיגוטי (HOMOZYGOUS CONDITION) הייצור מייצר לגבי אותו גן גמטות זהות.</sect>
<sect type="see">
<url href="t129">דיפלואידי</url>
<url href="t101">אלל</url>
<url href="t121">גמטה</url>
<url href="t135">הטרוזיגוט</url>
</sect></term>

<term id="t132">
<hname>הומוזיגוטי דומיננטי</hname>
<ename>HOMOZYGOUS DOMINANT</ename>
<sect>הומוזיגוט בעל שני אללים דומיננטיים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t131">הומוזיגוט</url>
<url href="t102">אלל דומיננטי</url>
<url href="t101">אלל</url>
</sect></term>

<term id="t133">
<hname>הומוזיגוטי רצסיבי</hname>
<ename>HOMOZYGOUS RECESSIVE</ename>
<sect>הומוזיגוט בעל שני אללים רצסיביים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t131">הומוזיגוט</url>
<url href="t102">אלל דומיננטי</url>
<url href="t103">אלל רצסיבי</url>
<url href="t101">אלל</url>
</sect></term>

<term id="t134">
<hname>הורמון</hname>
<ename>HORMONE</ename>
<sect>
<tir>מיוונית hormao=לעורר</tir>
כל סוג של מולקולות איתות המופרשות מבלוטת (הפרשה פנימית) אנדוקרינית, מתא אנדוקריני ומתאי עצב (נוירונים) מסויימים, ומגיעות עם זרם הדם אל תאי מטרה (כל סוג של תא המכיל קולטנים לאותו הורמון).
</sect></term>

<term id="t135">
<hname>הטרוזיגוט</hname>
<ename>HETEROZYGOTE</ename>
<sect>
<tir>מיוונית heteros=שונה, zygon=עול</tir>
תא או יצור דיפלואידי בעל שני אללים שונים של גן מסויים השוכנים על פני כרומוזומים הומולוגים (אבהי ואמהי). 
</sect>
<sect type="expln">
במצב הטרוזיגוטי (HETEROZYGOUS CONDITION) הייצור מייצר לגבי אותו גן גמטות שונות.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t129">דיפלואידי</url>
<url href="t101">אלל</url>
<url href="t121">גמטה</url>
<url href="t131">הומוזיגוט</url>
</sect></term>

<term id="t136">
<hname>היפוך<subnm> - אינוורסיה</subnm></hname>
<ename>INVERSION</ename>
<sect>שינוי במבנה הכרומוזום, לאחר שקטע שניתק ממנו חזר והשתלב בו באותו מקום אבל בכיוון הפוך. ההיפוך משנה את המיקום ואת הסדר של הגנים שבכרומוזום.
</sect></term>

<term id="t137">
<hname>הכפלה</hname>
<ename>DUPLICATION</ename>
<sect>שינוי במבנה הכרומוזום, שכתוצאה ממנו הוא מכיל עותק נוסף (מוכפל) של גנים, המופיעים בו באותו סדר.
</sect></term>

<term id="t138">
<hname>שכפול חצי משמר</hname>
<ename>SEMICONSERVATIVE REPLICATION</ename>
<sect>אופן הכפלת מולקולת דנ"א. התוצאה היא שתי מולקולות של דנ"א שכל אחת מהן בנויה מגדיל מקורי ומגדיל חדש.</sect>
<sect type="expln">שני הגדילים המקוריים נפרדים ואל כל אחד מהגדילים המקוריים מזווגים נוקלואוטידים חדשים (הם החליפו את הנוקלאוטידים הישנים שהיו על הגדיל המשלים).</sect>
<sect type="see">
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
</sect></term>

<term id="t139">
<hname>הנדסה גנטית</hname>
<ename>GENETIC ENGINEERING</ename>
<sect>שינויים מכוונים בדנ"א של תא או יצור הנעשים בידי אדם, לשם מחקר או ליישום ברפואה, בחקלאות וכדומה באמצעות טכנולוגיית הדנ"א הרקומביננטי.</sect>
<sect type="expln">
הטכניקה הכרוכה בשינוי תכונות של אורגניזם על יד החדרת גנים מאורגניזם אחר אל תוך הדנ"א שלו. את הדנ"א שנקרא דנ"א רקומביננטי, מייצרים בד"כ על ידי בידוד גנים זרים, בדרך כלל באמצעות אנזימי הגבלה, והחדרתם לדנ"א של חיידק. הגן הזר משתמש בתא החיידק לסינתזה של החלבון המבוקש עבור האורגניזם המקורי.<br />
לדוגמא: הגן האנושי לייצור אינסולין הוחדר לדנ"א חיידקי, וחיידקים אלה משמשים לייצור אינסולין. בדרך זו מייצרים תרופות ותרכיבים נגד נגיפים מסוימים.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
</sect></term>

<term id="t140">
<hname>הפלואיד</hname>
<ename>HAPLOID</ename>
<sect>
<tir>מיוונית haploos=יחיד, פשוט</tir>
גרעין, תא או יצור בעל מערך אחד של כרומוזומים (גנום יחיד). כל גן וכל כרומוזום מיוצג בו רק בעותק אחד.</sect>
<sect type="expln">למשל, תא רבייה הנו הפלואידי: מספר הכרומוזומים בגמטה, אשר כתוצאה מהמיוזה הוא חצי ממספר הכרומוזומים שבתא הנבט ההורי. בגמטה יש רק נציג אחד מכל זוג של כרומוזומים הומולוגיים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t129">דיפלואידי</url>
<url href="t121">גמטה</url>
<url href="t128">גנום</url>
<url href="t097">תא נבט</url>
<url href="t062">כרומוזומים הומולוגיים</url>
</sect></term>

<term id="t141">
<hname>התאמה מושרית</hname>
<ename>INDUCED-FIT MODEL</ename>
<sect>מודל לפעולת אנזימים, שלפיו קשירת הסובסטרט לאנזים משרה שינויים בצורת האתר הפעיל של האנזים, והתוצאה היא התאמה מולקולרית מדויקת יותר בין האנזים לסובסטרט שלו.</sect>
<sect type="see">
<url href="t105">אנזים</url>
<url href="t112">אתר פעיל</url>
<url href="t165">סובסטרט</url>
</sect></term>

<term id="t142">
<hname>התמיינות תאים</hname>
<ename>DIFFERENTIATION</ename>
<sect>השתנות מבנם, תפקודם ומיקומם של תאים, בעת התפתחותו של ייצור חי מן הביצית המופרית.</sect>
<sect type="expln">התהליך ההתפתחותי שבו תאים מטיפוסים שונים מפעילים או בולמים חלקים שונים מהגנום שבהם וכך הם מתייחדים זה מזה בהרכבם, במבנם ובתפקודם. לביטוי הברירני הזה של הגנים גורמת פעילות גומלין של חלבונים מווסתים, אנזימים, אותות הורמונליים ואתרי בקרה שבתוך הדנ"א.
</sect></term>

<term id="t143">
<hname>ויטמין</hname>
<ename>VITAMIN</ename>
<sect>אחד מבין יותר מתריסר תרכובות אורגניות שבעלי חיים נזקקים להן בכמויות זעירות לחילוף החומרים התקין, אבל בדרך כלל הם אינם מסוגלים לסנתז אותן בעצמם.
</sect></term>

<term id="t144">
<hname>וירואיד</hname>
<ename>VIROID</ename>
<sect>קטע זעיר, ישר או טבעתי, של רנ"א חד-גדילי.</sect>
<sect type="expln">חומצת גרעין חסרת מעטפת חלבונית המסוגלת לחדור לתאים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t031">רנ"א</url>
<url href="t015">חומצת גרעין</url>
</sect></term>

<term id="t145">
<hname>השמט</hname>
<ename>DELETION</ename>
<sect>סוג של מוטציה: אובדן של קטע מן הדנ"א כתוצאה מקרינה, מחדירת נגיף, מפעילות כימית או מגורם אחר.</sect>
<sect type="expln">השמט של גן או חלק ממנו עלול לגרום למחלות והפרעות.
</sect></term>

<term id="t146">
<hname>טכנולוגיית הדנ"א הרקומביננטי</hname>
<ename>RECOMBINANT DNA TECHNOLOGY</ename>
<sect>שיטות המאפשרות לבודד, לקטוע ולחבר דנ"א (גנים ממינים שונים) ולהגדיל את כמות המולקולות הרקומביננטיות החדשות באוכלוסיית תאים המתרבים במהירות, כגון חיידקים.
</sect></term>

<term id="t147">
<hname>טסטוסטרון</hname>
<ename>TESTOSTERONE</ename>
<sect>הורמון המין העיקרי בזכרי היונקים, המסייע לתפקודי הרבייה של הזכר.
</sect></term>

<term id="t148">
<hname>טריזומיה</hname>
<ename>TRISOMY</ename>
<sect>סטייה כרומוזומלית, מצב לא תקין בגרעין תא דיפלואידי, ברקמה או ביצור להם שלושה עותקים של כרומוזום מסוים (במקום שניים).</sect>
<sect type="see">
<url href="t157">מונוזומיה</url>
<url href="t174">פוליפלואידיה</url>
<url href="t129">דיפלואידי</url>
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t062">כררומזום הומלוגי</url>
<url href="t158">מספר כרומוזומי</url>
</sect></term>

<term id="t149">
<hname>טרנספוזון</hname>
<ename>TRANSPOSABLE ELEMENT</ename>
<sect>קטע דנ"א המסוגל לשנות את מקומו בגנום לאתר שונה באותה מולקולת דנ"א או במולקולת דנ"א אחרת.</sect>
<sect type="expln">במקרים רבים קטעים כאלה משתקים גנים שלתוכם חדרו וגורמים לשינויים בפנוטיפ.</sect>
<sect type="see">
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t111">אתר גנטי</url>
<url href="t123">גן</url>
<url href="t175">פנוטיפ</url>
</sect></term>

<term id="t150">
<hname>טרנסקריפטאז הפכי</hname>
<ename>REVERSE TRANSCRIPTASE</ename>
<sect>אנזים נגיפי הדרוש לתעתוק הפוך של רנ"א שליח לדנ"א.</sect>
<sect type="expln">הוא משמש בטכנולוגיית הדנ"א הרקומביננטי.</sect>
<sect type="see">
<url href="t105">אנזים</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t034">רנ"א שליח</url>
<url href="t206">תעתוק הפוך</url>
<url href="t146">טכנולוגיית הדנ"א הרקומביננטי</url>
</sect></term>

<term id="t151">
<hname>כישור החלוקה</hname>
<ename>SPINDLE APPARATUS</ename>
<sect>מבנה דו-קוטבי הנוצר במהלך המיטוזה והמיוזה ומניע את הכרומוזומים לקטבים של התא באמצעות הסיבים הנראים בעת חלוקת התא.</sect>
<sect type="expln">הסיבים יוצאים בצורה רדיאלית משני קוטבי התא ונפגשים במרכזו כשהם יוצרים מבנה דמוי שני חרוטים מחוברים בבסיסם. הסיבים מתחברים אל הצנטרומרים של הכרומוזומים ובגלל התכווצותם הכרומוזומים נעים לכוון הקטבים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t183">צנטרומר</url>
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t214">מיטוזה</url>
</sect></term>

<term id="t152">
<hname>ליגאז הדנ"א</hname>
<ename>DNA LIGASE</ename>
<sect>אנזים המזרז חיבור שתי מולקולות דנ"א.</sect>
<sect type="expln">בטכנולוגיית הדנ"א הרקומביננטי הוא משמש לחיבור בין קטעי דנ"א לבין דנ"א פלסמידי קטוע.</sect>
<sect type="see">
<url href="t105">אנזים</url>
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t037">פלסמיד</url>
<url href="t146">טכנולוגיית הדנ"א הרקומביננטי</url>
</sect></term>

<term id="t153">
<hname>ליזוזים</hname>
<ename>LYSOSYME</ename>
<sect>אנזים המעכל דפנות של תאי חיידקים ובכך מגן מזיהומים. מצוי בקרומים ריריים המרפדות שטחים פנימיים בגוף.
</sect></term>

<term id="t154">
<hname>מוטגן</hname>
<ename>MUTAGEN</ename>
<sect>
<tir>מלטינית mutare=לשנות</tir>
גורם פיסיקלי או כימי, (קרינה או חומר כימי) המשפיע על הופעה מרובה של מוטציות, מעבר למידת הופעתן הספונטנית.</sect>
<sect type="expln">מוטגנים ההופכים תאים נורמליים לתאים סרטניים, נקראים קרצינוגנים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t156">מוטציה</url>
</sect></term>

<term id="t155">
<hname>מוטנט</hname>
<ename>MUTANT</ename>
<sect>גן, תא או יצור שעברו מוטציה.</sect>
<sect type="see">
<url href="t123">גן</url>
<url href="t175">פנוטיפ</url>
<url href="t156">מוטציה</url>
</sect></term>

<term id="t156">
<hname>מוטציה</hname>
<ename>MUTATION</ename>
<sect>
<tir>מלטינית mutare=לשנות</tir>
שינוי בגן או במבנה הכרומוזום או הגנום.</sect>
<sect type="expln">המוטציות מסווגות למוטציות נקודתיות או כרומוזומליות.</sect>
<sect type="other">
<ttl>מוטציה נקודתית</ttl>
<p>
מוטציה נקודתית היא מוטציה בה זוג בסיסים אחד או מספר קטן של זוגות בסיסים: הוחלף, נוסף או הושמט.
מרבית המוטציות הנקודתיות אינן משפיעות על הפנוטיפ. במוטציות נקודתיות ניתן להבחין בעזרת שיטות ביולוגיות מולקולריות מתוחכמות. 
<br /><br />
החלפת זוג בסיסים יכל לגרום לשינוי ברנ"א שליח וובעקבותיו להחלפת חומצת אמינו בעת התרגום לחלבון. לעתים ההחלפה איננה משפיעה כלל, או משפיעה רק במעט על תכונות החלבון, אולם לעתים השינוי יכל לגרום לכך שהחלבון יאבד לחלוטין את פעילותו הביולוגית. מוטציה זאת נקראת מוטציה מיסנס (missense mutation). 
<br /><br />
משינוי רצף הנוקלאוטידים יתכן ויתקבל קודון פסק. במקרה כזה תקטע שרשרת חומצות אמינו כאשר יגיע התרגום לקודון פסק ויחול קיצור השרשרת. בדרך דומה תתכן הארכת שרשרת החומצות אמינו, כאשר קודון פסק יהפוך, כתוצאה ממוטציה, לקודון של אחת מהחומצות אמינו. מוטציה זאת תקרא מוטציה נוסנס. (nosense mutation). 
<br /><br />
הוספה או החסרה של זוג נוקלאוטידים או יותר תגרום לשינוי במסגרת הקריאה של הרנ"א. שינוי זה נקרא frameshift mutation. מסגרת הקריאה השתנתה וסדר החומצות אמינו בחלבון ישתנה מנקודת המוטציה ואילך. בד"כ חלבון זה לא יוכל למלא את פקידו כראוי. 
</p>
<ttl>מוטציה כרומוזומלית</ttl>
<p>
סוגי מוטציות כרומוזומלית: החלפה, השמטה, הוספה, פיצול, הכפלה (פוליפלואידיה), מיזוג או העברה ממקומם של חלקי כרומוזומים.
במוטציות כרומוזומליות, מקרומוטציות, ניתן להבחין לעיתים קרובות כאשר מסתכלים במיקרוסקופ. מקרומוטציות הן מזיקות בדרך כלל וגורמות למחלות תורשתיות קשות. ואף למוות.
</p>

מוטציה סומטית היא מוטציה המתרחשת בתאי הגוף של יצורים רב-תאיים אינה עוברת בתרושה. עם זאת בצמחים קיימת פוליפלואידיה – הכפלת הגנום – שניתן לראותה כמקרומוטציה המתרחשת בתאים סומטיים, ובכל זאת עוברת בתורשה.
 מוטציה בתאי מין או תאי נבט (התאים מהם נוצרים תאי מין) עוברת בתורשה.
מוטציה מושרת (induced mutation) מוטציה מלאכותית הנגרמות על ידי האדם כתוצאה משימוש במוטגנים.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t123">גן</url>
<url href="t175">פנוטיפ</url>
<url href="t013">רצף בסיסים</url>
</sect></term>

<term id="t157">
<hname>מונוזומיה</hname>
<ename>MONOSOMY</ename>
<sect>סטיה כרומוזומלית, מצב לא תקין בתא דיפלואידי, שבו אחד הכרומוזומים מצוי בעותק יחיד, ללא הומולוג.</sect>
<sect type="see">
<url href="t129">דיפלואידי</url>
<url href="t174">פוליפלואידיה</url>
<url href="t148">טריזומיה</url>
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t062">כררומזום הומלוגי</url>
<url href="t158">מספר כרומוזומי</url>
</sect></term>

<term id="t158">
<hname>מספר כרומוזומים</hname>
<ename>CHROMOSOME NUMBER</ename>
<sect>מספר הכרומוזומים בכל התאים פרט לתאי נבט מתחלקים או לגמטות.</sect>
<sect type="see">
<url href="t121">גמטה</url>
<url href="t128">גנום</url>
<url href="t097">תא נבט</url>
</sect></term>

<term id="t159">
<hname>מעכב</hname>
<ename>INHIBITOR</ename>
<sect>חומר המסוגל להתקשר לחלבון בעל תפקוד ביולוגי כמו אנזים ולשבש את תפקודו.</sect>
<sect type="see">
<url href="t105">אנזים</url>
<url href="t165">סובסטרט</url>
</sect></term>

<term id="t160">
<hname>מפעיל<subnm> - אופרטור</subnm></hname>
<ename>OPERATOR</ename>
<sect>בפרוקריוטים רצף קצר בדנ"א, בעל תפקיד בבקרת התעתוק של גן או גנים סמוכים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t117">בקרת התעתוק</url>
<url href="t161">מקדם</url>
<url href="t037">פרוקריוט</url>
</sect></term>

<term id="t161">
<hname>מקדם<subnm> - פרומוטור</subnm></hname>
<ename>PROMOTOR<subnm> - PROMOTER</subnm></ename>
<sect>רצף בדנ"א שאליו נקשר פולימראז הרנ"א להתחלת התעתוק.</sect>
<sect type="expln">אתר בדנ"א אליו מתקשרים אנזימי התעתוק. לכל רצף של דנ"א שמתועתקת כיחידה אחת יש, בדרך כלל פרומוטור משלה.</sect>
<sect type="see">
<url href="t117">בקרת התעתוק</url>
<url href="t173">פולימראז הרנ"א</url>
</sect></term>

<term id="t162">
<hname>משרן</hname>
<ename>INDUCER</ename>
<sect>מולקולה המביאה להפעלה מבוקרת של גן מסוים.
</sect></term>

<term id="t163">
<hname>קודון יתיר</hname>
<ename>DEGENERATE CODON</ename>
<sect>מצב בו מספר קודונים שונים מקודדים לאותה חומצת אמינו.</sect>
<sect type="expln">למשל, הקודון לפניל-אלנין הוא UUU אבל גם UUC. החלפת בסיס U בבסיס C לא תגרור פגיעה במבנה החלבון.</sect>
<sect type="see">
<url href="t117">בקרת התעתוק</url>
<url href="t161">מקדם</url>
<url href="t173">פולימראז הרנ"א</url>
</sect></term>

<term id="t164">
<hname>נשא</hname>
<ename>VECTOR</ename>
<sect>מולקולת דנ"א המשמשת להעברת קטעי דנ"א אחרים בתוך התא או מתא אחד לאחר.
</sect></term>

<term id="t165">
<hname>סובסטרט</hname>
<ename>SUBSTRATE</ename>
<sect>מולקולה או מולקולות ייחודיות, שאנזים מסויים מסוגל לקשור אליו, באתר הפעיל שלו, לזמן קצר ולגרום בהן לשינוי ייחודי.</sect>
<sect type="see">
<url href="t105">אנזים</url>
</sect></term>

<term id="t166">
<hname>ספריית דנ"א</hname>
<ename>DNA LIBRARTY</ename>
<sect>בהנדסה גנטית, אוסף נגיפים או פלסמידים שלתוכם הוחדרו קטעי דנ"א שנתקבלו באמצעות אנזימי קיטוע.
</sect></term>

<term id="t167">
<hname>סמן גנטי</hname>
<ename>GENETIC MARKER</ename>
<sect>סימן היכר פנוטיפי לנוכחותו של הרכב גנטי מסוים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t175">פנוטיפ</url>
<url href="t127">גנוטיפ</url>
</sect></term>

<term id="t168">
<hname>ספרמטוגונזה</hname>
<ename>SPERMATOGENESIS</ename>
<sect>תהליך ההיווצרות של תאי זרע בשלים מתאי הנבט.</sect>
<sect type="see">
<url href="t094">תא זרע</url>
<url href="t097">תא נבט</url>
</sect></term>

<term id="t169">
<hname>עיכוב-משוב</hname>
<ename>FEEDBACK INHIBITION</ename>
<sect>מנגנון בקרה בתאים, שבו יצירה (או הפרשה) של חומר מעוררת שינוי באחת הפעילויות, ושינוי זה מעכב את המשך יצירתו של אותו חומר.</sect></term>

<term id="t170">
<hname>פוליזום</hname>
<ename>POLYSOME</ename>
<sect>מבנה בתוך הציטופלסמה המורכב מולקולה אחת של רנ"א שליח וקבוצת ריבוזומים, ותפקידה לתרגם את הרנ"א שליח לעותקים רבים של אותו חלבון.</sect>
<sect type="see">
<url href="t034">רנ"א שליח</url>
<url href="t089">ריבוזום</url>
<url href="t090">תרגום</url>
</sect></term>

<term id="t171">
<hname>פולימר</hname>
<ename>POLYMER</ename>
<sect>מולקולה המורכבת מיחידות משנה קטנות, זהות או שאינן זהות, שמספרן משלוש ועד מיליונים
</sect></term>

<term id="t172">
<hname>פולימראז הדנ"א</hname>
<ename>DNA-POLYMERASE</ename>
<sect>האנזים האחראי לקישור נוקלאוטידים ליצירת גדיל דנ"א חדש על פני גדיל דנ"א קיים בעת ההכפלה; משתתף גם בתיקון נזקים בדנ"א.
</sect></term>

<term id="t173">
<hname>פולימראז הרנ"א</hname>
<ename>RNA POLYMERASE</ename>
<sect>אנזים האחראי לקישור נוקלאוטידים וליצירת תעתיק רנ"א במהלך התעתוק. 
</sect></term>

<term id="t174">
<hname>פוליפלואידיה</hname>
<ename>POLYPLOIDY</ename>
<sect>גרעין, תא או יצור בעל מערך משולש או יותר של כרומוזומים. כל גן וכל כרומוזום מיוצג בשלשה או יותר של עותקים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t129">דיפלואידי</url>
<url href="t148">טריזומיה</url>
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t062">כררומזום הומלוגי</url>
<url href="t158">מספר כרומוזומי</url>
<url href="t104">אנאיפלואידיה</url>
</sect></term>

<term id="t175">
<hname>פנוטיפ</hname>
<ename>PHENOTYPE</ename>
<sect>ביטוי תכונה או תכונות של הפרט כתוצאה מפעילות גומלין בין גנים ובינם לבין תנאי הסביבה.
</sect></term>

<term id="t176">
<hname>פרוגסטרון</hname>
<ename>PEROXISOME</ename>
<sect>הורמון מין נקבי המופרש מהשחלות. 
</sect></term>

<term id="t177">
<hname>פרוטואונקוגן</hname>
<ename>PROTO-ONCOGENE</ename>
<sect>גן המקודד חלבון הדרוש לפעילות תקינה של התא ובדרך כלל לבקרת חלוקת התא וגידולו. הוא עלול לגרום לסרטן, על-פי-רוב לאחר שמוטציות מסויימות הפכו אותו לאונקוגן על-ידי שינוי במבנהו או בבקרת תפקודו
</sect></term>

<term id="t178">
<hname>פרוייקט הגנום האנושי</hname>
<ename>HUMAN GENOME PROJECT</ename>
<sect>תכנית של מחקר בסיסי שבה משתתפים מדענים מכל העולם במטרה לקבוע את הרצף של כ- 3 מיליארדי הנוקלאוטידים שבדנ"א הכרומוזומי של האדם.
</sect></term>

<term id="t179">
<hname>גנטיקה</hname>
<ename>GENETICS</ename>
<sect>מדע התורשה. הגנטיקה מנסה להסביר את השוני והדמיון בין יצורים, ואת הדרכים בהן תכונות עוברות מהורים לצאצאיהם.</sect>
<sect type="see">
<url href="t200">תורשה</url>
</sect></term>

<term id="t180">
<hname>צופן גנטי<subnm> - קוד גנטי</subnm></hname>
<ename>GENETIC CODE</ename>
<sect>המשמעות של שלשות נוקלאוטידים ברנ"א שליח כאשר הן מתורגמות לרצף הייחודי של חומצות אמינו בשרשרות הפוליפפטידיות.
</sect></term>

<term id="t181">
<hname>ציסטרון</hname>
<ename>CISTRON</ename>
<sect>רצף של דנ"א המקודד מולקולת חלבון אחת.
</sect></term>

<term id="t182">
<hname>גנטי</hname>
<ename>GENETIC</ename>
<sect>שייך לגנים</sect>
<sect type="expln">מחלה גנטית משמעותה מחלה שמקורה בגנים אך לא בהכרח שהיא עברה מן ההורים בתורשה.
</sect></term>

<term id="t183">
<hname>צנטרומר</hname>
<ename>CENTROMERE</ename>
<sect>איזור קצר ומכווץ בכרומוזום, אתר קישור לסיבי כישור החלוקה המסייעים להנעת הכרומוזום בעת חלוקת הגרעין.</sect>
<sect type="expln">הצנטרומר הוא אזור המחלק את הכרומוזום לשתי זרועות: זרוע קצרה (p) וזרוע ארוכה (q).</sect></term>

<term id="t184">
<hname>קודומיננטיות</hname>
<ename>CODOMINANCE</ename>
<sect>מצב שבו זוג אללים שאינם זהים מתבטאים שניהם, למרות שהם מקודדים לפנוטיפים שונים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t101">אלל</url>
<url href="t123">גן</url>
<url href="t175">פנוטיפ</url>
<url href="t127">גנוטיפ</url>
<url href="t062">כרומוזום הומולוגי</url>
<url href="t131">הומוזיגוט</url>
<url href="t135">הטרוזיגוט</url>
<url href="t102">אלל דומיננטי</url>
<url href="t103">אלל רצסיבי</url>
<url href="t185">קידוד</url>
</sect></term>

<term id="t185">
<hname>קודון</hname>
<ename>CODON</ename>
<sect>רצף של שלשה נוקליאוטידים בדנ"א או ברנ"א שליח שהיא צופן לחומצת אמינו אחת בתהליך התרגום שבריבוזומים, או להפסקת התרגום.</sect>
<sect type="expln">61 מ- 64 קודונים מקודדים לחומצות אמינו שונות, ושלושה מהם משמשים כאותות סיום לתרגום. קודון נוסף משמש גם כאות תחל לתרגום.</sect>
<sect type="see">
<url href="t018">דנ"א</url>
<url href="t034">רנ"א שליח</url>
<url href="t032">רנ"א מעביר</url>
<url href="t008">נוקלאוטיד</url>
<url href="t023">חומצת אמינו</url>
<url href="t090">תרגום</url>
</sect></term>

<term id="t186">
<hname>קודון פסק</hname>
<ename>NONSENSE CODON</ename>
<sect>קודון (שלשת בסיסים בגדיל רנ"א שליח) המשמשת כאות להפסקת תרגום הרנ"א לרצף חומצות אמינו.</sect>
<sect type="expln"> מוכרים שלושה קודונים כאלה: UAG, UAA, UGA והם "חסרי מובן" לרנ"א מעביר.</sect>
<sect type="see">
<url href="t034">רנ"א שליח</url>
<url href="t032">רנ"א מעביר</url>
<url href="t185">קודון</url>
</sect></term>

<term id="t187">
<hname>קודון תחל</hname>
<ename>START CODON</ename>
<sect>שלשת בסיסים בגדיל של רנ"א שליח, שהיא אות לתחילת התרגום (סינתזת החלבון).</sect>
<sect type="expln">על פי רוב זהו AUG (שהוא גם הקודון לחומצת אמינו מתיונין) ולעיתים רחוקות GUG (שהוא גם הקודון לחומצת אמינו ולין).</sect>
<sect type="see">
<url href="t034">רנ"א שליח</url>
<url href="t032">רנ"א מעביר</url>
<url href="t185">קודון</url>
</sect></term>

<term id="t188">
<hname>קידוד</hname>
<ename>CODE</ename>
<sect>הצפנת מידע תורשתי בחומצות הגרעין: מולקולה של דנ"א או רנ"א.
</sect></term>

<term id="t189">
<hname>קוניוגציה</hname>
<ename>BACTERIAL CONJUGATION</ename>
<sect>העברת קטע דנ"א מתא חיידק אחד למשנהו. 
</sect></term>

<term id="t190">
<hname>קינטוכור</hname>
<ename>KINETOCHORE</ename>
<sect>מחצית הצנטרומר האחראית לתנועת הכרומטידה.</sect>
<sect type="expln">קבוצה מיוחדת של חלבונים ודנ"א בצנטרומר של הכרומוזום, המשמשת כמאחז למספר מיקרוטובולי בעת המיטוזה והמיוזה. בכל כרומטידה של הכרומוזום המוכפל יש קינטוכור משלה.</sect>
<sect type="see">
<url href="t183">צנטרומר</url>
<url href="t064">כרומטידה</url>
</sect></term>

<term id="t191">
<hname>קריוטיפ</hname>
<ename>KARYOTYPE</ename>
<sect>התצוגה החזותית של כרומוזומים צבועים בשלב המטפאזה בעת חלוקת תא רגיל.</sect>
<sect type="expln">במעבדות מצלמים את הנצפה במיקרוסקופ ומסדרים את הכרומוזומים זוגות-זוגות על פי גודלם. תצוגה חזותית זאת מאפשרת את בדיקת מספרם ומצבם של הכרומוזומים. הקריוטיפ משמש לקביעת קיומה של תסמונת כמו למשל תסמונת דאון. במקרה של תסמונת ה-X השביר תוצאה חיובית או מסופקת בקריוטיפ תגרור אחריה מבדק דנ"א נוסף.</sect></term>

<term id="t192">
<hname>ריפוי גני</hname>
<ename>GENE THERAPY</ename>
<sect>העברת גן או גנים תקינים לתוך תאי גוף של יצור על מנת לתקן בו ליקוי תורשתי.
</sect></term>

<term id="t193">
<hname>רקומבינציה גנטית</hname>
<ename>GENETIC RECOMBINATION</ename>
<sect>ראה <url href="t195">שחלוף</url>
</sect></term>

<term id="t194">
<hname>שחלה</hname>
<ename>OVARY</ename>
<sect>איבר הרבייה בנקבות של בעלי חיים שבו נוצרים תאי ביצית. 
</sect></term>

<term id="t195">
<hname>שחלוף</hname>
<ename>CROSSING OVER</ename>
<sect>החלפת קטעים של כרומטידות שאינן אחיות בין זוגות של כרומוזומים הומולוגיים בשלב הפרופאזה הראשונה בחלוקת הפחתה.</sect>
<sect type="expln">כרומטידות, שאינן אחיות, נקטעות באתרים מסוימים ומחליפות ביניהן את הקטעים שנוצרו. השחלוף מתבטא בשינוי הצירופים של הגנים על אותם כרומוזומים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t064">כרומטידה</url>
<url href="t062">כרומוזום הומולוגי</url>
<url href="t211">פרופאזה</url>
<url href="t213">חלוקת הפחתה</url>
</sect></term>

<term id="t196">
<hname>שחבור</hname>
<ename>SPLICING</ename>
<sect>תהליך אינזימי של הרחקת קטעים (אינטרונים) מתוך הרנ"א הראשוני המתועתק מן הדנ"א שבתאים איקריוטים.</sect>
<sect type="expln">התהליך כולל חיתוך במקומות מסויימים וחיבור בין החלקים הלא מורחקים, האקסונים. התוצאה היא הפיכת רנ"א ראשוני לרנ"א שליח. רנ"א שליח עוזב את הגרעין והוא כעת נושא בחובו את המידע הגנטי ליצירת חלבונים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t031">רנ"א</url>
<url href="t034">רנ"א שליח</url>
<url href="t076">אינטרון</url>
<url href="t100">אקסון</url>
<url href="t040">איקריוט</url>
</sect></term>

<term id="t197">
<hname>שיבוט</hname>
<ename>CLONING</ename>
<sect>ריבוי של גנום מסוים בתהליך רבייה אלמינית. גם כינוי ליצירת עותקים רבים של גן על-ידי מחזורי הכפלה מרובים (בדרך כלל בחיידקים).</sect>
<sect type="expln">בהנדסה גנטית משתמשים בתהליך השיבוט לריבוי קטעי דנ"א נבחרים, לאחר ששילבו אותם בדנ"א של פלסמידים או נגיפים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t037">פלסמיד</url>
</sect></term>

<term id="t198">
<hname>שלישיית נוקלאוטידים</hname>
<ename>TRIPLET<subnm> - TRINUCLEOTIDE</subnm></ename>
<sect>קודון, קבוצה של שלשה נוקלאוטידים בדנ"א או ברנ"א המהוים קודון.</sect>
<sect type="see">
<url href="t008">נוקלאוטידים</url>
<url href="t185">קודון</url>
</sect></term>

<term id="t199">
<hname>תאחיזה</hname>
<ename>LINKAGE</ename>
<sect>קשר בין גנים, שעקב הימצאות אתריהם באותו כרומוזום, הם נוטים לעבור יחד מדור לדור ולהימצא באותה גמטה.</sect>
<sect type="expln">
ההסתברות שכל שני גנים כאלה ייפרדו עקב שחלוף (ויגיעו לגמטות שונות) פרופורציונית למרחק בין אתריהם.<br />
נטייה זו של שני גנים או יותר הסמוכים זה לזה על אותו כרומוזום לעבור יחד מהורה לצאצא משמש לגלות פגמים גנטיים והעברתם במשפחה. אבחון זה יחד עם שימוש בסמני דנ"א נקרא אבחון באמצעות תאחיזה.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t123">גן</url>
<url href="t111">אתר גנטי</url>
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t21">גמטה</url>
<url href="t195">שחלוף</url>
<url href="t042">סמן דנ"א</url>
</sect></term>

<term id="t200">
<hname>תורשה</hname>
<ename>INHERITANCE</ename>
<sect>מכלול התהליכים הביולוגיים, שתוצאתם היא דמיון בין הצאצאים לאבותיהם, אך לא זהות מלאה ביניהם.</sect>
<sect type="expln">
נמצא שהעברה מהורים לצאצאיהם, של דגמי המבנה והתפקוד יש להם בסיס גני והם מאפיינים אותו מין.<br />
התורשה והשונות הן נושאי מחקרה של הגניטקה.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t179">גנטיקה</url>
</sect></term>

<term id="t201">
<hname>תורשה אוטוזומית דומיננטית</hname>
<ename>AUTOSOMAL DOMINANT INHERITANCE</ename>
<sect>דפוס תורשה הנגרם מנוכחות אלל דומיננטי שבאחד האוטוזומים (לא בכרומוזום מין) והאלל מתבטא לפחות בדרגה כלשהי גם בהטרוזיגוטים.</sect>
<sect type="expln">העובר צפוי לרשת תכונה או פגם גנטי גם אם רק אחד מההורים נושא אותה.</sect>
<sect type="see">
<url href="t123">גן</url>
<url href="t102">אלל דומיננטי</url>
<url href="t135">הטרוזיגוט</url>
<url href="t175">פנוטיפ</url>
</sect></term>

<term id="t202">
<hname>תורשה אוטוזומית רצסיבית</hname>
<ename>AUTOSOMAL RECESSIVE INHERITANCE</ename>
<sect>דפוס תורשה הנגרם מנוכחות שני אללים רצסיביים. הפנוטיפ הרצסיבי קיים רק בהומוזיגוטים לאותם אללים.</sect>
<sect type="expln">דפוס תורשה בו אדם יורש מכל הורה גן רציסיבי ורק אז התכונה או הפגם הגנטי מתבטא אצלו. אצל הוריו תכונה זו לא באה לידי בטוי.</sect>
<sect type="see">
<url href="t101">גן</url>
<url href="t103">אלל רצסיבי</url>
<url href="t131">הומוזיגוט</url>
<url href="t133">רצסיבי הומוזיגוט</url>
<url href="t175">פנוטיפ</url>
</sect></term>

<term id="t203">
<hname>תורשה רצסיבית בתאחיזת X</hname>
<ename>X-LINKED RECESSIVE INHERITANCE</ename>
<sect>דפוס תורשה הנגרם מנוכחות אלל רצסיבי בכרומוזום X.</sect>
<sect type="expln">דפוס זה משפיע בכל מקרה על זכרים שבתאים שלהם כרומוזום X אחד, ואילו הנקבות תפגענה רק בנוכחות שני אללים רצסיביים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t103">אלל רצסיבי</url>
</sect></term>

<term id="t204">
<hname>תיקון דנ"א</hname>
<ename>DNA REPAIR</ename>
<sect>תיקון אנזימי של שינוי או נזק שנגרם ברצף הנוקלאוטידים בגדיל דנ"א, שכתוצאה ממנו חוזר לתקנו הרצף המקורי.</sect>
<sect type="expln">בתהליך התיקון משתתפים פולימראזים וליגאזים של דנ"א ואנזימים אחרים. במהלך התיקון עצמו עלולות ליפול שיבושים. שיבושים אילו הם הבסיס לחלק מן המוטציות.</sect>
<sect type="see">
<url href="t172">פולימראז</url>
<url href="t152">ליגאז</url>
<url href="t154">מוטגן</url>
</sect></term>

<term id="t205">
<hname>תעתוק</hname>
<ename>TRANSCRIPTION</ename>
<sect>בניית מולקולה של רנ"א, על פי תבנית של אחד מגדילי הדנ"א באמצעות זיווג הבסיסים המשלימים.</sect>
<sect type="expln">תהליך, שבו נוצר (באמצעות האנזים פולימראז הרנ"א) גדיל רנ"א על פני אחד משני גדילי הסליל הכפול של דנ"א. רצף הבסיסים בתעתיק שנוצר קומפלמנטרי (משלים) לרצף שבקטע המתועתק של הדנ"א.</sect>
<sect type="see">
<url href="t172">פולימראז</url>
</sect></term>

<term id="t206">
<hname>תעתוק הפוך</hname>
<ename>REVERSE TRANSCRIPTION</ename>
<sect>תהליך אנזימי של בניית מולקולת דנ"א על פי תבנית של מולקולת רנ"א.</sect>
<sect type="expln">בניית מולקולת דנ"א על פי רצף הבסיסים של מולקולה רנ"א (חד-גדיל) באמצעות אנזימים נגיפיים.
</sect></term>

<term id="t207">
<hname>אנבוליזם<subnm> - הבניה</subnm></hname>
<ename>ANABOLISM</ename>
<sect>סינתזה של מולקולות מורכבות, כגון חלבונים ושומנים, ממולקולות פשוטות בתא החי.</sect>
<sect type="see">
<url href="t250">קטבוליזם</url>
<url href="t073">חילוף חומרים</url>
</sect></term>

<term id="t208">
<hname>אינטרפאזה</hname>
<ename>INTERPHASE</ename>
<sect>
<tir>מלטינית inter=בין, מיוונית phasis=הופעה</tir>
כל שלבי מחזור חיי התא עד המיטוזה. מצב התא בין מיטוזה למיטוזה הבאה.</sect>
<sect type="expln">שם זה ניתן בעבר כי החוקרים סברו שהתא נח בין שתי החלוקות. למעשה, במהלך האינטראפזה התא מגדיל את מסתו, מכפיל בקירוב את רוב מרכיבי הציטופלסמה ולבסוף מכפיל את הכרומוזומים. משך האינטרפאזה שונה במינים שונים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t214">מיטוזה</url>
<url href="t071">מחזור חיי התא</url>
</sect></term>

<term id="t209">
<hname>אנפאזה</hname>
<ename>ANAPHASE</ename>
<sect>
<tir>מיוונית ana=למעלה, phasis=הופעה</tir>
 השלב השלישי בחלוקת התא (במיטוזה או במיוזה) בו כל כרומטידה נפרדת מעל פני אחותה והן נודדות לקטבים מנוגדים באמצעות הצנטרומר החצוי (קינטוכור).</sect>
<sect type="expln">
הקינטוכורים מתחילים לנוע לאורך סיבי הכישור לעבר הקטבים. בד בבד הן מפרידות בין הכרומטידות האחיות של כל כרומוזום ומושכות אותן לקטבים מנוגדים של הכישור. בגמר השלב מתכנסים הכרומטידות בשני הקטבים המנוגדים במספר והרכב תורשתי זהה. בשלב זה הכרומטידות הפכו לכרומוזומים לכל דבר, לכרומוזומי בת.<br /><br />
באנפאזה I של המיוזה הכרומוזומים ההומולוגים נפרדים זה מזה.<br />
באנפאזה II של המיוזה נפרדות זו מזו כרומטידות אחיות כאמור לעיל.</sect>
<sect type="see">
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t214">מיטוזה</url>
<url href="t208">אינטרפאזה</url>
<url href="t211">פרופאזה</url>
<url href="t212">מטפאזה</url>
<url href="t210">טלופאזה</url>
<url href="t064">כרומטידה</url>
<url href="t183">צנטרומר</url>
<url href="t190">קינטוכור</url>
</sect></term>

<term id="t210">
<hname>טלופאזה</hname>
<ename>TELOPHASE</ename>
<sect>
<tir>מיוונית telos=סוף, phasis=הופעה</tir>
שלב אחרון בחלוקת התא, שבו נוצרים שני הגרעינים של תאי הבת ותא האם מתחלק לשניים</sect>
<sect type="expln">האברונים מתחלקים בין שני צדי התא, הצנטריולות נעלמות הכרומוזומים חוזרים ממצבם הדחוס למבנם חוטי ונוצרים שני גרעינים צאצאים. 
<br /><br />
בטלופאזה I של מיוזה בכל תא מערכת כרומוזומים אחת. רק כרומוזום אחד מכל זוג הומולוגים. אולם אלה כפולים, כלומר בעלי שתי כרומטידות.<br />
בטלופאזה II של מיוזה דומה לזו של המיטוזה.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t214">מיטוזה</url>
<url href="t208">אינטרפאזה</url>
<url href="t211">פרופאזה</url>
<url href="t212">מטפאזה</url>
<url href="t209">אנפאזה</url>
<url href="t064">כרומוטיה</url>
<url href="t183">צנטרומר</url>
<url href="t190">קינטוכור</url>
</sect></term>

<term id="t211">
<hname>פרופאזה</hname>
<ename>PROPHASE</ename>
<sect>
<tir>מיוונית pro=לפני, phasis=הופעה</tir>
השלב הראשון בחלוקת התא (מיטוזה או מיוזה) שבו הכרומוזומים מתקצרים ומתעבים בהדרגה.
</sect>
<sect type="expln">
שלב זה מתרחש לאחר שחומר הכרומוזום והצנטריולה הוכפלו. שתי הצנטריולות מתחילות לנוע לשני קוטבי התא. בין הצנטריולות נוצרים סיבים חלבוניים (כישור). מעטפת הגרעין מתחילה להתפרק, הכרומוזומים המוכפלים נדחסים ומופיעה בהם חלוקה לאורך. כל מחצית אורך כזו של הכרומוזום נקרא כרומטידה.<br /><br />
בשלב הפרופאזה I שבמיוזה כל כרומוזום נצמד עם בן זוגו ההומולוגי. זהו השלב הטיפוסי שבו חלים שיחלופים בין כרומטידות אחיות בשני בני הזוג ההומולוגיים ומתרחשת רקומבינציה גנטית.<br /><br />
שלב הפרופאזה II שבמיוזה הנו תחילתו של החלוקה השניה במיוזה בו אמורות הכרומטידות של כל כרומוזום להיפרד לשני תאים. בשלב זה שתי הצנטריולות מתחילות לנוע לשני קוטבי התא. בין הצנטריולות נוצרים סיבים חלבוניים (כישור) ומעטפת הגרעין מתחילה להתפרק.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t214">מיטוזה</url>
<url href="t208">אינטרפאזה</url>
<url href="t212">מטפאזה</url>
<url href="t209">אנפאזה</url>
<url href="t210">טלופאזה</url>
<url href="t064">כרומוטידה</url>
<url href="t183">צנטרומר</url>
<url href="t190">קינטוכור</url>
</sect></term>

<term id="t212">
<hname>מטפאזה</hname>
<ename>METAPHASE</ename>
<sect>
<tir>מיוונית meta=אחרי, phasis=הופעה</tir>
השלב השני בחלוקת התא (מיטוזה או מיוזה), אחרי הפרופאזה, שבו נערכים הכרומוזומים זה לצד זה במישור המרכזי של התא.</sect>
<sect type="expln">מטפאזה II במיוזה הוא השלב שבו כל הכרומטידות האחיות מתייצבות במרכז הכישור, וכל אחד מהכרומטידות מקושר לקוטב מנוגד של הכישור. הסיבים הצומחים מן הצנטרומרים הם המאפשרים את תנועת הכרומוזומים כלפי מרכז התא. במהלך המטפאזה, הצנטרומרים מתחלקים לאורכם לשניים ובסופו של שלב זה הם חצויים לאורכם.</sect>
<sect type="see">
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t214">מיטוזה</url>
<url href="t208">אינטרפאזה</url>
<url href="t211">פרופאזה</url>
<url href="t209">אנפאזה</url>
<url href="t210">טלופאזה</url>
<url href="t064">כרומוטידה</url>
<url href="t183">צנטרומר</url>
<url href="t190">קינטוכור</url>
</sect></term>

<term id="t213">
<hname>מיוזה<subnm> - חלוקת הפחתה</subnm></hname>
<ename>MEIOSIS</ename>
<sect>
<tir>מיוונית meiosis=הפחתה</tir>
שתי חלוקות תא הבאות זו אחר זו בעקבות הכפלת הכרומוזומים באופן שכל אחד מארבעת תאי הבת, המתהווים אחר החלוקה השניה, הוא בעל מחצית הכרומוזומים שהיה בתא המקורי.</sect>
<sect type="expln">תהליך שחל בד"כ סמוך ליצירת תאי מין וליצירת תאי מין ביצורים דיפלאודים. המיוזה היא הבסיס להיווצרות גמטות, תאי מין, וכן (בצמחים) נבגים. הוא כולל שתי חלוקות גרעין בעקבות הכפלה אחת בלבד של הכרומוזומים. כתוצאה ממיוזה עשויים להתקבל ארבעה תאים בהם מחצית מספר הכרומוזומים שבתאים הדיפלאודים, אחד מכל זוג כרומוזומים הומולוגיים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t214">מיטוזה</url>
<url href="t208">אינטרפאזה</url>
<url href="t211">פרופאזה</url>
<url href="t212">מטפאזה</url>
<url href="t209">אנפאזה</url>
<url href="t210">טלופאזה</url>
<url href="t064">כרומוטידה</url>
<url href="t183">צנטרומר</url>
<url href="t190">קינטוכור</url>
</sect></term>

<term id="t214">
<hname>מיטוזה<subnm> - חלוקת תא</subnm></hname>
<ename>MITOSIS</ename>
<sect>חלוקת גרעין התא המתרחשת בעקבות הכפלת הכרומוזומים. בעת המיטוזה מתחלקים הכרומוזומים במדויק בין שני גרעיני בת.</sect>
<sect type="expln">המיטוזה היא הבסיס לגדילה, ובמינים רבים של איקריוטים גם לרבייה אלמינית.</sect>
<sect type="see">
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t208">אינטרפאזה</url>
<url href="t211">פרופאזה</url>
<url href="t212">מטפאזה</url>
<url href="t209">אנפאזה</url>
<url href="t210">טלופאזה</url>
<url href="t064">כרומוטידה</url>
<url href="t183">צנטרומר</url>
<url href="t190">קינטוכור</url>
</sect></term>

<term id="t215">
<hname>השבתת כרומוזום X<subnm> - אבטול</subnm></hname>
<ename>X - CHROMOSOME INACTIVATION</ename>
<sect>שיתוק כרומוזום המין X מתרחש בכל תא המכיל שני כרומוזומי X באופן אקראי ובלתי הפיך בשלב עוברי מוקדם.</sect>
<sect type="expln">למעשה, אצל מרבית הנשים גופם מורכב מפסיפס של תאים: בחלק מן התאים כרומוזום המין האבהי יתבטא, ובחלק האחר הכרומוזום האימהי יתבטא. אבל, אצל עשרה אחוזים מתוך הנשים האיבטול אינו אקראי אלא מוטה (skewed XCI). לאותן נשים רק אחד מן כרומוזומים האבהי או האימהי יהיו פעילים. נשים אילו, יתכן ויהיו נשאיות של מוטציה חמורה בכרומוזום המושבת, שאצלן הוא לא יתבטא או יתבטא קלות, אבל אצל הצאצא שלהם, שירש את הכרומוזום המוטנט, המוטציה עלולה להתבטא.</sect>
<sect type="see">
<url href="t049">גופיף בר</url>
</sect></term>

<term id="t216">
<hname>זקיק ראשוני</hname>
<ename>PRIMARY FOLLICLE</ename>
<sect>תא בשחלה עם אפשרות להפוך לביצית. תא הנוצר בשחלה העוברית, אואוציט ראשוני, מוקף בשכבת תאים, ואלה עטופים בקרום המכונה ממברנת בסיס ונמצא בתרדמה.</sect>
<sect type="expln">מקורם של הזקיקים הראשוניים באואוציטים ראשוניים ואלה מקורם בתאי נבט ראשוניים, תאי המוצא לביציות הנקראים אואוגניה. לא כל האואוציטים הנמצאים בשחלה הופכים לזקיקים. כל תינוקת באה לעולם ובשחלותיה כשני מליון זקיקים ראשוניים. ובהגיעה לגיל ההתבגרות מצויים בשחלותיה כשלש מאות אלף זקיקים ראשוניים.
</sect></term>

<term id="t217">
<hname>הומוגמטי</hname>
<ename>HOMOGAMETE</ename>
<sect>מציין מין שמייצר רק סוג אחד גמטה עם אותו כרומוזום מין.</sect>
<sect type="expln">דוגמא: נקבת האדם היא הומוגמטית – כל ביצית מכילה כרומוזום X.
</sect></term>

<term id="t218">
<hname>הטרוגמטי</hname>
<ename>HETEROGAMETE</ename>
<sect>מציין מין המייצר שני סוגים שונים של גמטות, הנושאים כרומוזומי מין שונים.</sect>
<sect type="expln">דוגמא: באדם הזכר הוא הטרוגמטי. תא הזרע יכל להכיל או כרומוזום X או כרומוזום Y.
</sect></term>

<term id="t219">
<hname>המיזיגוט</hname>
<ename>HEMIZYGOTE</ename>
<sect>מציין גנים הנישאים על כרומוזום לא זוגי.</sect>
<sect type="expln">לדוגמא, הגנים על כרומוזום X בגבר.
</sect></term>

<term id="t220">
<hname>טריפלואידי<subnm> - טריפלואידיה</subnm></hname>
<ename>TRIPLOID<subnm> - TRIPLOIDY</subnm></ename>
<sect>מציין גרעין תא, רקמה, ייצור בעל שלוש מערכות של כרומוזומים (גנום משולש).
כל גן וכל כרומוזום מיוצג בשלשה עותקים.
</sect></term>

<term id="t221">
<hname>התקה<subnm> - טרנסלוקציה</subnm></hname>
<ename>TRANSLOCATION</ename>
<sect>סוג של מוטציה בכרומוזום, בו חלק מן הכרומוזום מועבר לחלק אחר של אותו כרומוזום, או לכרומוזום אחר. מצב זה משנה את סידור הגנים על הכרומוזומים ויכל לגרום לפגמים גנטיים.</sect>
<sect type="expln">
במידה וחל חילוף, החילוף הוא בין קטעי כרומוזומים לא הומולוגיים.<br />
אחת הסיבות הלא שכיחות לתסמונת דאון היא התקה דהיינו ההעברתו של כרומוזום 21 או חלק ממנו והדבקתו לכרומוזום אחר (בד"כ 14).
</sect></term>

<term id="t222">
<hname>ייעוץ גנטי</hname>
<ename>GENETIC COUNSELLING</ename>
<sect>שירות ייעוצי הניתן מידי רופא גנטיקאי או מידי גנטיקאי לזוגות המעונינים בהבאת ילד בריא לעולם.</sect>
<sect type="expln">השירות ניתן בדרך כלל לאוכלוסיית סיכון, כלומר, לבנים או בנות למשפחות שיש בהן תסמונת תורשתית, או לזוגות שנולד להם ילד בעל תסמונת גנטית. בארץ אפשר לקבל ייעוץ גנטי בכמה מרכזים רפואיים.
</sect></term>

<term id="t223">
<hname>נוקלאז</hname>
<ename>NUCLEASE</ename>
<sect>אנזים (או קבוצה של אנזימים) שמזרז פירוק של חומצות גרעין על ידי ביקוע הקשרים שבין נוקלאוטידים סמוכים.
</sect></term>

<term id="t224">
<hname>פסיפס כרומוזומי</hname>
<ename>CHROMOSOMAL MOSAICISM</ename>
<sect>קיומם של שניים או יותר של שורות תא אשר שונות זו מזו במספר או במבנה הכרומוזומים בפרט שהתפתח מביצית מופרית אחת.
</sect></term>

<term id="t225">
<hname>אנטי-אונקוגן</hname>
<ename>ANTIONCOGENE</ename>
<sect>גן הפועל למניעת חלוקה בלתי נשלטת של התא, כמו זו המתרחשת בסרטן.
</sect></term>

<term id="t226">
<hname>קרצינוגן<subnm> - מסרטן</subnm></hname>
<ename>CARCINOGEN</ename>
<sect>כל חומר שחשיפה אליו עלולה לגרום לסרטן.</sect>
<sect type="expln">
 קרינה מיננת, חומרים כימיים רבים כולל אלה שבעשן הסיגריות וחומרים תעשייתיים מסוימים. הם גורמים לנזק לדנ"א של התא, שעלול להישאר אם התא מתחלק לפני שהנזק תוקן. תאים שניזוקו עלולים להתפתח לסרטן. נראה שכדי שיתפתח סרטן דרוש חוסר עמידות שטבוע באדם.
</sect></term>

<term id="t227">
<hname>תא בת</hname>
<ename>DAUGHTER CELL</ename>
<sect>אחד משני תאים הנוצרים כתוצאה מחלוקת תא</sect>
<sect type="expln">במיטוזה שני תאי הבת נוצרים והם זהים האחד לשני וזהים לתא האם. מעת היווצרות תא הבת, תא האם כבר אינו קיים.
</sect></term>

<term id="t228">
<hname>הטבעה</hname>
<ename>IMPRINTING</ename>
<sect>גן או קטע מכרומוזום המושתק בהתאם למקור ההורי שלו.</sect>
<sect type="expln">במהלך יצירת תא זרע או ביצית ישנם גנים שעוברים הטבעה אימהית אם מקורם מביצית, וישנם גנים שעוברים הטבעה אבהית אם מקורם מתא זרע.</sect>
<sect type="see">
<url href="t230">מתילציה</url>
<url href="t270">בדיקת מתילציה</url>
<url href="t205">תעתוק</url>
<url href="t215">השבתת כרומוזום X</url>
</sect></term>

<term id="t229">
<hname>תא מין<subnm> - תא רביה</subnm></hname>
<ename>SEX CELL</ename>
<sect>ראה <url href="t121">גמטה</url>
</sect></term>

<term id="t230">
<hname>מתילציה<subnm> - מיתול</subnm></hname>
<ename>METHYLATION</ename>
<sect>חיבור של קבוצת מתיל (CH3-) באמצעות אנזים למקומות מסוימים בחלבון, דנ"א או לרנ"א.</sect>
<sect type="expln">בגנום האנושי המתילציה של דנ"א משפיעה על ציטוזין שלאחריו גואנין. אי לכך, המתילציה משפיעה רק אל אתרי CpG. בגנום האנושי 70 אחוזים עד 80 אחוזים מאתרי CpG ממותלים. אולם, המתילציה מתרחשת בעיקר באתרי CpG שצפיפות זוגות הנוקלאוטידים CP נמוכה או בקטעים החוזרים על עצמם כמו Alu. מרבית אתרי CpG, שצפיפות זוגות הנוקלאוטידים CP גבוהה, בשום אופן אינם עוברים מתילציה לפחות לא באנשים צעירים.<br />
מנגנון זה הוא אחד הסיבות להאטת תעתוק הגן או הפסקת המוחלטת של התעתוק, והוא נחשב למנגנון העיקרי להשבתת כרומוזום X והטבעה גנטית.</sect>
<sect type="see">
<url href="t270">בדיקת מתילציה</url>
<url href="t205">תעתוק</url>
<url href="t215">השבתת כרומוזום X</url>
<url href="t228">הטבעה</url>
</sect></term>

<term id="t231">
<hname>אלקטרופורזה</hname>
<ename>ELECTROPHORESIS</ename>
<sect>שיטת אבחון לזיהוי חלבונים או חומרים כימיים אחרים בנוזלי הגוף, על ידי העברת זרם חשמלי דרך תמיסה.
</sect></term>

<term id="t232">
<hname>זרוע p</hname>
<ename>P' ARM'</ename>
<sect>כל המקטע הקצר בכרומוזום המחובר לצנטרומר.</sect>
<sect type="see">
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t183">צנטרומר</url>
</sect></term>

<term id="t233">
<hname>זרוע q</hname>
<ename>Q' ARM'</ename>
<sect>כל המקטע הארוך בכרומוזום המחובר לצנטרומר.</sect>
<sect type="see">
<url href="t057">כרומוזום</url>
<url href="t183">צנטרומר</url>
</sect></term>

<term id="t234">
<hname>דנ"א רקומביננטי</hname>
<ename>RECOMBINANT DNA</ename>
<sect>דנ"א מלאכותי שמכיל גנים ממקורות שונים שחוברו יחד בטכניקה של הנדסה דנטית. הנדסה גנטית נקראת גם טכנולוגיה של דנ"א רקומביננטי.
</sect></term>

<term id="t235">
<hname>טטראפלואידיה</hname>
<ename>TETRAPLOIDY</ename>
<sect>גרעין, תא או יצור בעל ארבעה מערכים של כרומוזומים. כל גן וכל כרומוזום מיוצג בארבעה עותקים.
</sect></term>

<term id="t236">
<hname>טרנסדוקציה</hname>
<ename>TRANSDUCTION</ename>
<sect>העברה של דנ"א מחיידק אחד לשני באמצעות בקטריופאג. חלק מן הדנ"א של החיידק מתמזג אל תוך הפאג'. הפאג' מעביר את הדנ"א מחיידק אחד אל חיידק אחר.
</sect></term>

<term id="t237">
<hname>אזורי CpG</hname>
<ename>CpG ISLANDS</ename>
<sect>קטעים קטנים בדנ"א שאורכם בין 300 ל- 3000 זוגות בסיסים (bp) בהם שכיחות זוגות הנוקלאוטידים CG היא לפחות 4%.
</sect><sect type="expln">
מולקולת דנ"א מורכבת משני גדילים (פולימרים) בעלי קוטביות הפוכה השזורים זה סביב זה. גדיל אחד קשור למשלים לו באמצעות קשרים כימיים חלשים (קשרי מימן). כל גדיל בנוי מרצף נוקלאוטידים אשר כל אחד מהם מורכב מחומצה זרחתית וסוכר המהווים את שידרת הגדיל, ואחד מארבעה בסיסים חנקניים: אדנין (A), גואנין (G), ציטוזין (C) או תימין (T). כל נוקלאוטיד מכיל חומצה זרחתית הקשורה לפחמן החמישי שבסוכר. חיבור נוקלאוטיד לנוקלאוטיד הקודם מתאפשר על ידי קישור החומצה הזרחתית לפחמן השלישי שבסוכר של הנוקלאוטיד הקודם. קשר זה נקרא קשר פוספודיאסטר (phosphodiester bond).
<br /><br />
זוג נוקלאוטידים מסומל כ- NpN, כאשר N מסמל נוקלאוטיד ו-p מציין קשר פוספודיאסטר (phosphodiester bond) בין שני הנוקלאוטידים. למשל, הסימן CpG משמעותו ציטוזין מחובר לגואנין בקשר פוספודיאסטר על אותו גדיל. 
<br /><br />
כאמור הדנ"א מורכב מארבעה נוקלאוטידים אשר יוצרים 16 קומבינציות של זוגות נוקלאוטידים:<br />
AA, AT, AC, AG, TT, TA, TC, TG, CC, CA, CT, CG, GG, GA, GT, GC.<br />
השכיחות של כל אחד הקומבינציות של זוגות נוקלאוטידים הוא 1/16 או כ-6%. אבל בגנום האנושי השכיחות של זוגות CG נמוכה מאוד. התופעה של צפיפות נמוכה מאוד של זוגות נוקלאוטידים נקראת CG suppression. התופעה של דיכוי CG מאפיינת את כל היצורים המשתמשים במתילציה של ציטוזין ואולי היא קשורה לרגישות היתר של ציטוזין ממותל לעבור מוטציה. 
<br /><br />
השכיחות הנמוכה של CpG ניכרת בכל הגנום האנושי מלבד קטעים קטנים שאורכם בין 300 ל- 3000 זוגות בסיסים (bp) שם השכיחות היא כ-4% ויותר. קטעים אילו מכונים CpG islands וחלקם בגנום הוא אחוז אחד. אזורים אילו נמצאים בעיקר בתחילת הגן ויותר מ-60% מהפרומוטורים מכילים אזורי CpG. השאר אינם מצויים בפרומוטורים וחשיבותם עדיין לא ידועה.
</sect>
<sect type="see">
<url href="t272">זוג נוקלאוטידים</url>
<url href="t014">זוג בסיסים</url>
<url href="t268">גדיל</url>
<url href="t005">ציטוזין</url>
</sect></term>

<term id="t238">
<hname>ליפידוזיס</hname>
<ename>LIPIDOSIS</ename>
<sect>מונח כללי להפרעות בחילוף (מטבוליזם) של ליפידים (שומנים), שגורמות להיצטברות של ליפידים מסוימים בגוף. חלק מהפרעות אלה, כמו מחלת גושה ומחלת טיי-זקס הם פגמים תורשתיים שגורמים להצטברות ליפידים בתוך המוח.
</sect></term>

<term id="t239">
<hname>מיפוי גנטי</hname>
<ename>GENETIC MAP</ename>
<sect>טכניקה למציאת האתר הכרומוזומי של גן מסוים.
</sect></term>

<term id="t240">
<hname>פגם גנטי</hname>
<ename>GENETIC DEFECT</ename>
<sect>כל הפרעה שנובעת מפגם בגן יחיד או מפגם כרומוזומי, או משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים.
</sect></term>

<term id="t241">
<hname>נשא</hname>
<ename>CARRIER</ename>
<sect>אדם בריא הנושא גן רצסיבי שיכל לגרום לפגם גנטי בצאצא שלו, אם יירש שני עותקים של אותו גן, או סידור כרומוזומי חדש ולא יציב..
</sect></term>

<term id="t242">
<hname>ספרמטוגוניום<subnm> - תא נבט ראשוני</subnm></hname>
<ename>SPERMATOGONIUM</ename>
<sect>
<tir>ברבים ספרמטוגוניה</tir>
תא דיפלואידי המשמש תא מוצא לתאי זרע במחלקת בעלי החוליות.</sect>
<sect type="expln">הוא מופיע לראשונה באשך של העובר, אך מתחיל להתרבות רק בגיל ההתבגרות. תאים אלה פועלים כתאי מוצא לתיא זרע בדפנות האבוביות נושאות הזרע, שם הם מתרבים ומייצרים ספרמטוציטים.
</sect></term>

<term id="t243">
<hname>ספרמטוציט</hname>
<ename>SPERMATOCYTE</ename>
<sect>תא דיפלואידי שמיוצר כשלב ביניים ביצירת תא זרע.</sect>
<sect type="expln">
הספרמוטוציט מתפתח מספרמטוגוניום, בשכבה החיצונית של האבוביות נושאות הזרע.
</sect></term>

<term id="t244">
<hname>ספרמטיד</hname>
<ename>SPERMATID</ename>
<sect>תא זרע לא בשל שהתקבל עקב מיוזה בספרמטוציט.</sect>
<sect type="expln"> הספרמטידים מתקבעים בתוך תאי סרטולי באשכים. תאים אילו עוברים שינויי צורה ניכרים. בתום השינויים האלה הם מקבלים את צורת תא הזרע (ראש ושוטון).
</sect></term>

<term id="t245">
<hname>משוב – היזון חוזר</hname>
<ename>FEEDBACK MECHANISM</ename>
<sect>מנגנון חשוב לוויסות תהליכים פיזיולוגיים. כאשר המשוב שלילי, מעכבת עליה בהפרשת חומר, לדוגמא הורמון, את המשך ייצורו, באפן ישיר או עקיף. כאשר המשוב חיובי, עליה בהפרשת החומר קשורה בעליה בהפרשת חומר אחר, באופן ישיר או עקיף.
</sect></term>

<term id="t246">
<hname>טריזומיה חלקית</hname>
<ename>PARTIAL TRISOMY</ename>
<sect>טריזומיה בה הכרומוזום העודף אינו שלם.
</sect></term>

<term id="t247">
<hname>ציטוגנטיקה</hname>
<ename>CYTOGENETICS</ename>
<sect>ענף במדע הביולוגיה החוקר את הכרומוזומים וכיצד שינוי במבנה ובמספר שלהם משפיע על הגדילה ההתפתחות והבריאות של פרטים.</sect>
</term>

<term id="t248">
<hname>קואנזים</hname>
<ename>COENZYME</ename>
<sect>תרכובת אורגנית שיש לה תפקיד חשוב בהפעלת אנזים.
</sect></term>

<term id="t249">
<hname>קופקטור<subnm> - גורם שותף</subnm></hname>
<ename>COFACTOR</ename>
<sect>חומר לא חלבוני שחייב להיות נוכח בכמות מתאימה כדי שאנזים מסוים יוכל לפעול. קופקטורים כוללים קואנזימים ויונים של מתכות (לדוגמה, נתרן ואשלגן).
</sect></term>

<term id="t250">
<hname>קטבוליזם<subnm> - קטבוליות</subnm></hname>
<ename>CATABOLISM</ename>
<sect>פירוק כימי על ידי הגוף של תרכובות לתרכובות פשוטות יותר, תוך שחרור אנרגיה.</sect>
<sect type="expln">מטבוליזם הוא תהליך של קטבוליזם ואנבוליזם.</sect>
<sect type="see">
<url href="t207">אנבוליזם</url>
<url href="t073">חילוף חומרים</url>
</sect></term>

<term id="t251">
<hname>תאומים מונוזיגוטיים</hname>
<ename>MONOZYGOTIC TWINS</ename>
<sect>תאומים שהתפתחו מביצית מופרית אחת שהתחלקה אחר כך לשני עוברים נפרדים.</sect>
<sect type="expln">הם בני אותו מין וזהים מבחינה גנטית. כל שינוי בהופעתם נובע מהשפעות סביבתיות.
</sect></term>

<term id="t252">
<hname>תאומים דיזיגוטיים </hname>
<ename>DIZYGOTIC TWINS</ename>
<sect>תאומים שהתפתחו משתי ביציות מופרות נפרדות, ולכן אינם זהים.</sect>
<sect type="expln">תאומים לא זהים. הדמיון ביניהם הוא כמו הדמיון בין כל שני אחים.
</sect></term>

<term id="t253">
<hname>תאחיזה ל-X</hname>
<ename>X-LINKAGE</ename>
<sect>דפוס תורשתי של תכונה או של פגם גנטי שנקבע על ידי גן הנמצא על כרומוזום X.
</sect></term>

<term id="t254">
<hname>תאחיזה מינית</hname>
<ename>SEX-LINKAGE</ename>
<sect>דפוס תורשתי של תכונה או של פגם גנטי הנמצא על כרומוזום מין בד"כ כרומוזום X.
</sect></term>

<term id="t255">
<hname>אדנוזין</hname>
<ename>ADENOSINE</ename>
<sect>תרכובת המכילה את הבסיס אדנין ואת הסוכר ריבוז.
</sect></term>

<term id="t256">
<hname>אורידין</hname>
<ename>URIDINE</ename>
<sect>תרכובת שמכילה אורציל ואת הסוכר ריבוז.
</sect></term>

<term id="t257">
<hname>גואנוזין</hname>
<ename>GUANOSINE</ename>
<sect>תרכובת המכילה גואנין ואת הסוכר ריבוז
</sect></term>

<term id="t258">
<hname>ציטידין</hname>
<ename>CITYDINE</ename>
<sect>חומר המכיל ציטוזין וריבוז.
</sect></term>

<term id="t259">
<hname>תימידין</hname>
<ename>THYMIDINE</ename>
<sect>תרכובת שמכילה תימין ואת הסוכר ריבוז.
</sect></term>

<term id="t260">
<hname>דאוכסי אדנוזין טריפוספאט</hname>
<ename>DEOXY ADENOSINE TRIPHOSPHATE</ename>
<sect>מולקלולת נוקלוסיד תלת זרחתית המצויות בתאים ומשתתפים בהרכת חומצות הגרעין תוך השמטה של שתי קבוצות זרחה.
</sect></term>

<term id="t261">
<hname>נוקלאוסיד</hname>
<ename>NUCLEOSIDE</ename>
<sect>תרכובת של חנקן (פורין או פירימידין) הקשור לסוכר.</sect>
<sect type="expln">תרכובת המצויה בתאים ההופכת לנוקלאוטיד באמצעות תוספת של קבוצת זרחה. דוגמאות: אדנוזין, גואנוזין, ציטידין, תימידין, אורציל.
</sect></term>

<term id="t262">
<hname>נוקלואופרוטאין</hname>
<ename>NUCLEOPROTEIN</ename>
<sect>חומר המצוי בתאים ומורכב חומצת גרעין וחלבון הקשורים יחד.</sect>
<sect type="expln">דוגמאות: ריבוזומים, כרומוזומים</sect></term>

<term id="t263">
<hname>דיסומיה חד-הורית</hname>
<ename>UNIPARENTAL DISOMY<subnm> - UPD</subnm></ename>
<sect>מצב בתא או רקמה או ייצור בו קיימים שני עותקים של אותו כרומוזום מהורה אחד ושום עותק מהורה שני.</sect>
<sect type="expln">
דיסומיה חד-הורית אימהית משמעותה ששני העותקים נתרמו מביצית.<br />
דיסומיה חד-הורית אבהית משמעותה ששני העותקים של אותו כרומוזום נתרמו מתא זרע.<br />
דיסומיה חד-הורית עלולות לגרום לבעיות בריאותיות והתפתחותיות בגלל שתי סיבות אפשריות: 
<ul>
<li>הטבעה גנטית במקרה של הטרודיסומיה או איזודיסומיה.</li>
<li>חוסר מיסוך של גן רצסיבי בחלק מן המקרים של איזודיסומיה. </li>
</ul>
</sect>
<sect type="see">
<url href="t264">דיסומיה</url>
<url href="t265">הטרודיסומיה</url>
<url href="t266">איזודיסומיה</url>
<url href="t265">הטרודיסומיה</url>
<url href="t228">הטבעה</url>
<url href="t103">רצסיביות</url>
</sect></term>

<term id="t264">
<hname>דיסומיה</hname>
<ename>DISOMY</ename>
<sect>
<tir>מיוונית diploos=כפול, soma=גוף</tir>
שני עותקים מכל כרומוזום.</sect>
<sect type="expln">זהו המצב הרגיל של הכרומוזומים בתא סומטי או בביצית מופרית בניגוד לטריזומיה.</sect>
<sect type="see">
<url href="t075">אי-הפרדה</url>
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t228">הטבעה גנטית</url>
<url href="t265">הטרודיסומיה</url>
<url href="t266">איזודיסומיה</url>
</sect></term>

<term id="t265">
<hname>הטרודיסומיה</hname>
<ename>HETERODISOMY</ename>
<sect>סטייה כרומוזומית בתא או בייצור חי לו שני עותקים מאותו כרומוזום שנתרמו מהורה יחיד אבל הם שונים זה מזה.</sect>
<sect type="expln">מקורם של כרומוזומים אילו מכרומוזומים הומולוגיים שלא נפרדו במהלך מיוזה ראשונה. בעיות רפואיות עלולות להיווצר במידה ועל כרומוזומים אילו גנים מוטבעים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t075">אי-הפרדה</url>
<url href="t228">הטבעה גנטית</url>
<url href="t264">דיסומיה</url>
<url href="t266">איזודיסומיה</url>
</sect></term>

<term id="t266">
<hname>איזודיסומיה</hname>
<ename>ISODISOMY</ename>
<sect>שני עותקים מאותו כרומוזום שנתרמו מהורה יחיד הזהים זה לזה למעט קטעים שהוחלפו במהלך שיחלוף.</sect>
<sect type="expln">מקורם של כרומוזומים אילו מכרומטידות אחיות שלא נפרדו במהלך מיוזה שנייה.</sect>
<sect type="see">
<url href="t075">אי-הפרדה</url>
<url href="t213">מיוזה</url>
<url href="t228">הטבעה גנטית</url>
<url href="t264">דיסומיה</url>
<url href="t265">הטרודיסומיה</url>
</sect></term>

<term id="t267">
<hname>אנטיסנס</hname>
<ename>ANTISENSE</ename>
<sect>מולקולת דנ"א או רנ"א שרצף הנוקלואוטידים שלה משלים לרצף הנוקלאוטידים של הרנ"א שליח של גן שרוצים ל"השתיק;"</sect>
<sect type="expln">הגדיל המשלים נקשר לרנ"א שליח בתא ומונע את יצירת החלבון.
</sect></term>

<term id="t268">
<hname>גדיל</hname>
<ename>STRAND</ename>
<sect>שרשרת המורכבת מרצף של נוקלאוטידים.</sect>
<sect type="expln">במולקולת הדנ"א יש שני גדילים המפותלים זה סביב זה, ואילו במולקולת רנ"א יש רק גדיל אחד.
</sect></term>

<term id="t269">
<hname>גדיל משלים</hname>
<ename>COMPLEMENTARY STRAND</ename>
<sect>גדיל במולקולת הדנ"א שנקשר לגדיל השני של המולקולה.</sect>
<sect type="expln">הקשירה בין שני גדילים משלימים נעשית באמצעות קשרי מימן, בין זוגות של בסיסים חנקניים.
</sect></term>

<term id="t270">
<hname>בדיקת מתילציה</hname>
<ename>METHYLATION ANALYSIS</ename>
<sect>בדיקה מולקולרית שמטרתה בדיקה מצב המתילציה על גבי הדנ"א.</sect>
<sect type="expln">
להלן שלש שיטות המדגימות בדיקת מתילציה:
הראשונה נקראת Methylation-sensitive restriction enzyme analysis היא מתבססת על כך שאנזימי קיטוע אינם מסוגלים לפעול על גבי קטעים שעברו מתילציה. <br />
השניה נקראת Bisulphite sequence analysis.<br />
השלישית נקראת Single Nucleotide Primer Extension (SNuPE) of bisulphite-modified DNA<br />
שתי האחרונות מתבססות על היכולת להחליף את הנוקלאוטיד ציטוזין בנוקלאוטיד תימין. אבל במקרה של מתילציה החלפה זאת לא מסוגלת להתבצע. 
</sect>
<sect type="see">
<url href="t230">מתילציה</url>
<url href="t106">אנזים קיטוע</url>
</sect></term>

<term id="t271">
<hname>פרומטפאזה</hname>
<ename>PRONETAPHASA</ename>
<sect>שלב ביניים בחלוקת התא (מיטוזה או מיוזה), אחרי הפרופאזה ולפני המטפאזה.</sect>
<sect type="expln">קרום הגרעין מתפרק, והכרומוזומים תופסים חלק גדול יותר מן התא. סיבי הכישור מתהווים ויוצאים משני מבנים בקוטבי התא, הנקראים צנטריולים (centriole), ומתחברים אל הצנטרומרים של הכרומוזומים. בשלב ביניים זה ניתן לראות מספר רב של פסים על גבי הכרומוזומים.</sect>
<sect type="see">
<url href="t211">פרופאזה</url>
<url href="t212">מטפאזה</url>
</sect></term>

<term id="t272">
<hname>זוג נוקלאוטידים</hname>
<ename>PRONETAPHASA</ename>
<sect>זוג נוקלאוטידים צמודים על אותו גדיל. למשל CpG משמעותו ציטוזין ומיד אחריו גאונין.</sect>
<sect type="see">
<url href="t237">אזורי CpG</url>
</sect></term>

</dic>
